רואה לך בעיניים

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רואה לך בעיניים
אלבום אולפן מאת אתי אנקרי
יצא לאור דצמבר 1990
הוקלט פברואר – אפריל 1990
מקום הקלטה "המון אולפני הקלטה"
שפה עברית
אורך 44:58
חברת תקליטים CBS
הפקה אלון אולארצ'יק (מפיק מוזיקלי) ‏•‏‏ אתי אנטה
כרונולוגיית אלבומים של אתי אנקרי
רואה לך בעיניים
(1990) 		קראת לי אסתר
(1993)
סינגלים מ-רואה לך בעיניים
  1. "קח אותי כך"
    תאריך יציאה: ספטמבר 1990[1]
  2. "לוליטה"
    תאריך יציאה: אוקטובר 1990
  3. "רואה לך בעיניים"
    תאריך יציאה: דצמבר 1990
  4. "לך תתרגל איתה"
    תאריך יציאה: מרץ 1991
  5. "כשזה נוגע"
    תאריך יציאה: מאי 1991[2]

רואה לך בעיניים הוא אלבום הבכורה של הזמרת והיוצרת הישראלית אתי אנקרי, שיצא לאור ב־1990.

"רואה לך בעיניים" הגיע בזמן קצר למעמד אלבום זהב[3]. בתוך שנה הגיע למעמד פלטינה כפולה, ואנקרי זכתה בזכותו לתואר זמרת השנה[4][5][6]. בהמשך הגיע למעמד פלטינה משולשת[7]. שלושה משירי האלבום דורגו במצעד הפזמונים השנתי (תשנ"א) של רשת ג': "רואה לך בעיניים" הגיע למקום החמישי, "לך תתרגל איתה" הגיע למקום ה־13, ו"לוליטה" הגיע למקום ה־21[8].

ב־2005 הרכיב צוות מקצועי מטעם ynet רשימה של 100 האלבומים הישראליים הגדולים בכל הזמנים. "רואה לך בעיניים" דורג בה במקום ה־77[9]. ב־2018 ערך עיתון ישראל היום שני מצעדים לדירוג 70 האלבומים הטובים בכל הזמנים במוזיקה הישראלית, לכבוד חגיגות שנת ה־70 למדינת ישראל. המצעד הראשון היה של צוות מומחים, שדירגו את "רואה לך בעיניים" במקום התשיעי. במצעד השני, דירוג הקהל, דירגו המצביעים את האלבום במקום ה־22[10][11].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום שירותה בצה"ל[א] קיבלה אנקרי מלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל ללימודי משחק ומוזיקה. היא למדה משחק בסמינר הקיבוצים ושיחקה בסרט המדובר "לחם". תוך שעסקה במוזיקה ובמשחק, בחרה אנקרי להתמקד בשאיפת ילדותה, המוזיקה, והלכה ללמוד במחזור הראשון של בית הספר למוזיקה "רימון"[12]. אנקרי עסקה בכתיבה והלחנה במשך כל אותו הזמן, ויצרה גרסאות לא מעובדות לשירי האלבום. יהודה עדר, שלימד אותה ב"רימון" וממנו הושפעה, המליץ לה לפגוש את אתי אנטה ואת מיכאל תפוח. אנקרי החלה בהתקשרות עם חברת ההפקות של השניים. אז גם קיבצה לה להקה של נגנים שונים, שהתחלפו – מהם נשארה אנקרי בקשר רק עם הגיטריסט דרור זמיר. הם החלו להופיע עם שירי האלבום במועדון "דומינו גרוס", תוך שאת שיר הנושא שרה אנקרי כהדרן. בשלב הזה חיברה המפיקה אתי אנטה את אנקרי עם אלון אולארצ'יק. אנטה פנתה לאולארצ'יק עם הצעה להפיק אלבום ל"זמרת חדשה". לאחר שראה את אנקרי בהופעה, הסכים אולארצ'יק להפיק מוזיקלית את האלבום[13][12] (הייתה זאת ההפקה הגדולה הראשונה של אולארצ'יק[13]. אחר כך הפיק גם את "אין עוד יום" של גידי גוב ואת "שביל קליפות הגרעינים", אלבום הבכורה של "טיפקס").

