שיחה:הלעיטהו לרשע וימות

מציע

מציע להפנות ב"ראו גם" לאין אדם משים עצמו רשע. אביעדוס • שיחה 03:19, 12 ביוני 2009 (IDT)

למה? (טוב שלפחות השאירו את החתימה בטילדות בלחצני העריכה, נשארתי עם שמונה לחצנים בלבד). גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 08:52, 12 ביוני 2009 (IDT)

גוונא, אל תשכח להסביר את הפירוש המילולי של "הלעיטהו". או לפחות לקשר לוויקימילון. אדם נבו;שיחה 08:55, 12 ביוני 2009 (IDT)

מה לא ברור בהלעטה? שנית, אתה מתכוון לקשר באמצעות תבנית מיזמים בקישורים חיצוניים? גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 09:02, 12 ביוני 2009 (IDT)

הלעטה היא לא המילה הכי נפוצה ומוכרת. אתה ואני, ומי שקורא תנ"ך פה ושם, יכיר את המילה. אחרים לא. הסבר של המילה יביא להבנה אינטואיטיבית של הביטוי, אצל מי שזה נראה לו כמו סינית. שנית, בהחלט אפשר לקשר, אם יש את הערך "הלעיט" בוויקימילון. אדם נבו;שיחה 09:49, 12 ביוני 2009 (IDT)

תודה. יש מילה מקבילה: האבסה. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 10:00, 12 ביוני 2009 (IDT)

זה קצת מעליב את הרשע, או את הבהמות. יצרתי שם בסיס להלעיט, אולי מישהו מהמקצוענים שם יוכל לשפר את הערך. אדם נבו;שיחה 10:16, 12 ביוני 2009 (IDT)

כמדומני שהשם צריך להיות "הלעטה", לא "להלעיט". גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 10:17, 12 ביוני 2009 (IDT)

"הלעיט", גוף שלישי בזמן עבר. יצרתי את זה דרך "ראו גם" של הערך "לעט", אז נראה לי שזה תקין. בכל מקרה, עכשיו אני רואה שהמקור התנ"כי על משמעויותיו חשובים גם לערך שאתה כותב - בסופו של דבר, מעשהו של יעקב אבינו היה שימת מכשול בפני הרשע. אז אם לא התכוונת להזכיר משהו על המילה ומקורה, ראוי שתעשה זאת. אדם נבו;שיחה 10:20, 12 ביוני 2009 (IDT)

הוספתי הסבר בהערת שוליים, ושני קישורים למיזמים. (אם כי הערך בויקיטקסט הוא דוגמה חיה לאיך שידע נרחב מתורגם לערך גרוע במיוחד). גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 10:32, 12 ביוני 2009 (IDT)

הקישור לויקיטקסט שבור. הוא שולח אותי לכתוב ערך חדש. אדם נבו;שיחה 10:35, 12 ביוני 2009 (IDT)

תיקנתי. ההבהרה למילה נראית לך בסדר כעת? גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 10:49, 12 ביוני 2009 (IDT)

נראה לי שכן. ניסיתי להציל בוויקיטקסט, והתייאשתי. עדיף להוריד את הקישור, אם המצב כזה. אדם נבו;שיחה 11:05, 12 ביוני 2009 (IDT)

אני חייב לזוז. נדבר. גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 11:10, 12 ביוני 2009 (IDT)

ערך מומלץ?

