הטבח בניר עוז
| חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
 | |
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
| תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד |
| מקום | ניר עוז |
| מטרה | ישראלים |
| קואורדינטות | 31°18′37″N 34°24′08″E / 31.310277777778°N 34.402222222222°E |
| סוג | פיגוע ירי, אונס, הצתה |
| נשק | רובי סער, רימוני יד, רקטות נ"ט, מטעני חבלה |
| הרוגים | 47 |
| חטופים | 76 |
| פצועים | לא ידוע |
| מבצע |
 חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני החזית העממית לשחרור פלסטין ועדות ההתנגדות העממית תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית |
| מספר מפגעים | מאות מחבלים ואזרחים מעזה |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   ניר עוז  | |
  | |
הטבח בניר עוז בוצע על ידי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי[1] בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ ניר עוז הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו 47 מתושבי הקיבוץ, ונגרם הרס רב. 76 מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה.[2]
ב־27 בדצמבר 2023 הכריז צה"ל על מבצע עוז וניר במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שנועד להביא להריגתם ולמעצרם של המחבלים שהיו שותפים לטבח בניר עוז.
בניגוד ליישובים אחרים שהותקפו באותו יום, המחבלים עזבו את ניר עוז עם 76 חטופים לפני שהגיעו למקום כוחות צבא ומשטרה, ואלה נלחמו בהם בדרך לרצועת עזה.[3]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[4] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[6] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[8] חיילים, 58[9] שוטרים ו-10[10] אנשי שירות הביטחון הכללי.
הטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בשבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, חדרו לקיבוץ מאות מחבלים מארגוני הטרור חמאס[11] והג'יהאד האסלאמי, מלווים במאות אזרחים עזתיים. הם נכנסו לקיבוץ בו זמנית מכמה כיוונים דרך מספר פתחים. ברשותם הייתה תחמושת רבה, רובי סער, טילי RPG, רימונים וחומרי נפץ.[12]
המחבלים, שהשתייכו לכוחות הנוח'בה של חמאס, השתמשו בכמויות גדולות של תחמושת מסוגים שונים. הם שהו בקיבוץ שעות ארוכות, ביצעו מעשי אונס ורצחו משפחות שלמות, כולל קשישים וילדים.[13] בטבח השתתף גם ארגון הג'יהאד האסלאמי, שמחזיק בחטופים מהקיבוץ.[14]
בגל הראשון של המחבלים הגיעו ארבע מחלקות נוח'בה וחולייה של הג'יהאד האיסלאמי (כ-100–150 מחבלים).[15][16] המחבלים הגיעו מוכנים עם תצלומי אוויר של הקיבוץ, ידעו היכן האמבולנס ורכב הרבש"ץ, והיו ערוכים לקראת מוקדי התנגדות צפויים. מכת האש הראשונה הייתה פיצוץ האמבולנס ורכב הרבש"ץ. לפי עדויות התושבים, נרצחו ונשרפו משפחות ובתים פוצצו באמצעות בלוני גז.[12]
בתחילת מתקפת הפתע, לא הספיקו חברי כיתת הכוננות להתארגן ללחימה משותפת מול המחבלים, וכל אחד מהם לחם לבדו. חלק מהם הצליח לשרוד, בהם ערן סמילנסקי שניהל לחימה מתוך ביתו.[17] אחרים נפלו בקרב, בהם אביב אצילי, שבתחילה נחשב חטוף, אך בהמשך התברר כי הוא נהרג.[18]
אף כוח צבאי יבשתי לא הגיע לקיבוץ ניר עוז במהלך המתקפה. לפי תחקיר חיל האוויר על תפקוד החיל באותו יום, יומני הטיסות וההקלטות מראים כי מסוקי אפאצ'י תקפו ריכוזי מחבלים שתקפו את הקיבוץ והרגו עשרות מחבלים.[19]
