רות קרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות קרק
Ruth Kark B&W photo - coloured.jpg
לידה 28 במרץ 1941 (בת 80)
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאוגרפיה היסטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יהושע בן-אריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רות קַרְק לבית קליינר (נולדה ב-28 במרץ 1941 בהרצליה) היא פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. קרק מומחית בגאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון, ושל ארץ ישראל ומדינת ישראל במאה ה-19 והמאה ה-20 וההתיישבות הציונית. קרק כתבה וערכה מעל ל-27 ספרים, ומעל 200 מאמרים. קרק זכתה בתואר יקירת ירושלים לשנת 2013[1], בפרס ברצל בשנת 2014, ובפרס האגודה הגאוגרפית ב-2016[2]. קרק היא בין הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בגאוגרפיה בישראל, והראשונה שקיבלה מינוי אקדמי ותואר פרופסור מן המניין במקצוע זה באוניברסיטאות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות קרק לבית קליינר נולדה בשנת 1941 לשושנה קליינר לבית מוצ'ן ואברהם קליינר, שהתיישבו בשנת 1925 כחלוצים בהרצליה, שהייתה באותה עת מושבה חקלאית. קרק חיה בהרצליה עד גיל שש ובסוף שנת 1947 עברה המשפחה להתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים, לאחר שהוריה עברו לעסוק בעסקי מלונאות, ורות קרק מתגוררת בשכונה זו עד היום. במקביל החלה קרק ללמוד בבית הספר היסודי העממי "בית הכרם" שליד המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. בהמשך למדה בבית הספר היוקרתי התיכון ליד האוניברסיטה וסיימה בו מגמת מזרחנות.

כנערה הייתה חניכה בתנועת השומר הצעיר בגרעין תמיר (תל אביב, מרכז, ירושלים, רמתיים), שיועד לקיבוץ שמיר.

בשנת 1958 התגייסה קרק לצה"ל. את שירותה הצבאי עשתה בבט"ר דותן במסגרת הנח"ל ושימשה שם בתפקידי פיקוד והדרכה. במהלך שירותה הצבאי עברה קרק גם קורס צה"לי של מדריכי טופוגרפיה.

רות קרק לבית קליינר על האופניים בהרצליה
רות קרק לבית קליינר על האופניים בהרצליה
רות קרק מטפסת בהרצליה
רות קרק לבית קליינר בהרצליה

בשנת 1960 החלה קרק את לימודיה האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעקבותיהם קיבלה בשנת 1964 תואר ראשון בחוגים גאוגרפיה והיסטוריה של המזרח התיכון. קרק המשיכה ללימודי תואר שני בגאוגרפיה, אותם סיימה בהצטיינות עם עבודת התיזה שלה על ההתיישבות היהודית החלוצית בנגב בין 1880 ועד 1948. קרק גם השלימה דוקטורט בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בנושא ירושלים ויפו בשלהי התקופה העות'מאנית.

רות קרק לבית קליינר עם העז בהרצליה
רות קרק לבית קליינר עם העז בהרצליה

בין השנים 1971 ו-1974 שימשה כעוזרת הוראה ומחקר במחלקה לגאוגרפיה. ב-1976 קרק התמנתה כמרצה בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1977 קרק זכתה בתואר דוקטור, ונקלטה כחברת סגל (אישה יחידה בקרב סגל שכלל עד אז גברים בלבד) באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1996 נהייתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.

רות קרק לבית קליינר תעודת סיום גן בהצרליה - שנת תש"ו
רות קרק לבית קליינר תעודת סיום גן בהצרליה - שנת תש"ו
רות קרק לבית קליינר חיילת בנח"ל
רות קרק לבית קליינר חיילת בנח"ל

במהלך השנים שימשה קרק בתפקידים אקדמיים שונים ובין השאר התארחה כעמיתת פולברייט באוניברסיטת צפון קרולינה בצ'אפל היל (במהלך הדוקטורט), הייתה חוקרת אורחת במחלקה לגאוגרפיה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, ובאוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד בארצות הברית. כמו כן לימדה בדארטמות' קולג' בניו המפשייר, שם זכתה במלגה.

עד לפטירתו במאי 2018 הייתה רות קרק נשואה לג'רמי קרק, רופא בצנחנים, ראש ענף בריאות הצבא במנהל ובהמשך רופא ופרופסור לאפידמיולוגיה ורפואה חברתית במרכז הרפואי הדסה בעין כרם. לזוג שלושה ילדים: פרופ' רונית קרק, פרופ' סלעית קרק והמוזיקאי גיא קרק.

פרסים ומענקי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' קרק זכתה במלגות ופרסים רבים. בין אלו נכללים פרס בנק ירושלים, מענק קרן פולברייט (ארצות הברית-ישראל), קרן הזיכרון ללימודי יהדות בניו יורק, קרן גרונוולד, פרס המכון לחקר תולדות הקק"ל, קרן שיין, קרן אשכול, ועוד. בשנת 2013 הוענק לה התואר יקירת ירושלים על תרומתה למחקר ולחינוך בעיר[1]. בשנת 2014 קיבלה את פרס הרצל על פועלה ומחקריה בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל[2], ובדצמבר 2016 זכתה בפרס הוקרה מהאגודה הגאוגרפית הישראלית.

בנוסף, קרק קיבלה מספר מענקי מחקר במהלך הקריירה האקדמית שלה, ובהם מענקים יוקרתיים של האקדמיה הישראלית למדעים, מענק קרן נידרזאכסן-פולקסווגן בגרמניה, מענק של אוניברסיטת ברנדייס, מענק קרן פולק, מענקי המכון לגנאלוגיה יהודית ועוד.

