משה הגולה מקיוב (השני)
| לידה |
12 בנובמבר 1448 ט"ו בכסלו ה'ר"ט שדובה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
1519 בערך ה'ר"פ בערך |
| מדינה |
ליטא |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו | אברהם צרפתי, אליהו בשייצי |
| חיבוריו | שושן סודות, אוצר נחמד |
| אב | יעקב |
| חותנים | רבי אברהם צרפתי |
  | |
רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משה הגולה מקיוב נולד בט"ו בכסלו ה'ר"ט[1] בשאדוב[2] שבליטא לרבי יעקב בן משה, מכיוון שבאזור זה לא היה מקום לימודים מסודר,[3] הלך (לפני שנת ה'ר"ם) לטורקיה ושם למד תורה מפי חכמי קושטא ואדריאנופול בהיותיו בקושטא למד את חכמת התכונה מפי החכם הקראי אליהו בשייצי, לאחר מכן שב לעיר קייב.
בקייב כתב השגות לספר "גן עדן" מאת החכם הקראי אהרן ניקומודיאו. בשנים רמ"ב – רמ"ג נכבשה קייב על ידי הטטרים ובני רבי משה וכל ספריו נלקחו על ידם ונמכרו בכפא שבקרים, לשם כך הסתובב רבי משה במספר ערים לאסוף כסף לשחרורם, בערים שבהם עבר התווכח עם הקראים המקומיים, ויכוחיו ופולמוסיו פורסמו ואליהו בשייצי וכלב אפנדופולו השיבו על טענותיו.
לאחר שסיים לפדות את ילדיו שב לעיר הולדתו שאדוב ובשנת רנ"ה (בחודש ניסן) התחיל לכתוב את ספרו "שושן סודות", תוך כדי כתיבת הספר בשנת רס"ו עבר לעיר לידא ובי"ז בתמוז בשנה זו העיר נכבשה על ידי הטטרים ורבי משה נפל בשבי, לאחר תקופה נפדה על ידי הרבנים והקראים בעיר אסקי שבקרים, בשנת רע"א סיים את חיבורו שושן סודות.
בשנים אלו עבר לעיר כפא ובשנת רע"ה חיבר את ספרו אוצר נחמד. כאשר הגיע לכפא היו בעיר שלוש קבוצות, אחת שהתפללה בנוסח פרס, אחת בנוסח רומניא, ואחת בנוסח אשכנז. הפיצול גרם למתיחות בתוך הקהילה, והאשכנזים בקשו להקים לעצמם בית כנסת נפרד. רבי משה השכין שלום בקהילה וקבע לה נוסח אחיד – "מנהג כפא" – ששימש מאז את העדה הקרימצ'אקית בכפא. הפשרה שהוא קבע הייתה שעיקר נוסח התפילה יהיה לפי נוסח רומניא, עם הוספות ופיוטים מנוסח פרס, ואילו בפסקי ההלכה ינהגו בהתאם למנהגי האשכנזים.[4]
רבי משה היה תלמידו של רבי אברהם הצרפתי וחתנו, שנת פטירתו משוערת לשנת ה'ר"פ.
אגדה מפורסמת היא שרבי משה היה אדם חולני אשר סבל מתלאות רבות או כלשון אליהו בשייצי רע היצירה, חבורה תחת חבורה ועיניו לבנות ושערותיו למראה הצהבות פונות, אגדה זו צוטטה במספר מקומות תוך הבאת מקור מדברי אליהו בשייצי, יעקב מאן הוכיח שדברי בשייצי מכוונים לרבי משה אלמנו ולא לגולה מקיוב.[5]
שמעון ברנשטיין שיער שלמחייתו עסק בדרשנות ושימש כמגיד נודד בעיירות רוסיה.
שושן סודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו המפורסם של רבי משה הוא שושן סודות, ספר העוסק בקבלה ובכוונות התפילות והברכות, את הספר התחיל לכתוב בשאדוב בשנת רנ"ה (בחודש ניסן) וסיים בשנת רע"א.
בספר פירושים בכוונות התפילות והברכות, בנוסף בספר פירוש לספר היצירה ולסודות שבפירוש הרמב"ן לתורה, הפירוש לספר היצירה נדפס בנפרד תחת השם אוצר ה', המחבר כותב שבספר 656 סימנים גימטריא של המילה שושן, למעשה בספר רק 463 סימנים, בית המכירות ווינרס מכר כתב יד שבו 491 סימנים,[6] במהדורת יפה מראה 601 סימנים.
המהדורה הראשונה היא קורץ תקמ"ד ולאחריה מספר מהדורות צילום, הספר נדפס במהדורה חדשה בפתח תקווה תשנ"ה על ידי מכון אור הגנוז, ועל ידי הרב יוסף כהן בירושלים תשע"ז עם פירוש בשם יפה מראה.
היו שייחסו בטעות את הספר למחברים אחרים.[7]
| ” | עשר קבין ירד שכל - על כל חוקר מבין חידות רבינו משה בר נחמן - נטל מהם תשע ידות כי הוא שלישי[8] מתשבי - קיבל סתרי עשר מידות משה נכדו[9] ארה מריו - עם בשמי סודות נכבדות בשנת רנ"ה חודש ניסן - היא עת צרה אל צאן אובדות וילקוט מהם קב ונקי - קרא לשמו שושן סודות |
“ |
– שיר בראש ספרו שושן סודות | ||
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים שנדפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שני מכתבים לקראי יוסף בני.[10]
- שושן סודות[11]
- אוצר נחמד פירוש לפירוש האבן עזרא לתורה, ההקדמה לספר נדפסה בהכרמל.[12]
- פירוש ספר יצירה[13]
- פיוטים רבים נדפסו בתוך מחזור כפא.[14]
ספרים שלא נדפסו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השגות על ספר גן עדן
- יסוד העיבור ספר העוסק באסטרונומיה.[15]
- שערי צדק
- ספר בענייני דקדוק.
