שיחה:מנחם מנדל גרליץ/ארכיון 1

נייטרליות

זוכרני מילדותי שקראתי את אחד מספריו של גרליץ (הספר על הרב זוננפלד), ומאוחר יותר נוכחתי לראות שהוא מוטה באופן חריף לכיוון העדה החרדית. דוגמא אחת מני רבים הייתה התייחסות לרב זוננפלד כאל רבה של ירושלים, בזמן שהיה רבה של העדה החרדית בירושלים. הערך חסר מאוד עד שיובא פירוט בנושא הכתיבה הסובייקטיבית. נת- ה- - שיחה 18:22, 21 במאי 2010 (IDT)

תגובה לנתנאל

אין ספק שאתה מנוע ממניעים אישיים, כתוצאה מכך שלמדת בישיבת הר המור.

1). כל בר בי רב יודע שבמן היישוב הישן עוד לא היה התארגנות בשם "עדה חרדית" ראה ערך יוסף חיים זוננפלד, ונקראו אז בשם "יראים".

2). מנחם גרליץ היה נועץ עם הרב שפירא ז"ל ראש ישיבת מרכז. והדברים ידועים.

3). כדרכה של ויקיפדיה ניתן לכתוב ביקורת (בגבול הטעם הטוב) אך לא להשחית עובדות גם אם אינם עולים בקנה אחד עם השקפת עולמך.

תנסה בכל אופן להתייחס לגופם של דברים במקום להתייחס לזהות הכותבים. גרליץ מכתיר בספריו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, בזמן שהיה בוודאי תלמיד חכם חשוב, אך שימש רק כרבה של העדה החרדית בירושלים, לאחר שזו פרשה מהוועד הכללי, בין השאר בעקבות מינויו של הרב קוק לתפקיד רבה של ירושלים. אין פה מקום לדיאלוג, יש פה הטיה ברורה מצידו של גרליץ. נת- ה- - שיחה 11:34, 23 במאי 2010 (IDT)

נו טוב. הוא קורא לספרו "מרא דארעא דישראל" שזה בעברית פשוטה "הרב הראשי לישראל". ככה מקובל עד היום לקרוא בחוגי העדה החרדית לגאב"ד העדה. ברור שזה ספר מוטה ולא הסטורי אובייקטיבי. --שפ2000 - שיחה 11:50, 23 במאי 2010 (IDT)

גם הספר "ירושלים של מעלה", שמוגדר בערך כחוצה מגזרים בציבור הדתי, הוא למעשה אנטי ציוני. זכור לי מילדותי משפט אחד, על מאן דהוא שביקש לא לחרות על מצבתו שום תואר פרט לזה: "התנגד כל ימיו לציונות בכל כוחו". עזר - שיחה 11:54, 23 במאי 2010 (IDT)

לכל המלינים עובדה היא שכל המכבד עצמו קרא אי פעם בספריו אם זה מרא דארעא דישראל אם זה ירושלים של מעלה אם זה בדרכי אבותינו. ולדברי עזר על סיפור שאחד ביקש לחרוט על מצבתו התנגד כל ימיו לציונות.. אין זה פוסל את הספר, ללא ספק שהיו בירושלים של אז טיפוסים וטיפוסים שונים, האם באנו לכאן כדי לשכתב את ההיסטורה, ובפרט שלא ניתן לכתוב ביקורות על ספרים ללא אסמכתא מפורשת וכפי שכבר כתב גוונא.

גוונא, חייבים לציין באיזה שהו אופן את חוסר האובייקטיביות בספריו של גרליץ, אם אנחנו מתעלמים מנקודה זו אנו חוטאים לאמת. נת- ה- - שיחה 21:26, 23 במאי 2010 (IDT)

למה לא לכתוב שהוא מספר את דברי ימי ירושלים "מנקודת המבט של העדה החרדית", או משהו כזה? אני ואתה - שיחה 23:17, 23 במאי 2010 (IDT)

זה בערך מה שכתבתי, אבל גוונא לא הסכים. נת- ה- - שיחה 23:45, 23 במאי 2010 (IDT)

לא, אתה כתבת דברי ביקורת על הספר שהדברים שבו אינם אובייקטיביים. אני אשנה בערך, ונראה מה גוונא יגיד עכשיו... אני ואתה - שיחה 00:07, 24 במאי 2010 (IDT)

חושבני שהגדרתו ותיוגו כאיש העדה החרדית אינם נכונים. למרות היותו חתנו של הרב שינברגר, ניתן לומר בהגדרה כללית כי הוא הקים בית אגודאי. גרש - שיחה 00:36, 24 במאי 2010 (IDT)

@אני ואתה, המשמעות של כתיבה מתוך נקודת מבט של מחנה אידאולוגי היא אי־אובייקטיביות, זה אותו דבר במילים שונות. אגב, אין שם מיוחד לתיאור היסטורי מנקודת מבט לא נייטרלית? @גרש, באר ופרט את טענתך. נת- ה- - שיחה 09:13, 24 במאי 2010 (IDT)

יש הבדל בין ניסוח ביקורתי לבין ניסוח המתאר בצורה מתונה. אך לאור הטענות על אי שייכותו ל'עדה', אני תומך בניסוח של טיפוסי, עד שיוכרע כאם באופן אחר. (אולי אפשר לחשוב על ניסוח ביניים שיבטא את שייכותו לצד היותר קנאי של היהדות החרדית בלי להגדירו כשייך לעדה ובלי להצמיד לו מילת ביקורת כמו 'קנאי' או 'אנטי ציוני'). אני ואתה - שיחה 12:54, 24 במאי 2010 (IDT)

נת, זו חתיכת התלבטות. בכל אופן, אם אנחנו מספיק רציניים, נוכל לעמת את ספרו עם ספרות מחקר של היסטוריונים מקובלים, ולהדגים את נקודת המבט המסויימת שלו.

בכל אופן, נדמה שעד להבאת מקורות זה טיפשי להתוכח על נוסח שנניח עליו תבנית דרישת מקור. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:41, 24 במאי 2010 (IDT)

לנתנאל

הגזמת!! ממתי גרליץ הוא איש העדה החרדית כאשר הוא היה ממיקימי מפלגת עץ בזמנו מטעם הרב שך, גם אביו דוד גרליץ היה ממובילי המאבק נגד ההכשר של העדה החרדית והוא היה הראשון שלקח הכשר של בעלז, גם הלבוש של גרליץ הוא חסידי לכל דבר, אתה עושה ממך ומויקיפדיה ליצנות ממש, הייתי חייב להחזיק את הבטן כאשר קראתי את המשפט שהוא איש העדה החרדית ושהוא כותב מנקודת מבט של העדה החרדית, חבל חבל שאתה יורד לרמות כאלו. אולי הרב בן ציון שפירא יצליח לשכנע אותך ואז תווכח כמה ליצנות יש במשפטים האלו, וכמה גוונא צדק

נכון יותר לכתוב מנקודת מבט של היהדות החרדית, שכן הוא במוצהר אינו שייך לעדה החרדית, וכידוע רבים בציבור הכללי מערבבים את היהדות החרדית עם העדה החרדית מחוסר ידיעה. טיפוסי - שיחה 12:43, 24 במאי 2010 (IDT)

האם היהדות החרדית רואה ברב זוננפלד וברב דושינסקי את הרבנים הראשיים האשכנזים של ירושלים קודם קום המדינה, במקום הרב קוק והרב פרנק? כמדומני שזו נקודה ייחודית לעדה החרדית, הציבור החרדי הכללי מכיר באמת ההיסטורית (תקנו אותי אם אני טועה). אני מודה בהחלט שאינני מכיר את גרליץ האיש או את לבושו, אבל אני מכיר קצת את כתביו. אלמוני יקר הוספת מידע חשוב פה, כדאי לשלב את החלק העיקרי בערך. נת- ה- - שיחה 14:39, 24 במאי 2010 (IDT)

הגרעין הקשה של הציבור החרדי לא רואה ברב קוק את רבה של ירושלים, כשם שלא רואה ברב לנדא את רבה של בני ברק (אלא כרב מטעם), וכשם שהוא לא הכיר ברב ז'ולטי כרבה של ירושלים (אלא סתם כפוסק חשוב). גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:44, 24 במאי 2010 (IDT)

נתנאל, הסבר קצר, היות והיהדות החרדית לא קיבלה את מרותה של הרבנות הראשית, ולמשל של הרב קוק בשעתו, אם כן זהותו של רבה של ירושלים לא נקבעת לפי הצבעתם של נציגי העיריה ומשרד המשפטים, אלא לפי אישיותו של הרב שהשפעתו רבה ומכריעה בעניני העיר כמו למשל הרב זוננפלד בשעתו, אז נכון שמבחינת האנציקלופדיה הממלכתיות קובעת, אבל מנקודת מבטה של היהדות החרדית הדברים שונים לחלוטין, ומבחינתה זה אמת, כמו שמצטטים תמיד (בטעות אגב): איש באמונתו יחיה.טיפוסי - שיחה 16:05, 24 במאי 2010 (IDT)

טיפוסי, אתה טועה מאוד. רוב בניין ומניין של הציבור הדתי בירושלים (אז עוד לא הייתה חלוקה לדתי / חרדי) קיבל את הרב קוק ובוודאי את הרב פרנק ואת הרבנות הראשית, למעט העדה החרדית ותנועת אגודת ישראל שהייתה קשורה אליה (ראו בערך עליה). רק בשנים מאוחרות יותר חלק משמעותי מהציבור הדתי דאז עבר להיות מזוהה עם אגודת ישראל, אבל אגודת ישראל התמנתה בדעותיה אז. נת- ה- - שיחה 23:17, 24 במאי 2010 (IDT)