לאחר שהקלטת האלבום הסתיימה, חברת ההפקה החליטה להמתין קצת לפני הוצאת האלבום לאור ולחכות לזמן המתאים להוצאתו, ובזמן הזה "לטפטף" לרדיו את שירי האלבום, תוך שהשירים השקטים יצאו ראשונים. המטרה של חברת ההפקה הייתה שהציבור יכיר את הזמרת לפני הכרת הלהיטים[12]. השירים השקטים הושמעו ברדיו בלילה במשך כחצי שנה. בזמן הזה המשיכה אנקרי לעבוד כמלצרית וכברמנית (ואף לטייל בארץ). העיסוק בעבודות האלה דכדך את אנקרי בת ה־27, ואף שידעה מילדות שברצונה לעסוק במוזיקה, ואף למדה ב"רימון", עם כל זה התלבטה על דרכה, מכיוון ששמעה מהרבה אנשים שקשה לחיות ממוזיקה כמקצוע, ושרק מעטים מצליחים בכך. בין העבודות המוזיקליות שעבדה בהן היה זִמרת ליווי לשלמה ארצי, במופע התקליט "חום יולי אוגוסט"[5]. מאורע מסוים סייע לגיבוש החלטתה להפוך את המוזיקה למרכז עיסוקה:

נסעתי לתל אביב באוטובוס, ובדרך ישבתי ליד מישהו שאני לא מכירה, והשמיעו שיר שלי ברדיו. פתאום הוא שיתף אותי שהוא מאוד אוהב את הזמרת הזאת. אז זה עשה לי חיוך פנימי ראשון, מין חיזוק כזה. ככה זה התחיל ואז זה כבר הלך וגדל.

— אתי אנקרי, 2020[6]

היא אף קיבלה טלפון מיואב קוטנר, שהחמיא לה על האלבום, דבר שמאוד עודד אותה. אז יצאו כסינגלים לרדיו שיר הנושא ו"לך תתרגל איתה", והאלבום הפך להצלחה גדולה בן לילה[12].

אנקרי הכירה בכך שהעיבודים וההפקה המוזיקלית של אולארצ'יק תרמו רבות להנגשתו המסחרית של האלבום המצליח (אף שאולארצ'יק אמר שהוא ביסס את עיבודיו על העיבודים הבסיסיים שהביאה אנקרי לשירים)[6][13]. לשניים היו ויכוחים רבים במהלך הכנת האלבום. בין השאר, אנקרי כלל לא רצתה להכניס את "לך תתרגל איתה" לאלבום, משום שראתה בו בדיחה: השיר נכתב על דורון ליניק, לימים בעלה, בימים שרק התחילו לצאת[14]. אולארצ'יק התעקש להכניס אותו לאלבום, ולבסוף אנקרי התרצתה, והשיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר[12]. השפעה משמעותית הייתה לאולארצ'יק גם בשיר הנושא. השפעה משמעותית הייתה גם לגיטריסט דרור זמיר. הוא היה אחראי על תפקידי הגיטרות, שמבחינתה של אנקרי עשו את השירים למה שהם (בפרט ב"לוליטה" וב"עוד יום שקט")[12]. יועד נבו הקליט והפיק את המיקס[6][15].

מצד אחד, הצלחת האלבום שימחה את אנקרי, שקיבלה את ההכרה הציבורית שבה רצתה, ואותה הייתה צריכה. עם זאת, היא גם בילבלה אותה: הפריעו לה הפרטיות שאבדה לה, וכן ש"אתה מתחיל להאמין למה שכותבים עליך" (כפי שאמרה לקוטנר)[12]. "הייתה לי תגובה של התגוננות... לא כל כך יכולתי להכיל את זה", אמרה[16]. בהמשך ה"חיפוש" שלה הגיעה ל"שיטת ימימה", ובהמשך לתהליך הדרגתי של שמירת מצוות[12].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום קיבל ביקורות משבחות בזמן שיצא לאור, וכך גם הביקורות הרטרוספקטיביות שקיבל. ”אחת ההבטחות המוזיקליות של הפופ הישראלי”, כתבו על אנקרי ועל האלבום אז ב"ידיעות אחרונות", ”הפקה מבריקה... שירה ישירה, כובשת בכנותה. לא רוקרית. אולי זמרת נשמה”[6]. ”מרגש עד דמעות בכל פעם מחדש”, כתבה הזמרת־יוצרת שילה פרבר על האלבום, כשבחרה אותו כאחד מעשרת התקליטים שהייתה לוקחת איתה לאי בודד, במדור "טייק אוויי" שפורסם ב־ynet. ”אלבום מקורי ונוגע ללב, אינטימי ובשל. מתות לשתף פעולה עם אנקרי בעתיד”, כתבו חברות "סקסטה". ארי קטורזה כתב ב־2003 ב־ynet: ”התנ"ך של כל זמרת־יוצרת מתחילה ואתגר אמיתי עבור שועלות ותיקות של התעשייה. כ־12 שנה לאחר צאתו, הוא עדיין נודע כאחד מן האלבומים הכי טובים שיצאו כאן, ולבטח אחד מאלבומי הרוק הנשי החשובים ביותר”[17].