- פירוש על התורה
- אוצר ה בספרו אוצר נחמד מזכיר שהוא ירחיב על הסוגיא בספרו זו, לא ידוע אם ספר זה נכתב או לא.
אברהם פירקוביץ ואברהם אפשטיין כתבו שחיבר גם פירוש על קהלת מכיוון שמזכיר חיבור שחיבר על קהלת, יעקב רייפמן הראה שדבריו הם ציטוט של האבן עזרא, ולא חיבר ספר כזה מעולם.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם אפשטיין, "רבי משה הגולה מקיוב בן יעקב בן משה", האשכול, שנה ראשונה קראקא תרנ"ח, עמ' 146 – 151.[17]
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "משה הגולה מקיוב (השני)", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ז, עמודים לח-לט, באתר היברובוקס
- אברהם אליהו הרכבי, גלות כיוב וליטא א, חדשים גם ישנים, א עמ' 6 - 11, באתר אוצר החכמה[18]
- הרב חיים ליברמן, אהל רח"ל, חלק א עמ' 93 – 104, באתר היברובוקס[19]
- שמעון ברנשטיין, המחזור כמנהג כפא תולדתו והתפתחותו, ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח עמ' 451 – 463, באתר היברובוקס
- מידע על משה הגולה מקיוב בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם פירקוביץ', ע"ד המחבר ספר שושן סודות ח"א, הכרמל, 1 באוגוסט 1861; אברהם פירקוביץ', ע"ד המחבר ספר שושן סודות ח"ב, הכרמל, 7 באוגוסט 1861
- ^ ישראל צינברג טען ששאדוב לא הייתה קיימת בשנים אלו ועל כך גרס טארוב עיר בפלך קייב, ראו: י. צינברג, געשכיטע פון דער לטעראטור ביי יודן, וילנא 1935, כרך ה עמ' 347 בתרגום העברי כרך ג
- ^ כך טען אברהם אפשטיין, שמעון ברנשטיין טען שעם רצה מקום לימודים היה יכול לסור לקייב הסמוכה, לכך טען שרצה ללכת לטורקיה בשל אהבת פירושי האבן עזרא וחיבורו לתורת הקבלה
- ^ ראו וולף מוסקוביץ ובוריס טוקן, עדת הקרימצ'אקים תולדותיהם, תרבותם ולשונם, פעמים 14 (תשמ"ג) עמ' 5–31; עדן הכהן, "לשאלת תפוצת קדושתאותיו של ר' שלמה סולימן אלסנג'ארי ולתולדות מחקר פייטנותו", מחקרי ירושלים בספרות עברית כא (תשס"ז), עמ' 50–54.
- ^ Texts and Studies Vol. II pp. 709
- ^ ראו כאן
- ^ רבי שבתי משורר בס מביא בשם השל"ה שמחברו הוא הרמ"ה וכך הוא גם בסדר הדורות מערכת ספרים בערכו; בספר שער פתחי לבנון מייחסו לרמב"ן; תלמיד הרמב"ן – שולחן ערוך האריז"ל דפוס סאלוויטא תקנ"ג עמ' יג
- ^ כוונתו שרמב"ן הוא שלישי למעבירי תורת הקבלה מאליהו הנביא
- ^ אברהם אליהו הרכבי הבין שכוונתו שהמחבר הוא נכד הרמב"ן, מכיוון שהמחבר משתמש בלשון זו גם כלפי האבן עזרא הסיק אברהם אפשטיין שזו היא לשון מליצית שהמחבר הוא נכד אדם אקראי בשם משה, תוספת הו' היא כלשון הפסוק "נאם בלעם בנו בעור"
- ^ נדפסו בהמזכיר חלק ב צד 97, [דרוש מקור: מקור מדוייק יותר]
- ^ שושן סודות, קורץ תקמ"ד, באתר היברובוקס
- ^ חכמי ישראל בקרים, הכרמל, 5 בספטמבר 1862; חכמי ישראל בקרים, הכרמל, 28 באוקטובר 1862; אברהם פירקוביץ', ע"ד המחבר ספר שושן סודות ח"א, הכרמל, 1 באוגוסט 1861; אברהם פירקוביץ', ע"ד המחבר ספר שושן סודות ח"ב, הכרמל, 7 באוגוסט 1861
- ^ ספר יצירה עם פירושים רבים
- ^ שמעון ברנשטיין, המחזור כמנהג כפא תולדתו והתפתחותו, ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח עמ' 488, באתר היברובוקס
- ^ כתב היד היחיד הידוע
- ^ יעקב רייפמן, הערות על מחבר ספר שושן סודות, הכרמל, 6 בפברואר 1863
- ^ נדפס שוב בתוך: אברהם מאיר הברמן (עורך), כתבי ר' אברהם אפשטיין, חלק א עמ' שג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ גלות כיוב ב, חדשים גם ישנים ב עמ' 25 - 29, באתר אוצר החכמה
- ^ נדפס במקור בכתב העת סיני כרך סח - סט (תשל"א - תשל"ב), ע' קסב-קפט, קסו-קפז
| בקרת זהויות |
|
|---|