במשך כל היום נאבקו משפחות הקיבוץ במחבלים שניסו לפרוץ את דלתות חדרי הממ"ד. רבים אחזו בידית בכל כוחם, אחרים נורו דרך הדלת בזמן שניסו להגן עליה. אחדים מתושבי הקיבוץ לחמו במחבלים בתוך הבתים והצליחו לבלום אותם. לאחר הפלישה הראשונית של המחבלים, פלשו גם פלסטינים תושבי הרצועה לקיבוץ, ביניהם גם נשים וילדים, ועברו מבית לבית במטרה לבזוז ולגנוב מכל הבא ליד, תוך שהם יורים במי שהתנגד, ושרפו חלק מהבתים לאחר שסיימו את הביזה. תושב הקיבוץ ירון מאור ניצל לאחר קרב יריות עם מחבלים שפרצו לביתו, ולאחר מכן הזדהה כיהודי בזכות שצעק לכח החילוץ של השוטרים את הפסוק "שמע ישראל" והשוטרים לא ירו בו.[20]
בין הנרצחים בקיבוץ היו כרמלה דן, קשישה בת 80, ונכדתה נויה דן בת ה־12 תושבת כיסופים, שהייתה על הרצף האוטיסטי,[21][22] ג'ודי וגדי ויינשטיין, משפחת קדם סימן-טוב, רונן אנגל, תמיר אדר, דולב יהוד, אביב אצילי, וברכה לוינסון. בין הנרצחים היו גם 11 פועלים אזרחי תאילנד, ו־5 פועלים נוספים נחטפו.[23]
המחבלים גרמו לנזק כבד למפעל נירלט הנמצא בכניסה לקיבוץ. הם בזזו ממנו רכוש רב ולאחר מכן העלו אותו באש.[24]
בסביבות 13:00 עזבו אחרוני הבוזזים את הקיבוץ.[25]
רק בסביבות השעה 13:30 בצוהריים הגיעו כוחות הביטחון, בהם חיילי צה"ל ושוטרים, לקיבוץ.[26] בשבת אחר הצוהריים הם התחילו לרכז את התושבים ששרדו בבית הילדים בקיבוץ.[27][28][29][30][31]
לאחר מכן תקפו מסוקי קרב של חיל האוויר את המחבלים שהובילו חטופים לרצועת עזה. באחד המקרים הותקפה חוליית מחבלים שהובילה חטופים, ורוב המחבלים נהרגו - אך גם חטופה אחת נהרגה, והשאר נפצעו. לאחר מכן בוצע תחקיר מבצעי, והסתבר שהמסוק קיבל הנחיה לבצע נוהל חניבעל ("להוריד הכל") ולהרוג את המחבלים גם במחיר פגיעה בחטופים.[32]
ב־23 במאי 2024 פרסם הדיילי מייל הבריטי תמלול מחקירת אב ובנו שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה במרץ 2024, בה הודו כי אנסו נשים בקיבוץ ניר עוז באיומי אקדח, ואת חלקן רצחו לאחר מכן.[33]
לאחר הטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב הניצולים רוכזו אחרי הטבח במלון ישרוטל ים סוף באילת. לטובת שיקום הקיבוץ נפתחה קרן תרומה, שנכון ל־31 באוקטובר 2025 גייסה יותר מ־21,290,000 ש"ח.[34] תושבי ניר עוז הצהירו כי הם קוראים לממשלה לעשות הכל על מנת להחזיר את החטופים בשלום.[35]
בינואר 2024 עברו תושבי הקיבוץ להתגורר בכרמי גת.[36]
החטיפה לעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
76 מחברי הקיבוץ, ילדים, נשים וקשישים נחטפו לרצועת עזה במהלך הטבח. בני משפחת ביבס נחטפו, בהם כפיר שנחטף בגיל תשעה חודשים, החטוף הצעיר ביותר במלחמה.[37] יפה אדר בת ה־85, שתמונותיה על הקלנועית שלה נהוגה על ידי המחבלים בדרך לעזה פורסמו בהרחבה.[38]
ב-30 באוקטובר 2025 הושבה גופתו של החטוף האחרון מהקיבוץ – עמירם קופר.[39]
-
מדבקה בתל אביב: "רח' תמיר אדר - על שם גיבור ישראל שהגן על ניר עוז, נחטף ועדיין לא הושב לקבורה בארצו". צולם בשמחת תורה תשפ"ו, לאחר שחרור כל החטופים החיים. -
הפוסטרים של אריאל ביבס (מימין) ושל אריאל קוניו (במרכז) בעצרת תמיכה להחזרת החטופים -
העלה הצהוב של אריה זלמנוביץ' במיצב למען השבת החטופים ברחובות
