פיליפ אוטו רונגה

פיליפ אוטו רונגה
Philipp Otto Runge

לידה	23 ביולי 1777 וולגסט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	2 בדצמבר 1810 (בגיל 33) המבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות אולסדורף
לאום	גרמנים
מקום לימודים	האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות יפות יוהאנאום
תקופת הפעילות	1797–1810 (כ־13 שנים)
זרם באמנות	רומנטיקה גרמנית
הושפע על ידי	יאנס יול
יצירות ידועות	The Morning, The Hülsenbeck children, Rest on the Flight to Egypt
בן או בת זוג	Pauline Runge (3 באפריל 1804–ערך בלתי־ידוע)
צאצאים	Otto Sigismund Runge

פִילִיפּ אוֹטוֹ רוּנְגֶה (בגרמנית: Philipp Otto Runge; 23 ביולי 1777 – 2 בדצמבר 1810) היה אמן גרמני, מאייר, צייר ותאורטיקן צבעים. רונגה וקספר דויד פרידריך נחשבים לעיתים קרובות לציירים המובילים של התנועה הרומנטית הגרמנית. הוא מושווה לעיתים קרובות לוויליאם בלייק על ידי היסטוריונים של האמנות, אם כי לא קל להשוות את הקריירה הקצרה של רונגה בת עשר השנים לקריירה של בלייק. לפי כל הדיווחים היה לו שכל מבריק והיה בקיא בספרות ובפילוסופיה של זמנו. הוא היה כותב מכתבים פורה וניהל התכתבויות וחברות עם בני זמנו כמו קרל לודוויג היינריך ברגר , קספר דויד פרידריך, יוהאן וולפגנג פון גתה, פרידריך וילהלם יוזף שלינג, הנריק שטפנס ולודוויג טיק. ציוריו עמוסים לעיתים קרובות בסמלים ואלגוריות.  במשך שמונה שנים הוא תכנן ושכלל את הפרויקט המכונן שלו, Tageszeiten (זמנים ביממה), ארבעה ציורים מונומנטליים בגודל 50 מטרים רבועים כל אחד, שבתורם היו רק חלק מגזאמטקונסטוורק שיתופי גדול יותר שהיה אמור לכלול שירה, מוזיקה ואדריכלות, אך נותר בלתי ממומש בזמן מותו. בעזרתו הוא שאף לזנוח את האיקונוגרפיה המסורתית של הנצרות באמנות האירופית ולמצוא ביטוי חדש לערכים רוחניים באמצעות סמליות בנופים.  היסטוריון אחד קבע "בציור של רונגה אנו עוסקים בבירור בניסיון להציג פילוסופיה עכשווית באמנות".  הוא כתב כרך רב השפעה על תורת הצבעים ב-1808, Farbenkugel ("כדור הצבעים"), שפורסם באותה שנה בה הוא מת.

רונגה נולד בשנת 1777 בוולגאסט , עיירה בצפון-מזרח גרמניה על חוף הים הבלטי (פומרניה השוודית באותה תקופה). הוא חלה בשחפת ריאתית בגיל צעיר, ובריאותו הייתה רופפת לאורך כל חייו. בצעירותו למד בבית ספר בראשות לודוויג גוטהרד קוזגרטן . אביו היה סוחר ובעל ספינות מצליח, ופיליפ ואחיו הגדול דניאל טופחו ללכת בעקבותיו בעסקיו. דניאל עבר להמבורג כדי לנהל סניף של העסק המשפחתי, ופיליפ הגיע במהרה לשמש כשוליה (בערך 1793–1796). שם החל ליצור קשר עם משוררים, מוציאים לאור ואספני אמנות כמו מתיאס קלאודיוס, פרידריך גוטליב קלופשטוק, יוסטוס פרתס ויוהאנס מיכאל שפקטר שעודדו את רונגה באמנויות, בפילוסופיה ובתחומי עניין אינטלקטואליים. הוא החל לקחת שיעורי ציור בהמבורג בשנת 1797 אצל היינריך יואכים הרטריך וגרדט הארדורף האב ורק לאחר מספר שנים בהמבורג, בתחילת שנות העשרים לחייו, החליט רונגה על קריירה כאמן.

