רוברטו גואלטיירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברטו גואלטיירי
Roberto Gualtieri
רוברטו גואלטיירי 2014
רוברטו גואלטיירי 2014
לידה 19 ביולי 1966 (בן 56)
רומא
מדינה איטליהאיטליה איטליה
השכלה פרופסור להיסטוריה בת זמננו מטעם אוניברסיטת סאפיינזה, ברומא
עיסוק
  • ראש עיריית רומא,
  • חבר הפרלמנט האירופי,
  • שר האוצר בממשלת איטליה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית האיטלקית
www.robertogualtieri.it
  • 1997 פרופסור להיסטוריה בת זמננו מטעם אוניברסיטת סאפיינזה, ברומא
  • 2019-2009, חבר הפרלמנט האירופי
  • 2006, ממייסדי המפלגה הדמוקרטית האיטלקית
  • 2019, שר האוצר והכלכלה בממשלת איטליה
  • 2021 ראש עיריית רומא
  • רוברטו גואלטיירי (נולד ב-19 ביולי 1966, ברומא) הוא פרופסור להיסטוריה מטעם אוניברסיטת ספיאנצה, אוניברסיטת רומא, ופוליטיקאי איטלקי מטעם המפלגה הדמוקרטית (PD), ראש עיריית רומא המכהן מאז 2021 ושר הכלכלה והאוצר בממשלתו של ראש הממשלה ג'וזפה קונטה מ-2019 עד 2021. [1] משנת 2009 ועד שנת 2019 הוא היה חבר בפרלמנט האירופי, בין השנים 2014–2019 הוא עמד בראש הוועדה לענייני כלכלה ומטבע (אנ') בפרלמנט האירופי. [2]

    ראשית חייו וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    גואלטיירי נולד ברומא בשנת 1966. ב-1992 הוא סיים לימודי ספרות ופילולוגיה באוניברסיטת ספיאנצה ברומא. [3] בשנת 1992, הוענק לו תואר דוקטור בהיסטוריה. [4] (עבודת דוקטורט: סחר חוץ ופיתוח. מדיניות סחר ומטבע איטלקית ואינטגרציה אירופית בין השנים 1946–1950). בשנת 1997, הוענק לו תואר פרופסור להיסטוריה בת זמננו מטעם אוניברסיטת סאפיינזה ברומא,[5] שם חיבר מספר ספרים ומאמרים על ההיסטוריה האיטלקית של המאה העשרים ועל ההיסטוריה של האינטגרציה האירופית. [6][7]

    קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מאז 2001, גואלטיירי היה בתפקיד סגן מנהל קרן גראמשי (Gramsci). [8] באותה שנה הוא הפך לחבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הראשית באיטליה, היורשת הישירה של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית.

    בשנת 2006, גואלטיירי היה בין מייסדי המפלגה הדמוקרטית והיה בין חברי הצוות שכתבו את המניפסט שלה. [9] בשנת 2007 הוא נבחר לאספה הלאומית של המפלגה ומאז 2008 הוא חבר בהנהלה הלאומית שלה. [10] גואלטיירי הצביע נגד מנהיג המפלגה מתאו רנצי לטובת הקו הפוסט-קומוניסטי הן ב-2013 והן ב-2014 (השנה בה זכה רנצי ההנהגה).[11]

    מ-2008 עד 2011, גואלטיירי שימש כאחד מחברי הצוות (עם חוסה לואיס רי-סאוסי) שעסקו בעריכת "הדוח השנתי על השילוב באירופה" (בהוצאת Il Mulino). [12] מאז 2009, הוא חבר בוועדת הקרן "Italianieuropei".

    חבר הפרלמנט האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בשנת 2009, גואלטיירי מונה לרכז את קבוצת S&D בוועדת המשנה לביטחון והגנה (אנ') ( SEDE ) בפרלמנט האירופי. כמוכן, הוא היה חבר מלא בוועדה לענייני חוקה (AFCO) וחבר מחליף בוועדת החוץ (AFET).[13] בנוסף למשימותיו בוועדה, הוא היה חלק מהמשלחת של הפרלמנט לדיאלוג עם האספה הפרלמנטרית של נאט"ו בין השנים 2009 ל-2014.