פעילות צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוצאי השבת שבין 14 ל־15 באוקטובר 2023 הרגו מטוסי קרב של צה"ל ברצועת עזה את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס, שהיה אחראי על הטבח בניר עוז ובנירים.[40]
בדצמבר 2024, הרגו כוחות צה"ל את עבד אל-האדי צבאח, מפקד פלוגת הנוח'בה בגדוד מערב חאן יונס של חמאס, שהיה ממובילי הפשיטה על ניר עוז.[41]
ב-4 באפריל 2025, הרג צה"ל ושב"כ את מוחמד חסן מוחמד עווד, מפקד במערך המודיעין הצבאי של תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית, שהיה ממובילי הטבח בניר עוז ואחראי על על חטיפותיהם ורציחתם של שירי, כפיר ואריאל ביבס, גד חגי וג'ודי חגי וינשטיין ואזרחים תאילנדים.
ב-7 ביוני 2025, צה"ל ושב"כ הרגו את אסעד אבו שריעה, מנהיג הזרוע הצבאית של תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית, שהיה ממובילי הטבח והיה מעורב ישירות בחטיפה וברצח של בני משפחת ביבס ובחטיפותיהם של בני הזוג גדי חגי וג'ודי חגי-וינשטיין, של נטפונג פינטה ואזרח זר נוסף.
באוגוסט 2025 צה"ל ושב"כ הודיעו כי מחבל חמאס ג'יהאד כמאל סאלם אל-נג'אר, שפשט לקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר ולקח חלק בחטיפתו של ירדן ביבס, חוסל בעזה.[42]
מבצע עוז וניר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע עוז וניר
ב־27 בדצמבר, במסגרת הלחימה ברצועת עזה, יצא צה"ל למבצע עוז וניר בח'וזאעה כנגד מחבלי חמאס בעיירה ממנה יצאו המחבלים והאזרחים לטבח בניר עוז.[43]
שחרור החטופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־23 באוקטובר, ביום ה־17 למלחמה, שוחררו מן השבי ברצועת עזה נורית קופר בת ה־80 ויוכבד ליפשיץ בת ה־85, תושבות ניר עוז. בעליהן, עמירם קופר ועודד ליפשיץ, נותרו בשבי יחד עם עוד כ־240 חטופים.[44]
עסקת שחרור החטופים 2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־24 בנובמבר 2023 שוחררו חלק מהחטופים מקיבוץ ניר עוז במסגרת עסקת שחרור החטופים הראשונה.
בין החטופים ששוחררו מניר עוז היו: דורון כץ אשר ובנותיה רז ואביב, דניאל אלוני ובתה אמיליה, קרן מונדר עם אמה רותי ובנה אוהד, שרון קוניו עם בנותיה יולי ואמה (בעלה, דוד קוניו, שב בעסקת שחרור החטופים באוקטובר 2025), האחיות מיקה ויובל אנגל (גופת אביהן, רונן אנגל, הושבה בעסקת שחרור החטופים באוקטובר 2025), איתן יהלומי בן ה-12 ששהה לבד בשבי (גופת אביו, אוהד יהלומי, הושבה בעסקה השנייה), ארז וסהר קלדרון (אביהם עופר קלדרון שב בעסקה השנייה), האחים אור ויגיל יעקב יחד עם בת זוגו של אביהם, מירב טל (גופת אביהם, יאיר יעקב, חולצה במבצע צבאי), עדה שגיא, אופליה רוטמן, עדנה משה, חנה קציר, מרגלית מוזס, יפה אדר (גופת נכדהּ, תמיר אדר, הושבה בעסקת שחרור החטופים השנייה 2025), תמר מצגר (גופת בעלה, יורם מצגר, חולצה במבצע צבאי באוגוסט 2024), דיצה היימן, ליאת אצילי (גופת בעלה, אביב אצילי, חולצה במבצע צבאי), ילנה טרופנוב (בנה, סשה טרופנוב, שב בעסקת שחרור החטופים הראשונה 2025), אירנה טטי (אמה של ילנה טרופנוב וסבתו של סשה טרופנוב), ספיר כהן, שני גורן, אילנה גרייצבסקי (בן זוגה, מתן צנגאוקר, שב בעסקת שחרור החטופים באוקטובר 2025) והאחות שטיפלה בחטופים, נילי מרגלית, שנחשבה נעדרת עד לשובה. (גופתו של אביה, אליהו מרגלית, הושבה בעסקת שחרור החטופים באוקטובר 2025).
