שאול משה זילברמן

הרב שאול משה זילברמן

לידה	אוגוסט 1850 ט"ו באלול תר"י
פטירה	יולי 1939 (בגיל 88) כ"ג בתמוז תרצ"ט
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	וויירושוב, תל אביב
תקופת הפעילות	? – יולי 1939
השתייכות	חסידות גור

הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב. בסוף ימיו היה רבם של חסידי גור בארץ ישראל, וחבר הרבנות בתל אביב.

תולדותיו

נולד לרב יצחק אייזיק אלימלך זילברמן (בנם של שאול ופעריל זילברמן), מחסידי קוצק, ולמרים, בתו של הרב שר שלום יזרעאל (אחיו של מאיר קוואלער) אב בית הדין של פיונטקי ומצאצאי המהרש"ל. בילדותו חלה והרופאים אמרו נואש לחייו, אביו הזכירו לפני האדמו"ר מקוצק לברכה וענה לו קצרות: עה, ער וועט דאך האבן אריכות ימים, ואכן נתקיימה ברכתו והוא הסתלק בשנת התשעים לחייו . בהיותו בגיל 10 נסע עם דוד אמו ר' אלחנן אונגר מפיונטקי לחידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם דיבר עמו בלימוד, ולאחר מכן הורה לו ללמוד שולחן ערוך יורה דעה. עוד הורה לו האדמו"ר ללמוד אצל רבי שלום צבי הכהן בזגירש. עקב גילו, סירבו לקבלו בישיבה. כשנסע בשנית לחידושי הרי"ם, שאלו האדמו"ר האם הוא לומד בזגירש, ומשנענה בשלילה שלח אותו בשנית לשם, בצוותו שיאמר לראש הישיבה שהוא שלחו, והוא אכן התקבל לישיבה. בהיותו בגור התחבר לנכדו של האדמו"ר, רבי יהודה לייב אלתר.

בשנת תרכ"ו בערך נסע ללמוד בקרושנוביץ אצל ראש הישיבה ורב העיר רבי אברהם בורנשטיין, לימים רבה של חסידות סוכטשוב. לאחר פטירת האדמו"ר מגור הוא נסע יחד עם רבי אברהם אל רבי חנוך הניך מאלכסנדר. בשנת תרכ"ח נישא לבתו של אברהם מיכאל טונדובסקי מדווארט. לאחר פטירת רבי הניך מאלכסנדר בשנת תר"ל, החל רבו רבי אברהם מסוכטשוב לכהן באדמו"רות. הרב שאול משה נשאר חסיד גור, אך שמר אמונים לרבו ה"אבני נזר". בנוסף למד גם אצל הרב יהושע מקוטנא.

לאחר חתונתו בשנת תרכ"ח - 1868 התגורר בדווארט אצל חמיו אברהם מיכאל טונדובסקי 14 שנים, שם הקים ישיבה בשם "ישיבת ר' שאול דווארטער" ועמד בראשותה. בשנת תרמ"ב הועמד ברבנות קוז'מינקה הסמוכה לקאליש. גם בעיר זו הקים ישיבה. בזמן זה נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לחנה, בתו של המקובל ר' חיים הכהן מנובידוואר. באדר תרמ"ט, לאחר שראש אב בית הדין, הרב יעקב נפתלי זילברברג, עזב את וירשוב, נקרא לכהן בה ברבנות. הוא העביר לווירשוב את ישיבתו ומאות תלמידים למדו אצלו בתקופה זו.

בשנת תרע"ב ביקר בארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, על מנת ליישב את ההדורים בכוללים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעירו לאחר שנודע לו שהרוסים מתכננים לתופסו כבן ערובה, על מנת להבטיח שבני העיר לא ישתפו פעולה עם הגרמנים. הוא הגיע ללודז', מונה לראב"ד בעיר, ולמפקח על הכשרות.

בשנת תר"פ החל להתכונן לעזוב את פולין ובשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בדרום תל אביב. חסידי גור בארץ ישראל, ובפרט בשטיבל "נחלת בנימין", קיבלוהו כרב ומנהיג. הוא הצטרף לרבנות תל אביב, אך בהמשך פרש מהוועד הלאומי, בהוראת רבו מגור.

בשנת תרפ"ט, לאחר עזיבתו של הרב מנחם מנדל כשר את ארץ ישראל, נסע לירושלים לומר שיעורים במקומו בישיבת שפת אמת.

צאצאיו

• בנו, הרב יהושע, מילא את מקומו ברבנות חסידי גור בתל אביב וכחבר מועצת הרבנות תל אביב.
• בנו הרב אברהם צבי (אשתו מינדל רגטבלום - והיו להם 7 ילדים), רבה של פראשקה במחוז לודז' וחותנו של הרב יששכר תמר - נספה בשואה.
• בנו שלום. (נפטר בפולין)
• בתו טאבא (אשת צבי שירדצקי שנספה בשואה. נפטרה בפולין)
• בתו הדס. (אשת יוסף אליעזר גליקמן, בן אברהם ויענטא גליקמן)
• בתו יוכבד - נספתה בשואה.
• בנו מיכאל חנוך. (מיכאל העניך - נפטר בת"א)
• בנו יעקב מאיר - נספה בשואה.
• בנו חיים - נספה בשואה.
• בנו יצחק אייזיק אלימלך - נספה בשואה.
• בתו יענטא. (אשת אברהם מרדכי אלתר, בנו של רבי משה בצלאל אלתר וחותנו של רבי פנחס מנחם אלתר)
• בתו שרה. (אשת הרב ישראל מאנדל, אביו של מאיר מאנדל חתנו של האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר)

ספריו

• חידושי רבי שאול על הש"ס
• שו"ת רבי שאול משה, תשי"ט
• פרדס שאול על התורה וחמש מגילות, ירושלים, תשל"ז
• אבני שהם, חידושים על סדר מועד, רמב"ם הלכות שבת ושולחן ערוך הלכות עירובין. תשנ"א

בנוסף חיבר חיבור על איזהו נשך והלכות ריבית אך הוא אבד.

לקריאה נוספת

• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' רו-רלא.
• מוסף שבת המודיע, י"ח בתמוז תשס"ט.

קישורים חיצוניים

• לוית הרב ש"מ זילברמאן זצ"ל, הצופה, 11 ביולי 1939
• שאול משה זילברמן (1850-1939), דף שער בספרייה הלאומית
• כרטיס הקבר של הרב שאול משה זילברמן, באתר הר הזיתים