יש מצב? --בברכה, טישיו - שיחה 20:34, 24 ביוני 2011 (IDT)

יש מצב. תומר - שיחה 15:27, 25 ביוני 2011 (IDT)

מרשימת ההמתנה

ערך מושלם, מעניין ומרתק של גוונא. --בברכה, טישיו - שיחה 06:06, 26 ביוני 2011 (IDT)

• רשע (הלכה) על ההתחלה? ‏Ori‏ • PTT‏ 16:29, 26 ביוני 2011 (IDT)

מחקתי את הקישור. אין לי שום בעיה לפתוח על זה ערך, אבל אז יבואו החכמים ויגידו שמדובר בערך שלא הובהרה חשיבותו ודינו למחיקה (למרות שמדובר בתוכן אחר) --בברכה, טישיו - שיחה 21:27, 26 ביוני 2011 (IDT)

למה הציניות, טישיו? אם בעיניך המושג ראוי לערך - תכתוב עליו. אתה מוציא כל כך הרבה ערכים יפים, מי יתנגד לעוד אחד? שפם אדום - שיחה‏ 06:34, 27 ביוני 2011 (IDT)

כמו טישיו. יעל 08:26, 27 ביוני 2011 (IDT)

איזה יופי! בסוף תצא לנו עוד המלצה על ערך! שפם אדום - שיחה‏ 22:38, 29 ביולי 2011 (IDT)

משפט לא מובן

"רבי צדוק הכהן מצמצם את עידוד הכשלת הרשעים בעבירות רק לגבי מצווה מסוימת, ובמקרים בהם ידוע כי עובר העבירה "מומר" לגבי אותה עבירה." - למה הכוונה? להכשיל לביצוע עבירה, כאשר ידוע שהוא לא מקיים את המצווה? או לא להכשיל רק במקרה זה? צריך לשנות את הניסוח כך שיהיה מובן יותר. תומר - שיחה 20:15, 31 ביולי 2011 (IDT)

למען הפרוטוקול - הטקסט הובהר על ידי טיפוסי. --בברכה, טישיו - שיחה 21:42, 31 ביולי 2011 (IDT)

ועוד משהו - האם בניסוח "ההסבר הרווח בדבריו של הרמב"ם" הכוונה היא שבדרך כלל הרמב"ם כתב כך או שזה ההסבר הרווח לדבריו של הרמב"ם בציטוט שצוטט? תומר - שיחה 20:19, 31 ביולי 2011 (IDT)

אפשרות ב'. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 20:44, 31 ביולי 2011 (IDT)

עוד משהו: "דוגמה זו נסובה אודות אדם שהכניס בצק לתנור בשבת, וכעת אם לא יוציא את הבצק מהתנור, הוא ייאפה ויהפוך ללחם, והמכניס יעבור על מלאכת אופה האסורה בשבת" - מי זה "המכניס"? תומר - שיחה 00:05, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

הוא עצמו... הוא מבצע פעולה בעלת פוטנציאל לחילול שבת, ולאחר מכן מבצע פעולה שמונעת את התוצאה הפוטנציאלית של מעשהו שלו עצמו. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:07, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

הבנתי. נקודה נוספת (אחרונה כנראה) - כדאי להרחיב בטקסט עצמו, אם ניתן, מהו "תינוק שנשבה", כדי שהקורא לא יצטרך לעבור לערך אחר. תומר - שיחה 00:23, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

הוספתי כמה מילים. זה מספיק? גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:36, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן, תודה, כעת ברור. תומר - שיחה 02:28, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

פרשנות הרב פרנק

מעיון בפנים ספרו של הגרצ"פ זצ"ל, אף הוא משאיר מקום לפרשנות הביטוי הנפוץ, ראו בד"ה "אך י"ל" בשלהי תשובתו, ולכן עדיף לכתוב על הצעת פרשנות זו של הרב פרנק, כאפשרות גרידא. טיפוסי - שו"ת 15:52, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

בוצע --בברכה, טישיו - שיחה 08:13, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

הערה (ציץ אליעזר)

בפסקה המתחילה במילים: השלכה מעשית נוספת לכלל זה וכו'. נראה לי שצריך להתחיל בסקירת המקרה ורק אז להביא את הציטוט המתחיל במילים "מקרה כזה" (איזה מקרה?). כלומר, השלכה מעשית נוספת לכלל זה ניתן למצוא בתשובה הלכתית של הרב אליעזר יהודה וולדינברג, בנוגע למקרה שבו אדם מחלל שבת וכו'. יישר כח. דרך - שיחה 23:34, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

בוצע בעריכה זו. תודה על ההערה. --בברכה, טישיו - שיחה 08:18, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

מחקר עצמאי

זו ההגדרה לחלק מהמלל בערך זה - לפחות עד שיובאו מקורות מאששים לקביעות רבות בו. בברכה, יעל 02:07, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

יעל, תגובות אלייך הן כנראה מיותרות, אבל כאן אגיב כדי שאחרים יוכלו לראות.

