שיחת ויקיפדיה:סגנון
זמרים אמריקאיים או זמרים אמריקאים[עריכת קוד מקור]
בעיה סגנונית[עריכת קוד מקור]
באופן העולה בקנה אחד עם טבעה האנמי וה'קצרמרי' של האנציקלופדיה הזו, מאמרים רבים (או ליתר דיוק, "ערכים" רבים) מנוסחים כאילו היו חלק מלקסיקון מונחים ולא מאנציקלופדיה. רוצה לומר, כותבי הערכים הללו לא ראו לנכון לכתוב פסקאות בנות יותר ממשפט אחד, או לבנות "מאמר" בעל סטנדרט אקדמי עם פסקת מבוא, תוכן לפי ראשי פרקים ופסקת סיום או סיכום. חורה לי במיוחד הנטייה הרווחת "לשבור" משפטים שלא לצורך: לדוגמה, "דן גילרמן (נולד 1944). שגריר ישראל באו"ם..." ולא "דן גילרמן הנו שגריר ישראל באו"ם". דבריי אלו יפלו מן הסתם על אוזניים ערלות שכן קשה עד בלתי אפשרי לגרום לאנשים לשנות את סגנון כתיבתם כדי שיהיה קריא יותר, קל וחומר כשאותם אנשים זוכים למעמד של ויקיפדים בכירים. ShrimpEr 10:48, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- על מה אתה מדבר? על ערכים אלו מופיעים תבנית עריכה/שכתוב/קצרמר והם דורשים יחס שכן המצב שלהם כרגע אינו סופי. אם אתה רואה ערך שלא כתוב נכון עומדות באפשרותך שלוש אפשרויות:
- לשפר אותה.
- להוסיף תבנית {{עריכה}} ולהסביר בדף השיחה מה הבעיה.
- להתלונן.
- לטיפולך. בברכה, Yonidebest Ω Talk 11:23, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- הסגנון המקובל במשפט פתיחה הוא אכן מה שאתה קורא "לשבור" אותו. (ואני הייתי מעדיף אפילו עם מקף). וזה ממש לא קשור לאורך המאמר. eman • שיחה 11:26, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- אני מבין ללבך, אבל הפתרון הוא שיפור ותיקון. אם יש ויקיפד כשלהו שיש אצלו בעיה חוזרת אפשר לנסות לטפל בה. סתם כך לצעוק בדפי שיחה ומזנון לא יעזור. זה לא שדבריך נופלים על אוזניים ערלות, אתה פשוט לא אומר שום דבר מוגדר. אתה לא מציב בעיה קונקרטית שאפשר לפתור. אתה רק צועק "הכל פה לא טוב". אם תחזור לכתיבה סדירה, תצליח לתקן לפחות חלק מהליקויים. גילגמש • שיחה 11:29, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- הכי כיף להיות המוכיח בשער ולדבר על "אנשים" עלומי שם וכמה שהם אטומים. במקום להתלונן, אני מציע שתעשה מעשה: בפעם הבאה שתתקל בבעיה סגנונית בדוק מי כתב את הקטע המדובר, ונסח בדף השיחה שלו ביקורת בונה על הסגנון. אם הוא ינפנף אותך בגסות, אז תוכל לרוץ למזנון ולהתלונן על בנות הערלים. גדי אלכסנדרוביץ' 12:51, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- אני מעדיף את ה"שבירה" הזו. זה לא סיפור אלא ערך אנציקלופדי שאמור לספק עובדות. אליבאבא 14:05, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- אני דווקא לא אוהב "שבירות". אני אוהב קריאה שוטפת. שבירות זה דבר מעצבן. מאוד. ערך אנציקלופדי יכול גם לספק עובדות וגם להיות שוטף. Yonidebest Ω Talk 14:18, 8 נובמבר 2005 (UTC)
שתי הערות:
- את הניסוח "דן גילרמן (נולד 1944) הנו שגריר ישראל באו"ם" שיניתי לניסוח "דן גילרמן (נולד 1944), שגריר ישראל באו"ם", משום שבמשפט הפתיחה, שהוא תמצית הסיבה להכנסתו של אדם לוויקיפדיה, לא ראוי להשתמש במילה "הנו" המתמקדת בהווה הרגעי, בזמן שאנו מתמקדים בנצח. מסיבה דומה אינני אוהב את השימוש במילה "לשעבר" - בטווח הארוך כולנו נהיה "לשעבר".