    בדצמבר 2011, גואלטיירי היה חבר בצוות המשא ומתן של הפרלמנט האירופי (יחד עם דניאל כהן-בנדיט ) ליצירת ה"הסכם הפיסקאלי". [14] באוקטובר 2012, הוא מונה לצוות המשא ומתן "sherpa" של הפרלמנט האירופי במסגרת קבוצת העבודה שהקים הרמן ואן רומפוי בנושא האיחוד הכלכלי והמוניטארי. [15] בשנת 2013 הוא היה שותף בחיבור הדו"ח אודות "בעיות חוקתיות של ממשל רב-שכבתי. באיחוד האירופי" יחד עם רפאל טרזקובסקי. [16] בשנת 2013, הוא השתתף בניסוח האמנה החדשה של האיחוד האירופי, עם ברוק, ורהוסטפט, קון-בנדיט, שהוקמה על ידי "קבוצת ספינלי", שבה הוא היה חבר. [17]

    משנת 2013, גואלטיירי היה חבר בקבוצת ספינלי בפרלמנט האירופי,[18] והוא נמנה עם מחברי "החוק היסודי של האיחוד האירופי".

    בשנת 2014, גואלטיירי הוביל את משלחות המשקיפים של האיחוד האירופי לבחירות לפרלמנט בקוסובו [19] ובבחירות המוניציפליות בקוסובו בשנת 2013.

    לאחר בחירתו מחדש כחבר בפרלמנט האירופי ביולי 2014, נבחר גואלטיירי ליושב ראש הוועדה לענייני כלכלה ומטבע. [20] בוועדה שימש כאחראי של מספר תיקים, ביניהם הדוח השנתי של איגוד הבנקים, קבצים סטטיסטיים, לרבות מינויים של ראשי וחברי דירקטוריון של הבנק המרכזי האירופי. הוא עמד בראש קבוצת העבודה לסיוע פיננסי EP, שהוקמה ב-2016 כדי לפקח על יישום תוכנית הסיוע הפיננסי השלישית של יוון, וכן בקבוצת העבודה של איגוד הבנקים של הוועדה.

    משנת 2016, גואלטיירי היה חבר בוועדת החקירה לחקירת הפרות ומנהל בלתי תקין, בהתייחס ליישום דיני האיחוד האירופי ביחס להלבנת הון, [21] שפעלה במסגרת קבוצת הפרלמנט האירופי בנושא יושרה (שקיפות, נגד שחיתות ופשע מאורגן) [22] ובנושא זכויות הלהט"ב.

    רוברטו גואלטיירי באסטוניה, 2017

    משנת 2017, גואלטיירי כיהן בקבוצת ההיגוי המכונה Brexit של הפרלמנט, הפועלת בחסות ועידת הנשיאים המתאמת את הדיונים, השיקולים וההחלטות של הפרלמנט לגבי פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. [23]

    לאחר בחירות 2019, גואלטיירי היה חלק מקבוצת עבודה, חוצת מפלגות האחראית על ניסוח תוכנית העבודה של הפרלמנט האירופי לחמש שנים בנושא מדיניות כלכלית ופיסקאלית. [24]

    זמן קצר לאחר הבחירות, גואלטיירי נבחר לתפקיד סגן יו"ר קבוצת S&D, בהנהגתה של היו"ר איראטקסה גרסיה (אנ'). [25]

    שר הכלכלה והאוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

    גואלטיירי עם שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין

    באוגוסט 2019 גברה המתיחות בתוך ממשלת איטליה, דבר שהוביל לפרסום הצעת אי-אמון כנגד ראש הממשלה ג'וזפה קונטה על ידי מפלגת הליגה האיטלקית. [26] לאחר התפטרותו של קונטה, המועצה הלאומית של ה-PD נפתחה רשמית לאפשרות להקים קבינט חדש בקואליציה עם מפלגת ה-M5S, [27] המבוססת על פרו-אירופיות, כלכלה ירוקה (אנ'), פיתוח בר-קיימא, מאבק באי - שוויון כלכלי והגירה חדשה. [28] המפלגה גם קיבלה החלטה שקונטה יוכל להמשיך לעמוד בראש ממשלה חדשה. [29] ב-29 באוגוסט 2019, הנשיא סרג'יו מטארלה השקיע מאמצים לשכנע את קונטה לעשות זאת. [30] ב-5 בספטמבר 2019 מונה גואלטיירי לשר הכלכלה והאוצר בממשלת איטליה. [31]

