הבנק האסייני להשקעות בתשתיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבנק האסייני להשקעות בתשתיות
AIIB logo.svg
AIIB headquarters near Forest Park South Gate (20210404164705).jpg
מטה הארגון בייג'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש Jin Liqun עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 24 באוקטובר 2014 – הווה (7 שנים ו־29 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.aiib.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הבנק האסייני להשקעות בתשתיות (AIIB, Asian Infrastructure Investment Bank; בסינית מפושטת: 亚洲基础设施投资银行; בסינית מסורתית: 亞洲基礎設施投資銀行) נוסד בשנת 2015 והוא מוסד בנקאי מולטילטרלי לפיתוח אזורי המספק הלוואות ואשראי להשקעות למטרות פיתוח במדינות אסיה. הבנק נוסד ביוזמת ממשלת סין שהצהירה על החשיבות בקידום פיתוחה של יבשת אסיה וכן על רצונה להעמיד אפשרויות נוספות למימון לטווח ארוך עבור פיתוח תשתיות באזור. הבנק החל את פעילותו בתאריך 25 בדצמבר 2015 וזאת לאחר שעשר מדינות המחזיקות מעל 50% מהון הבנק אשררו את הצטרפותן לבנק. משרדי הבנק נמצאים בבייג'ינג.

כיום בבנק חברות 61 מדינות מתוכן 40 מדינות אזוריות הנכללות באזור הפעילות של הבנק (ובכללן ישראל) ו-21 מדינות לא-אזוריות. המדינות היחידות מיבשת אסיה שאינן חברות בבנק הן יפן, קוריאה הצפונית וטייוואן.

עקרונות היסוד של הבנק הן פתיחות, שקיפות, עצמאות ואחריותיות כאשר יש דגש רב בעבודת הבנק על סביבתנות, פרויקטים ירוקים וברי קיימא.[1] מטרותיו של הבנק מוגדרות בקידום פיתוח כלכלי, לסייע ביצירת רווחה ולחבר בין כל חלקי יבשת אסיה תוך שימת דגש על בחירת פרויקטים ברי-קיימא אשר מתמקדים בצרכים העתידיים של היבשת. בנוסף הבנק מקדם שיתוף פעולה אזורי בהתמודדות עם אתגרי פיתוח, בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות פיתוח מולטילטרליים ובילטרליים מדינתיים ופרטיים.

היסטוריה ורקע להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקמת הבנק עלה עוד בפורום הכלכלי של באו בשנת 2009 מתוך רעיון לעשות שימוש טוב יותר ברזרבות המט"ח הסיניים לנוכח המשבר הכלכלי של שנת 2008. היוזמה החלה לקרום עור וגידים בשנת 2013 בעת ביקור הנשיא הסיני שי ג'ינפינג באינדונזיה כאשר האחרון הכריז על הקמת הבנק.[2] יחסית לארצות הברית ויפן, סין היא בעלת מניות קטנה יחסית בבנקים לפיתוח עולמיים אחרים (כמו הבנק העולמי), והקמת הבנק משויכת לרצון של ממשלת סין להשפיע יותר על בנקים לפיתוח אזוריים, ועל הנעשה באסיה בפרט,[3]. ואף להציב את הבנק כחלופה לבנק העולמי.[4]

פעילות הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לסוף שנת 2017 הבנק אישר את מימונם של 24 פרויקטים ב-10 מדינות שונות בעלות של 4 מיליארד דולר, כאשר 15 מתוכם אושרו בשנת 2017. בין ההשקעות בשנת 2017 ניתן למצוא בפעם הראשונה השקעה בקרן הון שנועדה לשפר תשתיות אזוריות. לאורך שנת 2017 הבנק קבע את התוכנית האסטרטגית שלו בתחום האנרגיה והחל לגבש את התוכנית בתחום תשתיות התחבורה, ואכן מבין הפרויקטים שמבצע הבנק ניתן לראות כי פרויקטים רבים עוסקים בתחומים אלו. ניתן למצוא פירוט לפרויקטים שמנהל הבנק באתר הרשמי שלו.[5]

מדינות חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבנק חברות 61 מדינות מתוכן 40 מדינות אזוריות הנכללות באזור הפעילות של הבנק (ובכללן ישראל) ו-21 מדינות לא-אזוריות. בנוסף ישנן 23 מדינות הצפויות להצטרף לבנק (8 אזוריות ו15 לא-אזוריות).