- לא מובנת לי הפסימיות הנוראה המשתקפת בדבריו של שרימפר. אם להשתמש בלשון נקייה, ויקיפדיה גרמה לו לשבר הפין (ערך מצוין שתרם שרימפר בימים אופטימיים יותר). במקום לילל, ראוי לתת דוגמה אישית, לומר "אחרי!" ולא "קדימה!". דוד שי 19:49, 8 נובמבר 2005 (UTC)
קישור חלק ממילה[עריכת קוד מקור]
בנוגע ליצירת הקישורים הפנימיים בוויקיפדיה - חלק מהאנשים בוחרים להפוך רק חלק מהמילה לקישור כאשר מצורפות אל המילה הבסיסית ה' הידיעה, ו' החיבור וכדו'. למשל -
- שני הנגרים בנו ארון ספרים נפלא.
אישית, אני מעדיף תמיד להפוך מילים שלמות לקישורים כיוון שסמיכות אותיות רגילות ומקושרות נתפסת על ידי כבלתי אסתטית. מה דעתכם בעניין? יובל מדר
- לי זה לא מפריע, למרות שאני יכול להבין את מי שזה כן מפריע לו.
- לי דווקא מפריעות כותרות שלא מבהירות את הנושא בצורה מספקת. הא? 18:49, 7 מרץ 2006 (UTC)
- בהחלט. – rotemliss – שיחה 18:50, 7 מרץ 2006 (UTC)
- יובל, שכנעת אותי. אני עובר לערוך כפי שהצעת. אודי רז 18:55, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני מעדיף, וכך הוא המצב ברוב ערכי ויקיפדיה, את הצורה הנגרים, כלומר להשאיר את אותיות השימוש שבתחילת המילה מחוץ לקישור. כך הקורא מקבל מידע על המילה שאליה מכוון הקישור. אותיות שבסוף המילה אני משאיר בתוך הקישור, כי אחרת זה מוזר בעיני. דוד שי 19:18, 7 מרץ 2006 (UTC)
- גם אני כך. אין צורך בצורות כמו לנגר או הנגר - הן לא מאפשרות לדעת אם שם הערך כולל את אותיות השימוש או לא. וברור שמדברים כמו נגרים יש להמנע. odedee • שיחה 19:27, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני גם מסכים עם דוד שי וכך נהגתי תמיד. גילגמש • שיחה 20:38, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני אישית דווקא מעדיף את הסגנון של כל המילה. בקלות אפשר לדעת מההקשר מה המילה ולדעתי זה צורם מעט לעין ככה. אני מעדיף לרשום למשל על השולחן דווקא ככה. אסף 20:45, 7 מרץ 2006 (UTC).
- אני כמו גילגמש. הא? 20:52, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני כמו הא?.⌠צהוב עולה⌡ 20:53, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני מסכים עם הצבע המונוטוני. למרות הטרחה, כדאי לקבוע כללים בעניין כדי לשמור על אחידות בנושא כל-כך אלמנטרי. עוזי ו. 21:11, 7 מרץ 2006 (UTC)
- עדיף לא לפתוח מלחמת עולם על זה. בנתיים אנחנו מסתדרים... אסף 21:24, 7 מרץ 2006 (UTC).
