אדריכלות קלאסית - מונחים

אדריכלות קלאסית - מונחים

כותרות עמודים משמאל לימין: טוסקני (עמודים בלתי חרוצים), דורי (עמודים חרוצים), איוני, קורינתי, משולב
מידע כללי
אזור גאוגרפי	יוון ואיטליה
תקופה	יוון העתיקה ורומא העתיקה
טווח תאריכים	מהמאה ה-8 לפני הספירה (יוון הארכאית) עד 1453
מבנים עיקריים	הפרתנון
סגנון אדריכלות קודם	אדריכלות מצרים העתיקה
סגנון האדריכלות הבא	אדריכלות ביזנטית

רשימת מונחים בנושא אדריכלות קלאסית. הרשימה כוללת מושגים הקשורים באדריכלות יוון העתיקה, אדריכלות רומית ונושאים קשורים נוספים. חלק מהמונחים שלהלן משמשים גם להגדרות של מבנים או חלקי מבנים בסגנונות מאוחרים יותר ואף מודרניים. הגדרות אלו מתארות את שימושם בעת העתיקה בלבד.

בסוגריים מופיעה צורת הכתיב של המושג באנגלית. לכל מושג קיים גם תעתיק מקורי ביוונית עתיקה או בלטינית.

תוכן עניינים:   

תוכן עניינים

א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - כ - ל - מ - נ - ס - ע - פ - צ - ק - ר - ש - ת

הפרתנון מדרום, אתונה

סטואה באתונה

פורום בפומפיי

הקולוסיאום ברומא

פנים הפנתאון ברומא, ציור מאת ג'ובאני פאולו פניני

עמוד טראיאנוס, רומא

אמת מים פון דו גאר, פרובאנס, צרפת

א

• אבן ראשה (Keystone) – האבן העליונה החותמת את הקשת. מודגשת לעיתים יותר מהלבנים האחרות.
• אבקוס (Abacus) – לבנה שטוחה הנמצאת מעל הכותרת ומעליה מונח הארכיטרב.
• אגורה (Agora) – כיכר עירונית מרכזית מוקפת מבני ציבור.
• אדיטון – (Aditon) חדר קטן במקדש המורשה לכהנים בלבד.
• אדיקולה (Aedicula) – אלמנט רומי הכולל זוג עמודים קטנים וגמלון קטן מעליהם היוצרים נישה בקיר אטום. הופיע כקישוט, כמקדש קטן בתוך מקדש גדול, לרוב כאלמנט של עיצוב פנים.
• אופיסטודומוס (Opistodomos) – חדר אחורי חסר פונקציה במקדש היווני. נועדה לאזן את הפרונאוס ולשמור על סימטריה.
• אוקולוס (Oculus) – פתח עגול בראשה של כיפה שמטרתו להאיר את המבנה.
• אוקטסטיל (Octastyle) – קבוצה של 8 עמודים בחזית מבנה.
• אורכסטרה (Orchestra) – אזור בין הבמה ליציעים, תחום בצורת חצי גורן בתיאטרון היווני. בהגדרתה – "מקום לריקודים".
• אטריום (Atrium) – חצר פנימית בוילה הרומית שתפקידיה אוורור הבית ואגירת מי גשם.
• אכינוס (Echinus) – בסדר הדורי (קיים גם בסדר האיוני ובסדר הקורינתי), חלקה התחתון של הכותרת, המתרחב ועולה עד שמתחבר לאבקוס.
• אכסדרה – שורת עמודים המפרידה בין פנים וחוץ המבנה, או מעבר מקורה עם עמודים. אכסדרה מקושתת נקראת "ארקדה".
• אמפיתיאטרון (Amphitheatre) – תיאטרון רומי המקיף את הזירה מכל צדדיה. לרוב נבנה בצורה אליפטית.
• אנטבלטורה (Entablature) – החלק העליון של המבנה הנמצא מעל העמודים. מחולק לכמה שכבות: אריכטרב, אפריז, קרניז וגמלון (אופציונלי).
• אנטזיס (Entasis) – קמירות מתוכננת לאורך עמוד או אלמנט אנכי אחר. בעמודים, הקמירות יוצרת עיבוי קל קצת מתחת לחצי גובה העמוד שאחר כך הולך וקטן ככל שעולים במעלה העמוד. הסיבות המשוערות לאנטזיס הן הנדסיות או אסתטיות – כדי ליצור תחושה של מבנה "אורגני" הלוחץ על העמודים.
• אפריז (Frieze) – השכבה האמצעית באנטבלטורה והעבה ביותר. בסדרים הדורי והקורינתי נהגו לקשט את האפריז בפסלים ובתבליטי באבן בשם מטופות וטריגליפים.
• אקוודוקט (Aqueduct) – אמת מים המובילה מים לעיר ממרחקים.
• אקרוטריון (Acroterion) – קישוט בקודקוד הגמלון.
• אקרופוליס (Acropolis) – "העיר העליונה" ביוון העתיקה. גרעין הפוליס העתיק, בו מרוכזים לרוב מבנים בעלי חשיבות רבה לעיר.
• ארכיטרב (Architrave) – הקורה הראשית המונחת מעל לעמודים.
• ארקדה – שורת עמודים (אכסדרה) מקורה בקשתות וקמרונות.
• ארקוסוליום – (ברבים ארקוסוליה, בעברית קבר מִקְמָר, מלטינית Arcosolium). גומחה שתקרתה מקומרת, ששימשה לקבורה בתרבות ההלניסטית ותרבות רומא העתיקה.