אם אתה מוריד את העדה החרדית ואת אגודת ישראל, מי נשאר? אנשי תנועת המזרחי!, ולהם אתה קורא רוב בנין ומנין? ושוב, אין להשוות בין הרב קוק לבין הרב פרנק ביחס החרדים אליהם, כאמור כל רב לגופו. טיפוסי - שיחה 13:58, 25 במאי 2010 (IDT)

נשארים גם כל הבלתי מפלגתיים, שזה רוב בני ירושלים דאז, כמו הרבנים צבי פסח פרנק, יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (ראש ישיבת עץ חיים), יוסף גרשון הורביץ (ראש ישיבת מאה שערים - אם כי, אם אני לא טועה הוא גם היה במזרחי), חיים לייב אויערבאך (אבא של הגרש"ז) ועוד רבים. אלה שהזכרתי חתמו על מינויו של הרב קוק לרבנות ירושלים. יש אגרת של הרבי מגור (ה"אמרי אמת"), כמדומני בספר מכתבי תורה שלו, לאחר אחד מביקוריו בארץ כשניסה לעשות שלום בין המחנות בירושלים, ובו הוא כותב שניתן ללמוד על מידותיו התרומיות של הרב קוק מכך שלמרות שרוב בני ירושלים הם על צידו - הוא אינו תוקף את "הרבנים הזקנים" (דהיינו הרב זוננפלד והרב דיסקין). בנילה - שיחה 14:39, 25 במאי 2010 (IDT)

שיכתוב ההיסטוריה, טוב שיש ויקיפדיה, הנה ציטוט מהערך הרבנות הראשית לישראל הציבור החרדי ערער גם הוא על מעמדה של הרבנות. בראש קבוצה זו עמדו הרב שמואל סלנט והרב יוסף חיים זוננפלד. התנגדותם למעמדה של הרבנות נבעה הן מחוסר רצונם בגוף על שכזה, והן מחששם ממיסוד קשר שוטף בין הממסד החילוני לרבנות, אשר עלולה להביא לידי התערבותו בחינוך ובהלכה הדתית אגב, חייבים להבחין בין תחילת רבנותו של הרב קוק שגם יצא לביקור עם הרב זוננפלד, לבין התקופה שהתחבר לציונות, ונראה שישנם אינטרסנטים שמעוניינים לטשטש את ההבחנה הזו. טיפוסי - שיחה 15:01, 25 במאי 2010 (IDT)

תיקנתי שם. הרב סלנט נפטר בחודש אב תרס"ט, למעלה מעשור לפני הקמת הרבנות הראשית. בנילה - שיחה 15:06, 25 במאי 2010 (IDT)

זכות הוא לרב גרליץ שבדף שיחתו יובהרו דברים מן ההיסטוריה רצופת המאבקים ביישוב הישן. טיפוסי - שיחה 15:19, 25 במאי 2010 (IDT)

גם אני תיקנתי שם, רוב הציבור הדתי בארץ ובירושלים עמד לצידו של הרב קוק, אבל בקרב חוגים מסויימים נפוצה הדעה כאילו העדה החרדית הקטנה הייתה גוף משמעותי, למרבה הצער לגרליץ ישנו חלק בזה היות וכך הוא מציג את ההיסטוריה בספריו, וזו גם נקודה בולטת של הסובייקטיביות בספריו, ולכן גם הבעייתיות בספריו. טיפוסי, שים לב גם לפרק העדה החרדית#תולדות העדה שעוסק בנושא הקשר בין אגודת ישראל הירושלמית לעדה החרדית, וההבדל המשמעותי בין הסניף הירושלמי של אגודת ישראל לתנועה בכללה, ומכל זה תראה שאגודת ישראל הירושלמית של ימי המנדט הייתה עוד גוף, ולא כמו היום שהיא מרכזת ציבור משמעותי. הבלתי מפלגתיים היו קבוצה משמעותית, וגם אנשי המזרחי היו קבוצה גדולה, אגודת ישראל והעדה החרדית היו קבוצה קטנה. נת- ה- - שיחה 22:51, 25 במאי 2010 (IDT)

החזרתי לגירסה יותר יציבה, נא להמשיך את הדיון בדף השיחה שם. טיפוסי - שיחה 18:42, 26 במאי 2010 (IDT)

ואף יותר מכך: הציבור החרדי כלל לא רואה את מוסד הרבנות כמוסד בעל חשיבות; מבחינתו תלמידי החכמים המשפיעים כלל אינם רבני ערים, אלא מובטלים... ע"ע החזון איש, הרב שך, הרב מבריסק, הסטייפלער ושות'. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:15, 24 במאי 2010 (IDT)

לא ברורה כוונתך, האם הציבור החרדי חושב את מנהיגיו למובטלים חלילה, אגב, ההשוואה בין הרב קוק בשעתו להרב לנדאו רב ואב"ד בני ברק, ביחס החרדים אליהם, תמוהה. טיפוסי - שיחה 16:19, 24 במאי 2010 (IDT)

לא הבנת אותי. אני מתכוון לעיקרון הבא: על פי הגישה של הציבור החרדי אין קשר בין משרת רבנות לבין השפעה ומשמעות ציבורית. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:24, 24 במאי 2010 (IDT)

בעיקרון אתה צודק, ובפרט היום שכל אחד קשור לקהילתו ולרבו, אולם בכל זאת יש לזכור שהציבור החרדי יודע להבחין בין רב שהתמנה בגלל שהיה קרוב למאכערים, לבין רב שהינו משכמו ומעלה, וכן בין רב שדעותיו ההשקפתיות חרדיות למהדרין, לבין רב מטעם שמנסה למצוא חן בעיני השלטון, ואכמ"ל. טיפוסי - שיחה 16:32, 24 במאי 2010 (IDT)

גוונא, השינוי של הציבור המכונה כיום חרדי ביחסו לרבנות הראשית חל בתקופה מאוחרת יותר, בזמן היווסדה היא הייתה ממש הרבנות הראשית לישראל, למעט העדה החרדית. נת- ה- - שיחה 23:18, 24 במאי 2010 (IDT)

אני לא חושב כך, אבל אין לי הוכחות משכנעות. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 00:46, 25 במאי 2010 (IDT)

כמדומני שעל יום ייסוד הרבנות הראשית הקנאים דאז הכריזו עליו כיום צום ראה בספרות הרלונטית.. ובערך הרבנות הראשית לישראל אורח נוטה ללון.

האם

גרליץ חסיד נדבורנא? ככל הידוע לי התשובה היא חיובית ומקומה בפתיח. טיפוסי - שיחה 12:44, 24 במאי 2010 (IDT)

מרדכי גרליץ בן דודו של מנחם גרליץ הוא חסיד נדבורנא מנחם גרליץ הוא חסיד סטריקוב במקור שניהם חסידי סטריקוב ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגב, הסופר מרדכי גרליץ זכאי לערך בזכות עצמו. טיפוסי - שיחה 16:36, 24 במאי 2010 (IDT)

אדרבה, הרם את הכפפה, ובלשון חכמים: קריינא דאיגרתא איהו ליהווי פרוונקא. בהצלחה, גרש - שיחה 22:24, 25 במאי 2010 (IDT)

למען הסדר הטוב: משפחת גרליץ עלתה ארצה מפולין בשנות העשרים של המאה הקודמת. שורשיה נטועים בחסידות סטריקוב הפולנית. מרדכי גרליץ אינו בן דוד מדרגה ראשונה של מנחם מנדל גרליץ אלא מדרגה שניה. אביו של מרדכי גרליץ, יחיאל משה, הקים את משפחתו בבני ברק, בה גדל מרדכי (וכן אחיו יהודה, לשעבר ראש מועצת ביתר עילית). בבני ברק נוצר הקשר הראשוני לאדמו"ר הקודם מנדבורנא, ואחריו לאדמו"ר הנוכחי, ולחסידות נדבורנא בכלל. גרש - שיחה 22:39, 25 במאי 2010 (IDT)

בדרכי אבותינו

לתשומת לבכם. מן הראוי להרחיב בנוגע לסדרת הספרים של הרב גרליץ רבי המכר כמו "בדרכי אבותינו" (חמשה חלקים) תולדותיהם של התנאים ואמוראים מעובד על פי התלמוד לנוער, היה זה הספר הראשון לנוער על תולדותיהם של חז"ל לאחר כה עשו חכמינו של יוכבד סגל. והוא מהספרים היחידים לנוער שעוטר בהסכמותיהם של גדולי ישראל. בצירוף ציורים מרהיבי עין.

וכן סידרת הספרים "בעקבות רבותינו" (ארבעה חלקים) על הבעש"ט הגר"א החת"ס והבן איש חי.

ואולי גם את ספריו "אבות החסידות באה"ק" על רבי מנדל ויטבסק ז"ל ורבי אברהם מקאלסיק ז"ל וכן את הספר "הגאון שנשכח" תולדות יהדות הונגריה. ועוד כהנה רבות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סופר?