רונגה למד ציור במשך שלוש שנים באקדמיה של קופנהגן (כיום האקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות ), מ-1798 עד 1801 אצל ינס יול וניקולאי אבידגור, שם קדם לו קספר דויד פרידריך, המבוגר ממנו בשלוש שנים. לאחר מכן רונגה למד באקדמיה לאמנויות יפות של דרזדן בשנים 1801–1804, למד אצל אנטון גרף ויצר קשר עם חוג רחב יותר של דמויות בתנועה הרומנטית המתפתחת. המשורר והסופר לודוויג טיק השפיע עליו במיוחד והפגיש את רונגה עם הספרות חדשה והרעיונות המיסטיים של יאקוב במה ונובאליס. רונגה פגש את פאולינה באסנגה בדרזדן בשנת 1801 כשהייתה בת 16. הם נישאו בדרזדן ב-3 באפריל 1804, ועד מהרה חזרו להמבורג. נולדו להם ארבעה ילדים, הצעיר ביותר נולד לאחר מותו של רונגה. רונגה מת משחפת בשנת 1810, בגיל 33. מפעל חייו נמשך קצת יותר מעשר שנים. חלק ניכר מיצירותיו ששרדו נתרם להגלריה לאמנות של המבורג על ידי אלמנתו פאולינה רונגה ב-1872.

חייו ועבודתו

גבעול שושנים עם שישה פרחים

רונגה נולד כתשיעי מתוך אחד עשר ילדים בוולגאסט , במערב פומרניה, אז תחת שלטון שוודי, במשפחה של בוני ספינות עם קשרים עם האצולה הפרוסית של משפחת סיפנייבסקי / פון רונגה. כילד חולני הוא החמיץ לעיתים קרובות את בית הספר ובגיל צעיר למד מאמו את אמנות הצלליות הגזורות במספריים, שנהג לייצר במהלך כל חייו. בשנת 1795 החל חניכה מסחרית במשרדו של אחיו הגדול דניאל בהמבורג. בשנת 1799 דניאל תמך כלכלית ברונגה כדי להתחיל ללמוד ציור תחת ינס יול באקדמיה של קופנהגן (כיום האקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות ). ב-1801 עבר לדרזדן כדי להמשיך בלימודיו, שם הכיר את קספר דויד פרידריך, את לודוויג טיק ואת אשתו לעתיד פאולינה באסנגה. הוא גם החל במחקר מקיף של כתביו של המיסטיקן יאקוב במה מהמאה ה-17. בשנת 1803, בביקור בוויימאר, רונגה פגש באופן בלתי צפוי את יוהאן וולפגנג פון גתה והשניים יצרו יחסי ידידות המבוססת על תחומי העניין המשותפים שלהם בצבע ובאמנות.

ב-1804 התחתן ועבר עם אשתו להמבורג. עקב סכנות מלחמה קרובות (מצור נפוליאון על המבורג ) הם עברו בשנת 1805 לבית אבותיו בוולגאסט שם הם שהו עד 1807. בשנת 1805 התכתבות של רונגה עם גתה בנושא עבודתו האמנותית וצבע הפכה אינטנסיבית יותר. בשובו להמבורג ב-1807, הוא ואחיו דניאל הקימו חברה חדשה בה נשאר פעיל עד סוף ימיו. באותה שנה פיתח את הרעיון של כדור הצבע. בשנת 1808 הוא הגביר את עבודתו על צבע, כולל ביצוע ניסויים בתערובת צבעים. הוא גם פרסם גרסאות כתובות של שתי אגדות עם מקומיות "הדייג ואשתו" ו"עץ השקד", שנכללו מאוחר יותר בין מעשיות האחים גרים. ב-1809 השלים רונגה את עבודתו על כתב היד של Farben-Kugel (כדור צבע), שפורסם ב-1810 בהמבורג. באותה שנה, חולה בשחפת, צייר רונגה דיוקן עצמי נוסף וכן דיוקנאות של משפחתו ושל אחיו דניאל. רונגה מת בהמבורג (סופחה על ידי נפוליאון בונפרטה לאימפריה הצרפתית הראשונה 1804–1815) ב-2 בדצמבר 1810. האחרון מבין ארבעת ילדיו נולד ביום שלאחר מותו של רונגה.

רונגה היה בעל תפיסה מיסטית, נוצרית עמוקה, ובעבודתו האמנותית הוא ניסה לבטא מושגים על ההרמוניה של היקום באמצעות סמליות של צבע, צורה ומספרים. הוא ראה בכחול, צהוב ואדום סמלים לשילוש הנוצרי והשווה כחול לאלוהים וללילה, אדום לבוקר, לערב ולישו, וצהוב עם רוח הקודש.

