שאול משה זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה שאול זילברמן

הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב. בסוף ימיו היה רבם של חסידי גור בארץ ישראל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן, מחסידי קוצק, ולמרים, בתו של רבי שר שלום יזרעאל אחיו של ר' מאיר קוואלער (מאיר בורנשטיין), אב בית הדין של פיונטקי ומצאצאי המהרש"ל. בילדותו חלה והיה על סף מוות אך לבסוף קם. בהיותו בגיל 10 נסע עם דוד אמו ר' אלחנן מפיונטקי לחידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם דיבר עמו בלימוד, ולאחר מכן הורה לו ללמוד שולחן ערוך יורה דעה[1]. עוד הורה לו האדמו"ר ללמוד אצל רבי שלום צבי הכהן בזגירש. עקב גילו, סירבו לקבלו בישיבה. כשנסע בשנית לחידושי הרי"ם, שאלו אם לומד שם, ומשנענה בשלילה שלחו בשנית לשם בצוותו שיאמר לראש הישיבה שהוא שלחו, ואכן התקבל לישיבה. בהיותו בגור התחבר לנכדו של האדמו"ר, רבי יהודה לייב אלתר.

בשנת תרכ"ו בערך, נסע ללמוד בקרושנוביץ אצל ראש הישיבה ורב העיר רבי אברהם בורנשטיין, לימים רבה של מסוכטשוב[2]. לאחר פטירת האדמו"ר מגור הוא נסע יחד עם רבי אברהם אל רבי חנוך הניך מאלכסנדר. בשנת תרכ"ח נישא לבתו של ר' אברהם מיכאל טונדובסקי מדווארט. לאחר פטירת רבי הניך מאלכסנדר בשנת תר"ל, החל רבו רבי אברהם לכהן באדמו"רות. הרב שאול משה נשאר בחסידות גור, אך שמר אמונים לרבו ה"אבני נזר". בנוסף למד גם אצל הרב יהושע מקוטנא.

לאחר חתונתו התגורר אצל חמיו 14 שנים, שם הקים ישיבה בשם "ישיבת ר' שאול דווארטער" ועמד בראשותה. בשנת תרמ"ב הועמד ברבנות קוז'מינקה הסמוכה לקאליש. גם בעיר זו הקים ישיבה. בזמן זה נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לחנה בתו של המקובל ר' חיים הכהן מנובידוואר[3]. באדר תרמ"ט, לאחר שהראב"ד רבי יעקב נפתלי זילברברג עזב את וירשוב, נקרא לכהן בה ברבנות. הוא העביר לווירשוב את ישיבתו ומאות תלמידים למדו אצלו בתקופה זו.

בשנת תרע"ב ביקר בארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, ליישב את ההדורים בכוללים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעירו לאחר שנודע לו שהרוסים מתכננים לתופסו כבן ערובה, על מנת להבטיח שבני העיר לא ישתפו פעולה עם הגרמנים. הוא הגיע ללודז' בה מונה לכהן כראב"ד וכמפקח על הכשרות.

בשנת תר"פ החל להתכונן לעזוב את פולין ובשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בדרום תל אביב. חסידי גור בארץ ישראל, ובפרט בשטיבל "נחלת בנימין" קיבלוהו כרב ומנהיג. הוא הצטרף לרבנות תל אביב, אך בהמשך פרש מהוועד הלאומי, בהוראת רבו מגור.

בשנת תרפ"ט, לאחר עזיבתו של הרב מנחם מנדל כשר את ארץ ישראל, נסע לירושלים לומר שיעורים במקומו בישיבת שפת אמת.

בנו רבי יהושע, מילא את מקומו ברבנות חסידי גור בתל אביב וכחבר מועצת הרבנות תל אביב[4]. בן נוסף היה הרב אברהם צבי, רבה של פראשקה וחותנו של הרב יששכר תמר. חתנו היה רבי אברהם מרדכי אלתר, בנו של רבי משה בצלאל אלתר וחותנו של רבי פנחס מנחם אלתר. חתן נוסף היה הרב ישראל מאנדל, אביו של מאיר מאנדל, שהיה חתנו של האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר.

על שמו נקרא נינו רבי שאול אלתר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חידושי רבי שאול על הש"ס[5]
  • שו"ת רבי שאול משה, תשי"ט
  • פרדס שאול על התורה וחמש מגילות. תשל"ז
  • אבני שהם, חידושים על סדר מועד, רמב"ם הלכות שבת ושולחן ערוך הלכות עירובין. תשנ"א

בנוסף חיבר חיבור על איזהו נשך והלכות ריבית אך הוא אבד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחסידות גור לא היה מקובל שבחורים ואף אברכים צעירים ילמדו יורה דעה. ר' הירש טומשובער אמר לשאול משה שהוראה זו היא סמיכה לרבנות.
  2. ^ מכתבו לספר "אביר הרועים" באתר היברובוקס.
  3. ^ היה זקן מופלג. היה חתנו של רבי וואלף, דודו של רבי יחזקאל מקוזמיר. בשנית נישא לבתו של רבי יצחק פינקלר חתנו של הסבא מראדושיץ וממנה נולדה חנה.
  4. ^ הרב זילברמאן - חבר הרבנות הראשית בת"א, הצופה, 12 בנובמבר 1939
  5. ^ על מסכת בבא מציעא באתר היברו בוקס