פיתון סלעים אפריקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפיתון סלעים אפריקני
Python natalensis G. J. Alexander.JPG
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: פיתוניים
סוג: פיתון
מין: פיתון סלעים אפריקני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Python sebae
גמלין, 1788
תחום תפוצה
Natural Range of Python sebae.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פיתון סלעים על עץ
פיתון סלעים אפריקני טורף אימפלה

פיתון הסלעים האפריקני (שם מדעי: Python Sebae), נקרא גם פיתון סריגי, הוא מין נחש לא ארסי מהסוג פיתון שבמשפחת הפיתוניים, המצוי באפריקה שמדרום לסהרה. זהו הנחש הרביעי בגודלו בעולם (לאחר המינים: אנקונדה כהה, פיתון מרושת, ופיתון בורמזי בהתאמה) אך הגדול שבנחשי אפריקה. הנחש הוא טורף-על באזור חיותו. רוב זמנו הוא מצוי ביערות, ביצות ומקווי מים, בהם הוא אורב לטרף.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של פרט בוגר יכול להגיע למעלה מ-6 מטרים, דבר ההופך אותו לאחד ממיני הנחשים הגדולים ביותר. אורכו הממוצע של בוגר הוא 4.8 מטר, אך קיימים דיווחים אמינים על פרטים באורך 6 מטר. משקלו המרבי מגיע ל-90 קילוגרם. צבעו הוא בדרך כלל חום משובץ בירוק זית ובז' ,הדוהה ללבן מבחוץ. הוא דומה במראהו לפיתון הבורמזי, אולם אין בין שני המינים קרבה. בשבי הוא יכול להאריך חיים עד ל-12 שנים. פיתון הסלעים הצפוני ידוע כגדול יותר כאשר נצפו פריטים שהגיעו לאורך של מעל 7.5 מטר ומשקל העובר 110 ק״ג.

פיתון הסלעים הדרומי נחשב לקטן יותר באופן יחסי ומגיע לאורך של כ-2.5-4.5 מטרים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתון נפוץ באפריקה מדרום לסהרה, מסנגל במערב עד לאתיופיה וסומליה במזרח וכולל את המדינות: גינאה ביסאו, מאלי, גינאה, ליבריה, חוף השנהב, סיירה לאון, גאנה, ניז'ר, ניגריה, רואנדה, אוגנדה, בורונדי, אנגולה, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מלאווי, סודאן, דרום סודאן, קניה, טנזניה, זמביה, זימבבואה, מוזמביק, בוטסואנה, נמיביה, ודרום אפריקה. הוא מצוי בעיקר באזור עשבי ובסוואנה, קרוב למקור מים (נהרות, נחלים, ביצות) ולעיתים בשולי יערות. לעיתים קרובות מצוי ליד או בתוך שדות קנים.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנחש זה 2 תתי מין המוגדרים לפי אזור תפוצתו:

  • פיתון הסלעים הצפוני (python sebae sebae) - חי בנווה מדבר חי בכוכים ומערות חשוכות ונטושות של בעלי חיים אחרים.
  • פיתון הסלעים הדרומי (Python sebae natalensis) - חי בשטחי מים, עצים ואיזורים סלעיים, נפוץ בסוואנות.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה מוגדר מאוים ובסכנה וכלול ברשימת CITES קטגוריה II למינים, ששמה הגבלות על ייצואו ברחבי העולם. הדבר נובע מכך שעורו משמש את תעשיית העור, בעיקר לנעלים, חגורות וארנקים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלויים מאוד במקורות מים, הפיתון סלעים האפריקני נכנס לתרדמת קיץ בתקופות חמות במיוחד, שבהן הוא מתחפר עמוק במחילות של בעלי חיים אחרים. ידוע בתוקפנותו ונכונותו לנשוך אם מרגיזים אותו, זאת בניגוד לפיתון בורמזי.