ב

• בזיליקה (Basilica) – מבנה אורך רומי לשימוש ציבורי־חילוני. מחולקת לחלל ראשי ושני חללי משנה על ידי שתי שורות עמודים. הבזיליקה היא האבטיפוס של מבנה הכנסייה בנצרות.

ג

• גימנסיון (Gymnasium) – מבנה ביוון העתיקה ששימש לחינוך גופני וללימוד עיוני. מורכב מחצר קטורה וחדרים ביניהם: אפביון חדר סיכה ומיני בית מרחץ.
• גמלון (Pediment) – הגג המשולש הנראה מהחזית. הגמלון הוא הרכיב העליון של האנטבלטורה וחותם את חלקה העליון של החזית.

ד

• דקומנוס (מקסימוס) (Decumanus maximus) – רחוב ישר בערים הרומיות המתוכננות שעבר ממזרח למערב וניצב לקארדו. זה הראשי נקרא מקסימוס אך לרוב נקרא בקיצור רק דקומנוס.
• דקהסטיל (Decastyle) – קבוצה של 10 עמודים בחזית מבנה.

ה

• הקסהסטיל (Hexastyle) – קבוצה של 6 עמודים בחזית מבנה.
• היפודרום (Hippo'drome) – מסלול למרוצי סוסים ומרכבת.
• הֵרְמַה (Herma) – עמוד פיסולי מלבני עשוי אבן, טרקוטה או ברונזה ששימש כסמן גבול או אבן דרך, וכלל את דמותו של הרמס.

ו

• וילה (Villa) – בית מגורים גדול המוקף שטח אדמה.
• וולוטות (Volutes) – סלסולים דמויי קרניים של טלה בכותרת העמוד האיוני.

ז

• זיז (cantilever) – קורה המחוברת למבנה בצדה האחד בלבד. בהגדרה הרחבה יותר, כל מבנה או רכיב מבני הרתום בצדו האחד בלבד לקרקע או לשאר המבנה נחשב מבחינה סטטית לזיז, כדוגמת עמוד שחלקו העליון אינו מחובר לדבר. הזיז נחשב למסוים סטטית.

ט

• טורוס (Torus) – רכיב אבן בצורת טורוס (צורת "בייגל") בבסיס עמודים מסדרים שונים.
• טטרהטסטיל (Tetrastyle) – קבוצה של 4 עמודים בחזית מבנה.
• טימפנון (Tympanum) – פסלים ותבליטים קישוטיים מאבן בתוך הגמלון.
• טמנוס (Temenos) – המתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות. תחום בפריבולוס.
• טריגליף (Triglyph) – פסים קישוטיים ניצבים לאורך האפריז המפריד בין המטופות.

ל

• לונטה (Lunette) – מלשון "ירח", חצי עיגול מעל דלת או פתח.

מ

• מטופות (Metopes) – תבליטי אבן לאורך האפריז. מופרדים ביניהם בטריגליפים.
• מסד (Plinth) – הבסיס או הפלטפורמה עליה מניחים עמוד, אדן, פסל או מבנה.
• מקדש יווני – מבנה הפולחן הדתי ביוון העתיקה. מקור חשוב באדריכלות המערבית.
• מקדש דיפטרלי – מוקף שתי שורות עמודים מכל צדדיו.
• מקדש מונופטרלי – טיפוס מקדש עגול.
• מקדש פריפטרלי – מוקף שורת עמודים אחת מכל צדדיו.
• מתחם פן־הלני – טמנוס בעל חשיבות רבה בו מקדשים רבים.

נ

• נאוס (Naos או Cella) – ההיכל הפנימי המרכזי של המקדש היווני.

ס

• סדר קלאסי (Classic order) – סגנון בנייה קלאסי אשר הגדיר את כל רכיבי הבניין על פרטיהם ומידותיהם כדי לשאוף לשלמות אסתטית ומבנית.
  • הסדר הדורי (Doric order) – מתאפיין בעמודים בעלי כותרת חלקה ופשוטה.
  • הסדר האיוני (Ionic order) – מתאפיין בכותרות עמודים מסולסלות.
  • הסדר הקורינתי (Corinthian order) – מתאפיין בכותרות עמודים עם תבליטי עלים (מסוג אקנתוס=קציץ רך/קציץ סורי).
  • הסדר הטוסקני (Tuscan Order) – גרסה רומית פשטנית לסדר הדורי.
  • הסדר המשולב (Composite Order) – סדר רומי המשלב את האיוני והקורינתי.
• סטואה (Stoa) – בעברית: סטיו. מבנה ציבור בעל אכסדרה בעל שימושים משתנים.
• סטילובטה (Stylobate), השכבה העליונה של הקרפידומה. במקדש הרומי נקרא חלק זה פודיום.