גרליץ שויך לקטגוריה:סופרים חרדים. אזכיר שבויקיפדיה מקובל לכנות אדם "סופר" רק כאשר הוא עוסק בכתיבת סיפורת, כלומר יצירה שעיקרה בידיון. אמנם בשיחה לעיל יש הסבור שכתיבתו של גרליץ יש בה הרבה מן הבידיון, אך אין זו דעת הרוב ואין זו רוח הערך, ולכן העברתי את גרליץ לקטגוריה:כותבי ספרי עיון ישראלים, ותיקנתי את הערך בהתאם. יש לבדוק האם טעות דומה נעשתה ביחס לחברים אחרים בקטגוריה:סופרים חרדים. דוד שי - שיחה 06:55, 18 ביוני 2010 (IDT)

הסירותי את ברוריה דייויד שמהערך אודותיה לא התרשמתי כי היא כותבת ספרי קריאה, וכן את אליהו כי טוב שכותב ספרי עיון. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 14:30, 18 ביוני 2010 (IDT)

גרליץ כתב את המקבילה החרדית של כה עשו חכמינו. אומנם הוא לא יצר את הסיפורים אלא רק עיבד אותם, אבל לטעמי זה מספיק בשביל שיהיה מוגדר כסופר. קשה להכניס את מי שכותב את ספריו בהטיה סובייקטיבית לתוך קטגוריה של כותבי ספרי עיון, שאמורים להיות אובייקטיבים ובעלי מקורות. נת- ה- - שיחה 14:34, 18 ביוני 2010 (IDT)

לנת- ה- נשכבת על הגדר לשכתב את ההיסטוריה לטובת ההשקפה הטהורה והצרופה שלך ...משה קיבל תורה מסיני ומסרה למרכז הרב... במידה ותצליח במאבק שלך אני מבטיחך נאמנה שההיסטוריה תשפוט את ויקיפדיה לא כמוטה ולא כסובייקטיבית אלא כמפעל של מרכז הרב. ואתה כבר לא עומד רחוק משם.. במידה וזה המטרה שלך אז עוד ניצחון אחד כזה ואבדנו. עמיקם1 - שיחה 16:35, 18 ביוני 2010 (IDT)

אח, תודה על ההתיחסות העניינית וההחלטה מהי ההשקפה שלי (אגב, מעולם לא למדתי בישיבת מרכז הרב). נת- ה- - שיחה 16:43, 18 ביוני 2010 (IDT)

בעוונותינו הרבים, ספר עיון אינו בהכרח אובייקטיבי, ולעתים אינו מציג מקורות. המאפיין העיקרי של ספר עיון הוא היעדר המרכיב הבדיוני, כפי שניכר היטב בחלוקה באנגלית בין fiction ל-non-fiction. דוד שי - שיחה 16:49, 18 ביוני 2010 (IDT)

לדוד שי הספרים של גרליץ וספר מרא דארעא דישראל בפרט מלאים במקורות כך שלא ראיתי צורך להתייחס לזה כלל. עמיקם1 - שיחה 17:02, 18 ביוני 2010 (IDT)

גרליץ מתאים גם לקטגוריה של סופרים חרדים. רוב ספריו הם סיפוריים, כמו ירושלים של מעלה ועוד. בנילה - שיחה 18:27, 18 ביוני 2010 (IDT)

שאלה

הסעיף "משפחתו" מתאר שלושה מבניו. האם אלה כל צאצאיו, או שישנם צאצאים נוספים שלא צוינו? דוד שי - שיחה 06:57, 18 ביוני 2010 (IDT)

ישנם עוד שלא צוינו, כמו בנו חיים יו"ר עמותת תפארת שבחסד ובנו אריה טוען רבני, אולם במבחן גוגל אלו בולטים במיוחד, ויתכן בהחלט שיש מקום לפרט יותר, לאו דוקא לפי מבחן גוגל.
―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין צורך לפרט שמות, אך ראוי לציין את מספר ילדיו, ואחר כך לתת את הפירוט המופיע כעת, למשל: "לגרליץ x ילדים, ובהם...". דוד שי - שיחה 08:56, 18 ביוני 2010 (IDT)

"מידע שגוי"

את הניסוח על כך שהספרים מכילים "מידע שגוי" לקחתי בהשאלת משפט זהה שהיה כתוב לגבי הערך אזמרך בלאומים שנמחק בהצבעת מחיקה. מאחר ו@עמיקם1 מתנגד לניסוח אני אסביר את כוונתי: בספרו על הרב זוננפלד מוצג הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, עובדה היסטורית שגויה בעליל (הרב האשכנזי של ירושלים בתקופה זו היה הרב קוק). אין מדובר בטעות אלא בדבר מכוון, ואין מדובר בנקודה אגבית אלא בנושא מרכזי בספר. בשל כך יש לציין לטובת הקורא שספריו של גרליץ מכילים מידע שגוי. נת- ה- - שיחה 16:54, 18 ביוני 2010 (IDT)

שאלת תם:זו שגיאה או שקר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוודאי ששקר. נת- ה- - שיחה 16:59, 18 ביוני 2010 (IDT)

זוהי עובדה שכל המתחיל ללמוד את ההיסטוריה על הישוב הישן בירושלים אם זה על הרב קוק ואם זה על הרב זוננפלד מתחיל עם הספרים של הרב גרליץ.

לא מובן על מה הויכוח פה, הספרים שלו הם ספרי יסוד לתולדות הישוב הישן. העיני אנשים תנקר. ―עמיקם1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל הרוצה להתחיל בלימוד ההיסטורייה של היישוב הישן מנקודת מבטה של העדה החרדית - מתחיל בספריו של גרליץ. השאר מתחילים בספרים אחרים, ויש הרבה (דווקא את דתן בלוע-האדמה בחרת לצטט?) נת- ה- - שיחה 17:15, 18 ביוני 2010 (IDT)

לדעתי, גם אם אכן ניתן להגדיר את הצגת הרב זוננפלד בתור מרא דארעא דישראל כ"שגויה" (ולדעתי מתאים יותר לומר שהוא כתוב מנקודת מבט מסוימת, כפי שכתוב עתה בערך), לא נכון לכתוב באופן כללי על הספר שהוא "מכיל מידע שגוי" בגלל נקודה אחת שגויה. אמירה כוללנית על הספר שהוא מכיל מידע שגוי צריכה להיות מגובית במקור ברור ואובייקטיבי שכותב כך על הספר. אני-ואתה • שיחה 17:33, 18 ביוני 2010 (IDT)

הנקודה הזאת הובאה בתור דוגמא, אני אעבור שוב על הספר ואאסוף עוד נקודות. נת- ה- - שיחה 17:52, 18 ביוני 2010 (IDT)

לנת- ה- שים לב שאתה כבר חודש ימים טוחן קמח טחון מעל גבי דף שיחה שום דבר לא חידשת מאז. דיברנו בעבר ואני חוזר ואומר הויקיפדים אינם אמונים לתת ציונים אלא להביא עובדות גם אם זה לא עולה בקנה אחד עם ההשקפה שלהם. צריך להתאזר בקור רוח. עמיקם1 - שיחה 18:12, 18 ביוני 2010 (IDT)

גם אני לא אוהב את הספר של גרליץ, אבל לגבי מה שראוי לכתוב עליו בערך - אני מסכים עם אני ואתה ועמיקם. בנילה - שיחה 18:25, 18 ביוני 2010 (IDT)

@עמיקם1, זה בדיוק מה שאני עושה, מנסה להביא עובדות מדוייקות ככל האפשר לגבי מר גרליץ. בספרים שלו מובא מידע שגוי בנוגע להיסטוריה של הקהילה האשכנזית בירושלים ויש לציין זאת בערך. זו אינה רק כתיבה סובייקטיבית. נת- ה- - שיחה 21:22, 19 ביוני 2010 (IDT)

האם נתנאל היה מוכן להשוות בין הסילופים בספרים על הרב קוק לבין סילופים בספרים על הרב זוננפלד, ולציין לפי התוצאות מה מכיל מידע שגוי? טיפוסי - שיחה 15:18, 20 ביוני 2010 (IDT)

עובדות כהוייתן

אז ככה השגתי את שתי הכרכים הראשונים מרא דארעא ישראל (ולא דישראל) מדובר בספרים עבי כרס עם המון צילומים אותנטיים החל מחילופי מכתבים עד צילומי מודעות רחוב ועוד המון, גם אם לא אהבתי הכל אך די הוקסמתי מגודל המחקר, וכמעט נסחפתי. השם ישמרנו.