    ב-26 בינואר 2020, גואלטיירי נבחרה על ידי קואליציית המרכז-שמאל כמועמד שלה בבחירות באזור הבחירה של רומא. בעקבות התפטרותו של פאולו ג'נטילוני. [32]

    בינואר 2021, מפלגת המרכז, איטליה ויוה, הסירה את תמיכתה בממשלתו של ראש הממשלה קונטה. [33] אף על פי שקונטה הצליח לזכות בהצבעות אמון בפרלמנט בימים שלאחר מכן, הוא בחר להתפטר מאחר שלא הצליח להגיע לרוב מוחלט בסנאט. [34] במשא ומתן להקמת הקבינט השלישי קונטה נכשל. מאידך הנשיא לשעבר של הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, הקים ממשלת אחדות לאומית, שבה גואלטיירי לא נבחר לתפקיד שר. [35]

    ראש עיריית רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

    ב-9 במאי 2021, גואלטיירי הכריז רשמית על מועמדותו לעמוד בראשות עיריית רומא. [36] ב-18 באוקטובר 2021, גואלטיירי ניצח את מועמד המרכז-ימין, אנריקו מיצ'טי, עם 60.2% מהקולות. [37] הוא נכנס לתפקידו כראש עיריית רומא ב-21 באוקטובר 2021. [38]

    עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    גואלטיירי הוא סוציאל-דמוקרט. לעיתים קרובות תיאר את עצמו כקיינסיאני. [39]

    בשנת 2016, המגזין פוליטיקו דירג את גואלטיירי במקום 8 מבין 40 חברי הפרלמנט המשפיעים ביותר. [40]

    חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    גואלטיירי נשוי ואב לבן. [41]

    פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מוסדות האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • חבר לשעבר במועצת הנגידים של בנק ההשקעות האירופי (EIB), (2019–2021) [42]
    • חבר במועצת הנגידים של מנגנון היציבות האירופי (ESM), (2019–2021) [43]

    ארגונים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברטו גואלטיירי בוויקישיתוף

