שיחת משתמש:מלמד כץ/הידעת?

שנת ארבעת הקיסרים

שנת 69 לספירה מכונה, ככל שזה נוגע לרומא העתיקה, "שנת ארבעת הקיסרים". לאחר תקופת בלהות ברומא, בתקופת הקיסר נירון, עלה גלבה לתפקיד הקיסר ביוני 68. בינואר 69 הוא נרצח בידי קושרים. במקומו עלה לשלטון אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסינוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.

מה דעתכם?

נהדר. איך אתה מוצא את הקטעים המרתקים האלו. אולי כדאי לכתוב את שנת ארבעת הקיסרים (רק אם זה מושג מוכר דיו). עוד הערה: אולי כדאי להזכיר במשפט אחד או שניים ממעלליו של נירון. מלמד כץ • שיחה 12:11, 2 בינואר 2008 (IST)

פליניוס הזקן חי בתקופה זו ברומא, והוספתי את הקטעים הרלוונטיים אז.

ננסה קצת אחרת

שנת 69 לספירה מכונה על יד היסטוריונים של רומא העתיקה, "שנת ארבעת הקיסרים". הייתה זו שנה נאותה לסיים בה את עידן הטירוף של הקיסר נירון, שעלה לשלטון בגיל 16, וכונה על ידי ההיסטוריון צבי גרץ "איש הדמים, רוצח נפש אמו ומבעיר הבערה ברומי, הולל וחסר דעה". נירון פתח בשרשרת הוצאות להורג, והואשם גם בשריפתה של רומא. הוא גם רדף את הנוצרים הראשונים, ועל פי גירסאות מספר הביא לצליבת פטרוס ולעריפת ראשו של פאולוס.

עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69 . במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסינוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.

סליחה שאני פולש, אך ראיתי ב"שינויים האחרונים" שנת ארבעת הקיסרים שזה ערך ששקלתי לכתוב אך דחיתי בגלל עדיפויות אחרות. בכל מקרה מדובר במושג מוכר (בויקי האנגלית יש לא רק ערך אלא גם קטגוריה. ואם בידעת עסקינן, אז שנת ארבעת הקיסרים מאוד מוכרת, אך יש גם את שנת חמשת הקיסרים (193) ואת שנת ששת הקיסרים (238) הפחות מוכרות. מקווה שעזרתי, ‏עדיאל‏ 21:06, 2 בינואר 2008 (IST)

אתה מוזמן לכתוב את הערך. נשמח. איתן • שיחה 21:22, 2 בינואר 2008 (IST)

תודה עדיאל ואיתן. נעים לארח בארגז החול שני ידענים לתקופת רומא העתיקה. איתן, ערכנו עוד טיפה את הקטע. הורדנו את המשפט 'וכונה על ידי ההיסטוריון צבי גרץ "איש הדמים, רוצח נפש אמו ומבעיר הבערה ברומי, הולל וחסר דעה".' שמתאים מאוד לערכים עצמם אבל קצת פחות לקטע הידעת? קצר. זה משפט שכדאי ורצוי לשלב בערך החדש על שנת ארבעת הקיסרים (וגם בערך על נירון אם הוא לא מופיע שם עדיין). בשלב זה, הורדנו גם את המשפט: "הוא גם רדף את הנוצרים הראשונים, ועל פי גירסאות מספר הביא לצליבת פטרוס ולעריפת ראשו של פאולוס." על מנת לא למקד את הדיון רק בנירון. הנה הגרסה החדשה. איתן אם זה נראה לך, כדאי כבר להעביר לדף הדיונים. מלמד כץ • שיחה 00:22, 3 בינואר 2008 (IST)

לגבי גרץ אתם צודקים, לא מתאים לקטע, למרות שההגדרה שלו לנרון מדויקת. איתן • שיחה 00:41, 3 בינואר 2008 (IST)

איתן, העברנו את הדיון לדף השיחה והשארנו רק את הקטע בדף עצמו. אתה מוזמן לערוך לו שיפוצים סופיים ולהעבירו לדף הדיונים הראשי של הידעת? אנו חושבים שהיה כאן שיתוף פעולה מוצלח ונשמח להמשיך בכך. מלמד כץ • שיחה 13:03, 3 בינואר 2008 (IST)

גרסה סופית

שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה "שנת ארבעת הקיסרים". סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסינוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.

שיבולת

לאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי יפתח להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעבר הירדן המערבי, ואנשי יפתח, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות נהר הירדן, בהם שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כ"סיבולת", זוהו, נתפסו ונטבחו - 42,000 איש ביום אחד. סיפור דומה מתקשר לשם המשפחה ההולנדי סחיווסחורדר(Schijveschuurder). כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה סחיווסחורדר, בהנחה שרק הולנדי אמיתי יבטא את השם כיאות. בהשראת סיפור זה שינה הרופא הישראלי פרופסור שלמה שיבולת, שנקרא במקור סחיווסחורדר, את שם משפחתו לשיבולת.

