רזי גוטרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רזי גוטרמן הוא עיתונאי ישראלי, ששימש בעבר כתב ועורך בכיר בעיתון "מעריב" וכיהן כמנכ"ל אגודת העיתונאים ומנהל בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטרמן נולד בתל אביב לגניה וניסן גוטרמן (אינשאטוב), שהיה ממפקדי "ההגנה" הבכירים ומראשוני חיל המודיעין. הוא החל את דרכו העיתונאית בצה"ל, ככתב בבטאון חיל האוויר. בראשית 1970 הצטרף ל"מעריב" ובמשך כ-18 שנה היה חבר מערכת וכיהן בשורה של תפקידים בכירים ובהם: עורך כלכלי, תחקירן ראשי, פרשן לענייני מפלגות, בעל הטור "ראיון השבוע" ועוד. יזם וכתב ב"מעריב" את המדור "כל-בו קל-כלי", שלימים הפך למגזין הכלכלי "כל-בו" (ואחר כך ל-"שווקים"), שצורף מדי שבוע לגיליון יום ששי. הוא ערך את המגזין וכתב בו במשך כ-3 שנים. כמו כן יזם וריכז את פרויקט "הקו האדום" של "מעריב", שבו התארחו מדי שבוע ראשי המשק והשיבו טלפונית על שאלות אקטואליות. השאלות והתשובות התפרסמו למחרת בעיתון.

גוטרמן שימש גם כשליח "מעריב" למשימות עיתונאיות בעולם. בין השאר, נשלח על ידי עיתונו לדווח מאיראן, טורקיה, איי ברמודה, מערב אירופה וארצות הברית. הוא התלווה, בשליחות העיתון למסעות ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר בעת ביקוריהם בבית הלבן בוושינגטון.

במשך שנים אחדות דיווח על נושאים כלכליים ופיננסיים גם בגלי צה"ל והשתתף כפרשן כלכלי בתוכניות אקטואליה שונות בטלוויזיה ("מוקד" "פופוליטיקה" ואחרות).

בשנת 1980 התמנה על ידי עורך "מעריב" דאז, שלום רוזנפלד, לשמש כראש מערכת "מעריב" בארצות הברית, כשמקום מושבו הקבוע היה בניו יורק. שליחות זו נמשכה 4 שנים ובנוסף לעבודתו העיתונאית השוטפת, ניהל גם את חברת "מעריב פרומושון", שהוציאה לאור בניו יורק את המהדורה האמריקנית של "מעריב", והפיצה אותה לריכוזים ישראליים בארצות הברית, קנדה ודרום אמריקה.

עם פרישתו מ"מעריב", נבחר גוטרמן לכהן כמנכ"ל אגודת העיתונאים ומנהל בית סוקולוב בתל אביב. למעלה מ-1,800 עיתונאים, מהתקשורת הכתובה והאלקטרונית, היו אז חברים באגודה וזכו להגנתה המקצועית והמשפטית, מול המעסיקים הפרטיים והציבוריים. הוא הקים את מטה המאבק נגד הסתה ואלימות כלפי עיתונאים, וניהל את המאבק הציבורי נגד תופעת "הבעלות הצולבת" בתקשורת והשתלטות אילי הון על העיתונים. גוטרמן כיהן בתפקיד כ-12 שנים עד לפרישתו בשנת 2000 ומעברו לעיסוק בייעוץ תקשורת.

גוטרמן סיים את תיכון עירוני ד' בתל אביב. הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בכלכלה, מדעי המדינה ולימודי עבודה. בוגר "מכון העיתונות העולמי" שליד אוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית, במסלול לימודי תקשורת (כולל עבודה מעשית בעיתונים, ברשתות טלוויזיה ובתחנות רדיו) וכן לימודי ארצות הברית, שבמסגרתם זכה להשתלמות מקיפה בנושאי הממשל והחוקה האמריקנית אצל הסנטור וולטר מונדייל, לימים סגן נשיא ארצות הברית ומועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.

בעת הלימודים בארצות הברית דיווח גוטרמן ל"מעריב", ישירות מאתר השיגור בכף קנוורל פלורידה, על שילוח החללית המאוישת "אפולו 17" לירח. הוא הצטרף למטוסו של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ופמלייתו בקמפיין שלו לבחירה מחודשת לנשיאות, והשיג במהלך לימודיו בארצות הברית ראיונות בלעדיים עם שורה של אישים בתחום הפוליטי והכלכלי-עסקי. גוטרמן היה העיתונאי הישראלי הראשון שנבחר, מבין מאות מועמדים בעולם, ללימודים ב"מכון העיתונות העולמי" יחד עם עוד 12 עיתונאים מכל רחבי העולם. במרוצת השנים נבחרו מישראל להשתתף בתוכנית יוקרתית וייחודית זו, גם העיתונאים נחמן שי, אמנון אברמוביץ', רפי רשף וירון דקל.

נוסף על הכתיבה העיתונאית היה גוטרמן שותף לכתיבת הספר "השבר", שחקר שורה של פרשיות במשק הישראלי. הוא ערך וכתב פעמים אחדות ב"ידען מעריב", שהופיע אחת לשנה, לקראת השנה החדשה, וכן כתב וריכז את ההוצאה לאור של "ספר השנה של העיתונאים" במשך כעשור שנים.

גוטרמן זכה ב"פרס הצרכנות" על תחקירים וגילויים בתחום זה בכתבותיו ב"מעריב" ועל העמקת תודעת הצרכנות וזכויות הצרכנים בארץ. היה חבר במועצה הארצית של "האגודה למען החייל" ובמליאת "מועצת העיתונות בישראל".

כיום, הוא מתגורר בתל אביב, נשוי, אב לבן ולבת וסב לשלוש נכדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]