בעריכתך את הערך ישנן תרומות מסויימות שאכן מוסיפות - לרוב בענייני ניסוח ותקלדות - אך את מפגינה חוסר הבנה במהות הערך והיטפלות לדברים פשוטים.

אדגים זאת באמצעות תבנית אחת שהנחת - תבנית מקור. כתבת בעריכה זו כי "מנין שהיתה זו הכשלה במזיד?", וכן הוספת דרישת מקור בסופה של אותה פסקה. כל מי שעיניו בראשו, מבין שפשוט לא קראת וודאי שלא הבנת את הערך, ומכאן בקשות המקור התמוהות שלך. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 02:25, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אם הן מיותרות אז מדוע הגבת? כנראה שהן אינן מיותרות לפחות בעיני "אחרים".

אני סבורה שהקביעה שהיתה זו הכשלה של חילונים באמצעות ההפגנות זקוקה להסבר ולמקור, אינה מובנת מאליה, שלא לומר תמוהה בהחלט. וכך גם לגבי תבניות נוספות. בקשתי הבהרה לשונית לפחות לדיון של הרב פרנק - הוא אינו ברור ואינו מובן בקריאה רגילה. ולומר את האמת, ישנם דברים נוספים שאינם ברורים. בברכה, יעל (02:38, 7 באוגוסט 2011)

שלום חברים. הבעיות תוקנו. אם יהיו דרישות נוספות להבהרות או למקור, ייתכן שכדאי לעשות זאת בדף השיחה, בשל הזמן הרגיש, בעקבות מועמדתו של הערך למומלצות. --בברכה, טישיו - שיחה 08:11, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן; בערב תשעה באב מן הראוי להרבות באהבת חינם (וגם בכל השנה). יעל 14:18, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

הפרק "מקור הלכתי"

בגרסה הנוכחית נכתב כך: " בשונה ממצוות תוכחה, לפיה יש למנוע מיהודי לעבור עבירה, בהתבסס על הפסוק: ”הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא” (ויקרא יט יז), כלפי רשעים הדין הוא אחר. לדוגמא, בשם רבן שמעון בן גמליאל מובא במסכת בבא קמא כי אין צורך לסמן נטע רבעי האסור באכילה מחוץ לירושלים על מנת שלא יאכלוהו גנבים, מאחר שלדעתו יש יתרון בהכשלתו של הרשע בעבירה כדי שימות בעוונו."

א. האמירה שכלפי רשע הדין הוא אחר אינה נכונה. בדרך כלל הדין נכון גם כלפי רשעים. יש לשנות לכך שבמקרים מסויימים הדין עשוי להיות אחר. שיניתי. (ניסו לדחוף את הביטוי הזה כבר בפתיח של מצוות תוכחה הערתי שם בדף השיחה על כך שמנסים לצייר את העולם מחולק לשניים, מצד אחד מי שמקיים מצוות ומצד שני רשעים כביכול רמז לחילונים/דתיים העולם אינו כל כך שטחי זה שמישהו מקיים מצוות אינו אומר שאינו מוגדר כרשע. ובכלל יש סדרה שלימה של משמעויות למונח הזה גם בהלכה)

