שיחה:המחלוקת בציבור הליטאי

ארכיונים

1. ארכיון 1
2. ארכיון 2

יום הזעם של הפלג הירושלמי

יום הזעם נערך בתאריך 19.10.17 על ידי אנשי הפלג הירושלמי בעקבות אמירה של הרב שמואל אויערבך שליט"א להרעיש עולמות על מאסרם של 2 עריקים שנתפסו בביקורת משטרתית בחזרתם מים המלח והבאתם ל 20 ימי מאסר, אנשי הפלג חסמו צמתים מרכזים בירושלים למשך שעות ארוכות,לא איפשרו לתחבורה פרטית וציבורית אוטובוסים ורכבת קלה לנוע בכבישים, שיבשו באופן קשה את סדר יומם של התושבים,גם בצפת,שילת ובני ברק חסמו אנשי הפלג צמתים מרכזים לטווחי זמן ארוכים מאוד של שעה ויותר, ובירושלים למשך 6 שעות ויותר ראוי לציין כי משטרת ישראל נהגה באיפוק שעות רבות,ולא פינתה את המפגינים, עוד יש לציין כי אנשי הפלג פגעו במישרין באופן מילולי בעוברי אורח,כינויי גנאי והשפלות, גם יריקות על חיילת שנסתה לפלס מעבר לרכבה, גם מאבקים ופגיעה ברכבים עוד ראוי לציין כי יום הזעם החריף מאוד את הקרע בין העולם החרדי היהודי והישראלי לבין אנשי הפלג, ההפגנה הראתה בעליל כי אנשי הפלג לא מסתפקים בהבעת מחאה ובהשמעת קולם גרידא, אלא רוצים להשליט בכח הזרוע את השקפתם וכל הדרכים כשרות לדעתם, בכדי לבצע את מחשבותם. אזרחים רבים נאלצו לספוג נזקים קשים בעקבות הפגנה חסרת רגשות והתחשבות זו, עוד יצוין כי ההפגנה במודיעין עילית נערכה בשעות הבוקר ולא בשעות אחר הצהרים בכדי לא לגרום לשיבושים לחתונתו של אחד מאנשי הפלג שנערכה באותו ערב באולם הדסים המקום במודיעין עילית,דבר המראה באופן חד מאוד את האינטרסנטיות של אנשי הפלג, ורחוק מלהביע השקפה טהורה .  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A041:B696:66ED:7345:96D7:7F76 15:15, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

אין טעם לבוא לכאן ולספר את קלונו של מישהו או טענות. כאן זו אנציקלופדיה, אם יש חומר מגובה במקורות ניתן להפנות אליו. למחאות וזעקות יש במות אחרות. ביקורת - שיחה 16:22, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

ועוד, הנושא כאן הוא המחלוקת, לא הפלג הירושלמי. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 16:03, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

שלישית, זה קשור לפלג בדיוק כמו שזה קשור לעדה החרדית, כך שמיניה וביה אין טעם לדון בזה. אולי בערך גיוס חרדים לצה"ל. בקרה וייעוץ • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 16:05, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

אולי תסבירו באמת למה אין ערך על הפלג הירושלמי? חושב על - שיחה 16:14, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

לדעתי מספיק הערך על הרב שמואל אוירבך. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 16:42, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

הערך הנוכחי הוא על הפלג הירושלמי, מפני הכבוד הוא נוסח בצורה שמדברת על המחלוקת בציבור הליטאי. ביקורת - שיחה 17:03, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

אם ביקורת צודק, אז צריך יותר התייחסות לנושא ההפגנות והאי התייצבות..

בכל מקרה לי זה נשמע מוזר הפלג הירושלמי הוא לא רק "מחלוקת"חושב על - שיחה 17:30, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

"הפלג" בהגדרה הוא רק החלק בפילוג. צריך התייחסות להפגנות ולאי ההתייצבות, אבל אין קטע לכתוב "עוד הפגנות ועוד הפגנות", אלא להתייחס לנושא העקרוני של ההתייצבות, הפסקת המגעים לפתרון בעיית הגיוס עם המערכת וכפועל יוצא - ההפגנות. ביקורת - שיחה 18:02, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

מסכים לגמרי שאין צורך להתייחס ליום הזעם או משהו כזה, אבל לא הבנתי את הפתיח שלך -,"הפלג" בהגדרה הוא רק החלק בפילוג.'חושב על - שיחה 18:06, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