ולעניינו: הספר הופיע בשנת תשכ"ט שלושים ושבע שנים לאחר פטירתו של הרב זוננפלד, והוא נושא את הסכמתו של גאב"ד ירושלים העדה החרדית יצחק יעקב וייס ז"ל. כספית תמך בספר גאב"ד ירושלים רב יואל טייטלבוים ז"ל . ואני מצטט מתוך הקדמת רב גרליץ ...לא באנו לקבוע מה היא המשכת שיטתו הברורה, אך הצגנו כאן עובדות כמו שהיו כהווייתם, וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד.
בנוגע להיותו רב ירושלים, בכרך שני עמוד רי"א בפרק פרשת הרבנות מצולם כתב ההכתרה שניתן להרב זוננפלד על ידי רב יצחק ירוחם דיסקין ז"ל על כתב ההכתרה חתומים כחמישים גאוני עולם, בזה"ל: "ובשם רב ואב בית דין יקרא". ואנו לא מתיימרים להכריע בסוגיות אלו כאשר אין לנו בראש מה שהיה לגדולי עולם אלו בציפורן, בין אם זה הרב קוק ובין אם זה הרב זוננפלד זיכרונם לברכה.
כמדוני שאנו דורכים כאן בצומת הגידין רגיש ביותר, על קו השבר בין היהדות החרדית לבין הצבור הלאומי שכבר נשפכו עליו ימים של דיו, ואין טעם להיכנס לויכוח הזה כאן בויקיפדיה בפרט לאחר שהרב קוק ז"ל זוכה לערך של כמה וכמה יריעות, והרב זוננפלד ז"ל ליריעה קטנה עלובה ביותר למרות שהנהיג בירושלים כחמישים שנה וכמעט שלא היה מעשה בירושלים של הימים ההם שהרב זוננפלד ז"ל לא היה קשור בה. החל בדיני שביעית וכלה במשחקי כדורגל. ובפרט בפרט שאין לנו מספיק כוח עבודה חרדי בויקיפדיה, וכמדומני שקל יותר להוציא מחזוני"שניק את הש"ס מאשר מילה לויקיפדיה.
ומטעם זה גם אין טעם לערוך בזה הצבעות רוב וכדו' כאשר מטבע הדברים קיים רוב אוטומטי לא חרדי. [משום מה זה מזכיר את ההצבעות באו"ם נגד ישראל להבדיל]. מה גם שאצל הקהילה החרדית דוגלים בכבוד אלו' הסתר דבר. והדברים ידועים. ובזה תם הויכוח אם כי לא נשלם. עמיקם1 - שיחה 22:46, 19 ביוני 2010 (IDT)

בקיצור אתה רוצה שנענה 'קדוש' אחרי מה שאתה כותב משלל נימוקים לא קשורים. חבל על השחתת זמנך וזמננו, זה לא יקרה. נא חפש את חותמות בד"ץ פרושים והועד הכללי על כתב הרבנות של הרב זוננפלד, כמו גם ישיבות מרכזיות בירושלים דאז, ולא תמצא. השווה לעומת זאת לכתב הרבנות של הרב קוק, ותמצא. הרב זוננפלד היה ללא ספק אישיות רבנית דגולה, והערך אודותיו ראוי להרחבה, אבל אנחנו מצווים על כתיבת האמת, והרב זוננפלד לא היה רבה האשכנזי של ירושלים, אלא רבה, מנהיגה ומייסדה של העדה החרדית שמאז ייסודה מרוכזת בירושלים. נת- ה- - שיחה 23:27, 19 ביוני 2010 (IDT)

לנת- ה- לא ירדת לסוף דעתי לא התכוונתי להכתיר את הרב זוננפלד לרבה של ירושלים וגם לא התכוונתי חלילה לשלול את הרבנות מהרב קוק ז"ל גם איני עושה תחרות בין החותמים על כתב הרבנות של הרב זוננפלד והרב קוק רציתי רק לספר לכם שלא גרליץ הוא זה שהכתיר את הרב זוננפלד כפי שהיה ניתן להבין עד כה, פשוט רב יצחק ירוחם דיסקין הכתיר אותו, ולכן הביטוי מרא דארעא ישראל הוא די לגיטימי כך שאי אפשר להגדירו כמידע שגוי או שקרי חלילה. עמיקם1 - שיחה 02:11, 20 ביוני 2010 (IDT)

בתור תואר כבוד אפשר לקבל את זה, אם כי זה עדיין כינוי בעייתי לאור המחלוקת על ייסוד הרבנות הראשית. הטענה שלי עד כה לא הייתה כנגד כינוי זה, אלא כנגד הכתרתו של הרב זוננפלד על ידי גרליץ כרבה האשכנזי של ירושלים. נת- ה- - שיחה 10:31, 20 ביוני 2010 (IDT)

לנת- ה- אני מצטט שוב מתוך כתב ההכתרה "ובשם רב ואב בית דין יקרא" כלומר ראב"ד, כלומר גאב"ד דהיום, כלומר רבה של ארץ ישראל. מה לא מובן פה. כל בר בי רב יודע שראב"ד זה ראשי תיבות רב ואב בית דין.

לסיכום: רב ואב בית דין = ראב"ד. ראב"ד = גאב"ד. גאב"ד = רב ראשי. = רב של ארץ ישראל.

אלא אם כן תוכיח שרב יצחק ירוחם דיסקין וכל שאר החותמים היו ספרדים והכתירו את הרב זוננפלד לראשון לציון או לחכם באשי ולא לרב האשכנזי. אם כך באמת ניצחתני.

דרך אגב: צילום כתב ההכתרה נמצא בערך על רבי יוסף חיים זוננפלד מזל שיש ויקיפדיה
עמיקם1 - שיחה 11:31, 20 ביוני 2010 (IDT)

לא הבנתי מה הקשר בין התואר ראב"ד / גאב"ד לבין 'רבה של ארץ ישראל'. גם לעיר טבריה וצפת יש ראב"ד וגאב"ד, האם זה הופך אותם לרב ראשי לישראל?! נת- ה- - שיחה 11:36, 20 ביוני 2010 (IDT)

כנראה בתור מצודתו פרוסה או כעין ההסנהדרין אשר בלשכת הגזית ואולי בתור כי מציון תצא תורה שלוש ניחושים. עמיקם1 - שיחה 11:41, 20 ביוני 2010 (IDT)

??? נת- ה- - שיחה 11:44, 20 ביוני 2010 (IDT)

!!!. טיפוסי - שיחה 15:14, 20 ביוני 2010 (IDT)

גאב"ד = רבה של ארץ ישראל 1 ועוד 1 = 2

עמיקם1 - שיחה 15:57, 20 ביוני 2010 (IDT)

אז זהו שלא, הקודים הפנימיים של העדה החרדית אינם רלוונטים להגדרה בויקיפדיה. נת- ה- - שיחה 16:00, 20 ביוני 2010 (IDT)

עריכה

להלן הסבר למחיקת משפטים אחדים:

• "מאז הסדרה הוותיקה "כה עשו חכמינו" מאת יוכבד סגל, הייתה זו הסדרה היחידה שעובדה לנוער על פי מקורות התלמוד והמדרשים" - אינני יודע מה הייחוד של שתי סדרות אלה, שקדמו להן הספרים של מרגליות והיימאן.
• "ספרים מסוג זה, העוסקים בחכמי התלמוד, יש בהם רגישות רבה בעולם החרדי, ולכן צירף גרליץ לספריו הסכמות מרבנים" - צירוף הסכמה מקובל מאוד בעולם החרדי, ללא קשר לרגישות. ספרים מסוג זה רגישותם נמוכה מאוד יחסית לספר העוסק בחובתו של אדם להתפרנס מיגיע כפיו, למשל, או מספר העוסק בהלכות גיור.
• "מאז נפרצה הדרך לסוגה זאת של ספרות חרדית לנוער, ופורסמו מאות ספרים" - כיוון שאין פריצת דרך, כאמור לעיל, המשפט מיותר.
• "אולם לימים התברר כי טעו בהערכתם" - לא נלמד מהמידע שלפנינו, משום שלעתים אדם משנה את דעתו. דוד שי - שיחה 06:48, 30 בנובמבר 2010 (IST)

ספרות חרדית, ובעיקר ספרות לילדים ולנוער, לא הייתה קיימת בישראל (ראה: משה שנפלד, מאיר צבי פרוש, הוצאת נצח). מרגליות והיימאן לא עסקו כלל בעיבוד סיפורי חז"ל. הסדרה "כה עשו חכמינו" הייתה ניסיון ראשון של עיבוד סיפורי חז"ל לנוער; גרליץ המשיך בעקבותיה. הואיל ומדובר בעיבוד עכשווי ו'מודרני' לסיפורים מן המקורות, הדבר אכן רגיש מאוד (למשל: יש להימנע מלתאר את התנאים והאמוראים במושגים בני זמננו, יש להיזהר באופי הציורים וכו'). עד אז הייתה ספרות תנ"כית וחז"לית לנוער שנעשתה על ידי סופרי ילדים חילונים, שהוגשה בצורה שאינה מתאימה לקורא החרדי-דתי, הן בתכנים והן בציורים (למשל, דמויות בסנדלים תנ"כים וכדו'). לכן בהחלט יש מקום להסכמת רבנים, וזו הסיבה שעד היום יש מספר גופים רבניים המעניקים 'חותמת כשרות' על ספרי סיפורת חדשים. גרש - שיחה 07:10, 30 בנובמבר 2010 (IST)

אם כך, יש לנסח את המידע בערך בצורה ברורה יותר, כפי שמובא בדבריך כאן. דוד שי - שיחה 08:23, 30 בנובמבר 2010 (IST)

לאור דבריך שחזרתי לגירסה המקורית עמיקם1 • שיחה 08:47, 30 בנובמבר 2010 (IST)

לא אישרתי לחזור לגרסה המקורית, שהיא בעייתית מאוד. "כה עשו חכמינו", לפי הערך העוסק בה, היא סדרה של "מעשיות וסיפורי חז"ל מעובדים לילדים". לא ברור לי הקשר בינה ובין "בדרכי אבותינו" העוסק, לפי דבריך, ב"תולדותיהם של תנאים ואמוראים" (ולכן קרוב ברוחו לספרים של מרגליות והיימאן שקדמו לו, יותר מאשר ל"כה עשו חכמינו"). יש לטפל בבעיה זו. דוד שי - שיחה 13:17, 30 בנובמבר 2010 (IST)