- מלחמת עולם? בסך הכל מביעים דעות. אני כמו עוזי :-) Yonidebest Ω Talk 23:00, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני כמו יוני :-) אסתר 00:07, 8 מרץ 2006 (UTC)
- כל אחד מסכים עם מישהו אחר, שיגעתם אותי. אני בעד קישור שמתלבש על חלק מהמילה. ולשעון עדיף מ- ולשעון. yellowblood 00:14, 8 מרץ 2006 (UTC)
- כדי למנוע שגעון, אסכם שכולם בדעתך למעט יובל מדר ואסף. odedee • שיחה 00:31, 8 מרץ 2006 (UTC)
- כנראה שזה באמת מבלבל, כי אני הבנתי שבנוסף לאסף תומכיפ בדעתי גם Rotemliss, אודי רז, עוזי, יוני ואסתר. יובל מדר
- אין לזה חשיבות כלל. מצדי שיכתבו איך שרוצים, אם כי לדעתי עדיף קישור חסכוני של חלק ממילה (גם בהתחלה, גם בסוף וגם באמצע מילה)--Act 06:22, 8 מרץ 2006 (UTC)
- מעוזי ואילך התחלתי להתבלבל לגבי מי תומך במה, אבל אני בעד קישורים באופן שהציג דוד שי וכך אני נוהג: אותיות שימוש מחוץ לקישור, סיומות המהוות חלק ממילה בתוך הקישור. מגיסטר 08:31, 8 מרץ 2006 (UTC)
- אני מסכים עם אלו שחושבים כמוני - אותיות שימוש בתחילת מילה אינן חלק מהקישור, סיומות כן. אחרת אי-אפשר להבדיל בין המכשפות(להקה) להמכשפות(מקצוע מפוקפק). conio.h • שיחה 08:37, 8 מרץ 2006 (UTC)
- אתם מתבלבלים לשווא. היררכיה הולכת ככה: דוד שי -> גילגמש -> הא? -> צהוב עולה -> עוזי -> יוני -> אסתר (וגם conio.h, עודד, Yellowblood, מגיסטר ו-Act מסכימים עם דוד שי, אבל לא נכללים בהיררכיה - אנשים, תהיו יצירתיים ;-). לדעת יובל תומכים אודי רז ואסף. בברכה, Yonidebest Ω Talk 09:04, 8 מרץ 2006 (UTC)
- אני מסכים עם אלו שחושבים כמוני - אותיות שימוש בתחילת מילה אינן חלק מהקישור, סיומות כן. אחרת אי-אפשר להבדיל בין המכשפות(להקה) להמכשפות(מקצוע מפוקפק). conio.h • שיחה 08:37, 8 מרץ 2006 (UTC)
- מעוזי ואילך התחלתי להתבלבל לגבי מי תומך במה, אבל אני בעד קישורים באופן שהציג דוד שי וכך אני נוהג: אותיות שימוש מחוץ לקישור, סיומות המהוות חלק ממילה בתוך הקישור. מגיסטר 08:31, 8 מרץ 2006 (UTC)
- אין לזה חשיבות כלל. מצדי שיכתבו איך שרוצים, אם כי לדעתי עדיף קישור חסכוני של חלק ממילה (גם בהתחלה, גם בסוף וגם באמצע מילה)--Act 06:22, 8 מרץ 2006 (UTC)
- כנראה שזה באמת מבלבל, כי אני הבנתי שבנוסף לאסף תומכיפ בדעתי גם Rotemliss, אודי רז, עוזי, יוני ואסתר. יובל מדר
- כדי למנוע שגעון, אסכם שכולם בדעתך למעט יובל מדר ואסף. odedee • שיחה 00:31, 8 מרץ 2006 (UTC)
- כל אחד מסכים עם מישהו אחר, שיגעתם אותי. אני בעד קישור שמתלבש על חלק מהמילה. ולשעון עדיף מ- ולשעון. yellowblood 00:14, 8 מרץ 2006 (UTC)
- אני כמו יוני :-) אסתר 00:07, 8 מרץ 2006 (UTC)
- מלחמת עולם? בסך הכל מביעים דעות. אני כמו עוזי :-) Yonidebest Ω Talk 23:00, 7 מרץ 2006 (UTC)
- עדיף לא לפתוח מלחמת עולם על זה. בנתיים אנחנו מסתדרים... אסף 21:24, 7 מרץ 2006 (UTC).