פירוט המדינות החברות וכוח ההצבעה היחסי שלהן:

מדינה כח הצבעה מדינה כח הצבעה מדינה כח הצבעה
אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 0.44% ירדןירדן ירדן 0.35% עומאןעומאן עומאן 0.48%
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 3.55% ישראלישראל ישראל 0.92% ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 2.52%
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 0.47% לאוסלאוס לאוס 0.28% פיג'יפיג'י פיג'י 0.2%
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 1.31% מונגוליהמונגוליה מונגוליה 0.28% הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 1.12%
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 3.26% מזרח טימורמזרח טימור מזרח טימור 0.21% פקיסטןפקיסטן פקיסטן 1.17%
איראןאיראן איראן 1.666% מיאנמרמיאנמר מיאנמר 0.48% קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 3.59%
אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן 0.27% המלדיבייםהמלדיביים המלדיביים 0.25% קזחסטןקזחסטן קזחסטן 0.90%
בנגלדשבנגלדש בנגלדש 0.84% מלזיהמלזיה מלזיה 0.34% קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר 0.79%
ברונייברוניי ברוניי 0.29% ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0.66% קירגיסטןקירגיסטן קירגיסטן 0.27%
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 0.29% נפאלנפאל נפאל 0.32% קמבודיהקמבודיה קמבודיה 0.3%
הודוהודו הודו 7.74% הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 26.92% רוסיהרוסיה רוסיה 6.10%
הונג קונגהונג קונג הונג קונג 0.88% סינגפורסינגפור סינגפור 0.47% תאילנדתאילנד תאילנד 1.52%
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 0.84% סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה 0.49% טורקיהטורקיה טורקיה 2.58%
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 0.27%

מדינות לא-אזוריות שהצטרפו לאחר ההקמה:

מדינה כח הצבעה מדינה כח הצבעה מדינה כח הצבעה
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 0.69% דנמרקדנמרק דנמרק 0.58% ספרדספרד ספרד 1.82%
איטליהאיטליה איטליה 2.55% הולנדהולנד הולנד 1.17% פוליןפולין פולין 0.99%
איסלנדאיסלנד איסלנד 0.26% הונגריההונגריה הונגריה 0.28% פורטוגלפורטוגל פורטוגל 0.3%
אירלנדאירלנד אירלנד 0.31% לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 0.31% פינלנדפינלנד פינלנד 0.52%
אנגליהאנגליה אנגליה 2.98% מלטהמלטה מלטה 0.26% צרפתצרפת צרפת 3.27%
אתיופיהאתיופיה אתיופיה 0.23% מצריםמצרים מצרים 0.83% שוודיהשוודיה שוודיה 0.81%
גרמניהגרמניה גרמניה 4.26% נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0.74% שווייץשווייץ שווייץ 0.88%

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק האסייני להשקעות מנוהל בשלוש רמות. ברמה העליונה עומדת מועצת הנגידים (Board of Governors) אשר מתכנסת אחת לרבעון ומורכבת מנציגי כל המדינות והארגונים החברים בארגון. כל מדינה מיוצגת על ידי נגיד (Governor) או ממלא מקומו (Alternate Governor).[6]