הנה לך קישור מתוך המאגר המלא של הספרייה הלאומית בזה הלשון בדרכי אבותינו: סיפורים מחייהם ומפעלם של התנאים והאמוראים מלוקטים ומעובדים לנוער מתוך אגדות התלמוד ומדרשי חז"ל לדעתי אין כל הבדל בין מעשיות וסיפורי - לבין - סיפורים מחייהם ומפעלם - ולא ידעתי מהו השצף קצף? עמיקם1 • שיחה 13:56, 30 בנובמבר 2010 (IST)

עכשיו דברים מתבהרים. הספר אינו עוסק ב"תולדותיהם של תנאים ואמוראים" (ביטוי שרומז לספר היסטוריה), אלא בספר שהוא מעשיות וסיפורי חז"ל. תיקנתי את הערך בהתאם. עכשיו אני סקרן: האם סיפורי תנורו של עכנאי ומשתה פורים של רבה ורבי זירא נכללים בספרים אלה? והסיפור הנפלא על רב כהנא (השני) ורב? דוד שי - שיחה 14:28, 30 בנובמבר 2010 (IST)

כיוון שתכלית סיפורי הילדים היא חינוכית, מטבע הדברים נבחרו סיפורי חז"ל בעלי מסר חינוכי, כאלה המחנכים למידות טובות וליראת שמים. המעשים שהזכרת אינם בקטגוריה הזו, ובכלל, הם אינם מתאימים לנוער. גרש - שיחה 19:32, 30 בנובמבר 2010 (IST)

אם נחזור לעצם העניין, יש מקום לציין ביחס לכה עשו חכמינו שזוהי הסדרה הראשונה. היא למעשה פורצת הדרך. גרליץ במובן זה בא בעקבותיה וכל עניין פריצת הדרך לא רלוונטי בערך זה (או בסדרה השלישית והרביעית). בעניין הרגישות וההסכמות, זה נכון לכל ספר בעולם החרדי, וכידוע יש ועדה רוחנית שרבים מחמירים שלא להשתמש בספרים שהוועדה לא אישרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 11:00, 1 בדצמבר 2010 (IST)

לנרו יאיר אשמח לכתוב בלי הפרעות מצידך. מבין השורות ניתן להבין שאתה לא מסמפט אותו.

אבקשך שאת השקפתך על דעותיו תשמור לעצמך ותיתן לי להציג את דעתו ופועלו בצורה האמינה והנכונה ביותר. עד כה עריכותך בערך זה הפסדן מרובה מאוד על התועלת והזמן שאני משקיע לבירור הדברים.

את דרישות המקור שלך תוכל להשביע בקלות ע"י חיפוש קל בספרייה, ותופתע לגלות שם הרבה יותר ממאה.

לבקש מקור, זה סוג של הרעלה ומכה רעהו בסתר, והרגיל בכך כבר פסק הרמב"ם שאין להם חלק רח"ל.

בסיכומו של דבר נראה שאתה מונע מרצון אחר מאשר לתרום לאנציקלופדיה אמינה, מפורטת ומדוייקת.

הנח לי לכתוב ערך על איש נערץ וגם אם יש לך ביקורות ניתן להוסיף בגבול הטעם הטוב אך אין טעם להשחית.

והרי במלחמות של השחתה אין לאף אחד מונופול..

ואוי לנו אם כל אחד ינסה להשחית בשני מה שלא מוצא חן בעיניו. תן לחכם ויחכם, כל אחד יודע לסנן ולבקר, עם מה הוא מזדהה ועם מה לא. ויקיפדיה מביאה נתונים עובדות. ואינו מתיימר לקבוע עם מי הצדק.

אבקשך להרפות ולתת לערך על הרב גרליץ את הכבוד הראוי לו

בכל מקרה לאור מה שעשית אתמול שקלקלת בתוך הערך ללא שום הסבר בדף השיחה אבקשך לא לשנות בתוך הערך באם יש לך הערה כל שהוא כתוב כאן בדף השיחה ותזכה למענה מצידי ומשאר הויקיפדים בטרם תשחית בתוך הערך עצמו. גם אם התמנת למנטר עליך לשמור על כללי האתיקה בין קהילת הויקיפדים. עמיקם1 • שיחה 12:03, 1 בדצמבר 2010 (IST)

שוב למר נרו יאיר לאור מה ששחזרת ולאור מה שכתבת בדף השיחה שלי אתייחס לגופו של דברים. ראה נא שלא מופיע בערך מאה ספרים אלא מאה ביבליוגרפיות כך שלא ניתן למצוא אותם בקישור המופיע למטה, כמו כן הרבה מן הספרים של הרב גרליץ מופעים תחת שמות שונים בספרייה, כמו "גנזי החסידות", "הגנזך החרדי", "אורייתא", "אורייתא אדרת", בנוסף להרבה ספרים כמו "שנת השבע" "פרדס ההגדה" מהדורה ראשונה ו"שב שמעתתא" להרב משה שטרנבוך "טוב ירושלים" להרב בן ציון ידלר ז"ל שאינם מופעים במאגרים האלקטרונים ועל כגון דא כבר אמרו חכמינו ז"ל אטו כי רוכלא ליחשב וליזיל? (גטין לג). עצתי היא לך מר נרו יאיר לשאול כל בר בי רב שהסתובב קצת במסדרונות הספרייה במחלקות השונות בטרם הופיעה ויקיפדיה לאוויר העולם איך למצוא את מבוקשתך ובמטותא מכבודו הבא ניפרד כידידים אינני שש אלי קרב.עמיקם1 • שיחה אור ליום ראשון חנוכה תשע"א (IST) עמיקם1 • שיחה 16:34, 1 בדצמבר 2010 (IST)

עמיקם שלום, מהמעט שבדקתי אינני רואה הבדלי גישה מהותיים בינך ובין נ. יאיר, תקן אותי אם אני טועה, לגבי מאה ההקדמות, אני חושב שאם דבר זה נכתב בחיבור או בקובץ כל שהוא, זה יכול לשמש כמקור שנדרש על ידי התבנית שהושמה. טיפוסי - שיחה 16:37, 1 בדצמבר 2010 (IST)

עמיקם, איני בטוח שהודעתך הלפני אחרונה תומכת בטענה שאינך שש אלי קרב. לעצם העניין, כתבת בערך שבספרייה הלאומית רשומות מאה הקדמות שכתב. ובכן, קטלוג הספרייה ממוחשב, כולל מחברי הקדמות. אם יש לך קישור המגבה את הטענה - בבקשה הוסף לערך. אם אין לך - יש לשנות את תוכן הערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 16:39, 1 בדצמבר 2010 (IST)

נקודת מבט חרדית

מכיוון שמן הסתם כל סופר כותב מנקודת מבטו, מיותר לציין זאת, עם זאת חשוב לומר שהוא חרדי ושקהל היעד של ספריו הוא המגזר החרדי בעיקר. טיפוסי - שיחה 16:09, 1 בדצמבר 2010 (IST)

אכן. גם זאת תיקנתי ושוחזרתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 16:13, 1 בדצמבר 2010 (IST)

במחשבה שנייה ייתכן שעמיקם צודק ואין סיבה להזכיר מי הוא קהל היעד של ספריו, כפי שלא מקובל לציין אצל אף סופר, ולמשל, כפי שאנו מבינים שספר שנכתב על ידי חילוני לא נכתב עבור קהל יעד במגזר החרדי. טיפוסי - שיחה 16:47, 1 בדצמבר 2010 (IST)

כבר מחקתי את מה שהוסיף נרו יאיר ובנוגע למקור למאה הקדמות ביקשתי לו שיחפש במאגר של האוניברסיטה לפי אורייתא - אורייתא-אדרת - גנזך החרדי - גנזי החסידות ועוד כהנה ולאו דווקא לפי גרליץ אך משום מה הוא מתעקש לנצח ולהתנצח. מר נרו יאיר מכלה את זמני ואת זמנו לריק. בחיפוש קל מופיע שישים ספרים של הרב גרליץ ספרים אשר אינם מופעים כלל בערך כמו הענן שלפני המחנה על האדמו"ר מסאטמר באידיש ועוד כהנה, והוא עודו מחפש בנרות את הארבעים ההקדמות הנותרים. עמיקם1 • שיחה 17:01, 1 בדצמבר 2010 (IST)

כהצעת פשרה תוכל לכתוב "בספריה הלאומית רשומים עשרות הקדמות על שמו" או לחילופין "גרליץ ערך עשרות הקדמות לחיבורים שונים" טיפוסי - שיחה 17:02, 1 בדצמבר 2010 (IST)

העובדה היא שבספרייה הלאומית רשומים על שמו ארבעים וארבעה ספרים, וזה כולל הקדמות. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 17:20, 1 בדצמבר 2010 (IST)

אני כבר לא מצפה ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם ממצא זה כולל חיפוש על פי הכוונתו של עמיקם. טיפוסי - שיחה 17:22, 1 בדצמבר 2010 (IST)

הערך מתיימר לעסוק במה שרשום בספרייה הלאומית, וזה ודאי שגוי. עמיקם רשם שמות הוצאות, אולם עצם הטענה שכל ספר באותן הוצאות נכתב במובן כלשהו על ידי גרליץ צריכה כמובן הוכחה. הספר ביידיש על הרבי מסאטמאר כלול גם כלול. יתרה מזו: המניין כולל גם כ-15 כותרים שהם הוצאה חוזרת או תרגום ליידיש. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 17:25, 1 בדצמבר 2010 (IST)

