קולם טובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולם טובין
Colm toibin 2006.jpg
לידה 30 במאי 1955 (בן 67)
אניסקורתי, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולג' בדאבלין, St Peter's College, Wexford עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Heather Blazing, Brooklyn, The Empty Family, The Master, The Story of the Night, The Blackwater Lightship, The Testament of Mary עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פרנק אוקונור, אליזבת' בישופ, ארנסט המינגוויי, הנרי ג'יימס, דייוויד הרברט לורנס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Folio Prize (2022)
  • Joan B. Cendrós International Award (2010)
  • פרס אנקור (1993)
  • פרס א.מ. פורסטר (1995)
  • פרס הספרות הבינלאומי IMPAC של דבלין (2006)
  • פרס למדא לספרות
  • פרס PEN האירי
  • עמית החברה המלכותית לספרות
  • פרס קוסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
colmtoibin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קולם טוביןאירית: Colm Tóibín, נולד ב-30 במאי 1955) הוא סופר אירי, כותב סיפורים קצרים, מסאי, מחזאי, עיתונאי, מבקר ספרות ומשורר. טובין משמש כפרופסור למדעי הרוח באוניברסיטת קולומביה במנהטן. בשנת 2017 מונה לנשיא אוניברסיטת ליברפול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובין נולד בשנת 1955 באניסקורטי, שבמחוז וקספורד, בדרום מזרח אירלנד. הוריו של טובין היו בריד ומייקל טובין. הוא השני הצעיר מבין חמישה ילדים. סבו, פטריק טובין, היה חבר בהצבא האירי הרפובליקני, כמו גם דודו הגדול מייקל טובין. פטריק טובין השתתף במרידת חג הפסחא בשנת 1916 באניסקורתי, ולאחר מכן נכלא בוויילס. אביו של טובין היה מורה; הוא מת כשקולם היה בן 12.

טובין גדל בבית בו היה, לדבריו, "הרבה מאוד שקט". הוא לא היה מסוגל לקרוא עד גיל תשע, ופיתח גם גמגום. את לימודיו התיכוניים הוא עשה במכללה קתולית בווקספורד, שם היה בפנימייה בין השנים 1970 ל-1972. מאוחר יותר דיבר על כך שחלק מהכמרים היו אטרקטיביים. ביולי 1972, בגיל 17, עבד בקיץ כברמן במלון, ועבד משש בערב לשתיים לפנות בוקר. הוא בילה את שעות היום על חוף הים וקרא את ארנסט המינגוויי, שנתן לו את ההשראה להתעניין בספרות[1].

הוא למד באוניברסיטת קולג' דבלין, וסיים את לימודיו בשנת 1975. מיד לאחר סיום לימודיו, הוא עזב לברצלונה. הרומן הראשון של טובין, "הדרום" משנות התשעים, נכתב בהשראת שהותו בברצלונה, וכך, באופן ישיר יותר, גם ההומאז' שלו לברצלונה משנת 1990. לאחר שחזר לאירלנד בשנת 1978, החל ללמוד לתואר שני. עם זאת, הוא לא הגיש את התזה ועזב את האקדמיה, לפחות חלקית, לקריירה בעיתונות.

תחילת שנות השמונים הייתה תקופה זוהרת במיוחד בעיתונות האירית, ותקופת הזוהר של מגזין החדשות החודשי "מגיל". טובין מונה לעורך המגזין בשנת 1982 ונשאר בתפקיד עד 1985. הוא עזב בגלל סכסוך עם מנכ"ל המגזין.

טובין הוא הומוסקסואל מוצהר. מאז 2012, הוא מנהל מערכת יחסים עם גבר שגר בלוס אנג'לס ששמו טויבין מעדיף לא לחשוף[2].

ביוני 2016 ביקר טובין בישראל, במסגרת פרויקט של ארגון "שוברים שתיקה", לכתיבת בספר מאמרים על הכיבוש הישראלי, לציון 50 שנים למלחמת ששת הימים[3].

בשנת 2019 סיפר טובין על ששרד את סרטן האשכים שהתפשט למספר איברים כולל הריאות, הכבד ובלוטת הלימפה[4].

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרומן הראשון שלו "הדרום" פרסם בשנת 1990 ואחריו את "הת'ר בוערת" ב-1992, "סיפור הלילה" ב-1996 ו"ספינת האורות השחורה" ב-1999. הרומן החמישי שלו, האמן מ-2004, הוא תיאור בדיוני של חלקים בחייו של הסופר הנרי ג'יימס. טובין הוא גם מחברם של מספר ספרי עיון רבים, בינייהם: "דם רע: הליכה לאורך הגבול האירי" (1994), ו"סימן הצלב: מסעות באירופה הקתולית" (1994).

