רפאל סוביריה

רפאל סוביריה
Rafael Zuviría
מידע אישי
לידה	10 בינואר 1951 (בן 73); סנטה פה שבארגנטינה
שם מלא	רפאל דלמסיו סוביריה רודריגס
עמדה	מגן, קיצוני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רפאל דלמסיו סוביריה רודריגס (בספרדית: Rafael Dalmacio Zuviría Rodríguez, נולד ב-10 בינואר 1951 בסנטה פה שבארגנטינה הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי. סוביריה היה שחקן מגוון מאוד ששיחק לאורך הקריירה בכל עמדות המגרש למעט כשוער, אך שיחק בעיקר כמגן או כקיצוני. סוביריה החל את הקריירה שלו בארגנטינה, שם שיחק במדי אוניון וארחנטינוס ג'וניורס, ולאחר מכן עבר לספרד, שם שיחק בקבוצות ראסינג סנטנדר, ברצלונה וריאל מיורקה. תחתנו האחרונה בקריירה הייתה דפנסורס דה בלגראנו הארגנטינאית. סוביריה מעולם לא הופיע במדי נבחרת ארגנטינה.

סוביריה נודע בכינוי "אל טוריטו" (El Torito), שמשמעותו השור הקטן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך בארגנטינה ובסנטנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו הצטרף סוביריה למחלקת הנוער של אוניון שמעיר הולדתו, סנטה פה, והוא ערך את הופעת הבכורה המקצועית במדי ב-1969. תחילה שיחק כקיצוני בשני צדי המגרש. בהתקפה שיתף פעולה עם שחקנים כרוברטו לרגירוצ'ו מרטינס והקטור סקוטה, ששיחקו מאוחר יותר בספרד כמו סוביריה. הוא עשה את צעדיו הראשונים בקבוצה וביסס את מעמדו בה, ובראשית 1971 עבר לארחנטינוס ג'וניורס. ארחנטינוס החלה לבסס את מעמדה בליגה הארגנטינאית והשתתפה הן בטורניר מטרופוליטנו והן בטורניר נסיונל. סוביריה סייע לה להתרחק ממאבקיה בתחתית הטבלה.

בקיץ 1973 עזב סוביריה את ארגנטינה, עבר לספרד, שם החל לשחק במדי ראסינג סנטנדר ששיחקה בליגה הראשונה בספרד. הוא השתלב מיד בקבוצתו החדשה וערך את הבכורה כבר במשחק הליגה הראשון לעונה זו. במשחקו הרביעי במדיה כבש שער בכורה, בהפסד 2-1 לריאל אוביידו ב-23 בספטמבר. שבוע לאחר מכן כבש משחק שני ברציפות, בניצחון 2-1 על אתלטיקו מדריד, ועד סוף העונה, בה הופיע ב-30 משחקים, הבקיע שער נוסף, בניצחון 2-0 על אספניול ב-18 בנובמבר. סוביריה לא הצליח למנוע את ירידתה של סנטנדר לליגה השנייה בסוף העונה, לאחר שהיא סיימה במקום ה-17 מתוך 18. בעונה הבאה עזר לקבוצתו לשוב לליגה הראשונה מהמקום השני בליגה בכך שהבקיע 9 שערים, כולל 2 צמדים, ב-36 משחקים בהם שותף.

סוביריה המשיך להיות שחקן משמעותי בסגל של סנטנדר גם בעונת 1975/1976. ב-32 משחקים בהם לקח חלק במהלך העונה הבקיע 6 פעמים, כולל צמד ראשון בקריירה שלו בליגה הספרדית לרשתה של ריאל בטיס ב-14 בדצמבר 1975, אז ניצחה סנטנדר 3-0. הוא עזר לקבוצתו להישאר בליגה הראשונה כשהיא מסיימת במקום ה-12. בעונה הבאה חווה את העונה הפורייה ביותר בקריירה שלו מבחינת הבקעת שערים, ועם 13 שערים היה הכובש הבכיר בקבוצתו. בין היתר כבש שלושער במשחק מול ריאל מדריד שהסתיים בתיקו 3-3 ב-19 בדצמבר 1976. סנטנדר הצליחה להישאר בליגה כשהיא במרחק נקודה בלבד מהמקום ה-16 המוביל לירידה לליגה השנייה.

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1977 הצטרף סוביריה לברצלונה, מהבכירות בכדורגל בספרד, אותה אימן רינוס מיכלס ההולנדי. שם התברג בהרכב הקבוצה מהרגע הראשון. ב-14 בספטמבר, במשחק גביע אופ"א נגד סטיאווה בוקרשט, כבש שער בכורה במדי ברצלונה, והוא עזר לקבוצתו לנצח 5-1. ב-2 באוקטובר, בניצחון 2-0 על קדיס, כבש שער ליגה ראשון במדיה. ב-30 באוקטובר כבש צמד בעיטות עונשין, בניצחון 5-0 על לאס פאלמס. ברבע גמר גביע אופ"א הבקיע לרשתה של אסטון וילה ועזר לקבוצתו להעפיל לחצי גמר הטורניר, שם הודחה על ידי פ.ס.וו. איינדהובן. בסך הכול הבקיע 6 שערים ב-33 משחקי ליגה, שבסיומה הגיעה ברצלונה למקום השני. כמו כן היה שותף לזכייתה של הקבוצה בהגביע הספרדי, והוא פתח במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה 3-1 את לאס פאלמס.

