נוסח פרס

נוסח פרס הוא נוסח תפילה בו נהגו להתפלל בעבר יהודי פרס ובוכרה. הנוסח מבוסס רובו ככולו על סידור רב סעדיה גאון.

לקראת סוף המאה ה-18 הגיע לפרס השדר הירושלמי ר' יוסף מאמאן, שהזדעזע לראות את חוסר בקיאותם של יהודי פרס בנושאי יהדות בכלל ובתפילה בפרט. סידורים בנוסח פרס היו רק בכתבי יד בודדים, ויהודים רבים כלל לא ידעו להתפלל. ר' יוסף מאמאן שכנע את יהודי פרס לעבור לנוסח הספרדים ודאג להפיץ סידורים מודפסים. מאז, בתהליך דומה לזה שעבר על יהודי המשריק, נשתרש נוסח הספרדים בקרב יהודי פרס ובוכרה, ונוסח פרס חדל מלהתקיים.

מאפייני הנוסח

בכל יום

• ברכות התורה: לעסוק בכל דברי תלמוד תורה והלכה והערב נא וכו'. אחרי ברכות התורה, אומרים מיד פרשת הקרבנות.
• יש פיוט שמקדים את ברוך שאמר.
• בברכת עבודה: ואישי ישראל, היום היא תפלתם ותפלתם ועבודתם.

קבלת שבת

• אומרים תהילים צ"ב ותהילים צ"ג. לאחר מכן, אומרים כמה פסוקים, שחלקם מתחילים במילה "אורך" ומהווים שרשור עם סוף מזמור זה (ה' לאורך ימים).

ערבית לשבת

• לפני ברכות בשבת, אומרים "זכר רחמיך ה' וחסדיך וגו'" (תהלים כה:ו) ו"ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תהלים כ:י).
• עניית הקהל לברכו "ברוך ה' המבורך שמו וזכרו תמיד לעולם ועד".
• בתפילת ערבית של שבת, לאומרים אומרים פסוק "ויכולו", אלא מתחילים "ויברך אלהים" (בדומה לנוסח התכלאל).

לקריאה נוספת

• שלמה טל (עורך), נוסח התפילה של יהודי פרס, מכון בן-צבי, ירושלים, תשמ"א
• אהרן מנשה גבאי, תפלת שמונה עשרה לפי נוסח פרס ובוכרה, אופקים, ה'תשע"ח, באתר אוצר החכמה

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.