בכל ההוצאות שרשמתי מופיע שם מנחם גץ בצורה כל שהוא דרך אגב הנה לכם קישור לספר שלא מופיע כלל בשום קטגוריה שרשמתי פרדס ההגדה שהרב גרליץ כתב את חלק הביאור שבו בכל מקרה לא נראה שמר נרו יאיר יתן לעובדות לבלבל אותו. מה לעשות??? עמיקם1 • שיחה 17:44, 1 בדצמבר 2010 (IST)

לפי הקטלוג הוא ערך עריכה מחודשת, לא כתב ביאור. ואם כתב - ייתכן שזה מבוסס על הביאור האחר שלו להגש"פ, אבות ובנים. אחר כל זה הגענו ל-45 ספרים, שלאחר הורדת כפולים ותרגומים זה מצטמצם לכ-30. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 18:07, 1 בדצמבר 2010 (IST)

הא לכם ספר חידושי הגרנ"ט שלא מופיע בקישור שנרו יאיר ציין לתשומת לבכם עמיקם1 • שיחה 18:13, 1 בדצמבר 2010 (IST)

הקישור שלי הוא הרישום בספרייה הלאומית, אותו רישום שעליו דיברת בערך. אתה טוען שגרליץ כתב שם הקדמה? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 18:31, 1 בדצמבר 2010 (IST)

ראה כאן ב לקריאה נוספת רבי נפתלי טרופ הגרנ"ט מזל שיש ויקיפדיה עמיקם1 • שיחה 20:00, 1 בדצמבר 2010 (IST)

ספרים שהופיע לאור במסגרת מכון אורייתא בראשות הרב גרליץ - מתוך הקטלוג של הספריה הלאומית. עמיקם1 • שיחה 20:20, 1 בדצמבר 2010 (IST)

איך זה קשור למאה הקדמות? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 20:52, 1 בדצמבר 2010 (IST)

שבירה

לעמיקם, חבל להתרגש מהצגת דרישת מקור, אם כי לאור השקעתך וידיעותיך המעמיקות בנושא, אין ספק שקצת רצון טוב ובירור מקדים בדף השיחה היתה מונעת עגמת נפש מיותרת. אני מציע לתקן את המשפט "בספריה הלאומית רשומות על שמו כמאה הקדמות^{[דרוש מקור]}" למשפט: "גרליץ חיבר כמאה הקדמות " ולראות אם יתקבל. --Jys - שיחה 20:13, 1 בדצמבר 2010 (IST)

לJys דבר כזה לא קרה לי מעולם שהוא דורש מקור לכל דבר ועניין איני יודע אם זה על באמת או שהוא עושה את עצמו אינני מצליח לפענח את הדבר הזה וכי מה הוא חושב לו שספר שהרב גרליץ ערך הכוונה היא להדפסה או כדומה האמנם לא ראה מעודו ספריו של הרב גרליץ שהם מלאי הקדמות הוא מניח הנחות ושואל שאלות באישהו מקום הוא הצליח להתיש אותי. אדרבא אמור לי מה עושים עם תופעה חדשה שעוד לא נתקלתי בה. חנוכה שמח בכל מקרה עמיקם1 • שיחה 20:29, 1 בדצמבר 2010 (IST)

"מקור לכל דבר" = מקור לפרט אחד. למה שזה יקרה לך, אם אתה מתרכז כאן בעיקר בערך הנוכחי. JYS, אין בספרייה הלאומית רישום של 50 הקדמות שלו. יש כ-30 פרסומים, חלקם הקדמות. חלק מאותם ה-30 חלקם יצאו שוב בכמה הוצאות או תורגמו, סך הכול 45. יחד עם חידושי הגרנ"ט 46. ייתכן שניתן למצוא עוד כמה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 20:52, 1 בדצמבר 2010 (IST)

לגבי העבר: לפום צערא אגרא. לעתיד רצוי להפנות בשלב מוקדם בדיון משתמשים אחרים או מויקיפדיה:לוח המודעות. נרו - אם כן: "גרליץ חיבר כמאה הקדמות " זה בסדר? Jys - שיחה 21:17, 1 בדצמבר 2010 (IST)

אולי לא הובנתי. כל הספרים וכל הקדמות, כולל מהדורות חוזרות ותרגומים, מקוטלגים על שמו בספרייה הלאומית 44. עמיקם מצא עוד אחד שהוא ערך עריכה מחודשת ולא קוטלג כראוי, וטוען שכתב הקדמה לעוד ספר שגם היא, לדבריו, לא קוטלגה כראוי. עם שני אלה - 46. הקדמות לספרי ראשונים ואחרונים וכדומה - מצאתי בסה"ל כעשר בלבד. עמיקם ייחס לו פי עשר, ובמקום להודות בטעות לא נרתע מלהשתלח בי לכל אורך דף השיחה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 21:21, 1 בדצמבר 2010 (IST)

משום מה נרו יאיר מתעקש שלא להכליל את הספרים שגרליץ הוציא במסגרת מכון אורייתא כנראה שיש כאן קוצר המשיג או קוצר המושג לנרו יאיר הפתרונים. הייתי מציע לו לשים לב לעובדה שאף אחד לא מבין אותו. משום מה. עמיקם1 • שיחה 21:51, 1 בדצמבר 2010 (IST)

זה לא אני. זו הספרייה הלאומית שבשמה דיברת. לא כל ספר במכון אורייתא זכה להקדמה של גרליץ, אבל גם אם היה זוכה - המספר הכולל רחוק מאוד ממאה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"א • 21:59, 1 בדצמבר 2010 (IST)

הקישורים לקטלוג הספרייה הלאומית שניתנו כאן (וגם אחד שהיה בגוף הערך) הם קישורים זמניים, שכעת כבר אין בהם תועלת. נסו להשתמש בתבנית {{הספרייה הלאומית}} (או בתבנית {{אלף}}) ליצירת קישורים יציבים.

כאשר אנו מתבססים על קטלוג הספרייה הלאומית, אין לנו אלא מה שעינינו רואות, והקטלוג מראה 44 פרסומים, לפי צורות כתיב שונות של שמו, וגם לפי שם העט. אם הקטלוג אינו מושלם, ניתן לפנות לספרייה הלאומית שתשלימו. דוד שי - שיחה 05:39, 2 בדצמבר 2010 (IST)

בספרות תורנית הוספתי ספר שמצאתי בקטלוג האנברסיטאי ומשום מה היה סמוי מן העין הלכות נדה לרבינו אהרן ב"ר יוסף הלוי ברצלוני עמיקם1 • שיחה 10:55, 2 בדצמבר 2010 (IST)

'מפורסם' בשם העט

לעניות דעתי, ההגדרה "'מפורסם' בשם העט מ. גץ" היא פומפוזית. 'ידוע בשם העט', היא הגדרה מדויקת ואנציקלופדית יותר. גרש - שיחה 19:44, 1 בדצמבר 2010 (IST)

השתייכותו המגזרית וההשקפתית

הזדהותו של גרליץ עם דגל התורה איננה מעידה על טעותם של אנשי "העדה החרדית" לגבי השקפתו האידאולוגית בתקופה שהיו עמו בקשרים: א. ייתכן שכל השנים אכן היה עדה'ניק בהשקפתו אלא שהשקפתו התרככה עם השנים. זה קורה רבות אצל בני אדם, שבשנותיהם הצעירות המזג החם שלהם מוביל אותם למחוזות קנאיים יותר ועם השנים הם מתאזנים. ב. ייתכן שכל השנים הוא היה עדה'ניק לייט, משהו בין השקפת ה"עדה" להשקפת הרב שך, וכאשר קמה דגל התורה הוא ראה צורך להזדהות עם רעיון דגל התורה והתגבר על המחסום המסוים שהיה לו. הקמת דגל התורה והריצה בשני ראשים, חסידים וליטאים, עוררה רגשות חסידיים או תורתיים אצל הרבה אנשים, והצורך הרגשי להזדהות עם אחד משני המחנות גבר על המחסומים האחרים. אני יודע על כאלה שהשתייכו לעדה החרדית אך אז חרגו ממנהגם והצביעו לאחד משני המחנות. אגב, הזדהותו הרשמית והחד-פעמית של הרבי מליובביטש עם רשימת ג' והקריאה לחסידי חב"ד לעבוד למענה, למרות שה-א-פוליטיות שלהם היא כרטיס הביקור שלהם - גם זה חלק מהעניין. גרש - שיחה 19:38, 23 בינואר 2011 (IST)

לגרש שלום רב, ברי לי שאילו היה הרב גרליץ בשעתו עדהני'ק "לייט" כפי שהיטבת להתנסח, וגם אנשי העדה היו מודעים לכך שהוא "לייט" לא היו נותנים לו במות מרכזיות בשום פורום מטעמם, העובדה שמתנוסס שמו לתפארה על שער הגיליון לרגל פטירת האדמו"ר מסטמאר ז"ל וכן בספר ישראל עושה חיל העוסק בתולדות העדה החרדית, וכן העובדה שבשנים עברו התנוסס שמו על גבי "מדריכי-הכשרות" של ביד"ץ העדה מביא אותנו למסקנה אחת ויחידה צרופה בעליל, שבשעתו בעודו הופיע מעל במות העדה ומטעמם, חוגי אנשי העדה האמינו בו ולקחו אותו כעדהני'ק "קלאסי" בשס"ה גידיו (כלומר, הדוק ופנאטי) ולא עדהני'ק "לייט", וכאשר היה מן המייסדים של מפלת דגל התברר למפרע שהוא היה "לייט" ולא "קלאסי" וזה אשר כתבו הויקיפדים בערך בזמנו "שטעו בהערכתם" כלומר, תחילה סברו שהוא "קלאסי" ולאחר יסוד דגל התברר לכל שהוא "לייט".