- אני מסכים עם הצבע המונוטוני. למרות הטרחה, כדאי לקבוע כללים בעניין כדי לשמור על אחידות בנושא כל-כך אלמנטרי. עוזי ו. 21:11, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני כמו הא?.⌠צהוב עולה⌡ 20:53, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני גם מסכים עם דוד שי וכך נהגתי תמיד. גילגמש • שיחה 20:38, 7 מרץ 2006 (UTC)
- גם אני כך. אין צורך בצורות כמו לנגר או הנגר - הן לא מאפשרות לדעת אם שם הערך כולל את אותיות השימוש או לא. וברור שמדברים כמו נגרים יש להמנע. odedee • שיחה 19:27, 7 מרץ 2006 (UTC)
- אני מעדיף, וכך הוא המצב ברוב ערכי ויקיפדיה, את הצורה הנגרים, כלומר להשאיר את אותיות השימוש שבתחילת המילה מחוץ לקישור. כך הקורא מקבל מידע על המילה שאליה מכוון הקישור. אותיות שבסוף המילה אני משאיר בתוך הקישור, כי אחרת זה מוזר בעיני. דוד שי 19:18, 7 מרץ 2006 (UTC)
- יובל, שכנעת אותי. אני עובר לערוך כפי שהצעת. אודי רז 18:55, 7 מרץ 2006 (UTC)
תעתיק לאותיות לטיניות[עריכת קוד מקור]
קיבלתי היום בקשה (או בעצם מעין תלונה) ממשתמשת ותיקה בוויקיפדיה. היא אומרת שקשה לדעת איך הוגים שמות או מונחים, בפרט זרים, על-פי הכתוב בוויקיפדיה. בעיקרון, יש מדיניות לכתוב בפתיח לערך שמות או מונחים זרים בשפת המקור, למשל "לואי ה-14 (Louis XIV)". הבעיה היא שגם הכתיב בשפת המקור לא תמיד מבהיר איך יש להגות את המילה, בפרט אם הכתיב המקורי אינו באותיות לטיניות. חוץ מזה, גם מונחים עבריים לא תמיד שקופים מבחינת ההגייה. לפיכך, אני מציע לשקול הוספת תעתיק פונטי למונחים ושמות זרים, ולחלק מהמונחים העבריים. אני לא בטוח שכדאי להשתמש בכתב הפונטי של IPA, כי הוא די מסובך, אבל אולי אפשר לאמץ גרסה פשוטה שלו. אפשר לשקול שימוש בתעתיק הפונטי של ויקימילון. DrorK • שיחה 09:40, 26 יוני 2006 (IDT)
- אפשר דוגמה לתעתיק הפונטי של ויקימילון? צ'ס • שיחה 11:48, 26 יוני 2006 (IDT)
- ראה לדוגמה עגבניה: agvaniya. כלומר, לעיצורים יש את הצלילים המקובלים שלהם באנגלית, ולתנועות יש את הצלילים המקובלים עבורן ב-IPA (לדוגמה: a נהגית כמו פתח ולא כמו a במילה bad). conio.h • שיחה 15:53, 26 יוני 2006 (IDT)
- אני מכיר דבר כזה כ ag-va-ni-YA. אל תשאלו אותי מאיפה. eman • שיחה 22:48, 26 יוני 2006 (IDT)
- דרור, אני לא רואה שום דבר רע בשימוש ב-IPA (זה מה שעושים בויקידיה האנגלית), בתנאי שיהיו לנו ערכים טובים על IPA כמו שיש בויקיפדיה האנגלית. :) conio.h • שיחה 15:53, 26 יוני 2006 (IDT)
- שימוש ב IPA לא מתאים. הוא לא נגיש לכל אדם ובוודאי לא בעת קריאת הערך. פעמים רבות מצאתי עצמי רץ לתחילת מילון לטבלה כדי לזהות את הסימול. יש לנקד, אפשר אפילו חלקית היכן שעלול להיות ספק. כך נוהגים גם בספרים ובעתונים. גם אם בשלב הראשון יהיה קמץ במקום פתח עדיין יבינו את משמעות התנועה. רצוי מאד גם לשים בסוגרים את השם במקור, בהסתברות גבוהה זה יהיה באלפבית לטיני (אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית ואפילו פולנית ....) לרוב ניתן להבין בשילוב עם העברית את ההיגוי (בדר"כ הבעיה בתנועה ולא בעיצור). שנילי • שיחה 18:15, 26 יוני 2006 (IDT)
- הפתרון העדיף הוא קבצי קול בכל המקרים הבעייתיים. לא ניקוד ולא תעתיק פונטי (שאותו מבינים פחות מניקוד). odedee • שיחה 04:36, 27 יוני 2006 (IDT)
צמד המלים "יש לזכור"...[עריכת קוד מקור]
וכיו"ב לא אמורים להופיע בוויקיפדיה, נכון?סטאלין#סטלין והיהודים--אוהד אסטון (שיחה) 16:42, 11 באפריל 2007 (IDT)
- למה לא? עופר קדם 16:47, 11 באפריל 2007 (IDT)
- נראה לי שזה שייך לויקיפדיה:לשון#ביטויים מיותרים. ערן 16:54, 11 באפריל 2007 (IDT)
- וויקיפדיה אמורה להציג מידע ולא להסביר לקורא מה הוא צריך לזכור.--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי) 16:59, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אכן, אסור לפנות לקורא או לציין את מחשבות העורך בערכים, ופנייה שכזו כוללת "יש לזכור", "חשוב לציין", "כמובן" וכו'. צהוב עולה 16:55, 11 באפריל 2007 (IDT)
- נו, זה קצת קלוש. אני יודע שיש כל מיני דפי מדיניות כאלה, גם כאן, וגם בויקי אנגלית, אבל אם נפעל לפי כולם, לא ישארו לנו מילים. "יש לציין" מבליט עובדה מסוימת. עצם הבחירה לכתוב או לא לכתוב עובדה כלשהי נובעת ממחשבה של העורך. העורך יכול לבחור להרחיב על עובדה כלשהי, או לא. הוא יכול לבחור להבליט פרטים מסוימים, הוא יכול למקם פרטים בצורה זו או אחרת, להשתמש בביטויים חזקים יותר או פחות.