ב. את דברי רשב"ג אני מציע לתאר אחרת כדלהלן: "במשנה במסכת מעשר שני מובא בשם רבן שמעון בן גמליאל, כי רק בשנת שמיטה בה הפירות אינם רכוש פרטי, יש חובה לסמן בשדה, אלו הם פירות צעירים של עורלה או נטע רבעי האסורים בשלב שכזה באכילה לכל אדם. כדי שלא ייכשלו באכילתם אנשים זרים. אבל בשנים רגילות שבכל מקרה אכילת פירות מהשדה ללא רשות היא גזל, אין צורך להזהיר את הגנבים ולסמן להם בשדה אלו פירות אסורים באכילה גם ברשות הבעלים. ועל כך מוסיפה הגמרא במסכת בבא קמא בשם רשב"ג את המימרא הלעיטהו לרשע וימות" ככה זה נשמע אחרת. הכתיבה שלדעתו יש יתרון בהכשלתו של הרשע בעבירה כדי שימות בעוונו" זו פרשנות לביטוי "הלעיטהו לרשע וימות" וצריך לזה סימוכין בפני עצמם. זה כבר אינו זהה למשפט באופן מלא ומוחלט לדברי רשב"ג המשמשים בחלק זה כמקור.מי-נהר - שיחה 02:18, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

בוצע בזכות מי נהר בברכה, טישיו - שיחה 06:04, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

הפרק - התמודדות של פרשנים שונים עם דברי רבן שמעון בן גמליאל

א. הייתה טעות בכותרת - תיקנתי.

ב. אמנם דעת החכמים החולקים לא נתקבלו להלכה אבל ישנה את ההלכה שבה נוהגים "הצנועים" והיא אינה מוזכרת כאן וראוי להזכירה כאן במסגרת הצגת עמדת הדעות בהלכה שזה אינו המידה האידאלית אלא מידת רוב העולם שאין מצפים מהם לנהוג במידת חסידות.

ע"פ אנצ' תלמודית -

• הצנועים - בני אדם חסידים שרוצים לסלק ידי כל אדם מעבירה (רשי ב"ק שם)
• יש מהראשונים שמפרשים... (שעשו כך לא רק בשמיטה) (תוס' ב"ק שם, המאירי שם בשם הי"מ, ועיין ריבמ"ץ מע"ש ותוס רעק"ג מע"ש שם)
• והיו עושים תקנה אף לגנבים (תוס ב"ק שם)
• ולפנים משורת הדין עשו (תוס רבי עקיבא איגר מעשר שני שם בד' התוס)
• או שהצנועים היו מוחלים מן הסתם לכל הנהנים משלהם (מאירי שם לפי הי"מ ומשמע שמפני זה אין והעליטהו לרשע)
• או שחולקים על הסברא הלעיטהו לרשע (שו"ת רדב"ז ח"ה סימן אלף תקנ"ג ...)

ונכון שיש גם פירושים שעשו זאת רק בשמיטה ומודים הם לרשב"ג בהלעיטהו לרשע וימות (רמב"ם שם ובפירוש המשניות, מאירי בפירוש א') מי-נהר - שיחה 04:31, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

בוצע בזכות מי נהר בברכה, טישיו - שיחה 06:04, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה טישיו, אך דומני שאנסה להציע ניסוח נוסף לשיפור הקטע (שנכתב תחת הכותרת הסתייגויות), אשתדל בלנ"ד בהמשך, גילוי נאות ממש לא רציתי להתעסק עם הערך הזה. מי-נהר - שיחה 15:22, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אדרבה. שים לב: נראה לפי המצב, שהערך לא יומלץ, אך הרווחנו ערך מדוייק ככל שיותר. כולו רווח. בברכה, טישיו - שיחה 16:58, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

הפתיח

א. בפתיח נכתב - "הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת‏[1] הוא ביטוי תלמודי ועקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש - ועל פי דעות מסוימות אף של עידוד - לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות נוספות."

יש כאן הכללה שגויה ומטעה. תיקנתי ל-"לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל במצבים מסויימים בעבירות נוספות."