ועל האופציה הראשונה שהנחת לפתחינו שכאילו הפך הרב גרליץ את עורו מפאת גילו, למיטב ידיעתי במחוזותינו לא גרסו סגנון כזה ובפרט כאשר נשוא הערך אינו קוטל קנים ולבא ולהעליל עליו שבצעירותו מפני חם מזגו נטה אחר השקפת העדה וכשהרב גרליץ התבגר נטה לכיוון האגודה והליברליות בבחינת מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן יש בה הרבה יותר מקורטוב של בוז וזלזול. לשיטתך נוכל להטיל דופי בהרבה גאוני ומצוקי ארץ ששינו את דעותיהם בשנים מאוחרות יותר, האמנם גם עליהם תאמר כי השנים הכריעו אותם, וראה ערך היכל שלמה ועוד כהנה, וכמדומני שזו השקפה משכילית, ואבוי לנו מלהזכיר זאת. תכלית מכל זה אני נוטה לקבל את אופציה שתים שכתבת (ובשינויים קלים), שהרב גרליץ היה כל השנים "לייט" בהחבא, וכאשר היה מן המייסדים של דגל הוברר הדבר לכל וגם לאנשי העדה, אך בשעתו כאשר שידד מערכות בעדה והציבו אותו בראש חוצות לבטח האמינו הכל ובפרט בחוגי העדה שהרב גרליץ הוא עדהני'ק "קלאסי" ושפיר היטיבו אז לנסח "לימים התברר שטעו בהערכותיהם".

בכל מקרה מבלי להיכנס למלחמות עריכה שהרי גם אני מזדקן, וחוששני שאכנע לך ומה שלא יעשה השכל יעשה לי הזמן, לכן אבקש ממך לעת עתה להשאיר את הנוסח הראשוני שהוא גם אמת וגם משוכתב היטב, הנוסח שמופיע עכשיו בערך אין לו לא טעם ולא ריח, מהו "עם זאת" אין זה אלא גיבוב של מלים ומריחה, כל הקורא את הקטע אינו מבין איך היה דבר שכזה שאיש מרכזי בחיי העדה ואשר עיצב את דמותה בספרו מרא דארעא ישראל היה ביום מן הימים בין המייסדים להקמת מפלגה לכנסת הציונים, הניסוח "עם זאת" לא מיישב דבר וחצי דבר, אדרבא הוא רק מקצין את הפרדוקס ושאלה במקומה עומדת. (שמא תאמר בערך עצמו נציג את הפרדוקס ובדף השיחה גרש יסביר לנו איך זה שקרה כדבר הזה.. למה לנו ללכת עקום אם ההסבר הוא כה פשוט וכפי שאתה בעצמך העלית סברה זו)

כמו כן במידה ויהיה לך פתרון יצירתי אחר ופשוט יותר אבקשך בכל לשון של בקשה בטרם כל כתוב אותו בדף השיחה ויחד נגיע לעמק השווה, אך למה להתחיל במחיקות ושחזורים ללא כל תועלת. בכבוד רב עמיקם1 • שיחה 05:26, 7 בפברואר 2011 (IST)

אני מסכים עם גרש. העובדה שנתנו לו לכתוב או לערוך פרסומים אינה אומרת שהם היו בטוחים שהוא איש העדה לכל דבר ועניין, אלא שהוא מתאים לעשות את העבודה הזאת. ואין כאן שום בוז או זלזול. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר א' ה'תשע"א • 23:30, 7 בפברואר 2011 (IST)

א. אדם מתמתן עם השנים - זו עובדה. לייחס לי גישה משכילית זו האשמה שלא ממין העניין ואני מעדיף להתעלם ממנה. המשכילים טפלו האשמה זו כלפי גדולי הדור. אכן, אנחנו מאמינים בני מאמינים שגדולי הדור דעתם דעת תורה ואין הם מושפעים מכל מיני משבי רוח ומצבי רוח. אבל מכאן ועד שלילת תכונות אנושיות מאנשים מן השורה - המרחק רב. הרב גרליץ אדם נכבד, אבל בוודאי אין שום דופי לייחס לו תכונות אנושיות של התמתנות עם השנים. הרבה ירושלמים העבירו את שנותיהם הצעירות ברוח קנאית והיום אין לכך זכר. ראה היכן היה יהודה משיזהב (אחיינו של גרליץ) והיכן הוא היום. האם גם עליו תאמר שכעת מתברר למפרע שכולנו טעינו בו, כפי שאתה טוען כלפי גרליץ?הוסף לכך את האפשרות הממש-ריאלית שמלכתחילה גרליץ היה עדה'ניק לייט, ואף ייתכן מאוד שבהשקפתו נשאר כזה, אלא שההתלהבות שעוררה אצלו הקמת מפלגה תורתית דוגמת דגל התורה גרמה לו להתייצב לימינה (כפי שגרמה לרבים אחרים, הן בצד הליטאי והן בצד החסידי).

ב. אם נאמר כדבריך, נמצינו מכפישים את גרליץ ובעצם טוענים שהוא שקרן ומאחז עיניים בכך שבמשך שנים רבות הוא 'עבד' על כולם והציג מצג שווא כאילו הוא איש העדה החרדית (ומדוע עשה זאת? - שמא תאמר משום כבודו של חותנו, אולי משיקולי פרנסה או כבוד, ואולי בגלל כל הסיבות הללו גם יחד). כידוע לך, אנציקלופדיה איננה מקום להכפשות, ויש להתרחק מכך כמטחווי קשת!

ג. בכלל, באנציקלופדיה מביאים עובדות ונתונים, לא פרשנויות והערכות, בוודאי לא כאלה שיש בהן משום הכפשה או מסקנה שאיננה ודאית. במקרה דנן, כל מה שעלינו לעשות הוא לציין את העובדה שבמשך שנים פעל גרליץ במסגרת העדה החרדית, ואחר לציין את העובדה שסייע לדגל התורה - והקורא הנבון יסיק את המסקנות הפרטיות שלו בעצמו. (עם זאת, את שתי העובדות הללו חיברתי ב"עם זאת", כדי להדגיש את הניגוד שבין שתי העובדות הללו, אבל לא יותר מכך.)
גרש - שיחה 00:09, 8 בפברואר 2011 (IST)

נרו יאיר מחקתי מה שמחקתי על כללי וחוקי ויקיפדיה ואני מצטט "מותר על פי כללי ויקיפדיה למחוק ולהעלים דיונים, בדף השיחה, אם מדובר במקרה ברור של תוכן לא ראוי, השחתה, הטרדה, ספאם או חשיפת פרטים אישיים". ואתה כמנטר ואולי דווקא בגלל זה עליך לשמור על הכללים והנימוס, ולא לכפות דעה, תן לי להאמין שאינך מנוע ממניעים אישיים. עמיקם1 • שיחה 20:59, 8 בפברואר 2011 (IST)

אין פה שום דבר שמתקרב לסיבה לגיטימית למחוק דברי אחרים בדף השיחה. אני מופתע במיוחד שאתה דורש נימוס דווקא מאחרים (ולדעתי כאלה שדווקא דנו עימך בנימוס). אם תרצה תוכל לבקש מגרש שימחק (אם כי אין לי מושג מה המילים שמחקת מפריעות לך). נרו יאיר • שיחה • ד' באדר א' ה'תשע"א • 21:03, 8 בפברואר 2011 (IST)

לנרו יאיר תנוח דעתך אני לא מוכן לרדת אתך לרמות שפל והשמצות מרומזות בין השיטין ועל כגון דא כבר אמרו חכמינו שב ואל תענה עדיף. עמיקם1 • שיחה 21:26, 8 בפברואר 2011 (IST)

תודה על האיפוק המופלג. נרו יאיר • שיחה • ד' באדר א' ה'תשע"א • 21:29, 8 בפברואר 2011 (IST)

על אמינותו-ביטול עריכה

בטלתי את העריכה האחרונה היות ומדובר בשני נושאים. יש את ספריו הסיפוריים [כמו 'ירושלים של מעלה'] אותם מכחיש מונדשיין במאמריו שציינתי. על זה הוא יכול לומר שאינו אלא סיפורת בעלמא. ויש את ספרו הביוגרפי אותו מכחיש הנקין, ועל זה אין לו שום תירוץ.