- הצמדות מוגזמת להנחיות כאלה, והימנעות מוחלטת מביטויים מסוימים מרדדת ומעקרת את השפה, והופכת את הערכים לאוסף עובדות יבש ומשמים.
- אגב, אני לא אומר שהשימוש בביטוי בקישור הביא אוהד מתאים, אבל אני לא תומך בהמנעות מוחלטת מביטויים כאלה. עופר קדם 17:30, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא, זה לא קלוש. יש לזכור זו מילה שבאה להביע את רגשות הכותב. אם אתה רוצה קצת עניין, יש את אימגו[1], שזה מגזין שיש בו הרבה כתבות פובליציסטיות. אני נורא נהנה לקרוא שם. וויקיפדיה היא מקור מידע נייטרלי, וברגע שאתה כותב "יש לזכור" או "חשוב לציין", אתה הופך אותה ללא ניטרלית, ולמרות זאת זה לא הופך אותה למעניינת יותר או פחות. אני לא חושב שזה מה שהופך מידע למעניין יותר או פחות, כשהכותב קובע בשבילך מה חשוב לזכור, ומה יש לציין. (כבר ציינת את זה במאמרך, אז למה להוסיף "חשוב לציין"?)--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי) 18:37, 11 באפריל 2007 (IDT)
- קשה לקרוא לביטוי "יש לזכור" חלק מ"רגשות הכותב". זה שיקול הדעת של הכותב, שחושב שנקודה מסוימת זקוקה להבלטה, כי היא חשובה במיוחד להבנת הערך. אין בכך שום פסול. אפשר, כמובן, לעשות בכך שימוש לא ראוי, כמו "יש לזכור כי נגד פלוני הועלו חשדות לאונס" - זה שימוש שמטרתו אולי להכפיש את פלוני, וכנראה אינו לגיטימי.