קוראים לזה "פלג" מסיבה מאד פשוטה. אלו ליטאים חרדים רגילים שמובחנים רק בנושא ספציפי שבו הם התפלגו משאר הציבור, לכן המקום שבו אנחנו מתייחסים אליהם כפלג הוא בערך העוסק באותו פילוג/מחלוקת. אם יום אחד הם יתחילו ללכת עם תכלת או לבוש שק באופן קבוע, ייתכן שיהיה מקום לדבר על קבוצה נפרדת מוגדרת בעלת סממנים משלה. ביקורת - שיחה 19:01, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

עניין של זמן. יבוא יום ויהיה צורך בערך על הפלג כציבור בפני עצמו. על פי התקדימים בהיסטוריה מסתבר שעם השנים תהיה זו קהילה נפרדת לחלוטין. כך חסידים ומתנגדים כך העדה החרדית ואגודת ישראל להאמין שרבי עמרם בלוי ורבי משה בלוי היו אחים וקיבלו את אותו חינוך? יוני - שיחה 20:00, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

היו גם קרעים שנתאחו, זה תלוי מאוד בנסיבות, כולל זהות של מנהיגים. לדעתי הערך הוא על המחלוקת ולא על הפלג. נרו יאיר • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 21:47, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מסכים עם כל מילה. רק שההימור שלי הוא: שבעוד כמה שנים נפגוש כאן בערך חדש ששמו מן הסתם יהיה הפלג הירושלמי (כיום הפניה). אשמח מאוד להתבדות. יוני - שיחה 12:54, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

בכל מקרה, אמורה להיות יותר התייחסות לאי התייצבות ולתוצאות שלה, זה בעצם לב המחלוקת...לדעת - שיחה 12:47, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

גם "מהו לב המחלוקת" שנוי במחלוקת... לכן הערך מתאר את העובדות: יש פילוג, וממנו נגזרים אי אלו עובדות. הפרשנות לשורש המחלוקת אינה חלק ממלאכת האנציקלופדיה. ביקורת - שיחה 14:55, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

מכתב תקדימי נגד הפגנות הפלג

נרו. המכתב של הרבנים כנגד הפגנות הפלג הוא תקדימי ולא היה בסבבים קודמים (כמו גם מכתב הרב קנייבסקי שלא מצאתי דרך לשבץ אותו, כי העדפתי לא להרחיב בנושא התקיפות הסדרתיות של הרב רוזן, למרות שלפי דעתי זה בהחלט אמור להיכנס). לא היה מכתב כנגד הפגנות הפלג מעולם, אם ידוע לך אחרת אשמח אם תשתף אותי. אגב, אני לא בטוח שהסבב הנוכחי הוא יותר חמור מסבבים קודמים.-מוישימי • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ח • 13:30, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שההפגנות בשבוע האחרון היו המשמעותיות ביותר, הן מבחינת משך החסימה והן מבחינת מספר העצורים ביום הראשון. זה מובן מאליו שאנשי דגל מתנגדים להפגנות, בין אם הרבנים חתמו על זה ובין אם לא. ייתכן גם שיש מקום לציין את המחאות/התקפות נגד הרב רוזן. מה שהורדתי היה רק הכרוז נגד התקיפות הנ"ל, שלא נראה לי חשוב ברמה אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ח • 20:42, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

בעת שערך זה הוא גם הפנייה ל"פלג הירושלמי" אולי יש מקום להוסיף, אך כערך על המחלוקת פרופר, זה מיותר משום שזה מובן מאליו. גם ההתקפות על הרב רוזן אינן חלק חשוב מהמחלוקת. הערך על הפלג בתכנון אצלי. לדעתכם זה נחוץ? יעלי - שיחה 20:50, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

את הנלענ"ד (ראיתי שר"ת תחום חזק אצלך), שלצערי קרב ובא היום ויהיה ערך שכזה - כתבתי לעיל (בפסקה הקודמת הנושאת את השם הלא נעים: "יום הזעם של הפלג הירושלמי") נחוץ או שיהיה נחוץ בקרוב. אני שמח שאת חושבת כמוני, ועצוב ששנינו צודקים. אבל זה החיים מה לעשות יוני - שיחה 22:48, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

ראה בהארץ על חשיבות המכתבים הנ"ל:”"היו בעבר התייחסויות מינוריות אצלנו בעיתון לעניין, אבל לא בהיקף הזה". אומר אריה ארליך, סגן עורך "משפחה", על הבחירה להתייחס לראשונה להפגנות. לדבריו, "מה שהשתנה זה שלראשונה גדולי ישראל התייחסו לעניין במכתב רשמי. הטאבו נשבר. המדיניות עד עכשיו היתה התעלמות. הימים האלו נגמרו. אני מניח שזה שינוי מדיניות קבוע ולא משהו חד פעמי. הדעה שלנו היא לא מהיום. אנחנו רואים בהם סכנה ציבורית. הם עושים חילול השם ומשחירים את פני הציבור. כל עוד המדיניות הייתה התעלמות אז זה מה שעשינו, אבל ברגע שכבר לא מתעלמים אז אנחנו עושים את זה, וללא כפפות"”.-מוישימי • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 10:24, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

