פראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של פרובינקיה יודאה במאה הראשונה לספירה

פֶּרֶאָהיוונית, Περαία (פּרָאיָה), לטינית, Peraea: "הארץ אשר ממול"[1]) הייתה חבל ארץ ששכן מעברו המזרחי של נהר הירדן. פראה נחשבת לחלק מנחלתם של בני שבט גד, שבט ראובן, וחצי שבט המנשה. בתקופת בית שני הייתה חלק מממלכתו של הורדוס מלך יהודה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן מתתיהו משתמש במילה "פראיה" כדי לציין את התחום היהודי שבעבר הירדן, ולפעמים גם את עבר הירדן כולו.[1]

גבולה הצפוני של פראה היה כשליש הדרך מהכנרת לים המלח, ובשליש קו החוף המזרחי של ים המלח הסתיים גבולה הדרומי. גבולה המערבי השיק לירדן, והמזרחי היה מספר קילומטרים מזרחה ממנו. בנוסף פראה שכנה בסמוך לנחלים ארנון וירמוך.

בתקופה הרומית חולקה ממלכתו של הורדוס לטטררכיה, ובפראה והגליל שלט הורדוס אנטיפס. בשנות המרד הגדול נכבשו חלקים מפראה ובהם מבצר מכוור, על ידי מורדים יהודיים, אך אלה נכבשו בשנית על ידי הרומאים כחלק מדיכוי המרד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תרגום ליזה אולמן לתולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות מאת ישראל שצמן לספר ראשון, פרק ל, סעיף 586.
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.