- אבל מה לגבי - "יש לציין כי לבואזיה ביצע את ניסוייו ללא כל ידע אודות המבנה המולקולרי של החומר", או "ראוי לזכור כי ניסויים אלה בוצעו בתקופה בה פעולת המוח האנושי הייתה מוגבלת ביותר, ורחוקה מאוד מהבנתנו כיום" (משפטים מומצאים)? ניתן להדגיש כך נקודות חשובות, שהקורא אולי לא מודע להן, והן קריטיות להבנת הסיבות לפעולות מסוימות, או להבין את קפיצת הדרך המחשבתית שעשו חוקרים, או כל נקודה אחרת. לא צריך לפסול מילים, רק צריך לשים לב לשימוש הראוי בהן. עופר קדם 18:49, 11 באפריל 2007 (IDT)
- אני מסכים עם עופר. דוד 18:44, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא, זה לא קלוש. יש לזכור זו מילה שבאה להביע את רגשות הכותב. אם אתה רוצה קצת עניין, יש את אימגו[1], שזה מגזין שיש בו הרבה כתבות פובליציסטיות. אני נורא נהנה לקרוא שם. וויקיפדיה היא מקור מידע נייטרלי, וברגע שאתה כותב "יש לזכור" או "חשוב לציין", אתה הופך אותה ללא ניטרלית, ולמרות זאת זה לא הופך אותה למעניינת יותר או פחות. אני לא חושב שזה מה שהופך מידע למעניין יותר או פחות, כשהכותב קובע בשבילך מה חשוב לזכור, ומה יש לציין. (כבר ציינת את זה במאמרך, אז למה להוסיף "חשוב לציין"?)--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי) 18:37, 11 באפריל 2007 (IDT)
יש להכין תבנית לערך כללי, ובה יש לשבץ, לבחירת הכותבים, את כל הביטויים המותרים בשימוש. יש לסמוך על מנסחי התבנית, ולא להסתכן במשפטים שמשובצים בהם ביטויים לא תקינים. עוזי ו. 17:49, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא כדאי להשתמש בניסוחים הכוללים "יש לזכור" או "חשוב לציין" משום שהם משקפים בעיה בכתיבה. מדוע לא לכתוב "כאשר ביצע לבואזיה את ניסויו לא היה לו כל ידע על המבנה המולקולרי של החומר" או "ניסויים אלו בוצעו בתקופה בה הידע על אופן פעולתו של המוח היה מוגבל." אם רוצים להדגיש משהו, צריך לציין סיבה: "ניסויו של לבואזיה, טוען בריגנשפיגל, חשובים במיוחד כי כאשר..." או "חשיבותם של הניסויים הייתה בעצם ביצועם בתקופה בה הידע..." אם הכותב צריך להשתמש בהפניות כמו "יש" או "חשוב" כדי להדגיש דבר מה, הצורך מעיד על כך שיש לנסח את המשפט מחדש. אורי רדלר 20:00, 11 באפריל 2007 (IDT)
- איני מסכים איתך. אני לא רואה שום בעיה בשימוש בביטויים כאלה. אלה ביטויים תקניים, שימושיים ונפוצים. אין סיבה טובה להימנע מהם, גם אם ניתן לנסח משפטים בלעדיהם - ניתן לנסח משפטים בלי הרבה מילים, אבל אז נקבל שפה ענייה ומשעממת. (הביטוי "מיותר לציין" הוא מטופש, אבל זה כבר עניין אחר). עופר קדם 21:17, 11 באפריל 2007 (IDT)
יותר גרוע מהצירוף "חשוב לציין" הוא אחיו החורג "מיותר לציין". מחיפוש של צמד המילים הזה מסתבר שיש באנציקלופדיה הרבה מאוד מאמרים עם מידע שמיותר לציין. טיפש ט"ו בשבט 20:33, 11 באפריל 2007 (IDT)
- לא מיותר לציין את חשיבותה של חוכמת הצמצום. יש לזכור שמילות סרק כדוגמת "יש לזכור" מבזבזות את זמנו של הקורא. חשוב לדעת וחשוב לציין שאיננו מקבלים שכר לפי מילים, ולכן ראוי לתת לקורא מידע תכליתי, נטול קישוטים וברבורים. מובן מאליו שעוד ניתן להאריך בעניין קרדינלי זה, אבל אני את שלי אמרתי. דוד שי 21:33, 11 באפריל 2007 (IDT)
