יונה ונער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה ונער
Yona Va Naar bookCover.jpg
מידע כללי
מאת מאיר שלו
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 2006
מספר עמודים 364
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002513994

יונה ונער הוא רומן מאת הסופר הישראלי מאיר שלו, שיצא לאור בשנת 2006.

זהו הרומן השישי של מאיר שלו, ואף הוא כקודמיו הפך לרב-מכר עם צאתו לאור. מקור שמו של הספר הוא בשירו של חיים נחמן ביאליק, "מֵאֲחוֹרֵי הַשַּׁעַר"[1], שבו מופיע הביטוי "יוֹנָה עִם נַעַר". גם ספר זה, בדומה לספרים הקודמים שכתב שלו[2], נסוב סביב ההוויה החברתית, החלוצית והחקלאית של התקופה שבטרם הקמת המדינה, של המתיישבים הראשונים במושבים, במושבות ובקיבוצים. אולם בניגוד להם עוסק גם במתרחש בערים הגדולות ירושלים ותל אביב.

סיפור העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר במקביל שני סיפורים נפרדים לכאורה שמתאחדים בהמשך לעלילה אחת. בשלב מסוים מגלה הקורא את החוט המקשר ביניהם.

הסיפור האחד הוא על יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, המספר בגוף ראשון על חייו בילדותו ועל הקשר המיוחד שלו עם אמו, לצד חייו בהווה. האב הוא רופא ירושלמי מפורסם. אמו של יאיר מכנה את האב באופן קבוע בשם "אביכם", כלומר אביהם של שני בניה, ומעולם לא דיברה עליו כ"אבא" או "אביך" בלשון יחיד, כך ששני הבנים היו משחר ימיהם משוכנעים שזהו שמו הפרטי. בימי ילדותו של יאיר בירושלים יוצרת המשפחה קשרי ידידות עם משפחה אחרת, ולימים תהפוך הילדה באותה משפחה, חברת ילדותו של יאיר, לקרובה לו אף יותר, לאחר שנים של בדידות בנישואיו הכושלים. אמו, שבאמצע החיים עזבה את אביו ועברה להתגורר בגפה, מורה לו על ערש דווי ללכת למצוא לעצמו בית ואושר עם אהובת נעוריו. סיפורו של יאיר הוא סיפורו של גבר שגדל בירושלים של שנות החמישים והשישים, על אוהבים, על נישואיו שלא הצליחו, על עצמו, על אמו ועל ילדותו.

הסיפור השני ברומן "יונה ונער" הוא על נערה ונער ("הילדה" ו"התינוק") ועל סיפור אהבתם, בימי מלחמת העצמאות. כל אחד מהם עוסק בנפרד בגידול יוני דואר של ארגון "ההגנה". הנערה מגדלת את היונים בשובך בגן החיות של תל אביב, ואילו הנער מטפל בשובך בעמק הירדן. "התינוק", ילד נמוך וכהה שיער, שכינויו זה דבק בו גם לאחר שגדל, מתבלט באהבתו ליונים ונבחר כעוזר למגדלת יוני הדואר מטעם ארגון "ההגנה" השוהה בקיבוץ. לפרקים הוא נוסע לתל אביב, שם פגש באחת הפעמים את הילדה ומאז הם שומרים על קשר ביניהם באמצעות היונים שלהם. בהמשך מתגייס "התינוק" לפלמ"ח, מוצב בחטיבת הראל ומשרת תחת קצין המבצעים של הגדוד הרביעי[3] כיונאי. הפגישה האחרונה ביניהם הייתה כשהיו בני 18, לפני תחילת מלחמת העצמאות. בדרכו חזרה לקיבוץ קריית ענבים מותקפת השיירה ו"התינוק" לוקח חלק לראשונה בלחימה[4], ואף זוכה לשבחים ממפקדו, קצין המבצעים.

סיפור אהבתם מסתיים בנפילתו של הבחור בקרב על מנזר סן סימון בירושלים. לפני מותו הוא מספיק לשלוח לאהובתו, באמצעות יונת דואר, אות חיים אחרון[5], הוא הקשר בין סיפורם של "הילדה" ו"התינוק" לסיפורו של יאיר מנדלסון.

כספרים אחרים של מאיר שלו, הספר כתוב בשפה עשירה, שמתובל בה הומור דק וחשיבה פרועה.

הספר נמכר בלמעלה מ-100,000 עותקים.

עיבוד לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד למחזה בידי רועי חן והועלה כהצגה בתיאטרון גשר ב-22 באוקטובר 2011, בבימויו של יבגני אריה. בתפקידים הראשיים משחקים גלעד קלטר (יאיר), הנרי דוד (התינוק), אפרת בן צור (הילדה/ רעיה), אלון פרידמן (הנער / אביכם), יובל ינאי, (ד"ר לאופר).

תמונות מההצגה "יונה ונער", תיאטרון גשר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונה ונער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השיר באתר בן יהודה
  2. ^ אורי שגיא, "אורות בערפל", ידיעות ספרים, 1998, עמוד 29.
  3. ^ מאיר שלו, "יונה ונער", עם עובד, 2006, עמוד 242.
  4. ^ מאיר שלו, "יונה ונער", עם עובד, 2006, עמוד 251.
  5. ^ מאיר שלו, "יונה ונער", עם עובד, 2006, עמודים 7-23.