פראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של פרובינקיה יודאה במאה הראשונה לספירה

פֶּרֶאָהיוונית, Περαία (פּרָאיָה), לטינית, Peraea: "הארץ אשר ממול"[1]) הייתה חבל ארץ ששכן מעברו המזרחי של נהר הירדן. פראה נחשבת לחלק מנחלתם של בני שבט גד, שבט ראובן, וחצי שבט המנשה. בתקופת בית שני הייתה חלק מממלכתו של הורדוס מלך יהודה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן מתתיהו משתמש במילה "פראיה" כדי לציין את התחום היהודי שבעבר הירדן, ולפעמים גם את עבר הירדן כולו.[1] השם "פראיה" נזכר רק בכתביו. בברית החדשה ובספרות חז"ל נקרא האזור "עבר הירדן".[2]

גבולה הצפוני של פראה היה כשליש הדרך מהכנרת לים המלח, ובשליש קו החוף המזרחי של ים המלח הסתיים גבולה הדרומי. גבולה המערבי השיק לירדן, והמזרחי היה מספר קילומטרים מזרחה ממנו. בנוסף פראה שכנה בסמוך לנחלים ארנון וירמוך. יוסף בן מתתיהו מספר כי ארץ פראיה גדולה יותר בשטחה מהגליל:

"היא אדמת רכסים שוממה וקשה לגידול עצי פרי טובים – ואמנם גם פה החלקות הטובות מלאות מגד שדה ובעמקים צומחים כל מיני עצי פרי, ויושבי הארץ מגדלים זיתים וגפנים ותמרים לרוב; הפלגים היורדים מראשי ההרים משקים את האדמה לרוויה, ואתם יחד מקורות נאמנים השוטפים כל ימי השנה, גם בחרבוני קיץ בעת יובש הפלגים".[3]

בתחילת שלטון בית חשמונאי היתה פראה מיושבת ברובה לא-יהודים, אולם יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי נקטו במדיניות שעודדה וטיפחה צביון יהודי ובזמן הורדוס כבר היה לפראה צביון יהודי ברור.[2] בתקופה הרומית חולקה ממלכתו של הורדוס לטטררכיה, ובפראה והגליל שלט הורדוס אנטיפס. בשנות המרד הגדול נכבשו חלקים מפראה ובהם מבצר מכוור, על ידי מורדים יהודיים, אך אלה נכבשו בשנית על ידי הרומאים כחלק מדיכוי המרד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תרגום ליזה אולמן לתולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות מאת ישראל שצמן לספר ראשון, פרק ל, סעיף 586.
  2. ^ 2.0 2.1 ההיסטוריה של ארץ-ישראל, כרך 4: שלטון רומי, חלק א, ישראל ל. לוין, 11. פני הארץ: האוכלוסיה היהודית ויישובה, עמ' 166.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ג, פרק שלישי, פסקה ג (תרגום י. נ. שמחוני).
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.