אני שוב לא בטוח מהו נושא הדיון. אין לי התנגדות לציין במשפט אחד שרבני דגל חתמו נגד ההפגנות. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 12:34, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

לא כל הרבנים החתומים במכתב מזוהים לגמרי עם דגל התורה. אבל כתבתי כדבריך.-מוישימי • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 12:53, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

לא זוכר את כל השמות (יש לך קישור?), אבל אם היה ספק לגבי מישהו מהם עד היום - עכשיו כבר אין. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 14:12, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

לא מדוייק גם ש"ס הוציאה מכתב, זה אמנם לא רבנים אבל ההתנגדות להפגנות הייתה על מפלגתית במובנים מסויימים. יעלי - שיחה 14:25, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

ש"ס היא כמובן ש"ס. אם רב ליטאי כלשהו חתם על המכתב - אין ספק שהוא אינו בפלג. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 14:29, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

לא כל ליטאי שהוא לא פלג נהיה אוטומטית דגל התורה, כמו שלא כל רב שחתם אי פעם על מכתב שהפלס מנופפים בו נהיה "פלג".-מוישימי • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ח • 22:11, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

שני חלקי דבריך אינם סותרים את מה שכתבתי, ולכן אין טעם לדון בהם בהקשר זה. האם אתה חולק על מה שכתבתי? נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ח • 23:27, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

זה נכון שהם לא פלג, אבל מה שכתבת לעיל "אין לי התנגדות לציין במשפט אחד שרבני דגל חתמו נגד ההפגנות" שעל פיו ניסחתי, לא נכון.-מוישימי • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ח • 00:11, 29 באוקטובר 2017 (IDT)

שוב, הרשימה לא לפניי. מי שם לא מזוהה עם דגל? נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ח • 00:23, 29 באוקטובר 2017 (IDT)

הרשימה מופיעה בבחדרי חרדים, בלינק. הרב יצחק ברטלר והרב שמחה שיינברג שברשימה לא זכור לי שהזדהו אי פעם עם דגל, ונראה לי שיש עוד.-מוישימי • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ח • 00:28, 29 באוקטובר 2017 (IDT)

שניהם דגל חזק יוני - שיחה 00:39, 29 באוקטובר 2017 (IDT)

שינוי השם למשהו יותר מדייק

ישנן מחלוקות רבות בציבור בעולם בכלל ובציבור הליטאי בפרט. הערך צריך עדכון בפרט לאחר פטירתו של הרב שטיינמן זצ"ל.
בברכה, Tshuva - שיחה 12:39, 28 בדצמבר 2017 (IST)

הייתה אי פעם מחלוקת בסדר גודל כזה בציבור הליטאי? נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 12:42, 28 בדצמבר 2017 (IST)

טרם יהיה כל שיח, Tshuva, יש לך הצעה? • בקרה וייעוץ • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 12:45, 28 בדצמבר 2017 (IST)

מה שקרה זה שבגדול הציבור הליטאי המשיך כרגיל כשהוא חווה פרישה של חלק (די קטן יחסית) המקים לעצמו קבוצה סמי-עצמאית שעדיין לא ברור לגמרי מה היא הגדרתה העצמית, הגם שהיא חרדית אשכנזית באופייה. פרישות מהציבור החרדי המרכזי, היו גם גדולות מזו. הגדולה שביניהן היא אולי הקמת תנועת החסידות. אחת נוספת היא אולי העדה החרדית.

שם הערך (ותוכנו) היה צריך יותר להיות משהו בכוון של "הקמת קהילת בני תורה" או בכלל שיבלע בערך בני תורה שיכתב במהרה בימינו Tshuva - שיחה 12:54, 28 בדצמבר 2017 (IST)

לדעתי אתה ממעיט בגודלו ובערכו של הפלג הירושלמי, ובעוצמתה של המחלוקת. אגב, החסידות קמה שנים רבות מאוד לפני החברה החרדית, ואנחנו גם לא מדברים על חרדים אלא על ליטאים. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 12:58, 28 בדצמבר 2017 (IST)

יש לך נתונים על גודלו של הפלג?