כמו אצל כמה אמנים רומנטיים אחרים, רונגה התעניין בגזאמטקונסטוורק, או ביצירת אמנות טוטאלית, שהיה ניסיון למזג את כל צורות האמנות. הוא תכנן עבודה כזו סביב סדרה של ארבעה ציורים בשם "זמנים ביממה", שתוכננה להיראות בבניין מיוחד, ונצפה בליווי מוזיקה ושירה שכתב. בשנת 1803 הכין רונגה תחריטים בפורמט גדול של הרישומים של סדרת "זמנים ביממה" שזכו להצלחה מסחרית ומערכת שלו העניק לגתה. הוא צייר שתי גרסאות של בוקר (הגלריה לאמנות של המבורג ), אבל הציורים האחרים לא התקדמו מעבר לרישומים. "בוקר" היה ההתחלה של סוג חדש של נוף, של דת ורגש.

רונגה היה גם אחד מטובי ציירי הדיוקנאות הגרמנים בתקופתו; כמה דוגמאות נמצאות בהמבורג. הסגנון שלו היה נוקשה, חד ואינטנסיבי, לפעמים כמעט נאיבי.

רונגה וצבע

"Farbenkugel" (כדור הצבעים) של רונגה

התעניינותו של רונגה בצבע הייתה תוצאה טבעית של עבודתו כצייר ושל נטייתו למחקר. בין עקרונותיו המקובלים היה ש"כידוע, ישנם רק שלושה צבעים, צהוב, אדום וכחול" (מכתב לגתה מ-3 ביולי 1806). מטרתו הייתה לבסס את עולם הצבעים השלם הנובע מתערובת של השלושה, בינם לבין עצמם וביחד עם לבן ושחור. באותו מכתב ארוך דן רונגה בפירוט מסוים בדעותיו על סדר הצבעים וכלל שרטוט של עיגול תערובת, כאשר שלושת צבעי היסוד יוצרים משולש שווה-צלעות ויחד עם תערובות הזוגיות שלהם, משושה.

הוא הגיע למושג כדור הצבע מתישהו בשנת 1807, כפי שצוין במכתבו לגתה מ-21 בנובמבר באותה שנה, על ידי הרחבת גלגל הצבעים לכדור, כאשר לבן ושחור יוצרים את שני הקטבים המנוגדים. תערובת צבעים מוצקה של פירמידה כפולה משולשת הוצעה על ידי טוביאס מאייר בשנת 1758, עובדה ידועה לרונגה. נראה שהרחבתו של אותו מוצק לכדור הייתה בעל בסיס אידיאליסטי ולא של הכרח לוגי. עם ניסויי תערובת צבעי הדיסק שלו משנת 1807, הוא קיווה לספק תמיכה מדעית לצורת הכדור. בעידוד גתה וחברים אחרים, הוא כתב ב-1808 כתב יד המתאר את כדור הצבע, שפורסם בהמבורג בתחילת 1810. בנוסף לתיאור של כדור הצבע, הוא מכיל חיבור מאויר על כללי הרמוניה של צבע ואחד על צבע בטבע שנכתב על ידי ידידו של רונגה הנריק שטפנס . לוח כלול צבוע ביד מציג שתי תצוגות שונות של פני הכדור וכן פרוסות אופקיות ואנכיות המציגות את הארגון של פנים הכדור (ראו איור משמאל).

מותו בטרם עת של רונגה הגביל את ההשפעה של עבודה זו. גתה, שקרא את כתב היד לפני הפרסום, הזכיר אותו בתאוריית הצבעים שלו משנת 1810 כ"מסיים בהצלחה סוג זה של ניסיון". עד מהרה האפיל עליה המערכת ההמיספרית של מישל שוורל משנת 1839. מערכת סדר צבעים כדורית נרשמה בפטנט בשנת 1900 על ידי אלברט הנרי מונסל.

מורשת

ציוריו של רונגה נכללו במספר רב של תערוכות רטרוספקטיביות גדולות, כולל מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, "אמנים גרמנים גדולים של המאה התשע-עשרה" והגלריה לאמנות של המבורג , "הקוסמוס של רונגה". מבקר האמנות רוברט יוז תיאר את רונגה כ"המקבילה הקרובה ביותר לוויליאם בלייק שגרמניה ייצרה". הציור של רונגה, "הבוקר", 1808, נחשב ליצירתו הגדולה ביותר. "בוקר", נועד להיות מותקן כחלק מסדרת ציורי קיר דתיים שכותרתם "זמנים ביממה"; ארבעת הציורים היו אמורים להיות מותקנים בקפלה גותית בליווי מוזיקה ושירה, שרונגה קיווה שתהווה גרעין לדת חדשה. הסדרה, מלבד "בוקר" ו"יום", מעולם לא פותחה מעבר לחליפה של רישומים מונוכרומים, ארבעה הדפסים שניתנו על ידי רונגה במתנה, הוצגו בחדר המוזיקה של יוהאן וולפגנג פון גתה. השימוש במחוות ועיוותים של רונגה באמריליס יפהפה ושושן צחור ב"זמנים ביממה" תוארו כקודמים ליצירות דומות שהופקו במהלך תנועת האר נובו כמעט 100 שנה מאוחר יותר.