- נסיון להציל את כבודו של "מיותר לציין". פרוש הביטוי המלא הוא משהו כמו "היה ראוי שבנסיבות אידאליות, בהן לאנשים יש רקע מינמלי, מיותר לציין דבר X, אבל היות ויש אנשים שאולי לא יודעים דבר זה, (היות ויש הטרוגניות בידע), נציין זאת בכל זאת". כך לדוגמה כשיש תדריך על מבצא צבאי, מיותר לציין שיש לשמור על סודיות (כולם אמורים לדעת את זה, מתוקף היותם חיילים שעברו הכשרה), אבל מציינים זאת בכל זאת, כדי להזכיר לאנשים ולתת לדבר תוקף מחודש. הצמצום של הביטוי המלאה יוצא קצת טיפשי, אבל רק מבחינה סמנטית. מבחינה לוגית הביטוי הזה לא רע כל כך. האזרח דרור 09:08, 12 באפריל 2007 (IDT)
- אגב, לדעתי זה בכלל שיבוש של "למוֹתר לציין". יחסיות האמת 09:23, 12 באפריל 2007 (IDT)
- לא רק לדעתך, גם לדעתי. מעניין מה יש לחוקרי לשוננו להגיד על כך. Harel • שיחה 13:54, 12 באפריל 2007 (IDT)
- אגב, לדעתי זה בכלל שיבוש של "למוֹתר לציין". יחסיות האמת 09:23, 12 באפריל 2007 (IDT)
- נסיון להציל את כבודו של "מיותר לציין". פרוש הביטוי המלא הוא משהו כמו "היה ראוי שבנסיבות אידאליות, בהן לאנשים יש רקע מינמלי, מיותר לציין דבר X, אבל היות ויש אנשים שאולי לא יודעים דבר זה, (היות ויש הטרוגניות בידע), נציין זאת בכל זאת". כך לדוגמה כשיש תדריך על מבצא צבאי, מיותר לציין שיש לשמור על סודיות (כולם אמורים לדעת את זה, מתוקף היותם חיילים שעברו הכשרה), אבל מציינים זאת בכל זאת, כדי להזכיר לאנשים ולתת לדבר תוקף מחודש. הצמצום של הביטוי המלאה יוצא קצת טיפשי, אבל רק מבחינה סמנטית. מבחינה לוגית הביטוי הזה לא רע כל כך. האזרח דרור 09:08, 12 באפריל 2007 (IDT)
- לא מיותר לציין את חשיבותה של חוכמת הצמצום. יש לזכור שמילות סרק כדוגמת "יש לזכור" מבזבזות את זמנו של הקורא. חשוב לדעת וחשוב לציין שאיננו מקבלים שכר לפי מילים, ולכן ראוי לתת לקורא מידע תכליתי, נטול קישוטים וברבורים. מובן מאליו שעוד ניתן להאריך בעניין קרדינלי זה, אבל אני את שלי אמרתי. דוד שי 21:33, 11 באפריל 2007 (IDT)
האם יש טעם באזכור "לצד" - העברה מהמזנון[עריכת קוד מקור]
מתוך הערך קרן מור: "והגיעה לשיאה בשנת 1993, כשנבחרה, לצד שי אביבי, דב נבון, רמי הויברגר ומנשה נוי, להשתתף בסדרת המערכונים "החמישייה הקאמרית".
אני מניח שזה חוזר בארבעת ערכי השחקנים האחרים. חיפוש "לצד" מעלה אלפי ערכים, לא כולם רלוונטיים. השאלה היא האם יש טעם בכל זה, בדרך כלל (בדוגמה דלעיל זה כנראה לא נכון) אוהבים יח"צנים לתת נראות טובה לפלוני בהציגם אותו "לצד XYZ". לטעמי האישי, לפחות במקרים שיש לסרט/סדרה/הצגה המשותפים ערך נפרד, יש להסתפק בקישור אליו ואין צורך להזכיר את כל מי שהיה על הסט "לצד" נשוא הערך. מה דעתכם? ביקורת - שיחה 17:10, 7 בינואר 2016 (IST)
- תמיד תמכתי ועדיין תומך ב"לצד" כשהאנשים המצויינים אחר כך הם: א' מפורסמים, ב' משחקים בתפקידים הראשיים שם. לדעתי, זה עוזר לקורא "להתמקד" במוצר הנכון בים של שמות שקיימים בשוק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:17, 7 בינואר 2016 (IST)
- זה תלוי. אם ההדגשה במשפט הייתה על ההשתתפות עם כוכב פלוני, היה צריך לכתוב זאת במפורש. זה לא המקרה במקרה של החמישיה הקאמרית, והניסוח שצוטט אכן עמוס מדי לטעמי. בברכה, גנדלף - 17:22, 07/01/16
- מחד, כל הערך עמוס בכאלה. מאידך, זה ירוקן בצורה רצינית רבים מהערכים הללו. השאלה היא האם מבחינה אנציקלופדית טהורה יש מקום לפירוט הזה, האם יותר כיף וקל לצרוך את המידע כך? האם זה מה שהיו עושים באנציקלופדיה מודפסת אם לא היו שיקולי נייר, אלא רק שיקולי דפדוף? או זה באמת מעמיס ומסתיר את המידע החשוב ממי שרוצה להתרשם במהירות. ביקורת - שיחה 17:25, 7 בינואר 2016 (IST)