לעיתים נמצא נחש זה כחיית מחמד עבור מגדלי חיות אקזוטיות אך אינו מבוקש דיו בעקבות מזג רוחו ותוקפנותו ובעקבות מימדיו הגדולים להם מסוגל להגיע.

פעולה מיוחדת במין זה בשונה מפיתונים אחרים כאשר מרגיש מאויים ורוצה לברוח, הוא מעגל ומרים את זנבו על מנת לבלבל את אויבו במחשבה שיתקוף את הראש (כאשר הוא בעצם תוקף את הזנב) זוהי דרך מילוט מסכנה עבור הנחש.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל הפיתונים, פיתון הסלעים הוא נחש לא ארסי ההורג את טרפו באמצעות חניקה. תזונתו מגוונת במיוחד וכוללת כמעט כל בעל חיים שהוא יפגוש ויהיה מסוגל להתגבר עליו. הפרטים הצעירים ניזונים בעיקר ממכרסמים למיניהם. פרטים בוגרים, לעומת זאת, מסוגלים לטרוף טרף גדול במיוחד הכולל תנינים, קופים, עיזים וצבאים. בעת בליעת טרפו, מסוגל הפיתון להגדיל את קוטר פיו לפי 3 מגודלו הרגיל בהתאם לגודל הטרף אותו אוכל.

פיתון הסלעים האפריקני נחשב לטורף על באפריקה, והוא בעל מעט מאוד טורפים מאחר שהוא יכול יתקוף באגרסיביות גם חיות הגדולות ממנו בהרבה ולגרום להם נזק בעזרת מחיצתו החזקה ונשיכתו האימתנית.

הפיתון והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקיפות בני אדם על ידי מין זה הן מועטות ביותר, ומתחרשות לרוב בשבי כתוצאה של החזקה לקויה. בשל חוזקו הרב הוא יכול לגרום לפציעה חמורה ואף למוות של אדם בוגר. למרות זאת, לרוב הוא אינו מזהה בני אדם בתור טרף פוטנציאלי. סיפורי פולקלור על נחשי ענק אוכלי אדם התבררו לרוב כאגדות בלבד ואין תיעוד של מקרים בהם אדם בוגר נטרף על ידי נחש ממין זה. רוב מקרי התקיפה הם של ילדים, הדומים בגודלם לטרף הטבעי של הנחש ובעלי יכולת מועטה להתגונן. ידוע מקרה יחיד מסוגו בו נטרף ילד בן עשר, בשנת 2002.

ב-2013 אירעה אירוע דומה בקנדה בו פיתון סלעים שהיה כחיית מחמד טרף את שני ילדיו של בעליו גילאי הילדים היו 4 ו-6 ואורכו של הנחש היה כ-4.3 מטרים ובמשקל של כ-45 קילוגרם. ב-2018 דווח בבריטניה על מקרה דומה בו מין זה חנק למוות את בעליו (אדם בוגר) בן ה-31 לחייו הפיתון עצמו היה באורך 2.4 מטר (אורך יחסית קטן לגודלו המקסימלי).

בקהילות כפריות באזורי המחיה שלו קיים פחד גדול מפני פיתון הסלעים והוא ניצוד בכמויות. באזורים מסוימים הוא ניצוד גם למטרות מאכל ושימוש בעורו. מין זה משמש גם כחיית מחמד, אך התנהגותו תוקפנית ובלתי צפויה, מה שהופך את טיפולו בשבי למסוכן ודורש מומחיות וזהירות רבה במיוחד. אזורי המחיה שלו אף הם בסכנה. למשל, אוכלוסיית הנחשים בדרום-מזרח ניגריה נמצאת בסכנה חמורה וממשית עקב כריתת יערות גשם לטובת תעשיית הנפט. לא מצוי מידע רב על היקף הסחר העולמי בפיתון הסלעים.

הוא נחשב למין מוגן ומצוי לעיתים קרובות באזורים מוגנים, כמו הפארק הלאומי סרנגטי בטנזניה, שהוא אתר מורשת עולמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]