עסקת שחרור החטופים ינואר 2025
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 בינואר 2025, שוחררו ארבל יהוד וגדי מוזס, במסגרת עסקת שחרור החטופים.[45] ב-1 בפברואר 2025, שוחררו ירדן ביבס ועופר קלדרון במסגרת עסקת שחרור החטופים.[46] ב-15 בפברואר 2025, שוחררו יאיר הורן, סשה טרופנוב ושגיא דקל חן, במסגרת עסקת שחרור החטופים.[47][48]
ב-20 בפברואר נמסרו לישראל גופותיהם של ארבעה (למראית עין) חטופים שמתו בשבי. 3 מהן זוהו כחטופים מניר עוז: עודד ליפשיץ שנרצח בשבי הג'יהאד האסלאמי, והאחים אריאל וכפיר ביבס שנרצחו בשבי חמאס בנובמבר 2023,[49] אולם הרביעית, שנטען על ידי חמאס שהיא של שירי ביבס, לא נמצאה תואמת לה או לכל חטוף או חטופה אחרים,[50] מה שלטענת ישראל מהווה הפרה של ההסכם. גופתה של שירי ביבס הוחזרה ב-22 בפברואר. לפני העברתן, קיים חמאס טקס בו הוצגו ארונות החטופים על במה לצד שלטים ומחבלים. האו"ם והצלב האדום גינו את הטקס.[51][52] לאחר זיהוי הגופות בידי המכון לרפואה משפטית, הודיע דובר צה"ל כי גורמי המקצוע קבעו ששלושתם נרצחו בידיים החשופות של המחבלים, שניסו לאחר מכן לטשטש זאת, ולא נהרגו בהפצצה כטענת חמאס.[53]
בלילה שבין 26–27 בפברואר 2025, במסגרת אותה עסקה, הוחזרו גופותיהם של איציק אלגרט ואוהד יהלומי, למרות אות החיים שהתקבל ממנו בינואר 2024.[54][55] השניים נרצחו בשבי.[56]
עסקת שחרור החטופים אוקטובר 2025
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 באוקטובר, במסגרת הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) חזרו לישראל 4 חטופים מניר עוז: איתן הורן, דוד קוניו, אריאל קוניו ומתן צנגאוקר. ב-17 באוקטובר, הוחזרה לישראל גופת החטוף אליהו מרגלית. ב-18 באוקטובר, הוחזרה לישראל גופת החטוף רונן אנגל. ב-21 באוקטובר, הוחזרה לישראל גופות החטופים אריה זלמנוביץ' ותמיר אדר. ב-30 באוקטובר הוחזרה לישראל גופתו של עמירם קופר – החטוף האחרון מהקיבוץ.[39]
חילוצים צבאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 ביולי 2024 חולצו מח'אן יונס גופותיהם של מיה גורן ורביד כץ שנחטפו מניר עוז.[57]
ב-20 באוגוסט 2024 חולצו מח'אן יונס גופותיהם של אלכסנדר דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר וחיים פרי שנחטפו מניר עוז ונרצחו בשבי.[58]
ב-5 ביוני, במסגרת מבצע צבאי, הושבו גופותיהם של בני הזוג גדי חגי וג'ודי ויינשטיין.[59] יומיים לאחר מכן, ב-7 ביוני חולצה גופתו של נטפונג פינטה, אזרח תאילנד, אשר נחטף מניר עוז.[60]
ב-11 ביוני 2025 חולצו גופתיהם של יאיא (יאיר) יעקב ושל אביב אצילי אשר נרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר 2023 וגופותיהם הוחזקו בעזה.[61]
תחקיר האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – תחקירי שבעה באוקטובר |
באוקטובר 2024 פורסמו עיקרי תחקיר של אוגדת עזה, בו הממצא העיקרי הוא כי סדר הכוחות הקבוע בעוטף עזה לא היה מספיק ב-7 באוקטובר 2023, כ-600 עד 650 חיילים בגזרה, במקום 1,500.[62]
בנובמבר 2024 מונה אלוף ערן ניב לאחראי על ביצוע תחקיר הטבח בקיבוץ ניר עוז.[63]
במרץ 2025 הציג הצבא את התחקיר בפני חברי ניר עוז, שחשף כי הלוחמים הגיעו לקיבוץ רק אחרי שהמחבלים עזבו את ניר עוז.[64]
