רועי רוזנבליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רועי רוזנבליט
רועי רוזנבליט
רוזנבליט, יוני 2020
לידה 15 במרץ 1967 (גיל: 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שגריר ישראל בדקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רועי רוזנבליט (נולד ב-15 במרץ 1967) הוא דיפלומט בשירות החוץ הישראלי, המכהן מאז 2018 כשגריר ישראל לסנגל, גמביה, גינאה, גינאה-ביסאו וקייפ ורדה. בתפקידיו הקודמים שימש כראש נציגות ישראל בקטר וכציר (סגן שגריר) ישראל במצרים, ברוסיה ובסולטנות עומאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנבליט נולד בקיבוץ גניגר ליוחנן (יוחי) וחיה רוזנבליט. בוגר האוניברסיטה העברית בבלשנות ולימודים כלליים בהצטיינות, ומוסמך האוניברסיטה העברית בשפה וספרות ערבית ובהצטיינות במדיניות ציבורית. השתחרר מצה"ל בשנת 1993.

בשירות החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 הצטרף לקורס הצוערים של משרד החוץ, והתמחה כחוקר לנושאי המפרץ הפרסי במרכז למחקר מדיני של המשרד. מ-1998 שירת כסגן ראש משרד הייצוג המסחרי של ישראל במסקט (עומאן). בעת שליחותו במסקט פרצה "אינתיפאדת אלאקצא" ועומאן החליטה להקפיא את היחסים בינה לבין ישראל ולסגור את הנציגות הישראלית[1]. רוזנבליט היה הדיפלומט הישראלי האחרון שעזב את המדינה.

בשנים 2000 עד 2004 שירת כיועץ מדיני בשגרירות ישראל במוסקבה ולאחר מכן כסגן מנהל מחלקה באגף הכלכלי של משרד החוץ.

ב-2006 מונה רוזנבליט לתפקיד ראש משרד הייצוג המסחרי של ישראל בדוחה[2]. במסגרת תפקידו, ארגן רוזנבליט את ביקורו ההיסטורי של שמעון פרס בדוחה, ערב בחירתו לנשיאות המדינה, וכן את ביקורה הרשמי של שרת החוץ, ציפי לבני. בנוסף, פעל להבאת סטודנטים ותלמידי תיכון מישראל, אותם הפגיש אותם עם תלמידים מקטר ומרחבי המפרץ. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008) התדרדרו היחסים בין המדינות, עד שבינואר 2009 הודיע ראש הממשלה הקטרי, חמד בן ג'אסם אל ת'אני, על הקפאת היחסים עם ישראל וסגירת הנציגות הישראלית[3]. רוזנבליט היה הנציג הישראלי הרשמי האחרון שעזב את קטר ואת המפרץ, ב-22 בינואר 2009.

ב-2009 עבר לשגרירות ישראל במוסקבה כציר מדיני וכסגן השגריר, עד 2012. בשנים 20142016 שימש כציר מדיני וסגן השגריר בשגרירות ישראל בקהיר. רוזנבליט פעל לפתיחת הקונסוליה הכללית של ישראל בסנט פטרסבורג, ויזם ביקורים רבים של סגל השגרירות בסיביר וברחבי רוסיה, פסטיבלי קולנוע ותרבות ישראליים וקירוב הקהילות היהודיות לישראל.

בין 2012–2014 ו-2016–2018 ניהל רוזנבליט שתי מחלקות במרכז למחקר מדיני, והיה אחראי בין היתר על מחקר ירדן, סעודיה ומדינות המפרץ, איראן, עיראק, מדינות המגרב וסודאן.

ב-2018 מונה רוזנבליט לשגריר ישראל בסנגל, גמביה, גינאה, גינאה-ביסאו וכף ורדה[4]. ב-2019 ליווה רוזנבליט את ראש ממשלת כף ורדה בביקור היסטורי בישראל והיה לאחד הדיפלומטים האחרונים שפגשו את הנשיא המייסד של גמביה, סר דאוודה ג'ווארה, לפני פטירתו בגיל 95.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לדפנה ואב לשלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]