אברהם בן נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אברהם בן נתן הירחי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם בן נתן
לידה 1155 בערך
לוניל
פטירה 1215
רבותיו רבי יצחק בן שמואל
חיבוריו ספר המנהיג, פירוש למסכת כלה רבתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם בן נתן (1155 לערך - 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן). נולד בלוניל שבפרובנס, ומכאן קיבל את כינויו (לוניל בצרפתית = ירח). מחבר ספר המנהיג.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודו צעיר לימים יצא לדרך נדודיו, ועבר ברחבי פרובנס, צרפת ואשכנז, לפני שהגיע לטולדו שבספרד, כשהוא בן ארבעים בערך, ושמו כבר הולך לפניו, ושם נתמנה לחבר בית הדין יחד עם ר' מאיר אבן מיגאש (נכדו של ר' יוסף אבן מיגאש) ור' מאיר הלוי אבולעפיה (הרמ"ה). מסיבות לא ידועות, הוא חזר לפרובנס למשך זמן לא ידוע, אולם שב לטולידו ב-1211, וחי בה עד יום מותו.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בדמפייר, למד בישיבתו של רבי יצחק בן שמואל אותו הוא מכנה "רבנו הקדוש", וכן למד מפי בנו, רבי אלחנן.

בין רבותיו הנוספים אנו מוצאים את רבי ידידיה ממלאן Melun ורבי חיים בן חננאל הכהן מפריז.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר המנהיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר המנהיג

מבין חיבוריו, התפרסם יותר 'ספר המנהיג' (לעיתים ספר 'בני העולם'). הספר עוסק בעניינים השונים על פי סדר לוח השנה. כמו פוסקים אשכנזים אחרים הוא מייחס חשיבות רבה למנהגים שנהגו בקהילות ישראל השונות. הספר נדפס לראשונה כארבע מאות שנה לאחר חיבורו, בשנת ה'רע"ט בקושטנטינא.

הספר כאמור עוסק במנהגי הקהילות השונות, ובעיקרו הושפע ממנהגי מקום משובו בעת חיבורו, בעיר טולדו (טילטולא) שבספרד לשם הגיע לאחר נידודים שונים. התחיל לחבר את חיבורו בשנת ד'תתס"ד כפי שמתאר בהקדמתו לספר:

עיקר הספר עוסק במנהגים הנוגעים לעניינים שונים ביניהם מנהגי בית הכנסת והתפילות וכן מנהגי שונים של שבת וימים טובים. כמו כן בתוך דבריו שוזר פעמים רבות הסברים למנהגים נפוצים שנהגו בזמנו, וחלקם אף נהוגים עד היום.

פירוש למסכת כלה רבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע האם רבי אברהם חיבר את פירושו על כל המסכת, אך בכל אופן, לידינו הגיע רק הפירוש לשני הפרקים הראשונים, שבעצמם נתגלו רק בשנת 1866. מאחר שבכל ספריו הוא מצטט רק מתוך פרקים א' וב', סביר להניח שהוא לא הכיר את שאר המסכת.

"מחזיק הבדק" ו"בית זבול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצם קיומם של שני ספרים אלו נתון לוויכוח בין החוקרים.

בהקדמתו ל"ספר המנהיג", כותב רבי אברהם:

...לכן, ספר מחזיק הבדק עליהם יסדתי וספר זה בית זבול לה' בנה בניתי מכון לשבתך עולמים אליו קוה קוויתי, מה נמצלו דבריו דברי יושר ומה נחמדו אמריו אמרי כושר, לכל משכיל ומבין דבר ויושר פשר.

בעוד שחלק מהחוקרים טוענים שמחזיק הבדק הוא כינוי מליצי ל"ספר המנהיג" עצמו, חלקם טוענים שזוהי התייחסות לספר אחר שלו, שאבד. טענה זו מאוששת על ידי ציטוטים של ראשונים שונים של הראב"ן הירחי בנושאי שחיטה, וטרפות, נושא אשר איננו נדון ב"ספר המנהיג".

הרב ברוך טולידאנו, בהסתמך על מקורות אלו, קבע שספר זה זהה לכתב יד הנמצא במוזיאון הבריטי, אך מאז, כתב יד זה פורסם בשם הלכות שחיטה וטריפות לר"א הירחי על ידי יצחק רפאל, ושם הוא מוכיח כי מדובר בחלק מתוך "ספר המנהיג", אך יחד עם זאת, בתוך החלק הזה כתוב המשפט : "והטעם כתבתי במחזיק הבית", מה שמסיר את הספק לגבי עצם קיומו של הספר, וכנראה שמדובר בספר עצמאי בהלכות טריפות, שנכתב לפני "המנהיג", ששולב בחלקו לתוך "המנהיג".

לספר בית זבול, לעומת זאת, אין כל זכר מחוץ לפיסקה זו, וכנראה שזוהי התייחסות לפירוש למסכת כלה רבתי, או אף ל"ספר המנהיג" עצמו.

ספרים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובות שונות של רבי אברהם מובאות במקומות שונים (על ידי הרשב"א, האבודרהם, ועוד), אך מסתבר שמעולם לא נכתבו בתור ספר שו"ת שלם. כמו כן, סביר כי רבי אברהם היה אחד מעורכיו של מחזור ויטרי, וחתם את שמו בתור "אבן" (אך ייתכן כי זהו רבי אליעזר בן נתן).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו


תקופת חייו של הרב אברהם בן נתן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן