בובאל הכף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןבובאל הכף
נקבה ועגל
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: בובאלים
סוג: בובאל
מין: בובאל הכף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Alcelaphus caama
תחום תפוצה
תפוצת בובאל כף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בובאל הכף (שם מדעי: Alcelaphus caama; קרוי גם בובאל אדום) הוא מין של אנטילופה גדולה בסוג בובאל הנפוץ באזור אפריקה הדרומית ותואר לראשונה בשנת 1803. באופן רשמי הוא נחשב כמין נפרד בהתבסס על סימוכים גנטיים, אולם ברוב הטקסונומיות וארגוני השימור מתייחסים אליו עדיין כתת-מין של הסוג בובאל (כנ"ל באשר למינים בובאל איילי ובובאל ליכטנשטיין); מבחינה חיצונית הוא דומה מאוד לדאמאליסק הסהר ולבובאל ג'קסון, כשהראשון חופף איתו באזור הצפוני של דרום אפריקה. בגובה הכתפיים הוא השני בגודלו מהסוג בובאל לאחר בובאל מערבי. בובאל הכף הוא הבובאל הנפוץ ביותר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבובאל הכף יש זוג קרניים גדולות וכבדות ויש להם מבנה דומה לבובאל ג'קסון: הקרניים צומחות באלכסון לכיוון מעלה ואחורה, מתעגלות כלפי קדימה, וחוזרות בעיקול חד לאחור בדומה ל-"S"; בפרטים מבוגרים הן גם מתעקמות בסוף לצדדים ויש להם ביחד צורה מלאה של נבל. הקרניים עבות ורחבות לכל אורכם, ורק בשליש האחרון של הקרן הן הופכות בהדרגה לדקות וחדות ביותר. הקרניים צומחות במרכז "עוקץ הקרן" (בליטה גדולה על המצח), ובמרחק גדול מהעיניים והאוזניים. בבסיס הן צמודות למדי אחת לשנייה (לעיתים במרחק של סנטימטרים בודדים), ובקצוות הן עלולות להיות במרחק פי-10 מהבסיס. הקרניים מחורצות בטבעות, חצאי טבעות וחריצים במרווח גדול בין אחת לשנייה, וכרבע מהקרן חלק לגמרי. כאשר הקרן מתחילה לצמוח לעגלים, היא דומה לאלו של הראמים - שפיץ חד וחלק הצומח בצורה ישרה. צבע הקרניים משתנה בין שחרחר ושחור כחלחל, לחלודה כהה, אפור כהה או בהיר; צבע השפיצים זהה לשאר הקרן, ולעיתים כהה או בהיר מן הרגיל. הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים, ושל הזכרים גדולים וכבדים יותר.

בובאל הכף ב"פארק הלאומי קארו" (הכף הצפוני).

הפרווה של בובאל הכף מורכבת משערות קצרות ודלילות. צבע הפרווה מתחלק לארבעה: מהכתפיים והגב ועד עוקץ הזנב חום-אדמדם כהה, העכוז בצבע צהבהב או לבן קרמי, צדדי הבטן, הגחון, המותניים והצוואר חום בהיר או חולי, והצדדים החיצוניים של הרגליים בצבע שחור. לעיתים יש פס שחור לאורך הגב, או כפלי עור גדולים בצוואר. הזנב שעיר מאוד כזנב הסוס בצבע שחור.
צבע הפנים של בובאל הכף הוא חום צהבהב בהיר או כהה - בהתאם לצבע הגוף, כאשר ממרכז המצח ועד סוף החרטום ישנה "מסכה" שחורה בולטת המסייעת לזהות אותו בקלות; המסכה דומה מאוד לזו של דאמאליסק הסהר, אך היא אינה מתפשטת לצדדי החרטום ותחת זה מקיפה לעיתים את כל הלוע וממשיכה מבין הקרניים לאחור עד האוזניים. מסביב לעיניים יש בדרך כלל עיגולים שחורים, אך למרות זאת הן מופרדות מה"מסכה" על ידי פס חום בהיר במרכז המצח. צבע האוזניים מתחלק בין אדמדם בצד החיצוני ללבן-צהבהב בצד הקדמי.

לבובאל הכף מבנה גוף ארוך ורחב, וצווארו הקצר יחסית שרחב בתחילתו וצר בסופו תומך בראש גדול ומאורך. גם לו גבנון קטן בכתפיים, הגורם שפלג גופו הקדמי גבוה יותר מהאחורי. חרטומו הצר והמשולש הוא מבין הארוכים שבמיני הבובאל, ויש לו "עוקץ קרן" גדול, צר, ובולט מאוד. זנבו ארוך ודק, ויש לו לוע ושפתיים עגלגלים עם זיפים אפרפרים. הרגליים ארוכות וחזקות, והן מסתיימות בפרסות גדולות וחדות. האוזניים דקות וארוכות, והן עגלגלות באמצען ומשולשות בקצוות. העיניים בינוניות בצבע כתמתמם או זהבהב, ומתחתם ישנם בלוטות ריח שכמעט ואינן נראות. האף של הבובאל מחורץ ועגלגל בצורת "U". ההזכרים גדולים וכבדים מהנקבות, אך אין הבדלים בולטים ביניהם.
מידות הגוף של בובאל הכף:
גובה הכתפיים: כ-135 ס"מ.
אורך ראש וגוף: 245-175 ס"מ.
אורך הקרניים: 60 ס"מ. ס"מ.
אורך הזנב: 70-45 ס"מ.
משקל הזכר: כ-150 ק"ג.
משקל הנקבה: כ-120 ק"ג.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר בפארק הלאומי אטושה, נמיביה.

בובאל הכף נפוץ באופן טבעי בדרום ודרום מרכז אפריקה. הוא מצוי בצפון, מרכז, ומערב נמיביה, מרבית חלקי בוצוואנה, דרום, צפון, ומרכז דרום אפריקה (פרובינציות: הכף הצפוני, הכף המערבי, הכף המזרחי, הפרובינציה הצפון-מערבית, המדינה החופשית, חאוטנג וקוואזולו-נאטאל), ובמידה מועטת גם בדרום אנגולה; נכחד מלסוטו והובאה לזימבבואה וסווזילנד.

בית הגידול של בובאלי הכף הוא בעיקר בתי גידול צחיחים כדוגמת סוואנת שיחים דוקרנית, ערבה מדברית, מדבר קלהארי ושולי מדבר נמיב בבוצוואנה ונמיביה, וכן כרי דשא וחורשים דלילים באקלים ים תיכוני של הכף המערבי, מישורי "היוואלד" ו"הקארו הגדול" באקלים סובטרופי של מרכז דרום אפריקה. הוא מצוי גם באגני ניקוז ובושלי נהרות לימפופו, אורנג' וואל. הטמפרטורות בתחומיי מחייתו נעים בין 10 ל-30 מעלות לאורך השנה, וכמות המשקעים הממוצעת נעה בין 25 מ"מ בלבד במערב קלהארי לעד 1,000 מ"מ לשנה בדרום קוואזולו-נאטאל ובכף התקווה הטובה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בובאלי הכף פעילים בעיקר בשעות הבוקר והערב, ונחים ומעלים גרה בשעות הצהריים. הם חיים ביחידות או בקבוצות של 20-5 פרטים. באופן כללי הם בעלי חיים נוודים בשל הידלדלות של מקורות מזון באקלים הצחיח. תזונתם מורכבת בעיקר מסוגים שונים של עשבים, והחרטום הארוך שלהם מעניק להם יתרון של גישה נוחה יותר לעשבים מועדפים ויכולת לעיסה משופרת. בהתאם לבית גידולם היבש בדרך כלל, התזונה שלהם משתנה לפי העונות: דשא טרי וירוק באיכות גבוהה העונת הגשמים, ועשבים יבשים באיכות נמוכה יותר בעונת היובש. בובאל כף אינו תלוי במים כל כך כשאר תת-משפחת הבובאלים, ויזדדק למקור מים רק כאשר מלונים ופקעות אינם בנמצא.

לבובאלי הכף יש חוש שמיעה וריח מצוין, אך חוש הראייה שלהם די גרוע. כאשר הבובאל נבהל, הוא פותח בסדרת התחמקויות מהירות כדי לבלבל את התוקף לפני הריצה העיקרית המגיעה למהירות של 55 קמ"ש עם מקסימום של 80 קמ"ש. טקטיקת ההתחמקות היא בדרך כלל ריצה בזגזגים שמקשה מאוד על הטורפים לתופסם.

בין הטורפים העיקריים של בובאל כף נכללים האריות, הצבועים הנמרים, הברדלסים והזאבים הטלואים. עם זאת, למרות היותו אחד מהמינים הנפוצים בבתי הגידול הצחיחים בקלהארי הוא אינו נחשב כמקור מזון עיקרי לאחד מהטורפים האלה: הוא מהווה כ-7% מהתזונה של האריה, 6.25% משל הנמר, 3.5% משל הצבוע, ו-1.75% משל הברדלס. בדרך כלל אריות מתמקדים בזכרים בוגרים, ואילו צבועים ונמרים בעגלים צעירים.

בובאל כף באיור משנת 1894.

ההריון נמשך כשמונה חודשים, לאחריהם נולד עגל יחיד. בדרך כלל הנקבות ממליטות סמוך לעונה הגשומה. לאחר הלידה, העגלים חבויים בצמחייה הצפופה לפני שהם מצטרפים לעדר, כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות שלהם מפני טורפים, כיון שהם חלשים ובעלי יכולת סיבולת נמוכה. הנקבות יכולות להתרבות בסביבות שנתיים, ונכנסות להריון שוב 9 או 10 חודשים לאחר ההמלטה הקודמת.
תוחלת החיים היא בסביבות 19 שנים.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב השימור של בובאל הכף מוגדר על ידי IUCN כללא חשש (LC) בשל מספרים גדולים ותפוצה רחבה באזורים בלתי מיושבים, ובאופן כללי הוא הבובאל היחיד שלא צפויה לו סכנה בעתיד הקרוב. האיום העיקרי על בובאל זה הוא ציד שמתרחש בעיקר בכפרים נידחים בהם אין אכיפה של חוקי הציד. באזורים אלה יש מנהג עתיק לצוד את הבובאל בעיקר בשעות החמות ביותר של היום שאז הוא אינו פעיל כל כך. במהלך ה-20 שנה האחרונות המקום היחיד בו מתחולל עדיין ציד ברמה מסחרית הוא במרכז קלהארי. בובאל כף הוא מין הבובאל הנפוץ ביותר עם אוכלוסייה שנאמדת בסביבות 130,000 פרטים, ובמגמת עלייה מתמדת בשל ההכנסה שלו לחוות ציד רבות בדרום אפריקה ונמיביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בובאל הכף באתר הרשימה האדומה של IUCN