גלריה

כל העבודות הן ציורי שמן באוסף של הגלריה לאמנות של המבורג אלא אם צוין אחרת.

• 
  "השיעור של הזמיר" (1804–05), 105 x ‏86 ס"מ.
• 
  "ילדי הילסנבק" (1805–1806), 131.5 x ‏143.5 ס"מ
• 
  "הורי האמן" (1806), 196 x ‏131 ס"מ
• 
  "מנוחה בבריחה למצרים", לא גמור (1806), 96.5 x ‏129.5 ס"מ
• 
  "פטרוס על הים" (1806), 116 x ‏157 ס"מ
• 
  "הולדת הנפש האנושית" (סביב 1806), 35.5 x ‏32.7 ס"מ, אוסף פרטי

זמנים ביממה

• 
  "היום" (1803), עט ועפרון, 95.1 x ‏63.1 ס"מ
• 
  "הערב" (1803), עט ועפרון, 95.2 x ‏64 ס"מ
• 
  "הלילה" (1803), עט ועפרון, 95.3 x ‏62.5 ס"מ
• 
  "הלילה" (1803), עט ועפרון, 71.4 x ‏48.2 ס"מ
• 
  "הבוקר", גרסה קטנה (1808), 106 x ‏81 ס"מ
• 
  "הבוקר הגדול" (1809–1810), 152 x ‏113 ס"מ
• 
  פרט, "הבוקר הגדול" (1809–1810)
• 
  פרט, "הבוקר הגדול" (1809–1810)

דיוקנאות

• 
  "אוטו זיגיסמונד רונגה בכיסא מתקפל" (1805), 40 x ‏35.5 ס"מ,
• 
  "אנחנו שלושה", משמאל לימין, אחיו של האמן דניאל, אשתו של האמן פאולינה, ודיוקן עצמי (1805), 100 x ‏122 ס"מ, נהרס בשריפה ב-1931
• 
  "פאולינה רונגה עם הבן", אשתו ובנו של האמן (1807), 97 x ‏73 ס"מ, הגלריה הלאומית הישנה (ברלין)
• 
  "וילהלמינה סופיה הלוויג" (1807), 116 x ‏92 ס"מ, מוזיאון המדינה של פומרניה
• 
  "פרידריך אוגוסט פון קלינקאובסטרם " (1808), 65 x ‏48 ס"מ, ארמון בלוודר
• 
  "דיוקן של איש צעיר" (לא מתוארך), 44 x ‏35 ס"מ, ארמון בלוודר
• 
  "דיוקן עצמי" (1809–1810), 48 x ‏47 ס"מ

איורים

• 
  "דיוקן עצמי" (סביב 1801–1802), גיר שחור ולבן 55.3 x ‏43.3 ס"מ
• 
  "המקור והמשורר" (1805), דיו ועיפרון, 50.9 x ‏67.1 ס"מ
• 
  "ראש של כלב" (1805–1806), גיר ועופרת, 29.5 x ‏35.9 ס"מ
• 
  מחקר עבור "הבוקר הגדול" (1809), גיר ועיפרון, 40.6 x ‏53.4 ס"מ
• 
  "נפילת המולדת", מחקר (1809), דיו ועיפרון 16.7 x ‏11 ס"מ
• 
  "סופיה זיבקינג על ערש דווי" (1810), גיר שחור ולבן, 43.5 x ‏51.2 ס"מ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיליפ אוטו רונגה בוויקישיתוף

• פיליפ אוטו רונגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• P. O. Runge, the artist
• Works by Philipp Otto Runge at Open Library
• "Works by Philipp Otto Runge". Zeno.org (in German).
• Works in the Web Gallery of Art
• Downloadable text of P. F. Schmidt "Philipp Otto Runge; sein Leben und sein Werk", Leipzig: Insel Verlag 1923
• Runge-Haus in Wolgast
• German masters of the nineteenth century: paintings and drawings from the Federal Republic of Germany, a full text exhibition catalog from The Metropolitan Museum of Art, which contains material on Philipp Otto Runge (no. 70–73)