לגבי דוגמת החסידות - קמה כפילוג למיינסטרים היהודי מאמין (ההשכלה והכפירה היו כבר אז גם הן גורם לא מבוטל), כך גם פלגנו. להבדיל, החסידות כן היוותה איום משמעותי על הזרם המרכזי בשעתו והייתה לזרם סוחף. בכל מקרה שם הערך ודאי כללי מדי ואינו מדייק. בנוסף, עם כל החלפת מנהיג העניינים משתנים ומקבלים משמעות חדשה בד"כ. Tshuva - שיחה 13:51, 28 בדצמבר 2017 (IST)

למיטב זיכרוני הצביעו להם 15 אלף איש בשלוש ערים. יש להם כמובן גם בערים אחרות, למשל אשדוד. זה בעיניי לא כל כך קטן. לגבי החסידות אתה טועה בכמה פרטים, אבל זה ממילא לא רלוונטי כאן. אני לא יודע מהם התקדימים שלפיהם קבעת מה קורה בד"כ, אבל בכל מקרה אי אפשר לסמוך על זה. בינתיים אני לא רואה את אנשי הפלג מצטרפים לדגל בגלל שהרב שטינמן נפטר. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 14:08, 28 בדצמבר 2017 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

כך או כך נחזור לנושא הפסקה, ענייננו - שם הערך אינו מפרט כלום מעבר לכך לעצם היות מחלוקת, צריך שם המתאר טוב יותר את הפולמוס הנ"ל. Tshuva - שיחה 14:17, 28 בדצמבר 2017 (IST)

אתה צודק, בוא נחסוך זמן ונמשיך לאחר שתגבש הצעה מסודרת. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 14:19, 28 בדצמבר 2017 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: Tshuva, לא הבנתי. מה קשור פטירת הרב שטינמן, לשינוי שם הערך. אם אתה חושב שצריך לעדכן את הערך, בבקשה. רק זכור שפה לא עוסקים בתחזיות, המצב הסטטי הוא כעת סטטי. אם אתה חושב שהשם לא משקף- תביע שם שמשקף את דעתך ונפתח ע"ז דיון. • בקרה וייעוץ • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ח • 14:20, 28 בדצמבר 2017 (IST)

לא הבנתי את הסיבה לשינוי השם. המחלוקת הייתה ועדיין משמעותית ביותר ויש לה השלכות רבות על הציבור החרדי. גם אם היא תסתיים מחר עדיין יש למאורעות חשיבות. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ח 19:09, 30 בדצמבר 2017 (IST)

המחלוקת זו הסיבה לשינוי השם. אני חושב שה' הידיעה מכלילה מדי. Tshuva - שיחה 16:34, 31 בדצמבר 2017 (IST)

נגד המחלוקת בציבור הליטאי וגם נגד מחלוקת בציבור הליטאי. שמות ערכים צריכים להיות ברורים. ושני שמות אלו אינם ברורים די הצורך. יוניון ג'ק - שיחה 14:39, 6 בינואר 2018 (IST)

אני לא רואה כאן שום הצעה טובה יותר מהמצב הנוכחי. השם מחלוקת בציבור הליטאי ללא ה' הידיעה, בוודאי אינו מוצלח ואינו מגדיר מאומה. הן אמת שהשם הנוכחי אינו מושלם כלל, אבל כאמור אינני רואה אופציה נגדית. פיראוס - שיחה 18:33, 6 בינואר 2018 (IST)

ראה תנועת החסידות לא ראיתי ערך "המחלוקת בין חסידים למתנגדים", כפי שהוגדר כבר לעיל השם הנכון של הערך הוא לכאורה "הפלג הירושלמי" או שם אחר שמתייחס לקבוצה ולא למחלוקת שנוצרה בעת הקמת הפלג.-מוישימי • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 09:15, 7 בינואר 2018 (IST)

יש ההתנגדות לחסידות. במקרה של החסידות היא צמחה מלכתחילה כדבר חדש. במחלוקת בציבור הליטאי שני הצדדים טוענים שהם ממשיכים את המסורת. נרו יאיר • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 11:46, 7 בינואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

בחלוף זמן רב כל כך מאז החל הדיון, ובהיעדר הסכמה רחבה לשינוי שם הערך - הרי שההצעה לשינוי שם הערך נדחית, ולפיכך אני מסיר את התבנית {{שינוי שם}} מדף השיחה הזה. מי שעדיין סבור שיש צורך בשינוי שם הערך הזה - מוזמן לפתוח בהצבעת מחלוקת. מי שזקוק לעזרה טכנית לעשות זאת - מוזמן לפנות אליי בדף השיחה שלי. בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 15:00, 26 בינואר 2018 (IST)