טובין כתב שני אוספי סיפורים קצרים. הראשון, "אמהות ובנים", בוחן את היחסים בין אימהות ובניהן, פורסם בשנת 2006. האוסף השני והרחב יותר שלו, "המשפחה הריקה", ראה אור בשנת 2010 והופיע ברשימת המועמדים לפרס הסיפור הקצר הבינלאומי של פרנק אוקונור לשנת 2011.

מחזהו של טובין, "יופי במקום שבור", הועלה בדבלין באוגוסט 2004. הוא המשיך לעבוד כעיתונאי, באירלנד ומחוצה לה, וזכה למוניטין של מבקר ספרות.

בשנת 2016, הופק הסרט "ברוקלין", על פי ספרו, בבימוי ג'ון קראולי, לפי תסריט שכתב ניק הורנבי[5].

בשנת 2021 זכה בפרס דייוויד כהן לספרות[6].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The South, Serpent's Tail, 1990
  • The Heather Blazing, Picador, 1992, ISBN 978-0-330-32124-2
  • The Story of the Night, Picador, 1996, ISBN 978-0-330-34017-5
  • The Blackwater Lightship, McClelland and Stewart, 1999, ISBN 978-0-7710-8561-1
  • The Master, Picador, 2004, ISBN 978-0-330-48565-4[12]
  • Brooklyn, Dublin: Tuskar Rock Press, 2009, ISBN 978-3-446-23566-3[13]
  • The Testament of Mary, Viking, 2012, ISBN 978-1451688382[14]
  • Nora Webster, Scribner, 2014, ISBN 978-1439138335
  • House of Names, Scribner, 2017, ISBN 978-1501140211

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולם טובין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Guardian staff reporter, The best holiday reads, The Guardian, ‏Fri 17 Jun 2011
  2. ^ Emma Brockes, Colm Tóibín: ‘There's a certain amount of glee at the sheer foolishness of Brexit’, The Guardian, ‏Fri 30 Mar 2018
  3. ^ Karin Laub, 50 years of Israeli occupation, told through the eyes of an author - Israel News, Haaretz, ‏Jul 18, 2016
    Sian Cain, Leading authors to write about visiting Israel and the occupied territories, The Guardian, ‏Mon 22 Feb 2016
  4. ^ IrishCentral Staff, Famed Irish writer Colm Toibin tells of secret cancer battle, IrishCentral, ‏Apr 15, 2019
  5. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, הבחירה בין שני גברים היא הבעיה הכי קטנה של גיבורת הסרט "ברוקלין", באתר הארץ, 4 בפברואר 2016
  6. ^ Winners, David Cohen Prize for Literature (באנגלית)
  7. ^ הלחן של קולם טויבין, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
    אריאנה מלמד, אינני בוכה אף פעם, באתר ynet, 31 באוקטובר 2001
  8. ^ רות אלמוג, יותר אנגלי מדיקנס, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2006
  9. ^ נדב לפיד, האם, הבן, ורוח היובש, באתר הארץ, 7 בינואר 2010
  10. ^ מאשה צור-גלוזמן, "ברוקלין" מאת קולם טובין | מרגישה בבית, באתר הארץ, 15 ביוני 2011
  11. ^ אתר למנויים בלבד איתמר זהר, הספר "המשפחה הריקה" של קולם טויבין: ההבנה שכבר מאוחר מדי להשלים, למחוק, לכפר, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2017
    אתר למנויים בלבד ארז שוייצר, "המשפחה הריקה": קולם טובין נותר מתבונן עדין באדם, המאמין בטוב שבו, באתר הארץ, 2 באפריל 2018
  12. ^ רות אלמוג, כזעקה רפה במרחקים של בדידותו הגדולה, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
  13. ^ רות אלמוג, צלול כמי אגם אירי, זך כדמעת תינוק, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2009
  14. ^ אתר למנויים בלבד דוד הדר, סיפורה של מרים, אם שכולה מנצרת, באתר הארץ, 8 בינואר 2013
  15. ^ רות אלמוג, דיוקנאות מתפתחים בחדר חושך, באתר הארץ, 8 בינואר 2007
  16. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2015. נבדק ב-2014-12-03. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  17. ^ "A Guest at the Feast. A Memoir | Colm Tóibín Official Website". www.colmtoibin.com.