ב. בפתיח נכתב: "בספרות ההלכה פירשו את הביטוי באופנים שונים, והוסיפו לו מגבלות ותנאים שאינם נובעים מלשון התלמוד או מההקשרים שבהם הוא מופיע, שלפיה יש ערך להכשלת רשע בעבירות נוספות - מרובות ככל שניתן. כך לדוגמה, פרשנותו הייחודית של הרב צבי פסח פרנק קובעת, כי דברי הרמב"ם על "הלעיטהו לרשע וימות" מבטאים דווקא את ההפך מהמקובל, וכוונתו היא שיש להציל רשעים מעבירות חמורות, ולגרום להם לעבור במקומן על עבירות קלות יותר, במידת האפשר."

בהתחלה כותבים שלפיה ...מרובות ככל הניתן. והביאו לכך דוגמא מהרב פרנק שאומר ההיפך. זה לא הדוגמא למשפט הקודם זה לא כתוב נכון. מי-נהר - שיחה 04:51, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

בוצע בזכות מי נהר בברכה, טישיו - שיחה 06:04, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

ייאוש

אני מצטער שלא אערוך יותר את הערך הזה לעת עתה. חלק מהמתדיינים לא ממש מבינים את הערך. Nachy • שיחה • (גוונא) 04:44, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אנו אכן מיואשים מהערך באופן קשה מאד ורק בגלל חומרתו וחומרת הסבטקסט שלו אנו נאלצים להידרש אליו למורת רוחינו מי-נהר - שיחה 04:47, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מצטער שכיהודי דתי ואדם מערבי אתה מתקשה להתמודד עם דברים ביהדות שאינם תואמים לתרבות המערבית, ואני עוד יותר מצטער שאתה מנסה לכחול ולשרוק אותם שלא בצדק. Nachy • שיחה • (גוונא) 04:54, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

אני יכול לרדת לרמת הדיון שלך לאד הומינם ולהכללה על סיעתך וליחס להם תסביכים שסובלים מהם חלקים בחינוך ובתרבות החרדית בדיוק בדברים האלה. ולדבר בשם תורת ישראל כלפי עמדתך אבל לגבי הרישא זה לא הרמה המתבקשת מאיתנו ולגבי ויכוח אמונות ודעות זה לא המקום. כאן בדפי השיחה אלא לגופו של ענין הערך. אני גם נאלץ להצביע על המקומות בהן מתקבל הרושם שסימנתם את המטרה אחרי החץ באופן שאינו נאמן לכתיבה ישרה ואנציקלופדית. אני מסביר את דבריי לפי התוכן ,אתה מתבקש לציין לפי התוכן היכן יש ביטוי בהערותיי התוכניות להאשמותיך המגונות.מי-נהר - שיחה 04:58, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

מי נהר, יש לי שאלה: האם יש מצב כל שהוא שתצביע בעד הערך, או ששם הערך עצמו אינו ראוי לדעתך? בברכה, טישיו - שיחה 05:32, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

גם לי יש שאלה, האם הערות התוכן שהערתי עד כה כסדרן אינן לעניין ? מי-נהר - שיחה 05:35, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

לא עברתי על כולן, אך אין ספק שחלקן הגדול נכונות, ואני מתכונן לטפל בהן. הלוואי ויכולנו לעבור יחד על כל הערך, ולהתאים אותו לנוסח המדוייק, האובייקטיבי והאנציקלופדי ככל שיותר. בברכה, טישיו - שיחה 05:37, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

שימו לב: כל הבעיות תוקנו. אם יש עוד בעיות - נא להציג ונוכל לתקן. אם לא, הביעו זאת במקום הנכון. בברכה, טישיו - שיחה 06:03, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

האם ההודעה הזו לוקחת בחשבון גם את מי ש"מפגינה חוסר הבנה במהות הערך והיטפלות לדברים פשוטים.". או שאני טועה? יעל 11:41, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

כותב הודעה זו מתנגד להנחה המוזכרת וממילא זו אינה רלוונטית כלפיו. בברכה, טישיו - שיחה 16:08, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