סתירה

אם הרב שלמה זלמן אוירבך מוצג כמי שנמנע להביע עמדה, מדוע שורה קודם לכן הוא מוצג כאחד מרבני דגל התורה בירושלים? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.117.249.196 17:12, 25 בפברואר 2018 (IST)

לא כתוב את זה. כתוב שהוא יחד עם הרב אלישיב "בלטו יותר כפוסקים ופחות עסקו בהנהגה ציבורית". • צִבְיָה • שיחה • י' באדר ה'תשע"ח 17:18, 25 בפברואר 2018 (IST)

כתבה בקישור חיצוני

יעלי: אין כמעט קישורים מהתקופה האחרונה, ולהזכירך: 1. הערך לא עוסק בפלג הירושלמי, אלא בפילוג; 2.קישורים חיצוניים ניתנו בדיוק למטרה זו - הרחבה של הנושא בדברים שלא רלוונטיים לגוף הערך, אך יכולים להעשיר מן הצד. אבקש להשיב את הקישור לערך. דגש - שיחה 08:13, 3 בדצמבר 2018 (IST)

לא חושבת. נחכה לקישור ראוי, בטח כבר עכשיו אתה יכול למצוא אם זה דחוף לך. ההלצה הזאת של גפני שהולידה כתבה שטותית ולא מקיפה של כתב שכבר נמצא בקישורים החיצוניים, לא רצויה. יעלי - שיחה 16:07, 3 בדצמבר 2018 (IST)

בחירות 2018 נתנו לראשונה יחסים של דגל מול עץ

נרו יאיר לבחירות אלו יש משמעות דרמטית על הכרת סדרי הכוחות במחלוקת (ראה למשל כאן את דברי יושבי חו"ל שנראה שרק כעת הבינו את סדרי הכוחות "מיעוטא דמיעוטא") לצערי עוד לא קם מישהו רציני שעשה ניתוח טוב של הנתונים, אבל בנתונים הבסיסיית הקיימים שהבאתי ומחקת, יש בכדי להבין את היקף סדרי הגודל, יש גם את התמיכה בעופר ברקוביץ' שבעיני זהו שיא חדש בעומק המחלוקת בין הפלג לדגל.-מוישימי • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 11:38, 3 בדצמבר 2018 (IST)

ידידי, אתה קצת נסחף בתיאור הדרמטי. האדמו"ר מנובומינסק אינו מייצג אפילו את כל מועצת גדולי התורה (כמדומני ששם דווקא יש רוב לתומכי הפלג), קל וחומר שאינו הדובר היחיד של "יושבי חו"ל". גם לו לא התחדש כלום בעקבות הבחירות האלה, שדווקא לא תומכות בטענת "מיעוטא דמיעוטא". יותר קרוב לרבע או לחמישית. הרי בבחירות הקודמות הם קיבלו פחות, אז מהי המשמעות הדרמטית? נכון, דגל כועסים שעץ תמכו בברקוביץ, כמו שאגודה כועסים שדגל לא תמכו בדייטש, ועץ צועקים איך דגל תמכו בעינת קאליש וברב הקונסרבטיבי שמינתה כסגן. כל אחד רואה אצל היריב, כשנוח לו, שיא חדש של הידרדרות איומה ונוראה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 11:49, 3 בדצמבר 2018 (IST)

אין באף מקום תוצאה של רבע. היחס בקולות הוא בין 15 ל 18 אחוזים מתוך כלל הקולות הליטאים, שזה פחות מחמישית וזה "מיעוטא דמיעוטא". לא באתי לדבר על דעתו של האדמור מנובומינסק והלגיטימיות שלה (היה זמן שהוא חשב כנראה קצת אחרת) אלא על ההגדרה שהוא השתמש בה "מיעוטא דמיעוטא". הגדרה שאיש לא היה נוקט בה לפני תוצאות הבחירות. לא אמרתי שהתמיכה בברקוביץ זו "הידרדרות", זה כן מעיד על עומק הקרע (אגב, יש משהו גם בזה שלא תמכו בדייטש, אחרי שבבחירות קודמות הכריזו שמבחינתם העיקרון הוא לתמוך בחרדי יהיה מה שיהיה)-מוישימי • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 12:01, 3 בדצמבר 2018 (IST)

כשאומרים "מיעוטא דמיעוטא" לא מתכוונים בדרך כלל לחמישית ואפילו לא לשישית, אבל העיקר הוא שלא הבנתי מה התחדש עכשיו, כשבבחירות הקודמות הם קיבלו עוד פחות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 12:07, 3 בדצמבר 2018 (IST)