ברמה השנייה נמצאת מועצת המנהלים (Board of Directors) המורכבת מ-12 חברי דירקטוריון (או ממלאי המקום שלהם במקרה הצורך), שישה מתוכם מייצגים מדינות בודדות והיתר מייצגים קבוצות של מדינות (Constituencies). מועצת המנהלים משמשת כנציגת הדירקטוריון בפני הנהלת הבנק, והיא פועלת מולה באופן שוטף בנושאים של אישור הלוואות והכוונת מדיניות (תכנון אסטרטגי, מדיניות פיננסית ופיקוח על סיכונים).[7]

ברמה השלישית ישנו נשיא הבנק וההנהלה. נשיא ה-AIIB נבחר על ידי המדינות החברות לתקופת כהונה של חמש שנים והוא מנהל את ישיבות מועצת המנהלים ואחראי על הניהול הכולל של הבנק. מר ג'ין ליקון (Jin Liqun) הוא הנשיא הראשון והנוכחי של הבנק, החל מהקמתו בשנת 2016.[8]

מבנה אחזקת מניות הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הון הבנק נקבע ל-100 מיליארד דולר שמתחלק למיליון מניות בעלות של 100,000 דולר למניה. המדינות בעלות המניות משלמות 20% מעלות המניות שברשותם (Paid-in shares), ו-80% מהתשלום הוא בהתחייבות (Callable shares) של המדינות כלפי הבנק. כמות המניות המוקצה עבור כל מדינה נקבעת לפי גודל הכלכלה שלה כאשר המדדים שנלקחים בחשבון הם תמ"ג נומינלי (60%) ותמ"ג לנפש לפי שווי כוח הקנייה (40%).[9]

ישנם שלושה סוגים של קולות אשר קובעים את קולה של מדינה בהצבעות השונות:

  • קולות בסיסיים: מהווים 12% מסך הקולות כאשר הם מתחלקים בשווה בין המדינות השונות.
  • קולות לפי מניות: מהווים 85% מסך הקולות ומתחלקים באופן יחסי לבעלות המניות של כל מדינה.
  • קולות המייסדים: מהווים 3% מסך הקולות ומתחלקים בשווה בין המדינות המייסדות.[10]

הבנק וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל אשררה את הצטרפותה בתאריך 15 בינואר 2016 ועל כן הייתה שותפה מלאה בכל ישיבות ההנהלה שקיים הבנק.

כוח ההצבעה של ישראל עומד על 0.922% וכמקובל ישראל חברה לקבוצה של מדינות על מנת להגדיל את כוח השפעתה בדירקטוריון הבנק.[11] מדינת ישראל חברה בקבוצה הקוריאנית ולצידה אוזבקיסטן ומונגוליה ולאחרונה הצטרפה פיג'י, כוח ההצבעה של הקבוצה עומד על 5.46%. בראש הקבוצה עומד דירקטור מדרום קוריאה (Taesik YOON) והדירקטור החליפי (Alternate Director) הוא עופר פלג, נציג משרד האוצר בשגרירות סין ומסייע בתקשורת מול הבנק האסייני להשקעות. החברות במועצת המנהלים (Board of Directors) מאפשרת לישראל לקחת חלק משמעותי בהחלטות ההנהלה הקשורות בעיצוב פני הבנק ומדיניותו בשנותיו הראשונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ About AIIB Overview - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)
  2. ^ Only connect, The Economist (באנגלית)
  3. ^ "In Development Bank Battle, Surge to China Rattles Japan". Bloomberg.com (באנגלית). 2015-03-18. נבדק ב-2018-06-12.
  4. ^ רועי ילינק, ‏ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל-סין, השילוח 13, פברואר 2019
  5. ^ פירוט פרויקטים שמנהל הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, באתר הבית של הבנק
  6. ^ AIIBOrganizational Structure
  7. ^ Board of Directors - AIIB, www.aiib.org (באנגלית) (ארכיון)
  8. ^ Senior Management - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)
  9. ^ הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, משרד האוצר
  10. ^ Asian Infrastructure Investment Bank - Articles of Agreement
  11. ^ Members of the Bank - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)