שביל רמות מנשה
שביל רמות מנשה הוא נתיב הליכה ארוך באזור רמות מנשה שבמדינת ישראל. המסלול מתחיל בשדות החקלאיים של מושב עופר ונגמר בחלקו של נחל תנינים הסמוך לעיר בנימינה, ואורכו הכולל הוא כ-62 קילומטרים. צבעי הסימון של המסלול הם כתום ולבן.
על אף עצמאותו, תוואי זה מוצע כחלופה למטיילים בשביל ישראל - במקום הליכה בת יום על חורשות עצים בין עופר לבין בנימינה, ניתנת האפשרות לעבור בנופי אזור רמות מנשה הכוללים יערות, נחלים, מעיינות, שדות חקלאיים, שדות מרעה ומאגרי מים. מומלץ לחלק את ההליכה לשלושה ימים, כשנקודות לינה אפשריות נמצאות בפארקים ובקיבוצים הנמצאים לאורך כל הדרך כמו גם הצטיידות במזון ובשתייה באלו. ההליכה לאורך השביל מספקת נקודות תצפית רבות על העמקים וההרים הירוקים של האזור, ואלו מעניקות מבט נדיר על המסדרון האקולוגי של מחוז המרכז ההולך ומצטמק עם חלוף השנים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, החלו להיסלל כבישים ולהיבנות גשרים ומחלפים בשטחים הפתוחים באזור מחוז המרכז כהמשך להתפתחות העירוניות עם גדילת האוכלוסייה וההתרחבות הטבעית של הערים בבניית שכונות מגורים חדשות. הטבע הלך והצטמצם, אך חלקים מן היערות, שמורות הטבע והגנים הלאומיים נשמרו, כמסדרון האקולוגי האחרון.[1] ב-2011, לאחר עבודה מאומצת של המועצה האזורית מגידו, ארגון אונסק"ו הכיר באזור רמות מנשה כשמורה ביוספרית.[2] מיד לאחר מכן, הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע החלה בסימון בשטח של שביל אשר יאגד בו את האתרים המשמעותיים של פארק רמות מנשה, ובהם הר חורשן, עמק השלום, יער הזורע, נחל השופט וגבעת הרקפות.[3] העבודה הושלמה ב-2013, אז נחנך השביל כחלק מפסטיבל יערות מנשה.[4]
ב-2020, חלק ניכר של השביל, בשדות החקלאיים של רמת השניים, עמד בסכנת הריסה, לטובת בנייה של כ-3,000 יחידות דיור עבור הרחבת העיר יקנעם עילית.[5] בין ראש עיריית יקנעם עילית, סימון אלפסי, לבין ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, התנהל קרב משפטי וציבורי בעניין זה, שכן כל אחד מהם תבע את השטח לעצמו וייעד לו שימוש שונה.[6] שני הצדדים היו מעוניינים לפתח באזור, אלפסי את עירו וחולבסקי את מושב עין העמק ושאר המושבים והקיבוצים הסמוכים, וההחלטה בעניין ניתנה להכרעתה של שרת הפנים איילת שקד,[7] שהחליטה לבסוף, ב-2022, כי השדות החקלאיים יישמרו ותוכניות הפיתוח של אלפסי וחולבסקי ייעצרו.[8]
ב-2023, לאחר ששביל רמות מנשה לא תוחזק וסומן מחדש במשך כמה שנים, הוכרז על סימונו שביל חדש במסלול דומה, שביל מגידו. השביל החדש עובר בעיקר בתחומי מועצה אזורית מגידו, ומסומן בצבע סגול.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שביל רמות מנשה, שביליסט
- שביל רמות מנשה, פרויקט ויקיה המוקדש לשבילי ישראל
- נגה משל, עולים לרגל לפסטיבל יערות מנשה בשביל סודי, mako, 16 במאי 2017
- איל שפירא, טיולים בארץ: מסלולים ארוכים של כמה ימים בישראל, וואלה!, 24 בספטמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ramat Menashe Park - Israel's first Biosphere, Jewish National Fund
- ^ Zafrir Rinat, UNESCO Recognizes Ramot Menashe Area as 'Biosphere Reserve', Haaretz, 4 ביולי 2011
- ^ עופר אדר, שביל אזורי חדש ברמות מנשה, 4x4 – אתר השטח הישראלי, 10 באפריל 2013
- ^ שביל רמות מנשה: חורש ירוק, נופי עמק יזרעאל ומעיינות רבים, שביליסט
- ^ אילנה קוריאל, הקרב על עמק השלום: בנייה מול טבע, ynet, 13 בספטמבר 2020
- ^ דרור פויר, באחד המקומות הכי יפים בארץ מתנהל הקרב הנדל"ני הכי סוער שיש, כלכליסט, 20 בפברואר 2021
- ^ ראש עיריית יקנעם בפגישה עם שרת הפנים ואנשי מינהל התכנון, מרכז העניינים, 16 בדצמבר 2021
- ^ אשכנזי, שני (2022-02-16). "איילת שקד עוצרת את התוכנית לבנות בעמק השלום". Globes. נבדק ב-2022-02-16.
- ^ גלעד כרמלי, 70 ק"מ של יערות, גבעות, נחלים ופריחה: "שביל מגידו" החדש, ynet, 27 במרץ 2023