רותי (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
על סיפון האונייה "פרנקוניה", 1945

רותימילותיו הראשונות: לי כל גל נושא מזכרת) הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי הישראלי חיים חפר אשר חובר לפני 1948 ולחנו הוא לחן עממי רוסי (של השיר: "Вот мчится тройка почтовая").

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רותי" הוא אחד משירי הים אשר חיבר המשורר לחברי הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. נעשה שיר אהוד אצל חברי הפלמ"ח. הוא זכה לביצועים רבים של זמרים, בהם של אריק איינשטיין שבצע אותו בין השאר עם חבורת לול והכליל אותו באלבומו ארץ ישראל הישנה והטובה, יהורם גאון, אברהם פררה, דודו זכאי, נחמה הנדל, שימי תבורי, הדודאים ואריק לביא. כמו כן, מבוצע השיר בהפקה הבימתית של יונה ונער על ידי אפרת בן צור כשיר המייצג את תקופת הפלמ"ח.

נושא השיר הוא געגועים אל האהוב והמוכר; האני השר אשר נמצא רחוק ממולדתו וביתו, ובהקשר העברי מביתו ביישוב וארץ ישראל; הוא מצוי בלב הים או בקרבתו, ומילות השיר אינם מספרים אם מלח הוא או ספן באוניה מפליגה. הוא מספר על הרגשות שגלי הים כביכול מעוררים בו: "לי כל גל נושא מזכרת" - כמייצגים של כוחות הטבע, אל נערה אהובה הנמצאת במרחקים, ושמה רותי; מילות השיר, בפי האני השר, מספקים מעט מידע על תארה: עיניה כחולות והבעת פניה עזה וחמה - "כלהבה"; וגעגועיו של האני השר מופנים גם אל "בית" שלידו "עצים יפי צמרת" ו"החוף" המוכר.
השיר המחורז כולל ארבעה בתים. הבית הראשון מספר על הגעגועים; הבית השני על הכמיהה להפגש עם הנערה "המצפה באלה החופים" המוכרים והיקרים לאני השר; הבית השלישי מתאר את הנערה ואת הרצון להגיע למגע קרוב איתה - "אז ידעתי מה זאת אהבה"; הבית הרביעי מתאר את הנסיבות שבהם נמצא האני השר, ב"ספינה חורקת", כאשר הוא רואה בדמיונו את הנערה האהובה: "צוחקת / ועם רוח לי תפרע תלתל".

השיר נעשה אהוב ביישוב ובחברה הישראלית ונהוג לנגנו בכלי התקשורת בישראל בימי זיכרון, מועדים וימים טובים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]