איתן • שיחה 13:23, 5 בינואר 2008 (IST)

קטע יפה. ערכנו קצת והוספנו קישורים. יכול להיות שכדאי לשפר (או להוריד) את האזכור של הרופא הישראלי - עדיין לא מצאנו דרך טובה להכניס אותו לסיפור. מלמד כץ • שיחה 17:40, 5 בינואר 2008 (IST)

הרעיון לקטע הגיע מהערך על הרופא. הפואנטה היא שינוי השם מהשם ההולנדי לשיבולת. פרט נוסף, בפיגוע במסעדת סבארו נהרגו מספר בני משפחה אחת עם שם זהה. איתן • שיחה 18:00, 5 בינואר 2008 (IST)

נאה. המילה "שיבולת" היא שם כללי באנגלית ובשפות אחרות למילה שמשמשת כמבחן זיהוי מהיר להשתייכות אתנית. יש על זה ערך בוויקי באנגלית - en:Shibboleth וגם רשימת "שיבולים" בולטות לאורך ההיסטוריה en:List of shibboleths דב ט. 18:08, 5 בינואר 2008 (IST)

דב, כל הכבוד. מצאת מה שחיפשתי.

אם כי השם הספציפי סחיווסחורדר לא מופיע שם, אלא Scheveningen. נראה לי שגם שיבולת (אמצעי זיהוי) מעניין כערך. אפשר להוסיף את אנשי המחתרת ההולנדים - כך תכננתי אך

Dutch - German Scheveningen (example (help·info)): Dutch people pronounce this word with separate "s" IPA: [s] and "ch" [x], while German people pronounce sch as [ʃ]. The Dutch Resistance used this to ferret out Nazi spies and defectors during the liberation of their country in World War II. Likewise allied patrols in the just liberated areas of the Netherlands used the word Nijmegen to quickly distinguish between (blond and blue-eyed) Dutch natives and (equally blond and blue-eyed) German soldiers who changed into civilian clothes to evade capture. Locals raised in Dutch would have no problem with the Dutch ij (pronounced as aye) and the toneless g ("ch" /x/) while Germans would pronounce the sounds like /i:/ and /g/, or completely revert to 'Nimwegen', the city's name in Germany.

איתן • שיחה 18:29, 5 בינואר 2008 (IST)

איתן, הקטע שלמעלה נראה שלם וטוב. לא הבנו אם יש בעיה כלשהי או שאפשר להעביר לדף הדיונים הרגיל של הידעת? מלמד כץ • שיחה 17:34, 12 בינואר 2008 (IST)

לא ראיתי את התגובה, אם נראה לכם, העבירו אותו וגם את הקטע על קרון הכבל. איתן • שיחה 23:12, 15 בינואר 2008 (IST)

גרסה סופית

לאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי יפתח להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעבר הירדן המערבי, ואנשי יפתח, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות נהר הירדן, בהם שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כ"סיבולת", זוהו, נתפסו ונטבחו - 42,000 איש ביום אחד. סיפור דומה מתקשר לשם המשפחה ההולנדי סחיווסחורדר(Schijveschuurder). כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה סחיווסחורדר, בהנחה שרק הולנדי אמיתי יבטא את השם כיאות. בהשראת סיפור זה שינה הרופא הישראלי פרופסור שלמה שיבולת, שנקרא במקור סחיווסחורדר, את שם משפחתו לשיבולת.

קרון הכבל של סן פרנסיסקו

כיתוב תמונה

קרון הכבל של סן פרנסיסקו היא מערכת להסעה המונית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סאן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארה"ב. ב-1947, על רקע של הפסדים מתמשכים מתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפמן, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה, שהובלה על ידי פרידל קלוסמן, פעילה חברתית בעיר. היא ייסדה את הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל, והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר. התוצאה היתה: 166,989 בעד המשך הפעלת הקרונות ורק 51,457 נגד. הקרונות נותרו על כנם, ועם השנים הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.

איתן • שיחה 15:41, 12 בינואר 2008 (IST)

מעניין. הערות: לא בטוח שיש צורך במספרים המדויקים (אפשר להגיד פי שלושה או ברוב גדול) - לשיקול דעתך. בנוסף, כדאי לחשוב אם אפשר לחדד עוד טיפה את המתח והעניין עם איזה פרט אנקדוטלי נוסף. מלמד כץ • שיחה 17:37, 12 בינואר 2008 (IST)

שנו כטוב בעיניכם.

שני דברים: צריך לכתוב את פרידל קלוסמן, ולחשוב על אנקדוטה נוספת. בכל מקרה, כשתסיימו לשפר, אנא העבירו לדיונים. איתן • שיחה 22:29, 12 בינואר 2008 (IST)

נ.ב. מה עם הקטע השלישי על המשוואות המעוקבות? איתן • שיחה 22:29, 12 בינואר 2008 (IST)

בית הכנסת טורו

• במלחמת העצמאות האמריקאית, בית הכנסת טורו, בית הכנסת העתיק ביותר בכל ארצות הברית, ניצל בשל אי-הבנה לפשר תשמישי הקודש שבו.

הקטע הזה נפסל מחוסר סימוכין. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 05:10, 25 בינואר 2008 (IST)