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ "Roberto Gualtieri, ministro dell'Economia del governo Conte bis". Repubblica.it. 4 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
    2. ^ Home | Deputati | Parlamento Europeo, www.europarl.europa.eu (באיטלקית)
    3. ^ "Curriculum vitae | Roberto GUALTIERI | Deputati | Parlamento Europeo". www.europarl.europa.eu.
    4. ^ "‹ allievi ‹ Università degli Studi di San Marino".
    5. ^ Roberto Gualtieri, professor at Sapienza University, is the new Mayor of Rome | Sapienza Università di Roma, www.uniroma1.it
    6. ^ Roberto Gualtieri, Single Resolution Board, ‏2016-03-16 (באנגלית)
    7. ^ "ESMA conference examines the state of European financial markets". www.esma.europa.eu (באנגלית). נבדק ב-2018-09-04.
    8. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2014-05-06. נבדק ב-2014-11-26. {{cite web}}: (עזרה)
    9. ^ "Partito democratico, pronto il Manifesto "Ci impegniamo a nascere nel 2008" - Politica - Repubblica.it". www.repubblica.it.
    10. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2014-09-01. נבדק ב-2014-11-26. {{cite web}}: (עזרה)
    11. ^ Panichi, James (5 בפברואר 2015). "Roberto Gualtieri: assertive historian". POLITICO. {{cite web}}: (עזרה)
    12. ^ "Fondazione Istituto Gramsci". אורכב מ-המקור ב-26 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
    13. ^ "Home | Deputati | Parlamento Europeo". www.europarl.europa.eu.
    14. ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 בדצמבר 2014. נבדק ב-26 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
    15. ^ "MEP Roberto Gualtieri appointed chief negotiator for S&D Group on Van Rompuy Paper on European Monetary Union". Socialists & Democrats.
    16. ^ "REPORT on constitutional problems of a multitier governance in the European Union - A7-0372/2013". www.europarl.europa.eu.
    17. ^ Gruppo Spinelli: questa Ue non funziona, si passi a una federazione europea, Eunews, ‏2013-10-04 (בit-IT)
    18. ^ "Gruppo Spinelli: questa Ue non funziona, si passi a una federazione europea - Eunews". 4 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
    19. ^ EU observers arrive in Kosovo, POLITICO, ‏2014-05-28 (בAmerican English)
    20. ^ "Gualtieri nuovo presidente Commissione affari economici e monetari del Parlamento - Eunews". 7 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
    21. ^ 2017-2019 Members of the Transatlantic Legislators' Dialogue (TLD) European Parliament.
    22. ^ Members of the European Parliament on Integrity (Transparency, Anti-Corruption and Organized Crime) European Parliament.
    23. ^ Brexit Steering Group European Parliament.
    24. ^ Florian Eder (June 13, 2019), POLITICO Brussels Playbook, presented by Google: Madrid’s moment — Parliament working groups sneak peak — Happy birthday, GDPR Politico Europe.
    25. ^ The S&D Group elects its new Bureau Progressive Alliance of Socialists and Democrats|S&D Group, press release of June 19, 2019.
    26. ^ Horowitz, Jason (20 באוגוסט 2019). "Italy's Government Collapses, Turning Chaos Into Crisis". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
    27. ^ Giuffrida, Angela (20 באוגוסט 2019). "Italian PM resigns with attack on 'opportunist' Salvini" – via www.theguardian.com. {{cite web}}: (עזרה)
    28. ^ "Governo, Zingaretti: "I 5 punti per trattare con il M5S. No accordicchi, governo di svolta"". Repubblica.it. 21 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
    29. ^ "Conte wins crucial support for new Italian govt coalition". Washington Post. אורכב מ-המקור ב-28 באוגוסט 2019. נבדק ב-6 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
    30. ^ "Il Presidente Mattarella ha conferito l'incarico al Prof. Conte di formare il Governo". Quirinale (באיטלקית). נבדק ב-29 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
    31. ^ "Chi è Roberto Gualtieri, il nuovo ministro dell'Economia". Il Post. 4 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
    32. ^ "Gualtieri candidato del centrosinistra a Roma - Politica". Agenzia ANSA (באיטלקית). 26 בינואר 2020. נבדק ב-18 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
    33. ^ Crisi di governo, Renzi ritira le ministre Bonetti e Bellanova. Conte: “Grave responsabilità di Italia viva, danno al Paese. Mai sottratto al confronto ma terreno era minato”, Il Fatto Quotidiano
    34. ^ Conte si dimette e tenta il ter (senza chiudere la porta a Renzi), Il Sole 24 Ore
    35. ^ Mario Draghi giura al Quirinale con tre minuti di anticipo, Huffington Post
    36. ^ La battaglia per il Campidoglio, Gualtieri si candida a sindaco di Roma: "Farò le primarie". Conte: "M5S compatto su Raggi", la Repubblica
    37. ^ Elezioni sindaco Roma, Gualtieri al 60%, Adnkronos
    38. ^ "Roma, Roberto Gualtieri proclamato sindaco: oggi passaggio di consegne con Virginia Raggi". Sky TG24]. 21 באוקטובר 2021. נבדק ב-21 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
    39. ^ Manovra, Gualtieri: “Salvini è scappato per non farla, servono 14 miliardi”
    40. ^ The 40 MEPs who actually matter in 2016 - 8 Roberto Gualtieri.
    41. ^ Roberto Gualtieri: moglie, figli, età, biografia del ministro dell'economia, The Italian Times
    42. ^ Board of Governors European Investment Bank (EIB).
    43. ^ Board of Governors European Stability Mechanism.
    44. ^ Board of Governors Asian Infrastructure Investment Bank (AIIB).
    45. ^ Board of Governors European Bank for Reconstruction and Development (EBRD).
    46. ^ Board of Governors International Monetary Fund (IMF).