ע

• עמוד (Column) – מורכב משלושה חלקים עיקריים: בסיס, גוף וכותרת – מאפיין העיקרי של הסדרים הקלאסיים.
  • בסיס העמוד – חלקו התחתון המודגש של העמוד. אינו קיים בסדר הדורי.
  • גוף העמוד (Shaft) – העמוד עצמו היה בנוי מסדרה של גלילים נמוכים אשר עמדו אחד על השני. בחלק מהסדרים הגלילים הלכו והוצרו לקראת 2/3 הגובה של העמוד, דבר שנתן לו מראה מעט יותר "שמנמן". במצב כזה קוטרו העליון של העמוד היה קטן מקוטרו התחתון בכשמינית.
  • חריצים (Fluting) – גילוף אורכי באבן לאורך רוב גובה העמוד בצורה (בגריעה) של חצי עיגול.
  • כותרת (Capital) – חלקו העליון של העמוד המקנה לו את זהותו. בכל סדר קלאסי יש כותרת שונה אשר לפיה ניתן בקלות לזהותו.

פ

• פודיום (Podium) – בסיס המקדש או המבנה באדריכלות הרומית, נקרא כמו במת המנצחים האולימפית. ביוון: סטילובטה.
• פילסטר (Pilaster) – "עמוד מודבק" בחזית המבנה, בעיקר באדריכלות הרומית. התאפיין בפרטי העמודים הקלאסיים אך אינו בהכרח היה נחוץ ליציבות המבנה. פילסטרס ממשיכים לעיתים מקצב עמודים הממשיך כקיר אליו הם צמודים.
• פלינת (Plinth) – ראו מסד.
• פנתיאון (Pantheon) – מקדש כל האלים.
• פרונאוס (Pronaos) – חדר מבוא במקדש היווני ממנו נכנסים אל הנאוס.
• פרוסטילון (Prostyle) – מקדש עם עמודים קדמיים בלבד. * אמפיפרוסטילון – פרוסטילון דו־כיווני. צד אחד אטום – ללא כניסה.
• פרופילאה (Propylaea) – מבנה שער הכניסה לטמנוס.
• פריבולוס (Peribolos) – גדר או חומה קטנה התוחמת את הטמנוס.
• פריסטזיס (Peristasis) – מכונה לעיתים פריסטיל. מרפסת בעלת ארבעה צדדים או מסדרון עמודים המקיפים את הקלה במקדשים פריפטריים יווניים.
• פריסטיל (Peristyle) – ראו פריסטזיס.
• פריפטרוס (Peripteros) – סוג של מקדש בעל פורטיקו ומוקף באכסדרה של עמודים חופשיים.

ק

• קורונה (Corona) – פס אופקי בולט בקרניז.
• קירקוס – מסלול למרוצי סוסים אשר היה אירוע ספורטיבי נפוץ ביוון וברומא.
• קִמָרוֹן (Vault) – צורת קירוי חללים הבנויה מאוסף קשתות. באדריכלות הרומית קיימים שני סוגים בסיסיים:
  • קמרון חבית (Barrel vault) – תקרה צלינדרית הבנויה מרצף של קשתות.
  • קמרון צולב (Groin vault) – קירוי של שדה ריבועי או מלבני הפתוח ל־4 כיוונים ובנוי משני קמרונות חבית החותכים זה את זה.
• קסטה (coffer) (איט') – משבצות קישוטיות בתקרה, כמו בכיפת הפנתיאון ברומא.
• קרניז (Cornice) – בעברית: כרכוב. הרכיב האופקי העליון באנטבלטורה. הקרניז תמיד בולטת לצדדים וכלפי חוץ יותר מהרכיבים שמתחתיה.
• קשת (Arch) – שיטת גישור רומית בין שתי נקודות, בצורה חצי מעגלית, בעזרת סדרת לבנים מסותתות בצורת טרפז.
• קארדו (מקסימוס) (Cardus maximus) – רחוב ישר בערים הרומיות המתוכננות שעבר מצפון לדרום וניצב לדקומנוס. זה הראשי נקרא מקסימוס אך לרוב נקרא בקיצור רק קארדו.
• קרפידומה (Crepidoma) – מכונה גם קרפיס (Crepis) משטח רב שלבי אשר מהווה את בסיס המקדש. לרוב בעל שלושה שלבים. השלב העליון ביותר בקרפידומה נקרא סטילובטה.
• קרפיס (Crepis) – ראו קרפידומה.

ר

• רוטונדה (Rotonda) – מבנה בצורת גליל.

ת

• תיאטרון (Theatre) – מבנה יווני בו נערכו מחזות וטקסים. בנוי לרוב על צלע הר בצורה של קצת יותר מחצי מעגל.

ראו גם

• אדריכלות גותית – מונחים