התחקיר מתאר את טבח ניר עוז בפירוט רב, וכן את הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק. התחקיר מנסה לענות על שלוש שאלות מרכזיות: כיצד הגיעו כל כך הרבה מחבלים לקיבוץ לניר עוז, למה כוחות צה"ל בגזרה לא הצליחו לבלום את האויב, ומדוע לא הגיעו כוחות אפקטיביים בזמן. התחקיר הציג מסמכים של חמאס מהם ניתן ללמוד על צירי החדירה שתוכננו לפני ה-7 באוקטובר. רובם נקבעו על גבי כבישים בישראל שאפשרו תנועה מהירה, ואפשרו למחבלים לחדור לקיבוץ באמצעות טנדרים, אופנועים, אופניים וברגל. רוב המחבלים הגיעו מח'וזאעה, המוגדרת כמעוז חמאס. על פי התחקיר, בשעות הצוהריים הצטרפו למחבלי חמאס 200–400 מחבלים נוספים, שאינם נמנים בכוח מאורגן, מתוך תחושה המשלבת "אקסטזה דתית" ו"נקמה ביהודים". רק מאוחר יותר הגיעו מסוקי קרב של צה"ל ופתחו עליהם באש.
צוות התחקיר קבע כי מדובר בכשל מערכתי מרמת המטכ"ל ועד השטח, ולא בכשל טקטי. עוד נטען בתחקיר, כי היה מצופה מפיקוד הדרום לגבש תמונת מצב אמיתית ולא לצפות לדיווחים. כמו כן צוין כי טבח ניר עוז התאפשר עקב השילוב של היעדר התרעות והיעדר כוח צבאי.[65]
הרמטכ"ל היוצא, הרצי הלוי, שנכח בהצגת התחקיר, אמר לחברי הקיבוץ כי "הכישלון של צה"ל בניר עוז היה הכישלון הגדול ביותר בתולדות הצבא".[66]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
העלה הצהוב של יאיר הורן בכיכר החטופים של רחובות -
בית ועצים שרופים בניר עוז -
ביתו השרוף של טל שלו, שנרצח ב־7 באוקטובר. נחשב כנעדר במשך כחודש, עד להודעה על הירצחו ב־8 בנובמבר -
בית שרוף בקיבוץ, לצד הפתח – דלת מנוקבת כדורים -
אנדרטה לנרצחים ולנופלים בטבח ניר עוז ב־7 באוקטובר 2023
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "ניר עוז: 'רצחו, שרפו, חטפו, עשו לנו שואה והלכו'"", עמ' 151–157
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר oct7map ובאתר github
- הדר גיל-עד, משפחה שלמה נמחקה ברגע: תמר, יונתן, חמותה, ושלוש הבנות נרצחו בניר עוז, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
סיון קלינגבייל, מעולם לא חשבתי שמה שאכתוב על הבית בו גדלתי יהיה קינה, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2023- אילנה קוריאל, "לקחו אותי בשדות לעזה, הייתי מלאת דם, עשיתי את עצמי מתה": נעמית שרדה את הטבח בניר עוז, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ציקי ברנדוין, האישה מ'ניר עוז' שהצילה את עצמה ואת בתה עם מערוך ושואב אבק, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- אדם קוטב, 5 בני משפחה נחטפו, הנכד נצפה בסרטון של חמאס: "מי מחבק אותו? מי דואג לו?", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
חיסל מחבלים - וכמעט נהרג בידי כוח צה"ל: הסיפור המטורף של ירון מניר עוז, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:49)- גור מגידו, לחמאס הייתה תוכנית קרב מסודרת לפוגרום בניר עוז. כך היא נראתה, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 2023
- רענן שקד, מדינת ישראל עזב/ה את הקבוצה, ידיעות אחרונות, 7 ימים, 27 באוקטובר 2023
- רשימת אזרחים שנרצחו בניר עוז בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