אני מעדיף את הגרסה שבוטלה. קודם מוצג הספר ותוכנו ואחר כך טענות עליו.
אגב, בהמשך לדיונים קודמים אם גרליץ אינו הראשון בסוגת סיפורי חז"ל נראה לי שצריך למחוק את המשפט: מאז נפרצה הדרך וכו' ובמקום זה לכתוב במשפט המוזכר קודם לכן: "מאז הסדרה הוותיקה "כה עשו חכמינו" מאת יוכבד סגל, שפרצה את הדרך לסוגה של ספרות חרדית לנוער...". דרך - שיחה 13:57, 17 בפברואר 2011 (IST)

סגל פרצה את הדרך ויש לציין זאת בערכה. אחר שנפרצה הדרך כבר אין מה לציין. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"א • 20:32, 17 בפברואר 2011 (IST)

החזרתי את הגירסה המקורית וכפי שסוכם בזמנו בדף השיחה

לא יתכן שכל אחד יבוא ויעשה שמות כפי העולה על רוחו ובפרט בערך אשר נדוש הדק היטב אלף פעם בדף השיחה החל מדוד שי עבור דרך גוונא עד נרו יאיר על כן החזרתי לגירסה שהתקבלה ברוב דעות בזמנו בדף השיחה וכל מי שרוצה לשנות חייב להסתכל קודם בדף השיחה על כל הדיונים המרטוניים שהתנהלו בזמנו בעד ונגד הספרים שלו השתתפו בפורום אז גם אנשיים לאומיים וגם אנשיים חרדיים וגם חילונים ככה שלא מובן כלל מה החוצה לבוא עתה ולשנות את כל הערך מחדש עם כל הכבוד למונשיין זה לא הדבר הראשון שהוא חולק עם גרליץ ובערך שלו עליו שיכתוב מה שבא לו.. יש כללי נימוס בויקיפדיה. וכל המתפרע ייחסם חד משמעי.

עמיקם1 הערך אינו שלך, ובפראפזה לדבריך ייאמר כי לא יתכן שאחד יעשה בערך ככל העולה על רוחו. האם כל השמות שהזכרת תמכו בהסתרת ביקורתו של מונדשיין. לדעתי יש מקום להזכרת מאמרו של מונדשיין בניסוח מרוכך ובצורה מכובדת (על פי דף הגרסאות יש לכך תומכים נוספים). בנוסף, הניסוח: במשך השנים, בחוגי "העדה החרדית" נטו להאמין וכו' אינו ברור. מה הוא האמין? מה שאר ה"עולם" האמין? מהיכן אתה יודע מה הם האמינו? (אם תאמר שניתן לשער זאת על פי בחירתו לכתיבת פרסומיהם - הרי שניתן באותו אופן לשער שכך הוא היה מזוהה בציבור). דרך - שיחה 16:05, 17 בפברואר 2011 (IST)

לא כל תופס עט יעשה שמות בערך אשר אינו עולה בקנה אחד עם ההשקפה הצרופה הטהורה שלו אבוי לנו אם כך נתנהג בויקיפדיה כמו בג'ונגל. וכל מילה מיותרת. זה אלף בית של ויקיפד לנשוך שפתיים. גם אם זה לא מוצא חן בעינך. --עמיקם1 • שיחה 16:11, 17 בפברואר 2011 (IST)

לא ענית לדברי ויש לי רושם שגם הרבה הדיונים בדף זה התנהלו בדרך דומה למרות שרבים חלקו בהם על דעותיך. דרך - שיחה 16:13, 17 בפברואר 2011 (IST)

יש לפתוח ערך על יהושע מונשיין ולכתוב את ההיסטוריה כפי שהוא רואה אותו עם כל הכבוד למונשיין שעובד בספרייה ונחשב לחוקר מעולה גם גרליץ נחשב לחוקר זה שהוא חלק עליו בזמנו זה לא אומר שמונשיין צדק זה חייב לבוא בערך בפני עצמו על מונשיין חייו ופועלו סגננון העבודה שלו והשקפה שלו. --עמיקם1 • שיחה 16:20, 17 בפברואר 2011 (IST)

מונדשיין כידוע כבר זכה לערך. אתה צודק שהכנסת דברי ביקורת לערך אמורה להישקל בכובד ראש, אבל נראה לי שמונדשיין מצוי ובקי בנושא והוא לא חולק על ההיסטוריה אלא מבקר את כתיבתו של גרליץ. הבאת דבריו כמובן לא אומרת שהם הנכונים. אגב, האם גרליץ התייחס לביקורת זו במקום כלשהו? (בנוסף הזכרתי לעיל 2 משפטים שנראים לי לא מנוסחים היטב). דרך - שיחה 16:29, 17 בפברואר 2011 (IST)

המטרה שלך ברורה לסגור חשבונות אישיים מעל גבי הערכיים בויקיפדיה אני מבקש בכל תוקף להפסיק להתפרע ויקיפדיה זה לא המקום לסגור חשבונות אישיים במידה ונתחיל במלחת השחתות איני בטוח ידו של מי תהיה על העליונה.

אנחנו מכירים? אבקשך למחוק את דבריך הבוטים החורגים מכללי ההתנהגות, לחילופין תוכל להוסיף באופן עצמאי בקשה מהמפעילים לחסימתך. דרך - שיחה 16:36, 17 בפברואר 2011 (IST)

מי שהתחיל להשחית ולהתפרע זה אתה וזה לא הפעם הראשונה --עמיקם1 • שיחה 16:42, 17 בפברואר 2011 (IST)

זה כמובן לא נכון ואתה מוזמן לבדוק בדף הגרסאות. כמדומני שמעולם לא נגעתי בערך זה מלבד תבנית הבהרה שהצבתי לפני כמה דקות ואתה הסרת בגסות. נא מחק דברך. דרך - שיחה 16:46, 17 בפברואר 2011 (IST)

במידה ופגעתי בך אני מתנצל הלא תבין שערך בויקיפדיה זה לא תוס' וכל המשנה ידו על התחתונה ועליו להביא ראיה.--עמיקם1 • שיחה 16:58, 17 בפברואר 2011 (IST)

ובכן הבאתי וכמוני עשו עוד. אתה נאחז בחזקת ללא טענה של הגירסה היציבה. לא נפגעתי באופן אישי (אם כי עדיין אני סקרן לדעת אלו חשבונות אישיים יש לנו), אבל לדעתי אתה לא מתנהג בצורה מתאימה. דרך - שיחה 17:13, 17 בפברואר 2011 (IST)

התנהגות נבזית וחסרת אחריות=

עמיקם (כנראה בן משפחתו של גרליץ) מתנהג בברוטליות ונבזות. גרליץ מעולם לא ענה על הטענות נגדו. מונדשין והנקין חוקרים מקובלים, גרליץ מעולם לא הוכר כחוקר. מונדשיין לא טוען אלא מוכיח שהסיפורים לא היו ולא נבראו, כנ"ל הנקין. ואין שום נימוק הגיוני להשמטת הדברים. אינני בקי מספיק אך חייבים להפסיק את ההתפרעות. אמריה - שיחה 18:16, 17 בפברואר 2011 (IST)

בכל מקרה לבנתיים הרי המאמרים: תבנית:המעיין; יהושע מונדשיין, אדמו"ר מוהר"ש והכליזמר מירושלים, מלומז'א לירושלים, גלגולו של סידור. אני חושב שלא מדובר בביקורת פובלציסטית בעלמא אלא בביקורת עניינית המתייחסת לאופי כתיבתו של רמ"מ גרליץ (ראו לדוגמה בקישור האחרון), וניתן להביא קישורים אלו בתוספת משפט המנוסח ללא התלהמות. דרך - שיחה 18:30, 17 בפברואר 2011 (IST)

מסכים לגמרי עם שני הדוברים מעלי. יתכבד מר גרליץ ולכל הפחות ישיב על הטענות כנגדו, אי התייחסות מצידו אינה סיבה שנתעלם מביקורת כלפיו. נת- ה- - שיחה 18:33, 17 בפברואר 2011 (IST)

גם אני, והגיע הזמן שעמיקם יבין שהערך אינו שייך לו. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"א • 20:33, 17 בפברואר 2011 (IST)

אין כל טעם לערוך כאן הצבעות רוב וכדו' כאשר מטבע הדברים בין קהילת הויקיפדים קיים רוב אוטומטי לא חרדי. [משום מה זה מזכיר את ההצבעות באו"ם נגד ישראל להבדיל]. מה גם שאצל הקהילה החרדית דוגלים בכבוד אלו' הסתר דבר. והדברים ידועים וכמדומני שקל יותר להוציא מחזוני"שניק את הש"ס מאשר מילה לויקיפדיה. --עמיקם1 • שיחה 21:02, 17 בפברואר 2011 (IST)

אלו לא נימוקים קבילים. נת- ה- - שיחה 21:52, 17 בפברואר 2011 (IST)

לנת- ה-כבר אמרתי לך בעבר ואני חוזר ואומר נשכבת על הגדר לשכתב את ההיסטוריה לטובת ההשקפה הטהורה והצרופה שלך ...משה קיבל תורה מסיני ומסרה למרכז הרב... במידה ותצליח במאבק שלך אני מבטיחך נאמנה שההיסטוריה תשפוט את ויקיפדיה לא כמוטה ולא כסובייקטיבית אלא כמפעל של מרכז הרב. ואתה כבר לא עומד רחוק משם.. במידה וזה המטרה שלך אז עוד ניצחון אחד כזה ואבדנו --עמיקם1 • שיחה 22:04, 17 בפברואר 2011 (IST)

וזה קשור לדיון פה כי? נת- ה- - שיחה 23:16, 17 בפברואר 2011 (IST)

עמיקם, אתה יכול להאשים את כולנו כאוות נפשך, אבל הבעלות שלך על הערך נגמרה. נרו יאיר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"א • 02:26, 18 בפברואר 2011 (IST)