פרוס העצרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרוס העצרת (או בפרוס העצרת) הוא מועד מיוחד ביהדות, שזוהה במהלך הזמן עם ל"ג בעומר.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח מופיע מספר פעמים במשנה ובתלמוד, בשתי משמעויות.

המשמעות הראשונה היא של תרומת הלשכה ומעשר בהמה, המתרחש לפני כל אחד משלושת הרגלים[1]:

בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא.

שלש גרנות למעשר בהמה, בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג, דברי רבי עקיבא.

כמו כן, בגמרא קיים נימוק מדוע פרוס המועד הוא הזמן להפרשת מעשר הבהמה:

א"ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא דל' יום קודם למועד שדורשים בהלכותיו והן גרנות וכו' א"ר יוחנן מפני שהן פירקי לידה ר' אחא ור' תנחום בר חייה בשם ריב"ל כדי שתהיה הבהמה מצויה לעולי רגלים א"ר יודן שלא יבא לידי בל תאחר א"ר יוסה כל המשהה טבלו עובר בבל תאחר תמן

לפי רבי יוחנן, מדובר בזמנים בשנה בהן הבהמות רגילות ללדת. לפי רבי אחא ורבי תנחום בר חייא בשם רבי שמעון בן לקיש, מדובר בתקופה שבה נהגי בעלי הבהמות לכנס את בהמותיהם לקראת השחיטה, על מנת למכור את הבשר לעולי הרגל. לפי רבי יודן, נקבע המועד על מנת למנוע איחור בהבאת המעשר, ורבי יוסה מרחיב שהמועדים נבחרו להיות קרובים למועד על מנת למנוע שכחה, וכן כי מועד אחד (ולא שלושה) היה בלתי אפשרי לבעלי הבהמות.[1]

המשמעות השנייה היא תאריך שבו מתריעים על מחסור במי שתייה במאגרים[2]:

ירדו לצמחים אבל לא לאילן. ציבחר ציבחר לאילן אבל לא לצמחים. סגין סגין לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות: מתריעין עליהן מיד. תני מתריעין על האילן בפרס הפסח. לבורות לשיחין ולמערות בפרס העצרת. מעתה אפי' יותר מיכן יותר מיכן מעשה ניסים ואין מתריעין על מעשה ניסים.

על פי מקור מהמאה ה-12, פרוס העצרת הוא המועד בו הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא, שלזכרם נהוגים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר. מדובר בצידוק למנהג בחלק מהעדות באותה התקופה להקל במנהגי האבלות בל"ג בעומר:

ואין מנהג לכנוס בין פסח לעצרת, ולא מפני שיש איסור בדבר אלא למנהג אבלות על מה שאירע שבאותו פרק מתו י"ב אלף זוגות תלמידים לר' עקיבא על שלא נהגו כבוד זה לזה, אבל מקדשין שאין שמחה אלא בחופה ונשואין, ומי שכנס אין בו שום איסור בעולם, ואך מנהג בצרפת ופרובינצא לכנוס מל"ג בעומר ואילך, ושמעתי בשם ר' זרחיה הלוי ז"ל מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת

מקור: ספר המנהיג לר' אברהם בן נתן הירחי, הלכות אירוסין ונישואין, ס' ק"ו

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצרת הוא כינויו של חג השבועות, אך ניתן לפירוש גם כחג סוכות או פסח.[3]

המילה "פרוס" עשויה להתפרש כ"ערב החג", כיוון שביוונית קיימת מילה דומה שמשמעותה "לפני", "בכיוון" או "לקראת". עם זאת, בתלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח, עמוד א' מפורשת המילה כ"חצי משלושים יום לפני החג", כנגזרת של המילה "פרס", שמשמעותה "חצי".[4] לפי דברי רבי יוסי ברבי יהודה שם, משמעות הביטוי אינה בהכרח חמישה עשר יום, אלא גם שישה עשר.

התאריך של פרוס העצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, שלוש אפשרויות הן שהתאריך המקורי של פרוס העצרת הוא ערב חג השבועות, ערב סוכות או ערב פסח. עם זאת, אין מקור ישיר התומך באחת מאפשרויות אלו.

לטענת רחל אליאור, מדובר בא' בסיוון, שחל חמישה ימים לפני חג השבועות בתאריכו כיום (ו' בסיוון) וארבעה עשר יום לפני חג השבועות על פי לוח השנה במגילות קומראן (ט"ו בסיוון)[5]:

בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, ובאחד בסיון, ובעשרים ותשעה באב. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול.

גם הרמב"ם מתייחס לכך, במשנה תורה. הוא מוסר שמדובר בחמישה-עשר יום לפני העצרת שהוא כ' באייר:

קָבְעוּ חֲכָמִים שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים בַּשָּׁנָה לְמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה וּמִשֶּׁיַגִּיעַ זְמַן מֵהֶן אָסוּר לוֹ לִמְכֹּור אוֹ לִשְׁחֹט עַד שֶׁעִשֵׂר וְאִם שָׁחַט הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְאֵלּוּ הֵן הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים:

בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם הַפֶּסַח וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם עֲצֶרֶת וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם הֶחָג וְכָל זְמַן מֵאֵלּוּ נִקְרָא גֹּרֶן מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַגְּרָנוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה בְּיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֲדָר וּבְיוֹם שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מִסְּפִירַת הָעֹמֶר וּבְיוֹם אַחֲרוֹן מְחֹדֶשׁ אֱלוּל

תאוריה שונה טוענת שב"פרוס העצרת" מדובר בעשרים וחמישה ימים לפני עצרת (מחצית ספירת העומר). כלומר, כ"ה בעומר. על פי תיאוריה זאת, במעבר מלוח השנה הקדום ללוח השנה העברי במאה ה-4 לפסה"נ, הוקדמה מנחת העומר בשבוע וכך יום אמצע הספירה הפך ל-33.[6]

לפי אפשרות אחרת, היא הפרשנות המקובלת היום, מדובר בחמישה-עשר יום לפני חג השבועות בתאריכו היום (ו' בסיוון), הוא ל"ג בעומר[7]. המקור הראשון הידוע אשר נוקט בגישה זו הוא מהמאה ה-12:

ושמעתי בשם ר' זרחיה הלוי ז"ל מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת ומאי פורסא פלגא כדתנן שואלים בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום ופלגא ט"ו יום וט"ו יום קודם העצרת זהו ל"ג בעומר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הורוביץ, יצחק. בקיצור - מסכת שקלים. אתר פורטל הדף היומי. 54-56
  2. ^ בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק א, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
  3. ^ שמיני עצרת. מתוך אנציקלופדיה יהודית, אתר דעת
  4. ^ אתר האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ הרצאתה של פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית (באתר יוטיוב), הקובעת שספרות כת מדבר יהודה היא ספרות הצדוקים.
  6. ^ Morgenstern, Julian. 1968. Lag Ba'Omer – Its Origin and Import. Hebrew Union College Annual 39, Cincinnati, 81-90.
  7. ^ רבי יהושע אבן שועיב בדרשה ליום טוב ראשון של פסח מדייק את החשבון שבעצם ל"ד לעומר הוא הנכון.