- לדעתי, כפי שכתבתי בהגיגים שבדף המשתמש שלי "ערך צריך להתמקד בנשוא הערך ולא ברשימת אלו שזכו להשתזף לאורו, מה עוד שברוב המקרים רשימת השחקנים גלוייה בערך על הסרט/סדרה." לפיכך, יש למחוק כל אזכור כזה. • איקס איקס - שיחה 18:12, 7 בינואר 2016 (IST)
- מסכים לגמרי עם ביקורת ואיקס. ברוב המקרים מדובר בניים דרופינג יח"צני מיותר לגמרי. בערך אידאלי, במקום "לצד" יהיה כתוב פשוט אם מדובר בתפקיד ראשי או משני. יש גם מקרים שמדובר בתפקיד זניח, שגם הוא מנוצל לצורך השיזוף שעליו דיבר איקס, ואז צריך פשוט למחוק. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ו • 20:01, 7 בינואר 2016 (IST)
- ואני לא מסכים, לא תמיד הקורא בקי בתולדות הבידור/זמר/ספורט הישראלי/עולמי, ולא תמיד בא לו לדלג לערך העוסק בלהקה/קבוצה/סרט הספציפיים. לא יקרה שום אסון אם ילד בן 12 שקורא ערך על שייקה לוי, יגלה שהוא היה חלק מלהקת הגשש החיוור לצד פולי וגברי, ולא ייאלץ לדלג לערך על הגשש החיוור.אודי - שיחה 22:33, 7 בינואר 2016 (IST)
- שלישייה זה פחות נורא מחמישייה. אני מדבר בעיקר על מקרים כנ"ל של ניים דרופינג, של אזכור שמות של שחקנים מפורסמים יותר כדי להראות כמה השחקן דנן חשוב גם הוא (למרות שעשה שם רק תפקיד ניצב) וכדומה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ו • 00:07, 8 בינואר 2016 (IST)
- טוב שהדבר עלה לדיון, יש מקומות רבים בהם הניסוח הזה מעמיס ומיותר. אבל זה מסוג הדברים שעדיף להפעיל בהם שיקול דעת ולא למחוק בצורה שיטתית. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:34, 8 בינואר 2016 (IST)
- כדאי לכל הפחות לפרט מקרים שבהם ברור שהניסוח מיותר, כי אחרת כל מי שיהיה חשוב לו כן להזכיר את ה"לצד" ייתלה תמיד בהיתר להפעיל שיקול דעת. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ו • 10:19, 8 בינואר 2016 (IST)
- טוב שהדבר עלה לדיון, יש מקומות רבים בהם הניסוח הזה מעמיס ומיותר. אבל זה מסוג הדברים שעדיף להפעיל בהם שיקול דעת ולא למחוק בצורה שיטתית. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:34, 8 בינואר 2016 (IST)
- שלישייה זה פחות נורא מחמישייה. אני מדבר בעיקר על מקרים כנ"ל של ניים דרופינג, של אזכור שמות של שחקנים מפורסמים יותר כדי להראות כמה השחקן דנן חשוב גם הוא (למרות שעשה שם רק תפקיד ניצב) וכדומה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ו • 00:07, 8 בינואר 2016 (IST)
- ואני לא מסכים, לא תמיד הקורא בקי בתולדות הבידור/זמר/ספורט הישראלי/עולמי, ולא תמיד בא לו לדלג לערך העוסק בלהקה/קבוצה/סרט הספציפיים. לא יקרה שום אסון אם ילד בן 12 שקורא ערך על שייקה לוי, יגלה שהוא היה חלק מלהקת הגשש החיוור לצד פולי וגברי, ולא ייאלץ לדלג לערך על הגשש החיוור.אודי - שיחה 22:33, 7 בינואר 2016 (IST)
- מסכים לגמרי עם ביקורת ואיקס. ברוב המקרים מדובר בניים דרופינג יח"צני מיותר לגמרי. בערך אידאלי, במקום "לצד" יהיה כתוב פשוט אם מדובר בתפקיד ראשי או משני. יש גם מקרים שמדובר בתפקיד זניח, שגם הוא מנוצל לצורך השיזוף שעליו דיבר איקס, ואז צריך פשוט למחוק. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ו • 20:01, 7 בינואר 2016 (IST)
― סוף העברה