ספרים ופרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות קרק לבית קליינר ביוני 2009

פרופ' קרק כתבה וערכה 27 ספרים ופרסמה כמאתיים מאמרים בעברית ובאנגלית, פרי מחקריה על הגאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון, ארץ-ישראל ומדינת ישראל במאות הי'ט והכ'. בין הספרים והמאמרים הרבים שכתבה בעברית ובאנגלית, נכללים כאלו העוסקים בהיסטוריה, גאוגרפיה היסטורית ותכנון עירוני, בדגש מיוחד על קרקע והתיישבות במזרח התיכון ובארץ-ישראל בעת החדשה.

בין הנושאים בהם התמקדו מחקריה ופרסומיה בתחום הגאוגרפיה היו רכישת קרקעות על ידי יהודים בארץ ישראל, כגון עבודתה המפורטת על יהושע חנקין, ירושלים ויפו בעת החדשה, פעילות יזמים ספרדים ומזרחיים בארץ-ישראל ותרומתן של משפחות ספרדיות ליישוב בארץ ישראל, נשים ומיגדר, תרומת נשים להתיישבות היהודית בארץ נהיסטוריה עירונית והעיר המזרח תיכונית המסורתית והמתפתחת, שימור ושיקום, ההיסטוריה ההתיישבותית והקרקעית של אזורים שונים בארץ (נגב, עמק חפר, יהודה), התחום של יזמות והכנסת חידושים טכנולוגיים למזרח התיכון, מוזיאולוגיה, ביוגרפיה וגאוגרפיה, אחזקה משותפת של הקרקע ביישוב הכפרי, ארצות המערב וארץ הקודש (דיפלומטיה, מילנריזם ומשיחיות, מסיון ומיסיונרים, תיירות, קרקע והתיישבות), וכן חקר תקופת מלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל מההיבט העות'מאני, היישוב היהודי, ועוד.

רשימת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת 1948, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974 ומהדורה מחודשת, הוצאת אריאל, ירושלים, 2002.
  • שכונות בירושלים: הבניה בירושלים החדשה ותקנות השכונה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1978, 1981.
  • קרקע והתיישבות בארץ ישראל: 1830 – 1990, הוצאת האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1984, 1995.
  • גאולת הקרקע בארץ-ישראל: רעיון ומעשה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1990.
  • יזמים ספרדיים בארץ-ישראל: משפחת אמזלאג, 1816-1918, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 1993.
  • ירושלים וסביבותיה: רבעים, שכונות וכפרים 1800 - 1948, הוצאת אקדמון, ירושלים.
  • יהושע חנקין: שתי אהבות, הוצאת מילוא, תל אביב, 1996.
  • העבריות החדשות: נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2001.
  • המצפות הראשונות בנגב, ירושלים: אריאל, 2002.
  • יפו: צמיחתה של עיר, 1799-1917, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1984, 2003.
  • שישים שנה למצפות הראשונות בנגב: (1943-2003), הוצאת אריאל, ירושלים, 2003.
  • משפחת ולירו: שבעה דורות בירושלים : 1948-1800, הוצאת גפן, ירושלים, 2005.
  • עצמאות ויזמות של נשים ערביות (כפריות ובדוויות) בישראל, הוצאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים, 2009.
  • מוזיאונים אתנוגרפיים בישראל, בשיתוף עם נעם פרי, ירושלים: אריאל, 2014.
  • קהילות שיתופיות של נוצרים בישראל, רמי דגני ורות קרק. בתוך אריאל 204-205, 2014, ע' 115–122.
  • Kark, R. (ed.), The land that became Israel: studies in historical geography, Jerusalem: Magnes Press, 1989; New-Haven: Yale University Press, 1990.
  • Glass, J. B. & Kark, R., Sepharadi entrepreneurs in Eretz Israel: The Amzalak Family, 1816-1918, Jerusalem: Magnes, Press, 1991.
  • Kark, R., American Consuls in the Holy Land 1832–1914, Detroit: Wayne State University Press; Jerusalem: Magnes Press, 1994.
  • Kark, R., Jerusalem Neighborhoods, Planning and By-Laws (1855–1930), Jerusalem: Magnes Press, 1991.
  • Dudman, H. & Kark, R., The American Colony, Scenes from a Jerusalem Saga salem, Carta, 1998.
  • Kark, R. & Oren-Nordheim, M., Jerusalem and its environs: quarters, neighborhoods and villages, 1800-1948 Detroit: Wayne State University Press, 2001.
  • Glass, J. B. & Kark, R., Sephardi entrepreneurs in Jerusalem: The Valero Family, Jerusalem: Gefen Publishing House, 2007.
  • Kark, R., Shilo, M. & Hasan-Rokem, G., Jewish women in Pre-State Israel: life history, politics and culture, Waltham, MA.: Brandeis University Press, 2008.
  • Kark, R., Galilee, E. & Feueratein, R., Independence and entrepreneurship among Arabs Muslim Rural and Bedouin women in Israel, Jerusalem: Floersheimer Studies, 2009.
  • Perry, N. & Kark, R., Ethnographic Museums in Israel, Jerusalem: Israel Academic Press, 2017.
  • Galilee, E. & Kark, R., The Valley of Yizrael/Marj Ibn Amarat the end of the Ottoman Period, New York: Israel Academic Press, 2017.
  • Slae, B. & Kark, R., Jerusalem’s Jewish Quarter: Heritage and Post War Restoration, New York: Israel Academic Press & Amazon, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]