כי בבחירות קודמות לא ידעו כמה דגל. ההנחה הרווחת של מי שלא בתוך העניין הייתה שהם לפחות שליש מהציבור הליטאי. מן הסתם ניתן למצוא חשבונות שונים כאלו גם בדפי השיחה בויקיפדיה.-מוישימי • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 12:19, 3 בדצמבר 2018 (IST)

הם קיבלו 14 אלף קולות בשלושת היישובים הליטאיים הכי גדולים (ירושלים בני ברק ומודיעין עילית). זה ממש לא נראה כמו שליש או יותר. לי זכור שגם אז דובר על כחמישית. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 12:28, 3 בדצמבר 2018 (IST)

זה שירושלים היא "ליטאית" יודעים רק היום, וזה שבני ברק ליטאית עדיין נתון לויכוח.-מוישימי • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 12:35, 3 בדצמבר 2018 (IST)

הנושא כאן אינו אם יש יותר ליטאים או חסידים או חילוניים. פשוט שהיישובים עם הכי הרבה ליטאים הם כנ"ל. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 13:10, 3 בדצמבר 2018 (IST)

אני חושב שהצדק עם מוישימי, המאבק עודנו מתמשך, יש חשיבות לכל פילוח של יחסי הכוחות שבמקרה זה בא לידי ביטוי בבחירות המוניציפליות, ישנם תמיד את אותם שיושבים על הגדר ומאחורי הפרגוד מביעים את דעתם, כך התחזקה עץ בבני ברק ובירושלים. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 14:31, 3 בדצמבר 2018 (IST)

אני מסכימה עם נרו יאיר. אין טעם לפרט כל מערכת בחירות מה קרה. זה לא רלוונטי לערך הזה. אולי לערכים על המפלגות. בערך הזה צריך לפרט על ראשית המחלוקת ועל אירועים מרכזיים בעלי השפעה. מערכת הבחירות האחרונה לא יוצאת דופן. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט 14:55, 3 בדצמבר 2018 (IST)

פילוח קולות הבוחרים הנו מדד ליחסי הכוחות, אם מפלגת דגל התורה הביאה 6 מושבים מול מושב אחד לפלג, זהו מידע חדש שלא היה עד כה בערך (כך גם הכשלון באלעד ובביתר ומאידך הנצחון בבני ברק ובבית שמש). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 15:08, 3 בדצמבר 2018 (IST)

תודה לצביה. אני מסכים עם חסר תקנה שיש מקום לציין כמה הצביעו לעץ בכמה ערים , לצד הערכה מה היה כוחה של דגל. החלק האחרון מסובך יותר, כי במקומות רבים היא רצה עם מפלגות נוספות. הדגש כאן הוא על תמונת המאקרו, כמה קולות בסך הכול לכל צד. אין צורך לציין את מי הריצו, את מי ביטלו ואיך קוראים לסגן ראש העיר מטעמם בפרדס חנה, גם אם היה קיים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 15:11, 3 בדצמבר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ כמו צביה. דגש - שיחה 15:20, 3 בדצמבר 2018 (IST)

מסכים עם נרו יאיר, ואני חושב שגם מוישימי יסכים לכך, הצגת הנתונים = מס' הקולות החרדים ומתוכם מספר המצביעים לדגל בנפרד או ליהדות התורה (בירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר ואלעד), ואם מישהו יוכל לעשות דיאגרמה לסיכום מה טוב. חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 15:25, 3 בדצמבר 2018 (IST)

אי אפשר לעשות דיאגרמה, כי יש הרבה מקומות שעץ לא רצה, והרבה מקומות שדגל לא רצה לבד. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 15:45, 3 בדצמבר 2018 (IST)

לא יודעת אם דיאגרמה אבל רצוי לתת מספרים. זה הדבר היחיד שישנו בבליל כל ה"פרשנויות" הנגועות מכל הצדדים. מקרי הבוחן הם מקומות כמו אלעד, ביתר, בית שמש וירושלים, ששם כל האשכנזיות הלכו לבדן. סיכום של כל אלו (רוחב מדגם לא רע) מביא למשהו בין 15-20 אחוזים. את זה כדאי לציין. יעלי - שיחה 16:12, 3 בדצמבר 2018 (IST)

בדיוק זה מה שאני בא לכתוב, אמנם בבית שמש לא רצו לבד. ומבחינת אחוזים מדובר על 15-18 אחוז מהציבור הליטאי.-מוישימי • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 16:21, 3 בדצמבר 2018 (IST)

