שיזף השיח
![]() | |||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() | |||||||||||||||||||||||||
מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
מערכה: | בעלי פרחים | ||||||||||||||||||||||||
מחלקה: | דו-פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
סדרה: | ורדנאים | ||||||||||||||||||||||||
משפחה: | אשחריים | ||||||||||||||||||||||||
סוג: | שיזף | ||||||||||||||||||||||||
מין: | שיזף השיח | ||||||||||||||||||||||||
שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
![]() לאמארק, 1789 | |||||||||||||||||||||||||
עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
|
שֵׁיזָף הַשִּׂיחַ (שם מדעי: Ziziphus lotus) הוא מין של שיח קוצני סבוך ונשיר בסוג שיזף ממשפחת האֶשְׁחָרִיִּים[1]. הוא נפוץ באזורים ים תיכוניים. שיזף השיח הוא צמח מוגן בישראל[2].
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיזף השיח קוצני מאוד וסבוך וגובהו מגיע למטר וחצי. הוא גדל במקומות חמים וחשופים לקרינת שמש חזקה[3].
לשיזף השיח אין גזע מרכזי, הוא שולח ענפים ומתפתח כלפי חוץ ועם הזמן מרכזו הולך ומתנוון[3].
עלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל עלה משונן, קירח, צורתו דמוית ביצה ולאורכו 3 עורקים ראשיים מקבילים. בבסיס העלה צומחים שני עלי לוואי ההופכים לקוצים קשים, אחד ישר ואחד מאונקל. העלים מסורגים, וכשהם גדלים על ענף דק הוא נראה כעלה מנוצה[4].
הענפים מזוגזגים, בחורף העלים נושרים מהם ובאביב גדלים עלים חדשים[3].
פרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיח פורח באביב. פרחיו קטנים, נכונים, דו-מיניים, ירוקים–צהבהבים וערוכים באשכולות. הם מפרישים הרבה צוף סמיך המושך חרקים מאביקים רבים, במיוחד דבורי-דבש. לפרח 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 אבקנים[4][3].
פירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרי עגול, במרכזו גלעין גדול, וסביבו ציפה בשרנית יבשה. קוטרו 8–10 מ"מ וקליפתו חלקה. כשהוא בשל צבעו חום בהיר[4].
הפרי אכיל, אך לא משובח. יש המבשלים ממנו לפתן[4]. בעלי חיים אוכלים אותו ולאחר העיכול מופרשים הגלעינים הקשים בצואה ונובטים הרחק מצמח האם[3].
תפוצה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיזף השיח הוא צמח בתות ובתות ספר ים-תיכוניות, שגדל בקרקעות בזלתיות, בקרקעות סחף ובקרקעות מכוסות באבנים. הוא נפוץ בבקעת החולה, בגליל התחתון, בבקעת כנרות, בגלבוע ובעמק בית שאן; מצוי בגולן, בגליל העליון, בעמק יזרעאל, בעמק עכו, במדבר שומרון, בבקעת הירדן ובגלעד; נדיר בשומרון ונדיר מאוד בחרמון, בחוף הכרמל, ובדרום שפלת החוף[5].
שיזף השיח נפוץ במורדות המערביים של הגולן, מרום של כ-350 ועד רום 200- בחוף כנרת. במורדות הדרומיים של הגולן נלווה שיזף מצוי לחורש של אלון התבור יחד עם אלון מצוי, סירה קוצנית ומרווה ריחנית. במקומות ששיזף השיח נלווה אל שיזף מצוי, גדל השיזף המצוי במקומות הלחים, הסמוכים למקורות מים או לאפיקי נחלים, ואילו שיזף השיח מאכלס את המורדות היבשים המכוסים באבנים[6].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיזף השיח, באתר ITIS (באנגלית)
- שיזף השיח, באתר NCBI (באנגלית)
- שיזף השיח, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- שיזף השיח, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיזף השיח, באתר צמח השדה
- שיזף השיח, באתר צמחיית ישראל ברשת
- שיזף השיח, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיזף השיח, באתר GBIF (באנגלית)
- שיזף השיח, באתר The Plant List (באנגלית)
- שיזף השיח, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ziziphus lotus (L.) Lam., World Flora Online
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ 1 2 3 4 5 שיזף השיח, רמת הנדיב, בנובמבר 2019
- ^ 1 2 3 4 שיזף השיח, באתר "צמח השדה"
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 298
- ^ אריה יצחקי, מדריך ישראל - חרמון, גולן, ירושלים: בית הוצאת כתר, 1978, עמ' 86