- יוגב כרמל, השבת השחורה של ניר עוז, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- השבר של ניר עוז: הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו ונחטפו בשבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב
- "פאק, אנחנו בעזה" | העדות של דורון כץ אשר שנחטפה עם בנותיה, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:05)
- ניר חסון, מהמארב בארון עד חילוץ הפצועים: יום הקרב של מגדל תפוחי האדמה, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2023
- מתן צורי, זינק מארון הבגדים - וחיסל מחבלים שרצו לשרוף את ביתו, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- רונן ברגמן, מתן צורי, ניר עוז - הקרב שלא קרה ב-7 באוקטובר: "הופקרנו", באתר ynet, 5 באפריל 2024
- שי גל, כך הופקר ניר עוז: "ההחלטה שקיבלתי היא לא להיכנס לקיבוץ עם הטנק". תחקיר, באתר מאקו, 5 באפריל 2024
- יניב קובוביץ, ניר חסון, הדיווחים המאוחרים, הפיקוד ששכח: כך הופקר קיבוץ ניר עוז במשך שבע שעות, באתר הארץ, 11 באפריל 2024
- הסיפור של ניר עוז בשבעה באוקטובר, כאן 7.10.360, פרויקט ההנצחה של תאגיד השידור
- יואב זיתון, "מיציתם. תחזרו לעזה": ניר עוז נשכח ונשחט | התחקיר על הקיבוץ שהופקר ב-7/10, באתר ynet, 14 במרץ 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורן דגן, תיעוד מהלחימה בחאן יונס: חיל האוויר חיסל מחבל שלקח חלק בטבח בקיבוץ ניר עוז, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בפברואר 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, "76 החטופים מניר עוז שבו": סגירת המעגל של הקיבוץ שהופקר - והפצע הפתוח של בארי, באתר ynet, 31 באוקטובר 2025
- ^ יואב זיתון, "מיציתם. תחזרו לעזה": ניר עוז נשכח ונשחט | התחקיר על הקיבוץ שהופקר ב-7/10, באתר ynet, 14 במרץ 2025
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ מאיה פולק, ניר־עוז: יחפות ובפיג'מה בשדות, כך נמלטנו משבי חמאס, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 פלד ארבלי, "שהאחראים ישלמו את מלוא המחיר": בניר עוז מחכים לתחקיר המחדל, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2024
- ^ סיפורה של משפחת קדם שנרצחה כולה בקיבוץ ניר עוז, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 04:44)
- ^ עינב חלבי, הג'יהאד האיסלאמי פרסם אות חיים נוסף מהחטוף אלעד קציר, באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ^ ניצן שפירא, תחקיר הטבח בניר עוז: החייל הראשון הגיע אחרי שהמחבל האחרון עזב, באתר מאקו, 14 במרץ 2025
- ^ יואב זייתון, "מיציתם. תחזרו לעזה": ניר עוז נשכח ונשחט, באתר ynet, 14 במרץ 2025
- ^ החקלאי שנטרל לבדו חוליית מחבלים, באתר הביטחוניסטים, 7 באוקטובר 2023
- ^ נחשב כחטוף - אך מת בקרבות: משפחתו של אביב אצילי התבשרה כי נהרג בשבת השחורה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2023
- ^ נועם אמיר, תחקיר חיל האוויר: יומן הטיסות של השבעה באוקטובר נחשף. עכשיו 14, 17 בפבר׳ 2025, יוטיוב
- ^ מצמרר: "הצבא חשב שאני מחבל. צעקתי 'שמע ישראל'", באתר ערוץ 2000, 5 במאי 2024