מרב יודילביץ' כתבה ב־ynet: ”ב"רואה לך בעיניים", הגישה אנקרי כתיבה אישית, חושפנית וכואבת עם שירים כמו "געגוע", "רואה לך בעיניים" ו"עד מתי"”[18]. דנית צמית כתבה ב־ynet: ”בזמן שמלחמת המפרץ הורידה את אזרחי ישראל למקלטים, אנקרי סחפה את הקהל ליצירה אישית, נשית, עירומה, כמעט בוטה ומהפנטת – בשירים שהפכו לחלק מהקאנון של המוזיקה הישראלית, בתקופה שבה הרוק הישראלי היה בשיאו”[6].

בתאגיד השידור הישראלי תיארו את האלבום במילים ”אלבום מופת”[16].

מגזין המוזיקה "קולומבוס"[19] כלל את האלבום ברשימת אלבומי שנות ה־90 המובחרים שלו[20]. ירון ברוידא תיאר את התקליט כ"פורץ דרך" ובעל "אוצרות מדהימים". עוד כתב:

אלבום הבכורה של אתי אנקרי הוא פלא, מפתיע במידת המורכבות והחשיפה האמנותית שבו, כשם שהוא מפתיע במידת הצלחתו המטאורית בזמן אמת. [...] אוסף שירים מאתגרים וייחודיים לזמנם. [...] מדובר באחד האלבומים היותר מגניבים שנעשו בארץ, שנע בין סגנונות והשפעות – ממוזיקה מזרחית מסורתית, ג'אז, מוזיקה הודית (כולל שימוש מבורך ונדיר בטאבלה), ואפילו רוק כבד (הגיטרות של דרור זמיר) וגם ראפ – הרבה בזכות ההפקה המוזיקלית והעיבודים של המאסטר אלון אולארצ'יק.

— ירון ברוידא, 2020[20]

ב"מקור ראשון" נכתב שהאלבום היה ”רגע מכונן במוזיקה הישראלית, [...] שכלל כמות בלתי נתפסת במונחים מקומיים של טקסטים הקוראים לשחרור האישה מכבלי הסדר הישן”. בעיתון התייחסו גם לווידאו קליפים שליוו כמה מהשירים: ”את הטקסטים והמוזיקה משלימה ההגשה. [...] אנקרי מסתכלת ישירות למצלמה במבט חודר, לעיתים מצמית. לא משפילה מבט לרגע. כל כולה נוכחות בלתי מתפשרת שלא מנסה להתחבב. ללא חיוך של מבוכה, בלי רמז להיסוס או לחוסר ביטחון”. נוסף על כך, נכתב שלפריצה של אנקרי עם הצלחת האלבום היו השלכות חברתיות "דרמטיות" משום שהיא:

פרצה דרך וסללה את השביל לנשים מזרחיות רבות שהיו עד אז בשולי החברה והעשייה. המזרחית מלוד הפכה לזמרת הכל־ישראלית, סמל לרוקנרול נשי ישראלי בועט, מודל לחיקוי עבור דורות של יוצרות. [...] "רואה לך בעיניים" הוא למעשה כתב עצמאות מרהיב ועוצמתי עבור נשים באשר הן. [...] אנקרי סיפרה שבתקופת העבודה על האלבום הייתה בה "זעקה שרצתה להישמע". כעבור כמעט שלושים שנה, הזעקה הזאת היא פנס שעדיין מאיר לנו את הדרך.

— "מקור ראשון"[21]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי אתי אנקרי (למעט היכן שמצוין אחרת), המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אתי אנקרי (למעט היכן שמצוין אחרת).

רואה לך בעיניים
מס' שם משך
1. עוד יום שקט (א-קפלה) (לחן: מנהר ברווה) 1:23
2. געגוע 5:51
3. אדמה לפני, אדמה אחרי 3:38
4. רואה לך בעיניים 5:21
5. לך תתרגל איתה 2:49
6. עד מתי 3:11
7. שיר (מילים: ניסים טהר ואתי אנקרי) 4:42
8. בעיניך השחורות 4:39
9. קח אותי כך 2:54
10. לוליטה (האמרגן פָּטִיטוֹ) 4:49
11. כשזה נוגע 4:18
12. עוד יום שקט (לחן: מנהר ברווה) 2:31
משך כולל:
 44:58

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור: הערות אלבום[15].

