קרשניק

**קרשניק**
**Kraśnik**
סמל קרשניק סמל קרשניק	דגל קרשניק
	בית כנסת בקרשניק
מדינה	פולין
פרובינציה	לובלין
מחוז	קרשניק
שטח	25.29 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	32,593 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	50°55′00″N 22°13′00″E / 50.916666666667°N 22.216666666667°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.krasnik.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי קרשניק

קרשניק (בפולנית: Kraśnik) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, על גדות נהר סטרוז'נקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרשניק הוענקו זכויות עיר בשנת 1377, ונקבעו בה ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. משנת 1604 הייתה העיר בבעלות משפחת האצולה הפולנית זמויסקי, ובאמצע המאה ה-17 נהרסה בידי הקוזקים.

בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכללה העיר בתחום אוסטריה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. עם חיבור העיר לרשת מסילות הברזל בסוף המאה ה-19, הואץ פיתוחה.

אזור חופשי מלהט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2019 אושרה במועצת העיר קרשניק, הנשלטת בידי מפלגת השלטון השמרנית "חוק וצדק", הצעה לסדר היום להכריז על העיר כאזור חופשי מלהט"ב, כדי להגן על עצמה מפני "קיצוניים ששואפים למהפכה תרבותית"^[1]. בעקבות קרשניק שש ערים נוספות, ומאה רשויות מקומית בפולין, הנשלטות בידי חברי "חוק וצדק", הוכרזו "אזור חופשי מלהט"ב"^[2]. במרץ 2021, הרשויות בפולין מנעו משר בממשלת צרפת, שהוא הומוסקסואל מוצהר, להגיע לאזור^[3].

יהודי קרשניק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1580 נאסרה ישיבת יהודים בקרשניק. לאחר מכן, החלו יהודים לשבת בה, אך קהילה זו הוחרבה לחלוטין במהלך פרעות ת"ח ות"ט. כעבור מספר שנים התחדשה הקהילה בעיר, וזו תרמה לפיתוחו הכלכלי של היישוב. בשנת 1885 נשרף בית הכנסת בעיר שנוסד עוד במאה ה-17, ובשנת 1887 נחנך בה בית כנסת חדש.

עם כיבוש העיר בידי הרוסים בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נמלטו ממנה רוב יהודיה, ואלו שבו אליה עם חזרת האוסטרים ליישוב, ומצאו כי בתיהם נבזזו.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-4,200 יהודים, רוב תושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בספטמבר 1939 נכבשה קרשניק בידי הגרמנים, ואלו חיללו מיד את בתי הכנסת ואת בית העלמין בה, החרימו רכוש רב מיהודיה, הטילו על היהודים תשלומי כופר גבוהים, וחטפו אותם לעבודות כפייה. בד בבד, הובאו לעיר מאות פליטים יהודים ממערב פולין. באוקטובר 1939 מונה בעיר יודנרט, שנצטווה לספק לגרמנים עובדי כפייה יהודים, והוטל על היהודים לענוד סרט זרוע.

באוגוסט 1940 רוכזו כ-5,500 היהודים ששהו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה, ורבים מיושבי הגטו מתו ממגיפות שפרצו בו. חלק מהיהודים הועברו לרדומישל על נהר סן.

ב-11 עד 12 באפריל 1942 פשטו על הגטו שבעיר אנשי ס"ס וכוחות עזר אוקראיניים, ושילחו כ-2,000 מיושביו למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר מכן, העבירו הגרמנים יהודים מהגטו למחנה העבודה בודזין, ובד בבד, הובאו לגטו מאות יהודים נוספים מיישובי הסביבה כולל זקז'ובק, עד שמספר יושביו הגיע לכ-3,000 איש.

ב-1 בנובמבר 1942 חוסל גטו קרשניק, עם שילוח רוב יושביו לבלז'ץ. כ-300 יהודים מהעיר, שעברו סלקציה, הורשו להישאר בשני מחנות עבודה שהוקמו בה, אליהם הובאו גם כ-300 יהודים נוספים. עד יוני 1944 חוסלו שני מחנות אלו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובלה 'סיפורי אלף לילה ולילה' - שהיא בת 14 פרקים, כנגד 14 ימי הנסיעה של אונית מהגרים מקופנהגן לניו יורק, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, מספר יהודי בשם יענקל יונבר מקרושניק לשלום עליכם המסב עמו על הסיפון, את התופת שעברה על משפחתו והחורבן והכיליון של קהילתו שנקלעו בין הפטיש של האנטישמיות הפולנית לסדן הניסיונות של גרמניה ורוסיה לסגור ביניהן יריבויות על אדמת פולין והיהודים היו ל'כפרה' - "כל מי שלבו נדבו נקם בנו וטבל בדמנו", של כל הצדדים.