בעונה הבאה המשיך סוביריה לשחק בתדירות גבוהה בהרכב הקבוצה, כשהוא מוסט מעמדת הקיצוני לעמדת המגן על ידי המאמן לוסיאן מולר. בליגה לא הצליח לכבוש פעם אחת ב-25 המשחקים בהם שותף, וברצלונה הידרדרה למקום החמישי. בשמינית גמר גביע מחזיקות הגביע פגשה ברצלונה את אנדרלכט, שניצחה 3-0 במשחק הראשון. בגומלין בקאמפ נואו, כבש הנס קרנקל ראשון, חואן קרלוס הרדיה שני וסמוך לסיום המשחק, כבש סוביריה את שערה השלישי של ברצלונה, ובזכות כך המשיך המשחק להארכה. בתום ההארכה ניצחה ברצלונה 4-1 בדו-קרב בעיטות עונשין ועלתה לרבע הגמר.^[1] ברבע הגמר ובחצי הגמר עזר סוביריה לברצלונה לגבור על איפסוויץ' טאון ועל בוורן בהתאמה. במשחק הגמר, בו גברה ברצלונה על פורטונה דיסלדורף 4-3 בהארכה, שיחק סוביריה כל 120 הדקות, וכך ברצלונה זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המחזיקות.

בעונת 1979/1980 הופיע סוביריה ב-26 משחקי ליגה בהם כבש פעמיים. הוא היה שותף להפסד הסופר קאפ האירופי לנוטינגהאם פורסט באמצע העונה, ובגביע המחזיקות הגיע עם הקבוצה עד לרבע הגמר, שם הודחה ברצלונה על ידי ולנסיה. בליגה סיימה ברצלונה במקום ה-4. בעונה הבאה כבש שער אחד בליגה ב-24 המשחקים בהם לקח חלק - בתיקו 1-1 עם ריאל בטיס ב-22 בפברואר 1981. הוא זכה עם ברצלונה בפעם השנייה בגביע הספרדי, כשהוא פותח גם בגמר טורניר זה, בו ניצחה ברצלונה 3-1 את ספורטינג חיחון. בעונת 1981/1982 דעך מעמדו של סוביריה בקבוצה, אותה אימן אודו לאטק הגרמני. הוא השתתף לראשונה במשחק רשמי במהלך העונה רק ב-31 בינואר 1982, כשנכנס כמחליף במשחק מול ריאל ואיאדוליד, בו כבש שער. לאחר מכן הבקיע את השער היחיד בניצחון 1-0 על אתלטיקו מדריד ב-21 בפברואר, שערו האחרון במדי ברצלונה. עד סוף העונה לקח חלק במספר מצומצם של משחקים בליגה ובגביע המחזיקות, בו זכתה ברצלונה הודות לניצחון על סטנדרד לייז', מבלי שסוביריה ייקח בו חלק.

מיורקה וסוף הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה צירפה מספר שחקנים כדייגו מראדונה, מרקוס אלונסו פניה וחוליו אלברטו מורנו, ומפני שהבין כי לא נותר לו מקום בקבוצה, עזב סוביריה את ברצלונה ועבר לריאל מיורקה, ששיחקה בליגה השנייה תחת המאמן לוסיאן מולר. על אף פתיחת עונה קשה עבורה, הצליחה הקבוצה לעלות מהמקום ה-17 עד המקום השלישי, דרכו העפילה חזרה לליגה הספרדית. סוביריה היה שחקן מפתח בעונה זו, והוא ערך 31 הופעות במהלך העונה בהגנת הקבוצה, ללא כיבוש שער. העונה הבאה הייתה קשה במיוחד עבור מיורקה, שירדה חזרה לליגה השנייה בסוף העונה. סוביריה המשיך לשחק בתדירות גבוהה במשחקיה והוא כבש שער בודד במדיה, בבעיטת עונשין במשחק מול ריאל סרגוסה ב-8 בינואר 1984 שהסתיים בתיקו 1-1. בסוף העונה השתתף עם מיורקה בגביע הליגה הספרדית, שם הגיעה עד לרבע הגמר, אך היא הפסידה לברצלונה בדו-קרב בעיטות עונשין בסוף משחק הגומלין.

לאחר תום העונה שב סוביריה לארגנטינה והוא חתם בשורות דפנסורס דה בלגראנו, ששיחקה בליגת המשנה. במשך שנתיים שם הופיע 52 פעמים והבקיע 3 פעמים, וב-1986 פרש ממשחק פעיל, בהיותו בן 35. סוביריה מעולם לא שיחק במדי נבחרת ארגנטינה, אם כי הוא זומן מספר פעמים לסגלה בראשית שנות ה-70.