נכד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נכדה לצד סבתהּ

נכדו של יצור חי הוא בן בנו, או בן בתו של אותו יצור. באותו אופן, נכדתו של יצור חי היא בת בנו או בת בתו.

מרבית היצורים בטבע, לרבות מרבית היונקים והעופות אינם מטפלים בנכדיהם. מעבר לזאת, מבין היצורים שכן מטפלים בנכדיהם, ברוב המקרים רק הנקבות מטפלות בנכדיהן ולא הזכרים (לדוגמה, פילות מטפלות בנכדיהן, אך לא פילים ממין זכר). האדם הוא בקבוצת המיעוט הקטנה בטבע, שבה הן הסב והן הסבתא מטפלים בנכדיהם. אצל מיני יצורים חיים, המטפלים בנכדים, קיים לחץ אבולוציוני להזדקנות איטית.

בתרבויות רבות, אדם מתייחס לא רק כבן להוריו אלא כנכד לזקניו. למשל, רבות מהדמויות המוצגות בתנ"ך, מוצגות באופן המזכיר את שם אביהן ושם סבן (למשל "זכריה בן ברכיה בן עדו"). כמו כן, בתרבויות רבות ובמדינות רבות לנכדיו של אדם יש זכויות חוקיות הקשורות בו. למשל, בישראל, אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, רכושו מחולק שווה בשווה בין ילדיו ואם ילדיו נפטרו לפניו, רכושו מחולק בין נכדיו. החוק עשוי להכיר גם בילדים ובנכדים מאומצים. בישראל, זכויותיו של בן מאומץ זהות לאלו של אחיו, שאינם מאומצים, אך זכויותיו של נכד מאומץ (ילד שבנו הטבעי של אדם אימץ) דווקא כן פחותות מאלו של נכדים, שאינם מאומצים.

מקור המילה מן התנ"ך, כמו בשבועת אברהם לאבימלך מלך פלשתים "אם תשקר לי ולניני ולנכדי"[1]. נקרא בתנ"ך גם שילש.

בנו של הנכד הוא נין (או ריבּע). נכדו של הנכד הוא חימש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נכד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.