בלי סודות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלי סודות
לוגו צבעוני.jpg
סמליל "בלי סודות"
סוגה לימודי
יוצרים נעמי לימור, אילנה לופט
כותבים נעמי לימור
שחקנים חני נחמיאס
אושיק לוי
נתן נתנזון
חנן גולדבלט
ארץ מקור ישראל
מספר פרקים 45
הפקה
אורך פרק 20 דקות
שידור
רשת שידור הטלוויזיה החינוכית הישראלית
תקופת שידור מקורית 11 בספטמבר 19849 ביוני 1986
בפברואר 2007, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית" אותה עיצבה מירי ניסטור (סופר). על אחד מהבולים, לוגו "בלי סודות" והדמויות מהסרטון המלווה את שיר הפתיחה של התוכנית.

בלי סודות היא תוכנית טלוויזיה לימודית, אשר שודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית באמצע שנות השמונים, ובשידורים חוזרים באמצע שנות התשעים. התוכנית יועדה לתלמידי הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, וביקשה להקנות להם יכולת קריאה. התוכנית שולבה כחלק אינטגרלי ממערך ההוראה ואף ליוו אותה 10 חוברות לימוד ו-5 חוברות העשרה בהוצאת מט"ח.

הפקת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידור התוכנית החל ב-1984 אולם צילומיה נערכו שלוש שנים קודם. לצורך ביצועם, נשכרה ניידת שידור בצבע.

משדרי הטלוויזיה המחישו לצופה את תהליך הקריאה באמצעות שירים ומערכונים אותם הובילו מנחי התוכנית חני נחמיאס, אושיק לוי, נתן נתנזון וחנן גולדבלט, ושחקנים נוספים שהתארחו בתוכנית, כמו שולה חן, עפרה חזה, גליה ישי ומתי סרי. שירי התוכנית (כולל הפתיח שכתבה אילנה לופט) הולחנו על ידי שלמה יידוב. בתוכנית נעשה שימוש באנימציית פלסטלינה (הנפשת סטופ-מושן) עם הדמויות "אלפי" ו"בתי" שעוצבו והונפשו בידי דני לבקוביץ. בעידן החד ערוצי בישראל, התוכנית זכתה לאחוזי חשיפה גבוהים מאוד בקרב הילדים והיא מוגדרת כאחת מתוכניות הקלאסיקה של הטלוויזיה החינוכית.

הפופולריות הגדולה הובילה גם לתוכנית המשך, "בסוד העניינים", אשר הופקה בשנים 19911992. כחלק מתוכנית הלימודים צפו תלמידי כיתה א' בסדרה "בלי סודות", ובכיתה ב', בסדרת ההמשך "בסוד העניינים".

דמויות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גשש בלש (חנן גולדבלט) – בלש מבולבל המנסה לפתור בעיות ותעלומות שונות, וכמעט תמיד מסתבך בדרך. באחד המקרים, למשל, הוא נתקל בשלט ובו כתוב "סכנה?" עקב אי-ידיעתו אם הסכנה קיימת או לא הוא נפל לבור שהיה שם. לאחר שיצא מן הבור החליף את סימן השאלה בסימן קריאה.
  • עיתונאיש (נתן נתנזון) – מחלק העיתונים של "בלי סודות". אחראי לקיומו של עיתון "בלי סודות" שבתחילה הופץ בעותק בודד ולא כלל תוכן רב. נהג לתלות ארבע אותיות על לוח המודעות כאשר צליל אחד היה שונה מן האחרים. אושיק נהג להעיר על העניין באומרו "משהו כאן לא שייך", בהמשך הפינה השתנתה קצת כשהוא ניצב במרכז המסך ואז חנן או חני היו מעירים לו באחד מפינות המסך שאחד הצלילים שונה. בפינה אחרת בכיכובו היה נוהג לקרוא עם הצופים את המילים שנלמדו על המסך, כשבהמשך הם היו בנושאים שונים כגון: זכר ונקבה ,יחיד ורבים ופעלים. בחלק מהפרקים היה לו מחשב מדבר (בדיבובו של משה טימור).
  • המלצר המוזר (נתן נתנזון) – במסעדה של "בלי סודות" תמיד התקשו הלקוחות לקבל את מבוקשם, בעיקר בגלל התנהלותו המוזרה של המלצר, שהיה תמיד הדמות היחידה במסעדה. שמו של המלצר הוא שלום והדבר נחשף במהלך הלימוד על הצליל "שָׁ", במערכון שבו חנן מחפש מישהו ששמו מתחיל בשָׁ' כשהוא נושא שרשר מזהב שהצליל שָׁ תלוי עליו.
  • מנחי החידונים – חנן גולדבלט ב"תן שם" וב"חידון בלי סודות" וחני נחמיאס ב"יש לי שאלה".
  • מוכרת בחנות המילים (חני נחמיאס) – מערכוני לימוד המילים היו בהקשרים לסוגי המילים. כך למשל, במערכון שעסק ב"מילות תיאור" נתן היה צריך לומר מהן המילים שמתארות את חברתו גילה, שמסתבר בסוף שהיא קופה.
  • מורה (אושיק לוי) – לימד את חני, חנן ונתן על צלילים שונים וביקש מהם להביא לכיתה דברים המכילים צלילים אלו.
  • שדר ספורט (אושיק לוי) – שידר אירועי-ספורט בהם חני ניצחה תמיד. הכתב והשדר נשאו שניהם את השם אושיק והם למעשה היו אותו אדם.
  • פרופסור יבין זאת-אומרת (חנן גולדבלט) – פרופסור מפוזר שלימד פתגמים עבריים ("אין עשן בלי אש", "כלב נובח אינו נושך" ו"טובים השניים מן האחד").