מוכרח לציין שהערך בעיני הוא נהדר ואינו זקוק לליטוש משמעותי כמו שצויין, התנגדותי נובעת ממקום אחר לחלוטין • חיים 7 • כתוב לי • י"א באב ה'תשע"א • 17:22, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

הערות

• כאשר שני צדיקים מתארחים אצל פונדקית צדקת, נקבל שהאוכל מעושר שלוש פעמים. האם זו תוצאה ראויה?
• גרימת מוות לפורץ בשל מעשה הפריצה, שאותו התירו הרבנים קנייבסקי וזילברשטיין, היא עבירה פלילית בדיני מדינת ישראל (גם לאחר "חוק דרומי"). משום "דינא דמלכותא דינא" ומשום "לפני עיוור לא תיתן מכשול" ראוי לציין זאת. דוד שי - שיחה 21:06, 10 באוגוסט 2011 (IDT)
• "חבר" יכול להסתמך על "חבר" אחר, אך לא על עם הארץ.
• כלל לא בטוח שיש דינא דמלכותא בארץ ישראל (ראה חו"מ שס"ט סעיף ח', ובסמ"ע), גם חלוקות הדיעות בראשונים אם יש דינא דמלכותא במלך יהודי (ראה ערך). --בברכה, טישיו - שיחה 21:15, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

  נדמה לי, סתם בהיגיון של הדיוט, שגם לפני חוק דרומי לא היה זה אסור מבחינה משפטית.

  נשים לב: חוק דרומי והדיון סביבו נסוב על אודות פעולה אקטיבית הבאה כתגובה ישירה לפריצה לשטח פרטי. במקרה שלנו אין זה כך; מדובר בפעולה מקדימה שבמידה ויבוא פורץ ויעבור על החוק הוא ייהרג. אני כלל לא בטוח שניתן לאסור דבר כזה מבחינה משפטית.

  נ.ב. בהקשר זה, בעבר חשבתי שהפתרון לבעיית הקסאמים מעזה יימצא בדמות מערכת תגובה, שתירה טילים חזקים כתגובה אוטומטית לכל טיל שיירה לכיוון ישראל. Nachy • שיחה • (גוונא) 22:59, 10 באוגוסט 2011 (IDT)

"היגיון של הדיוט" אינו כלי מתאים להבנתו של חוק, אבל גם באמצעות כלי זה ניתן להבין שמצב שבו אדם פורץ לבית ריק, ולכן אינו מסכן את חייו של איש, אינו מצדיק את הריגתו של הפורץ. גם כאשר אדם פורץ למקום מאוכלס, אך ברור שאינו מסכן את יושביו, אין הצדקה להריגתו - חיי אדם, גם אם הוא פורץ, אין זולים כל כך. דוד שי - שיחה 07:05, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

אז חוץ מההיגיון של ההדיוט, יש גם מומחים להלכה, "פוסקים" בלע"ז, שחושבים כך (כמו גם מערכת המשפט האמריקאית). אבסורד זה לא. Nachy (גוונא) • שיחה 07:08, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

את המשפט האמריקאי אינני מכיר, אבל מעיון בדין הבא במחתרת נדמה לי שגם לפי המשפט העברי הרבנים קנייבסקי וזילברשטיין הוזילו את חיי הפורץ יתר על המידה. דוד שי - שיחה 07:11, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

הרבנים הללו הוזילו את חייהם של כל אדם שעובר עבירה; כולל מי שאוכל חזיר או בועל נידה. אם לשפוט, זה כשלעצמו מספיק חמור בעיניי.

כפי שכתוב בערך, במקורו ההלכתי הביטוי התייחס להכשלת עובר עבירה בעבירות נוספות, ואילו הם הרחיבו את זה, בלי הצדקה הלכתית נראית לעין, גם לפגיעה פיזית. Nachy (גוונא) • שיחה 07:13, 11 באוגוסט 2011 (IDT)