קרב ניר עוז
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך הטבח בניר עוז.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך הטבח בניר עוז. | |
 | ||||||||||
| שלט בכניסה לקיבוץ ניר עוז | ||||||||||
| מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 (כ-7 שעות) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ניר עוז | |||||||||
| תוצאה | כיבוש הקיבוץ, טבח המוני וביזה. | |||||||||
| ||||||||||
קרב ניר עוז קרב שנערך בין מספר מצומצם של חברי כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז לבין מאות מחבלי החמאס ושאר ארגוני הטרור שפלשו אליו. במהלך הקרב הצליחו מחבלי החמאס לכבוש את הקיבוץ ולהשתלט עליו. כמו כן, הם טבחו באנשי הקיבוץ וחטפו רבים מהם, בזזו ושרפו את הקיבוץ עד ששבו בחזרה לרצועת עזה. האירוע כולו נמשך כ-7 שעות. הכוחות הישראלים הגיעו אל הקיבוץ לאחר שכל המחבלים והבוזזים עזבו את המקום. טנק שעבר על יד הקיבוץ ירה שני פגזים לעבר בוזזים אך קיבל פקודה להגיע ליישוב אחר.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
טבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הטבח בניר עוז
הטבח בניר עוז בוצע על ידי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלמי[5] בבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ ניר עוז הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו עשרות מתושבי הקיבוץ, ונגרם הרס רב. עשרות מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה, וחלקם שוחררו בכמה סבבים באוקטובר ובעיקר בנובמבר 2023. ב-27 בדצמבר 2023 הכריז צה"ל על מבצע עוז וניר במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שנועד להביא להריגתם ולמעצרם של המחבלים שהיו שותפים לטבח בניר עוז.[6]
תחקירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-12 באפריל 2024 עיתונאיי ידיעות אחרונות רונן ברגמן ומתן צורי פרסמו תחקיר בעניין העיכוב בהגעת כוחות צה"ל לקיבוץ שהביא לטבח בשבעה באוקטובר.[7]
- העיתונאי שי גל ערך גם הוא תחקיר בנושא אשר שודר בתוכנית אולפן שישי של קשת 12.[8]
- בהארץ פורסם תחקיר שנערך על ידי יניב קובוביץ וניר חסון[9].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ אורן דגן, תיעוד מהלחימה בחאן יונס: חיל האוויר חיסל מחבל שלקח חלק בטבח בקיבוץ ניר עוז, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בפברואר 2024
- ^ מפקד אוגדת עזה הודיע על מבצע "עוז וניר": התקפה על האזור בדרום עזה ממנו פלשו לניר עוז, באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
- ^ רונן ברגמן, מתן צורי, המחבלים שחטו נשים, ילדים וגברים - ולא ראו אפילו חייל אחד | תחקיר הטבח בניר עוז, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- ^ שי גל, כך הופקר ניר עוז: "ההחלטה שקיבלתי היא לא להיכנס לקיבוץ עם הטנק". תחקיר, באתר מאקו, 5 באפריל 2024
- ^
יניב קובוביץ, ניר חסון, הדיווחים המאוחרים, הפיקוד ששכח: כך הופקר קיבוץ ניר עוז במשך שבע שעות, באתר הארץ, 11 באפריל 2024