- ^ קורין אלבז-אלוש, סמדר שילוני, נויה וסבתה כרמלה נרצחו בטבח בניר עוז, ג'יי קיי רולינג ספדה: "אין לי מילים", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ ציון נאנוס, הטרגדיה של משפחת דן: הבת על הרצף האוטיסטי וסבתה נרצחו בניר עוז, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2023
- ^ מכתב לאזרחי תאילנד מאת קיבוץ ניר עוז, באתר חמל, 15 בדצמבר 2023
- ^ נווית זומר, מפעל נירלט בניר עוז שנשרף קיבל מקדמה של 100 מיליון שקל מהמדינה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן, מתן צורי, ניר עוז - הקרב שלא קרה ב-7 באוקטובר: "הופקרנו", באתר ynet, 5 באפריל 2024
- ^ עדות ירון מאור, תושב ניר עוז, 4 בדצמבר 2023
- ^ משפחה שלמה נמחקה: אם, אב ושלושת ילדיהם נטבחו בניר עוז, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ תורג'מן, צורי, לוקש, כהן, "המחבל רצח את סבתא, צילם והעלה לפייסבוק שלה. ככה גילינו" | עדויות מצמררות ממתקפת הטרור, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ האסון בכפר עזה מתברר: 52 נרצחו ו-7 נחטפו, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ^
ציוץ של Ori Uzan ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
- ^ סיון קלינגבייל, מעולם לא חשבתי שמה שאכתוב על הבית בו גדלתי יהיה קינה, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2023
- ^ לי נעים, אחד ביום | בשבי: שיחה עם שני גורן, באתר מאקו, 30 בספטמבר 2024
- ^ המחבל הודה בחדר החקירות: "אבא שלי הרג אותה אחרי שאנסנו אותה", באתר מאקו, 23 במאי 2024
- ^ באתר ישראל תורמת
- ^ קים לגזיאל, "אין לאן לחזור, אבד האמון במדינה": שורדי הטבח בקיבוצים מנסים לאסוף את השברים, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, "סוף סוף יש לנו בית": קהילת ניר עוז עברה להתגורר בקריית גת, באתר ynet, 2 בינואר 2024
- ^ חדשות הבוקר, "הלב שלי נשבר. במה היא מאכילה אותם? איך היא מטפלת בהם?", באתר מאקו, 9 באוקטובר 2023
- ^ שלומי הלר, 6 ימים לחטיפה - ואין רמז למצבה של יפה בת ה-85, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 שנתיים אחרי 7.10: הושבו כל 76 החטופים מקיבוץ ניר עוז, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2025
- ^ מלחמה נגד חמאס: חוסל מפקד הכוח שהוביל את הטבח בנירים וניר עוז, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, ממובילי הטבח בניר עוז: חוסל מחבל ששימש מפקד בנוחבה בחאן יונס, באתר ישראל היום, 31 בדצמבר 2024
- ^ אבי אשכנזי, צה"ל ושב"כ חיסלו את המחבל שלקח חלק בחטיפתו של ירדן ביבס, באתר מעריב אונליין, 19 באוגוסט 2025
- ^ יואב זיתון, מפקד אוגדת עזה הודיע על מבצע "עוז וניר": התקפה על האזור בדרום עזה ממנו פלשו לניר עוז, באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
- ^ עינב חלבי, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, שוחררו החטופות יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, בעליהן עדיין בשבי חמאס, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ ארבל, גדי ו-5 אזרחי תאילנד סוף-סוף בארץ, אחרי מופע האימים בחאן יונס: "מצבם תקין", באתר ynet, 30 בינואר 2025
- ^ פלד ארבלי, מרגש: תושבי ניר עוז מסירים את השלטים של ירדן ביבס ועופר קלדרון, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2025
