צביון (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןצביון
Cephalophus natalensis Zoo Landau.JPG
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: צביונים
סוג: צביון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cephalophus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צִבְיוֹן (שם מדעי: Cephalophus; קרוי גם דוויקר), הוא הסוג העיקרי של האנטילופות בתת-משפחת הצביונים הכולל 18 מינים החיים באפריקה שמדרום לסהרה. שלושה מינים מהם בעלי הגדרה חדשה יחסית, ועד עכשיו הם היו מוכרים לסירוגין כתת-מינים. הגדרותיהם של חמישה מינים נוספים עברו בעבר גלגולים רבים עד שסווגו כמינים נפרדים.

האנטילופות בסוג זה הם בגודל קטן עד בינוני, ובעלי מבנה גוף דומה. השם המדעי של הסוג נגזר מיוונית כדלהלן: kephale = ראש, "lophus" = פסגה; - מתייחס לציצת השיער האדמדמה שבמצח שהיא המאפיין הבולט של הסוג, אם כי יש שני מינים שהם חסרי ציצה לחלוטין. בעבר סווגו בסוג גם שלושה מינים נוספים ננסיים יותר, שלבסוף הועברו לסוג חדש - צביון גמדי.

במרוצת הזמן מרבית המינים בסוג חולקו לשתי קבוצות לא טקסונומיות: 1. "צביונים ענקיים" - ארבעה מינים המתאפיינים במבנה ומידות גוף גדולים יותר, ראשם רחב עם לוע גדול, סנטרם עגול, נחיריהם גדולים מאוד, וקרניהם ארוכות ומפותחות יותר משל המינים האחרים ומתעקלות מעט לאחור בדרך כלל. 2. "צביונים אדומים" - כוללת את כל המינים האחרים מלבד צביון זברה וצביון שחור (12 מינים בסך הכול). המינים בקבוצה מתאפיינים בקרניים פשוטות וישרות יותר, יש להם פרווה בגוונים שונים של אדמדם המקשה מאוד על זיהוי של רבים מהם, ראשם קטן יותר וסנטרם ישר, ונחיריהם קטנות יותר משל המינים הגדולים (אם כי גדולות בהשוואה לאנטילופות אחרות). צביון חום הוא המין היחיד שמשויך למעשה לשתי הקבוצות. המין הגדול בסוג הוא צביון ז'נטינק, והמין הקטן ובעל התפוצה הקטנה ביותר הוא צביון אדרס.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים בסוג מתאפיינים בקרני-חרוט פשוטות וישרות למדי, ואצל המינים הגדולים הקרן מתעגלת מעט לאחור. הן הזכרים והן הנקבות של המין מתאפיינים בקרניים, ולזכרים קרניים ארוכות ועבות יותר. הפרווה שלהם קצרה וחלקה ובהירה לרוב באזורים התחתוניים. לבד מצביון זברה וצביון ז'נטינק, לכל המינים יש ציצת שיער בולטת במרכז המצח, ובמינים מסוימים הציצה מסתירה לחלוטין את הקרניים. יש להם זנב קצר למדי שמסתיים בציצת שיער עגלגלה, ואוזניים עגלגלות ורחבות. למרות השוני בממדי הגוף לכל המינים מבנה זהה למדי: מבנה גוף עגלגל ומקושת, צוואר קצר וראש משולש. הרגליים האחוריות ארוכות מהקדמיות ומדגישות את המראה השפוף שלהם. לרובם פרסות קצרות וחדות. המין מתאפיין בבלוטות ריח גדולות באזור הלסת, והבלוטות במפשעה נמצאות רק אצל חלק מהמינים. במרכז הבלוטות שבלסת יש חריץ שחור - ישר ואלכסוני, בניגוד לחריץ העקום של מיני הסוג צביון גמדי. הם גם נבדלים מהסוג צביון גמדי בכך שיש להם זנב קצר יותר, ואין להם בלוטות ריח בין הפרסות.

ישנן חלוקות נוספות אצל המינים בסוג: צביוני יער - מצויים בעיקר ביערות טרופיים, וצביוני סוואנה המצויים גם בסוואנות בחורשים דלילים ובאזורי סבך גבוהים. חלוקה נוספת היא לפי שעות פעילות: צביוני לילה - פעילים בעיקר בשעות הלילה (רובם מצביוני הענק, אך ישנן גם מינים נוספים), וצביוני יום הפעילים בשעות הבוקר, שעות הצהריים המאוחרות ושעות הערב. מינים בודדים פעילים בעיקר בבין השמשות. המאפיינים שזהים לכל המינים: תזונה שמורכבת ברובה מפירות, עלים או זרעים, עם כמות מועטה יותר של פטריות, עשבי תיבול ועשבים. מרביתם גם מגוונים את תזונתם למזון מהחי כחולייתנים קטנים, ציפורים, נמלים ונבלות. חלק גדול מהמינים נוהגים לעקוב אחר מיני קופים מסוימים כדי ליהנות מהפירות שהללו מפילים מבלי משים. אחד מהמאפיינים של המינים הוא שהם מנפנפים בזנבם ללא הרף - מה שלעיתים נראה כאור מבצבץ ביער.

האויב העיקרי של כל המינים הוא הנמר, ומאזור לאזור עלולים לטרוף את המינים בסוג טורפים מגוונים למדי: החל מהאריה, הצבוע, הפיתון, והמנדריל, וכלה בתן, סרוואל, זבד, עיט ולטאת כוח. מיני הצביון ידועים בבישנותם ובזהירות המופלגת שלהם, כשבשעת סכנה הם "יצללו" במהירות לתוך הסבך וזהו גם המקור לשמם השני (דוויקר פירושו באפריקאנס - "צוללן"). המינים בעלי יכולת ניתור טובה ומבנה גופם מסייע להם לנוע במהירות בסבך.

המינים בסוג הם בעלי חיים בודדים וטריטוריאליים ברובם - אם כי זה לא הוכח לגמרי, והם חיים לרוב בשטחים קבועים אותם הם מסמנים בעזרת בלוטות הריח שלהם. חלק מהמינים פוליגמים ואחרים מונגומים. ההריון של הנקבה נמשך 8-4 חודשים, לאחריהם נולד עופר יחיד בדרך כלל. העופר שוהה בצמחייה סבוכה בתקופה הראשונה לחייו ונגמל לאחר 5-3 חודשים. הבגרות היא סביבות 18-9 חודשים, ומשתנה בין הזכרים לנקבות. תוחלת חיים ממוצעת של המינים היא כ-10 שנים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]