אגב חסר תקנה הגידול בירושלים די חופף (וקצת מתחת) לגידול הטבעי שיש גם בדגל ואגודה.-מוישימי • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 16:26, 3 בדצמבר 2018 (IST)

מעניין מה שאתה אומר, כי לפי ליצמן כנראה הייתה מגיפה בקרב מצביעי אגודה . חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ט • 16:34, 3 בדצמבר 2018 (IST)

"חוק הגיוס" עוסק (גם) בשחרור בני ישיבות

דגש חזק מה שמכונה "חוק הגיוס", אכן ראוי לביאור, ותודה לדוד שי, מדובר על הסעיפים בחוק שירות ביטחון המעניקים מעמד לבני הישיבות (כלומר דיחוי, ולאחר מכן פטור), זאת על רקע פסילת ההסדרים הותיקים על ידי בג"צ, כאשר במקביל נעשים מאמצים לשלב בסעיפים אלו מאמצים להגביר גיוס בקרב החרדים. כל זה לאחר שההסדרים הקיימים בוטלו על ידי בג"צ. אם תרצה תוכל להתווכח על כמה החוק הוא חוק "גיוס", ועד כמה הוא חוק "דיחוי", ובשביל זה יש פוליטיקאים מכל קצוות הקשת (ראה למשל יאיר לפיד בטוויטר), אבל לכתוב על זה "לא נכון" זה פשוט בושה לאינטלגנציה.-מוישימי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט • 10:25, 25 בדצמבר 2018 (IST)

החוק לא עוסק ב"שחרור" בני ישיבות, משום שהם מעולם לא גויסו בפועל, ואין להם מעמד חייל. יש להבחין בין "פטור", "דיחוי" ו"שחרור" (לפחות למען כבודה של האינטלגנציה). — דגש – שיחה 10:27, 25 בדצמבר 2018 (IST)

שחרור לא משמעותו שחרור מגיוס בפועל, אלא שחרור מחובת שירות, "הענקת דיחויים" יותר טוב לך? אז תתקן, למה לבטל?. אני כותב שיחרור כי מבחינתי זה פשרה בין "דיחוי" ל"פטור". בעקבות דיון שהיה לי עם נרו יאיר בעבר שאמר שההסדר הוא פטור לגמרי בגלל שבגיל 24 מקבלים פטור.-מוישימי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט • 10:31, 25 בדצמבר 2018 (IST)

• כדאי להמתין לתגובה לפני שמחזירים עריכה שנויה במחלוקת. אז ככה: מי שהוטלה עליו חובה מסוימת ונפטר הימנה – זה לא שחרור זה בעברית פטור. שחרור הוא יציאה ממסגרת בה שהו בפועל.
• לגבי "פשרה" – לכתוב משהו שלישי זה לא פשרה, זה פשוט משהו שלא נכון לכו"ע.
• אני חושב שנוסח "חוק העוסק בהסדרת מעמדם של בני הישיבות, ובעידוד גיוס הציבור החרדי" הוא הנכון ביותר. — דגש – שיחה 10:41, 25 בדצמבר 2018 (IST)

• אחרי שהסברת מה הנקודה, כתבתי בצורה מדוייקת שמסדירה את חוסר ההבנה שאתה חושש ממנו וכתבתי: שחרור מחובת שירות. זה משפט בהחלט נכון ומדוייק.
• שימוש בלחצן השחזור במקרה זה הוא לא חברי ופוגע בויקיפדיה ראה בדף שיחתך.
• הסדרת מעמד זה נוסח מעורפל ולא מבטא במקרה זה שנועד לבאר.-מוישימי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט • 10:53, 25 בדצמבר 2018 (IST)

• עניתי כבר מקודם, אנחנו חוזרים על טענות.
• (זו הטעיה להציג זאת כאילו זה עונה על הנקודה השנייה, אבל ניחא) – יש לחצן שחזור ויש כפתור ביטול, אינני רואה כל פגם בשימוש בזה השני. חזרה על עריכה לעומת זאת, פוגעת בוויקיפדיה יותר וגם אסורה לפי הנהלים
• הסדרת מעמד זהו הניסוח המדויק ביותר – הוא נותן מעמד חוקי לבני הישיבות. זוהי משמעות הסדרה. — דגש – שיחה 11:03, 25 בדצמבר 2018 (IST)

לא הסברת מה הבעיה בנוסח "שחרור מחובת שירות", זה משפט לא נכון תחבירית? זה לא מבטא את מה שזה? שחרור בני הישיבות מחובת השירות המוטלת על כל בן 18 במדינת ישראל על פי חוק שירות ביטחון. כן מתאים לך?..-מוישימי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט • 11:08, 25 בדצמבר 2018 (IST)

