קוקסינל
 | |
| התמונה האחרונה שצולמה בחייה של קוקסינל | |
| לידה |
23 באוגוסט 1931 הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 2006 (בגיל 75) הרובע החמישי של מרסיי, צרפת |
| שם לידה |
Jacqueline Charlotte Dufresnoy |
| מדינה |
צרפת |
| בן או בת זוג |
Zize Dupanier (1996–9 באוקטובר 2006) |
  | |
קוֹקסינל (בצרפתית: Coccinelle; 23 באוגוסט 1931 – 9 באוקטובר 2006) הוא שם הבימה של ז'אקלין שארלוט דיפרנואה, אמנית צרפתייה טרנסקסואלית. Coccinelle בצרפתית הוא השם של "פרת משה רבנו" ושל המכונית "חיפושית".
ביוגרפיה
היא נולדה כזכר, ונקראה בשם ז'אק שארל דיפרנואה (Dufresnoy). היא החלה להופיע בשם הבמה "קוקסינל" ב-1953 במופעי דראג במועדון "שה מאדאם ארתור" שבפריז ובמועדון הלילה "לה קרוסל דה פריז".
ב-1958 עברה ניתוח להתאמה מגדרית במרוקו והייתה לצרפתייה הראשונה שעברה ניתוח זה. הדבר קידם מאוד את קריירת הבמה שלה. ב-1963 החלה להופיע בפריז במועדון "אולימפיה" המפורסם, שבו הופיעו, מאז נפתח בסוף המאה ה-19, גדולי הזמר הצרפתי ואמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה. בשנת 1964 הגיעה לשני סיבובי הופעות בישראל במספר מועדונים ביפו, תל אביב וחיפה, ביניהם מועדון הלילה "כליף" ביפו, וקולנוע ארמון בחיפה, והייתה הטרנסקסואלית המפורסמת ביותר שהופיעה עד אז בישראל.[1] הופעותיה של קוקסינל היוו השראה לראשונות הנשים הטרנסג'נדריות בישראל, בהן גילה גולדשטיין וננסי שניידר.[2]
משנת 1970 החלה מופיעה ברחבי העולם. בין 1978 ל-1987 גרה בגרמניה. לאחר מכן חזרה לפריז ופרסמה שם אוטוביוגרפיה.[3] ב-1990 עמדה להעלות מופע על חייה, אך פריצת מלחמת המפרץ גרמה לקשיים כספיים והמופע בוטל. בין 1994 ל-2000 הופיעה במרסיי ולאחר מכן פרשה מהבמה.
ב-10 במרץ 1960 התחתנה קוקסינל עם עיתונאי הספורט פראנסי בונה, דבר שגרם למהומה רבתי בקרב החברה הצרפתית, שחלקה פקפק בלגיטימיות של הנישואים. ב-11 במרץ 1966 נישאה בפעם השנייה, למריו פלורנטן אן. בין השנים 1992 ל-1996 הופיעה קוקסינל במרסיי, שם התחתנה בפעם השלישית עם פעיל טרנסג'נדר בשם תיירי וילסון. החתונה שודרה בשידור חי ברשת TF1.[4]
ב-9 באוקטובר 2006 נפטרה במרסיי משבץ מוחי.
בדצמבר 2016 החליטה עיריית פריז לקרוא על שמה טיילת הסמוכה למועדון "מאדאם ארתור", שבו החלה את הקריירה שלה.[5]
בתרבות
בסלנג הישראלי מכונים גברים נשיים, הומוסקסואלים, טראנסג'נדרים ונשים טרנסקסואליות בשם הפוגעני או קללה "קוקסינל" או "קוקסינלית". זאת, על-פי שם הבמה של ז'אקלין שארלוט דיפרנואה. הכינוי נפוץ גם בתעשיית המין והפורנוגרפיה כלפי נשים טרנסג'נדריות או טרנסקסואליות, כינוי אשר דומה למדי למקבילה האנגלית שלו: Shemale (מיזוג של "היא" ו "זכר"). כינוי זה (וגם המקבילה האנגלית שלו) אינו נחשב יותר כתקין פוליטית.[6][7][8][9]
בנובמבר 2016 חסמה פייסבוק מאות משתמשים שכתבו אי-פעם בסטטוס את המילה "קוקסינל". בתגובה התארגנו עשרות כותבים, יוצרי תוכן, עיתונאים ואושיות פייסבוק, ופתחו בקמפיין מחאה נגד פייסבוק, שכלל מכתב פתוח לעדי סופר תאני (מנכ"ל פייסבוק ישראל), ובו דרשו מפייסבוק להפסיק בחסימות השרירותיות ולהציג באופן בהיר ומפורש את כללי הקהילה, כדי שיידעו מה מותר לכתוב ומה לא.[10]
קישורים חיצוניים
קוקסינל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דני זאק, תמיד אישה: סיפורה האמיתי של קוקסינל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2011
אילון גלעד, איך הפכה "קוקסינל" למילת גנאי, באתר הארץ, 16 ביוני 2013
כאן עברית | למה לחיפושית הזו קוראים פרת משה רבנו?, סרטון בערוץ "תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב- קוקסינל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-91 של קוקסינל, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שבע נשים - גברים לשעבר, דבר, 3 בדצמבר 1964
- ^ ריאיון עם ננסי שניידר, 06.03.2017, ננסי שניידר, פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית
- ^ Coccinelle (1987) Coccinelle par Coccinelle. Editions Filipacchi, Paris. ISBN 978-2-85018-586-1
- ^ מתוך אתר מאקו.(הקישור אינו פעיל, 18 בינואר 2017)
- ^ Louis Delafon, Paris honore Coccinelle, באתר Paris Match, 14 בדצמבר 2016 (בצרפתית)
- ^ קיט"ה, איזון עדין, דבר, 13 בדצמבר 1977
- ^ רשות השידור, בלשון זהירה, עומדת לבדיקה, דבר, 16 בדצמבר 1977
- ^ מאיר עוזיאל, סיפור בינלאומי, מעריב, 31 באוקטובר 1986
- ^ אילון גלעד, איך הפכה "קוקסינל" למילת גנאי, באתר הארץ, 16 ביוני 2013
- ^ המלחמה החדשה של פייסבוק: קוקסינלים, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2016
תמר דרסלר, "מתנהגים כמו דיקטטורה": הגולשים הישראלים יוצאים למרד נגד פייסבוק, באתר מעריב אונליין, 15 בנובמבר 2016