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפיקה – אתי אנטה (מיכאל תפוח – אתי אנטה "המון הפקות")
  • הפקה מוזיקלית, מעבד – אלון אולארצ'יק
  • הקלטות והפקת מיקס – יועד נבו
  • עוזר טכנאי – עדי פלטינוב
  • עריכה דיגיטלית – בן ברנפלד, אולפני "H.M אקוסטיקה"
  • חיתוך – טים יאנג, אולפני CBS לונדון
  • עיצוב עטיפה – פיליפ בולקיה / סטיבן גינסברג
  • צילום עטיפה – גולי כהן
  • שרותי מעבדה – "המעבדה"
  • ניהול הפקה – רותי טוויל
  • גיטרות – "מרום" כלי נגינה
  • מגברים – "ג'אז רוק"

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מעמד מכירות
ישראל (IFPI)[7] פלטינה 3× 100,000^[23]
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד
*אומדן המכירות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את רוב השירות עשתה אנקרי כפקידה, ובחצי השנה האחרונה, בלהקה צבאית. בחצי השנה הזאת עבדה בלהקת חתונות כדי לממן לעצמה פסנתר. לדבריה, על אף שמדובר ב"כסף קל וזמין" היא הקפידה שלא להתפתות להמשיך בעבודה בלהקת החתונות, אלא עשתה מה שהחליטה מראש, לקנות את הפסנתר ולהמשיך בדרך המוזיקלית הרצינית שהתוותה לעצמה[12].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קח אותי כך" מוצג ב"פינה לשיפוטכם" של רשת ג', באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־25 בינואר 2023
  2. ^ "כשזה נוגע" מוצג ב"פינה לשיפוטכם" של רשת ג', באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־25 בינואר 2023
  3. ^ טל פרי, "מעריב", 7 בינואר 1991, באתר הספרייה הלאומית, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2022
  4. ^ ארי קטורזה, מה מעיק על אתי אנקרי, באתר ynet, 9 באפריל 2001
  5. ^ 1 2 צחי לוי, בשבילם הוא מלך העולם, באתר ynet, 10 במאי 2001
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 דנית צמית, לוליטה הפכה לגאולה: אתי אנקרי חוגגת 30 לאלבום הבכורה, באתר ynet, 8 במרץ 2020
  7. ^ 1 2 אתי אנקרי – 30 שנה לאלבום הראשון, באתר היכל התרבות תל אביב, ‏2020, בדיקה אחרונה ב־25 בינואר 2023
  8. ^ האלבום "רואה לך בעיניים", באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2022
  9. ^ 7 לילות, 100 האלבומים הישראלים הטובים, באתר ynet, 30 בספטמבר 2005
  10. ^ רז ישראלי, רגע לפני תוצאות הקהל: "מצעד המומחים", באתר ישראל היום, 27 במרץ 2018, בדיקה אחרונה ב־1 בפברואר 2023
  11. ^ רז ישראלי, "מצעד ה-70": התוצאות, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2018, בדיקה אחרונה ב־1 בפברואר 2023
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 תיעוד יוצרים של מפעל הפיס – אתי אנקרי (הגרסה הארוכה), באתר יוטיוב, 27 באוגוסט 2019, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2022
  13. ^ 1 2 3 תיעוד יוצרים של מפעל הפיס – אלון אולארצ'יק (הגרסה הארוכה) (החל מ־42:42) באתר יוטיוב, 17 בפברואר 2019, בדיקה אחרונה ב־26 בינואר 2023
  14. ^ "לך תתרגל איתה" נכתב על דורון ליניק (עיתון "חדשות", 22 באוגוסט 1991), באתר הספרייה הלאומית, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2022
  15. ^ 1 2 3 הערות אלבום "רואה לך בעיניים", באתר hermon.com, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2022
  16. ^ 1 2 "לא נורמלי לעמוד על במה ולשיר" – אתי אנקרי חוגגת 30 לאלבום הבכורה, באתר יוטיוב, 30 במאי 2020, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2022
  17. ^ ארי קטורזה, אז מה רוצה אתי?, באתר ynet, 21 באפריל 2003
  18. ^ מרב יודילוביץ', עכשיו אני, באתר ynet, 14 ביוני 2004
  19. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, מגזין המוזיקה "קולמבוס" יוצא במהדורה מודפסת, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2015
  20. ^ 1 2 האלבומים הישראלים הכי טובים של שנת 1990 /// בחירות הצוות של קולומבוס, באתר columbusmusicmagazine.com, ‏13 בנובמבר 2020, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2022
  21. ^ "זעקה שרצתה להישמע": כשאתי אנקרי יצרה רוק נשי בועט, באתר מקור ראשון, 25 באפריל 2018, בדיקה אחרונה ב־19 בינואר 2023
  22. ^ נתוני היצירה, באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2022
  23. ^ אתי אנקרי – 30 שנה לאלבום הראשון, באתר habama.co.il, ‏2020, בדיקה אחרונה ב־25 בינואר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רואה_לך_בעיניים&oldid=37950384"