אנסה לענות בפעם האחרונה: "שחרור" – "חובה" לא הולך ביחד. — דגש – שיחה 11:09, 25 בדצמבר 2018 (IST)

החוק העוסק בהסדרת אי-גיוסם של תלמידי הישיבות, ועידוד גיוס בציבור החרדי. יותר טוב?-מוישימי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט •

זה יותר טוב, אין לי התנגדות. — דגש – שיחה 11:21, 25 בדצמבר 2018 (IST)

אוקיי מוסיף.-מוישימי • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט •

התיקונים לחוק עוסקים בגיוסם של חלק מתלמידי הישיבות ובדחיית השירות שהופכת בסופו של דבר פטור עבור היתר, שלפחות בינתיים הם הרוב. שניהם נכונים. נרו יאיר • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט • 15:01, 25 בדצמבר 2018 (IST)

משתמש:נרו יאיר, החוק עוסק גם בעידוד גיוס. — דגש – שיחה 12:59, 8 בינואר 2019 (IST)

עריכה שלי שבוטלה

נרו יאיר- א. אם כבר אז הם משתמטים ולא עריקים, שהרי הם לא היו במסגרת הצבא והם בורחים ממנו ב. זה דבר שנתון במחלוקת, החרדים הרי לא חושבים שהם משתמטים מהצבא, ולכן צריך לשנות כמו ששיניתי. עורך א.ע • שיחה • ט' בסיוון ה'תשפ"א • 23:56, 19 במאי 2021 (IDT)

א. מי שלא מגיע ללשכת הגיוס למרות התראות הופך בסופו של דבר לעריק לכל דבר ועניין. ב. גם יש גנבים ועבריינים אחרים שחושבים שהם עושים צדק. יש כמובן הבדל מוסרי, אבל אנחנו מתנסחים לפי ההגדרות החוקיות, לא לפי האופן שבו העבריין רואה את מעשהו. ג. אין צורך לתייג אותי כשאתה מגיב לדבריי. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשפ"א • 00:18, 20 במאי 2021 (IDT)

א. יש הבדל ברור בין עבריינים לבין הציבור החרדי, העבריינים אין להם אידיאולוגיה והם לא ציבור, והציבור החרדי כן. ב. בנוסף, בהקשר של הדברים העניין של העריקות לא רלוונטי. מדובר שם על היחס של הרבנים למעצרים של בחורים, לכן מה שרלוונטי זה שהם בחורים לא אם הן עריקים או לא.

אני רוצה שעוד אנשים יביעו את דעתם, אני מתייג את ספסף, אורז בסמטי ודגש. הנידון- שינוי בפסקה הפלג הירושלמי לאחר פטירת הרב אוירבך מהשם "עריקים" לשם "בחורים" או שם ניטרלי אחר. עורך א.ע • שיחה • י' בסיוון ה'תשפ"א • 12:54, 21 במאי 2021 (IDT)

אני בעד עריקים. עריקים, הם אנשים שהשתמטו מהצבא, ועריק היא המילה המדויקת יותר. גם אם זה לא נשמע ניטרלי, כי עריק נשמע כמו מישהו שהיה אבל ברח, זה כן ניטרלי, כי בצבא, עריק, ואני אצטט "היעדרות משירות צבאי ללא אישור מכל סיבה שהיא – השתמטות משירות סדיר, בריחה מהבסיס בזמן בו החייל מחויב לשהות בו, אי התייצבות בהתאם לצו מילואים או לכל צו אחר וכו'", זה צו גיוס. ספסף • ספספוני בספסופיכם 13:00, 21 במאי 2021 (IDT)

כמו כן, תוכל לראות את פירוש המילה בצבא בניסוח שונה בערך על עריקה ספסף • ספספוני בספסופיכם 13:01, 21 במאי 2021 (IDT)

המילה "עריק" מתארת את המצב במדויק. דרדק • שיחה • י' בסיוון ה'תשפ"א • 15:32, 21 במאי 2021 (IDT)

לא עוצרים בחורים, עוצרים כאלו שמוגדרים כעריקים בעילת עריקותם. דגש - שיחה 22:02, 22 במאי 2021 (IDT)

זקוק עדכון עקב פטירת הרב גרשון אדלשטיין זצל

וכו' נעם פונד - שיחה 17:20, 30 במאי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במחלוקת בציבור הליטאי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.upf.co.il/file/209287831.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160304202806/http://www.upf.co.il/file/209287831.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:25, 23 בינואר 2024 (IST)