הלשנה

הלשנה היא מסירה של ידיעות מרשיעות או חשאיות על אדם ללא ידיעתו. כוללת לעיתים מסירת מידע על מעשים פליליים של אדם, למשל מסירת מידע למשטרה או לגוף אכיפה אחר, או על מעשים שאינם פליליים אך האדם מעדיף שיישמרו בסוד, למשל מסיבות חברתיות.

הלשנה לשלטונות

במשטר טוטליטרי נעשה שימוש נרחב בהלשנות כדרך של המשטר לפקח על התושבים. דוגמה בולטת לכך היא השטאזי, המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית, שרבים מתושבי המדינה שימשו כמלשינים שלה. במקרים מיוחדים חלה חובה להלשין גם במשטר דמוקרטי, ומי שאינו עושה זאת הוא עבריין. דוגמאות:

• בסעיף 262 לחוק העונשין נאמר: "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים". בהתאם לכך, מי שיודע על תוכנית לבצע פשע ואינו מסכל אותה, למשל באמצעות הלשנה למשטרה, יואשם בעבירה של אי-מניעת פשע.
• סעיף 368ד לחוק העונשין קובע כי "היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה". המשך הסעיף קובע כי "רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה־רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה".

במקרים אחרים מעודדות הרשויות הלשנה. דוגמאות:

• באמצעות "קו הצדק" (המוכר יותר בשם "המלשינון") מבקשת רשות המסים בישראל מהציבור למסור לה מידע על עבירות מס.
• חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, נחקק במטרה לעודד עובדי ציבור לחשוף מעשי שחיתות או עניינים אחרים הפוגעים בטוהר המידות במקום עבודתם.
• מערכת לדיווח ומעקב על עבירות תעבורה מזמינה את הציבור לדווח על עבירות תנועה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות תאגיד.

עם זאת, מבחינה חברתית הלשנה נחשבת פעמים רבות למעשה שלילי, כפי שהבהיר שופט בית המשפט העליון, חיים כהן:

על עם ישראל היו המוסרים והמלשינים שנואים מאז ומקדם מאין כמותם; ואם כי צמחה שנאה זו על רקע חיי הגלות, הרי אף הממלכתיות הישראלית שזכינו בה עם קום המדינה אינה גורעת בהרבה מן הסלידה במוסרים ובמלשינים שאליה הורגלנו כשעוד פזורים היינו בין האומות. ולעניין הסלידה הזאת אין אנו יחידי סגולה: היא מנת חלקם של כל עמי התרבות הדוגלים בכבוד האדם ובחירותו; רק תחת שלטונות טוטליטריים, כמו בגרמניה הנאצית וברוסיה הסובייטית, הועלתה חובת המלשינות לדרגת חובה אזרחית ומשפטית העדיפה על כל יחסי בני אנוש.

היחס החברתי השלילי להלשנה בא לידי ביטוי גם בביטוי למלשין 'שטינקר', שמקורו ביידיש.

בארגוני מחתרת, שבהם הלשנה לרשות עלולה להוביל להריגת חבריהם, ובארגוני פשע, שבהם הלשנה למשטרה עלולה להוביל לעונש חמור, מלשין נחשב לבוגד ומסתכן בהוצאתו להורג בידי חבריו.

אדם העוסק בעקביות בהלשנה לגוף אכיפה, בעקבות לחץ שגוף זה מפעיל עליו, קרוי מודיע או משתף פעולה.

מוסר

ערך מורחב – מוסר (הלכה)

בהלכה, מוֹסֵר הוא אדם המלשין על חברו למלכות. אדם זה מוגדר כרודף, ועל כן מותר להרוג אותו כדי למנוע ממנו למסור את חברו. מסירה זו היא בין על עוול ממוני (כגון העלמת מס) ובין על עבירה פלילית. הסיבה שהמוסר מוגדר כרודף הוא בעקבות החשש שהמלכות תהרוג את הנמסר, אף במקום שלפי כללי המלכות אין דינו מוות (ראו למשל מעשה בר' שילא, המובא במסכת ברכות).

גישה זו כוונה בעיקר למסירה לשלטון זר, כגון השלטון הרומי בארץ ישראל, שנהג באכזריות כלפי היהודים. הבנה זו באה לידי ביטוי בדברי הרמב"ם:

"אסור למסור האדם ביד עובד כוכבים בין בגופו בין בממונו. ואפילו היה רשע ובעל עבירות ואפילו היה מיצר לו ומצערו. וכל המוסרו ביד עובד כוכבים בין בגופו בין בממונו אין לו חלק לעולם הבא. מותר להרוג המוסר בכל מקום ואפילו בזמן הזה שאין דנין דיני נפשות. ומותר להורגו קודם שימסור אלא כשאמר הריני מוסר פלוני בגופו או בממונו. ואפילו ממון קל התיר עצמו למיתה. ומתרין לו ואומרין לו אל תמסור. אם העיז פניו ואמר לא כי אלא אמסרנו מצווה להורגו וכל הקודם להורגו זכה."

הדעה הרווחת היא, כי אין דין מוסר למי שמלשין על חברו במדינת ישראל, משום שהחוק בישראל אינו מעניש באופן לא מידתי מי שאינו פועל על פי החוק. עם זאת, נראה שיש הסוברים כי דין מוסר חל גם כלפי מדינת ישראל בשל כך שמערכת המשפט לא דנה לפי דין תורה, ועלולה לענוש ולקנוס שלא לפי ההלכה.

מניעים להלשנה

להלשנה יכולים להיות מניעים שונים:

• חובה חוקית, כאמור לעיל.
• רצון לסייע לגופי האכיפה, מתוך אזרחות טובה.
• גמול כספי, למשל זה הניתן בתמורה להלשנה לרשות המיסים.
• הקלה בהליכים פליליים (הימנעות מהעמדה לדין, הקלה בסעיפי האישום או הקלה בעונש), למשל ההקלה הניתנת לעד מדינה. על מניע זה מבוססת דילמת האסיר.
• פגיעה ביריבים.
• נקמה.

הלשנה ביחסים חברתיים

הלשנה מתקיימת גם ביחסים חברתיים, למשל תלמיד המלשין למורים או לתלמידים אחרים על אחד מחבריו ללימודים. הלשנה כזו עשויה להיות על התנהגות המהווה עבירת משמעת, אך תיתכן גם הלשנה על התנהגות שאין בה כל עבירה, אלא רק רצון לשמור על המידע בסוד, למשל הלשנה על טיפול רפואי שאדם עובר, הלשנה על מום שאינו גלוי, הלשנה על קשרי זוגיות שטרם נודעו וכדומה. נער שדבקה בו תדמית של מלשין עלול לסבול מנידוי חברתי.

ראו גם

• חושף שחיתות
• מוסר (הלכה)
• משתף פעולה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלשנה בוויקישיתוף

• אלישע אבינר, ‏האם רשאי מחנך לבקש מתלמידיו שיודיעו לו מי מתלמידי הכיתה נהג שלא כשורה, מי הרעיש או התפרע בכיתה?, באתר כיפה, 1 בפברואר 2005
• אביעד הכהן, ‏בין מוסרים למלשינים: הלכה, משפט ואידאולוגיה (חלק א), תשפ"א, באתר "דעת"
  • אביעד הכהן, ‏בין מוסרים למלשינים: הלכה, משפט ואידאולוגיה (חלק ב), תשפ"א, באתר "דעת"
• אליעזר מלמד, הלשנה או רדיפת צדק, באתר ישיבת הר ברכה, ‏8 בינואר 2004
• עדי רובינשטיין, יש תקווה למלשינים, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012