קטעים חוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי הסדרה היו עשויים לרוב בתבנית אחידה, שכללה לימוד שתי אותיות חדשות בניקוד משותף. פרק רגיל היה בנוי משני מערכונים, אחד לכל אות, שבהם מוצגים חפצים שהאות הנלמדת נמצאת בשמם, וחזרה על ההברה ודוגמאות לשימוש האות במילה. בנוסף לדמויות הידועות ולמערכונים בכיכובן, היו גם קטעים חוזרים בכל פרק שנועדו לשינון האות, ומאז הפכו חלקם לנכס צאן ברזל בתרבות הפופולרית בישראל.

  • שלושה ריבועים עם הברה אחת ועוד ריבוע אחד עם הברה נוספת ניצבים משני צדיו של עיתונאיש, ועליו לזהות את יוצא הדופן, לעתים בסיוע אחד מחבריו. קטע חוזר דומה היה כאשר עיתונאיש הדביק על לוח המודעות ארבעה צלילים כאשר אחד מהם תמיד היה שגוי. אושיק היה מודיע לו כי "משהו כאן לא שייך".
  • שתי צלליות (בדרך כלל של חני נחמיאס ובן זוג) החוזרות על אחת המילים שנלמדו במערכון הקודם תוך כדי פירוק המילה לשתי הברות, ואז חזרה על המילה פעמיים. קטע זה בולט במיוחד, בעיקר כי הוא אחד הקטעים המזוהים ביותר עם התוכנית. שבירת מילה להברותיה וחזרה עליה בטונים שונים, היא סממן מזהה של התוכנית, הקטע נוצר בהשראת קטע דומה מהתוכנית האמריקאית Electric Company.
  • דמות הפלסטלינה של אלפי יוצרת את דמויות המילים שנלמדו במערכון המקדים. קול ילדים נשמע קורא את המילה, אך במקרים מסוימים דמות הפלסטלינה נעה ומורידה את הניקוד מהמילה, דבר שמוביל את הקולות לקרוא "מה היא / הוא עושה? איך אפשר לקרוא את זה? אההה, X נשאר X!" (כאשר X הוא המילה הנלמדת). גם חזרה זו נחשבת לסממן של התוכנית.
  • בסוף הפרק, יוצאות הדמויות מהמערכון האחרון ששודר, ומטיילות באולפן, שלפעמים עדיין נמצאים בו אביזרי הבמה של המערכה הראשונה.
  • חני ונתן לימדו מילים חדשות על ידי איחודם של צלילים שונים מן המילים שהוצבו על לוח המודעות. כמעט בכל המקרים היה מדובר ב-2 מילים אצל כל אחד מהם. לאחר לימוד המילה החדשה הושר עליה שיר שעיקרו הוא האופן שבו יצרו אותה.
  • חני ונתן קוראים בדיחה שמופיע על גבי רצועת עלילון בעיתון, כאשר הם מגלמים את שתי הדמויות שמשוחחות זו עם זו.
  • בכל פרק כמעט היה סיפור שהתרחש באירופה הקלאסית. הסיפור היה לרוב מורכב מבעיה ופתרון שהיה רק מסבך את הבעיה בדרך זו או אחרת. לדוגמה: באחד הסיפורים היה על מלך שעמד כל הזמן (אושיק לוי), מכיוון שלא היה לו כיסא מפואר לשבת עליו. ואחרי שבנו לו כיסא, הוא לא היה יכול לשבת עליו מכיוון שאף אחד לא יוכל לראות את הכיסא, וכך עדיין המשיך הוא לעמוד.
  • בפרקי הביניים של הסדרה נהגו להציג ילדים משחקים משחק שקשור למילים.
  • במספר פרקים חנן היה מתלונן תמיד לפני נתן שהיה מציע לו לחשוב על נושא בהתאם לתלונה שלו וחנן תמיד היה חושב על האסוציאציות שקשורות לאותו נושא, לדוגמה: שחנן לא הצליח לישון, נתן אמר לו לספור כבשים והוא חשב מיד על האסוציאציות שקשורות לכבשים כמו רועה, צמר וחלב.
  • יד כותבת במצבע אדום הברה או מילה שמקדימה את הקטע שבא אחריה, לדוגמה: בתוכנית האחרונה היא כותבת סוף ואחרי הקטע מגיע שיר הסיום של התוכנית.
  • בפרקים הראשונים של התוכנית נהגו חנן ואושיק לחבר שני קוביות כחולות שבראשונה הייתה תמיד הצליל הנלמד ובשנייה הייתה הסוף של המילה והם היו קוראים אותה.
  • במספר תכניות נהגו חני או נתן (לעתים בתור עיתוניש) לקרוא עם הצופים מילים שהופיעו בפינה הימנית של המסך לפני שהן נעלמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אלפי" בעיצוב דני לבקוביץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]