- ^ חיבוק ראשון אחרי 498 ימים בגיהינום: הנשיקה של שגיא לאשתו והמסר של יאיר לאחיו שנותר בשבי, באתר מאקו, 15 בפברואר 2025
- ^ יאיר הורן, שגיא דקל-חן וסשה טרופנוב שוב בישראל | אלה סיפורי השבים, באתר ynet, 15 בפברואר 2025
- ^ לי עייש, אריאל וכפיר ביבס זוהו - אך הגופה השלישית אינה של שירי: "נרצחו בשבי בנובמבר 2023", באתר i24NEWS, 21 בפברואר 2025
- ^ צה"ל: אריאל וכפיר ביבס נרצחו בשבי, הגופה הנוספת שנמסרה - אינה של שירי, באתר ynet, 21 בפברואר 2025
- ^ באו"ם תקפו: "טקס אכזרי". הצלב האדום: "השחרור חייב להיות בפרטיות וכבוד", באתר ynet, 20 בפברואר 2025
- ^ ג'וד טרגין, מופע תעמולה אכזרי: התקשורת העולמית צפתה "בטקס" החזרת החללים ונחרדה, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2025
- ^ אבי אשכנזי, פרטים חדשים על רצח משפחת ביבס - זאת היחידה המיוחדת שהוקמה לסגור חשבון, באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2025;
רועי רובינשטיין, דובר צה"ל: "אריאל וכפיר נרצחו בידיים, וביצעו בהם מעשים נוראיים כדי לטשטש זאת", באתר ynet, 21 בפברואר 2025 - ^ ג'קי חורי ועופר אדרת, פורסם תיעוד מהשבי של החטוף אוהד יהלומי כשהוא פצוע וקיים חשש לשלומו, באתר הארץ, 20 בינואר 2024
- ^ רונית לוי, הסרטון שמתעד את אוהד יהלומי: חמאס שוב מעלה טענה אכזרית, באתר ירושלים אונליין, 24 בינואר 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, איתמר אייכנר, 3 נרצחו בשבי: זוהו החטופים החללים איציק אלגרט, אוהד יהלומי, שלמה מנצור וצחי עידן, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- ^ יואב זיתון, "על בסיס מידע מודיעיני מדויק": גופות 5 החטופים שחולצו הוסתרו במנהרה בחאן יונס, באתר ynet, 25 ביולן 2024
- ^ איתי בלומנטל, צה"ל: החטופים שהוחזקו במנהרה בח'אן יונס הוצאו להורג, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בדצמבר 2024
- ^ אלישע בן קימון, רוני גרין שאולוב, חולצו גופותיהם של החטופים גדי חגי וג'ודי ויינשטיין, באתר ynet, 5 ביוני 2025
- ^ איתמר אייכנר, גל גנות, ליהיא גורדון, במבצע חשאי ברפיח: חולצה גופתו של החטוף התאילנדי נטפונג פינטה, באתר ynet, 7 ביוני 2025
- ^ עוזי ברוך, הושבו גופותיהם של שני חללים חטופים, בהם יאיר יעקב, באתר ערוץ 7, 11 ביוני 2025
- ^ עמרי מניב, תחקיר 7 באוקטובר בבור בקריה: מה קרה במטכ"ל בשבת השחורה - ומסמך הסיכום הסודי, באתר מאקו, 6 באוקטובר 2024
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל מינה את האלוף ערן ניב להוביל את תחקיר הטבח בניר עוז, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2024
- ^ אבי אשכנזי, קיבוץ ההפקרה: הלוחמים הגיעו חצי שעה אחרי שהמחבלים עזבו את ניר עוז, באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2025
- ^ אמיר בוחבוט, תחקיר ניר עוז: הלוחם הראשון הגיע אחרי שמאות המחבלים כבר עזבו - והותירו את הקיבוץ בחורבות, באתר וואלה, 14 במרץ 2025
- ^ ניר חסון, "לא חידשו דבר, אין להם תשובות": צה"ל הציג לחברי ניר עוז את תחקיר 7 באוקטובר, באתר הארץ, 13 במרץ 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
