שיחת משתמש:עזר/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הערות לעריכת בית המקדש

תכתובת עם המקדש בדרך

בקשר לפניתך אלי, אשמח לעזור אבל יש לי גם פרוייקטים אחרים (ולא כולם קשורים לויקיפדיה) שאני צריך לעשות. אז בוא נראה: בינתיים צריך להוסיף בהקדמה על משכן נב ומשכן גבעון (תוכל למצוא חומר בתחילת ספר העבודה להרמב"ם). וכן ניתן להרחיב על הדברים שנשמרו בקודש הקודשים: צנצנת המן, מטה אהרון וכו'... צריך להוסיף פירוט על מקום מזבח הזהב בפרק מבנה המקדש, כשמדברים על האולם צריך לספר על בית החליפות ומנורת הזהב שנתרמה על ידי הלני המלכה וגפן הזהב שהשתלשלה משם. כמו כן צריך תיאור כללי של לשכות העזרה ותיאור של המלתראות. בפרק בית המקדש הראשון צריך להזכיר שהכרובים הגדולים בדביר עמדו בזכות נס ואף צריך לתאר שהיו אחד עשר שולחנות ואחת עשרה מנורות וכן את האש הפילאית שירדה מהשמים (ראה ערך המערכה הגדולה). אף צריל לתאר את החצר החדשה בבית ראשון ששימשה כעזרת הנשים באותם הימים. בפרק בית המקדש השני צריך לתאר נבואת חגי הנביא בקשר לבנית הבית (עלו ההר ובנו הבית...), צריך לפרט את הסיבה על האמה טרסקין (שהקיר היה נופל מרוב גובה) והסיבה על הגדלת גודל המזבח (כדי להגדיל את אש המערכה הגדולה). בחורבן הבית השני ניתן לתאר מעט את סיפור קמצא ובר קמצא. בברכה, המקדש בדרך - שיחה 18:01, 19 בנובמבר 2009 (IST)המקדש בדרךבברכה, המקדש בדרך - שיחה 18:01, 19 בנובמבר 2009 (IST)

למר 'המקדש בדרך', שלום

תודה על הערותיך, אבל רובן אינן מקובלות עלי: ראשית, זהו ערך כללי על בית המקדש, ולא על אחד הבתים באופן ספציפי. מטרתו להעמיק בדברים המשותפים למושג של "בית מקדש" בכל צורותיו, ואילו לגבי שני המקדשים מטרתו לתת מושגים כלליים בלבד, ומי שרוצה להעמיק בפרטים מופנה לערכים המיוחדים לשני הבתים. לכן איני חושב שצריך לפרט את נושא גפן הזהב והנברשת (לא מנורה, כמו שכתבת, אלא נברשת. יש בעניינה פירושים שונים) והמלתראות. צריך להבדיל בין עיקר לטפל, ויש פרטים שהם בבחינת "כל המוסיף - גורע", כי "מרוב עצים לא רואים את היער" ומאבדים את המבט הכללי על הנושא.

שנית, סבורני שראוי למעט באיזכור ניסים. מפשט הפסוקים אין הוכחה שהכרובים עמדו בנס, וכפי שאומרת כבר הגמרא בבבא בתרא דף ק, שניתן להסביר את הפסוקים בלא נס. לפיכך, באנציקלופדיה מתבקש ניסוח מסויג: "במקרא נאמר ש... על פי דעה מסוימת בחז"ל הכרובים עמדו בנס..." וכו'. ואם כך - עדיף כבר לא להיכנס לזה.

שלישית, נושא עזרת נשים בבית ראשון - התלבטתי האם לכתוב זאת, כי בפסוקים אין זה מפורש, שזהו עניינה של "החצר החדשה", וזוהי פרשנות של חז"ל. אגב, מדברי חז"ל לא ברור האם החצר נבנתה באותה שעה או היתה קיימת מימי שלמה ואז רק חידשו בה הלכה מסוימת (כך משמע מרש"י במלכים). ושוב - זה מצריך להיכנס לניסוחים מורכבים ומעוררי מחלוקת.

חלק מהפרטים שציינת כבר הזכרתי: מספר המנורות והשולחנות, משכן נוב וגבעון (לא בהקדמה, אלא בפיסקה 'משכן'. ההקדמה נועדה רק להסביר מהו בית מקדש).

לסיום: הערך בית המקדש הוא ערך יסודי, שאמור לשמש כמבוא כללי לכל נושא המקדש. הוא נצפה לפחות מאה פעמים ביום. לכן, אני מעדיף לגזור על עצמי נורמות מחמירות, ולא לכתוב כל מה שהייתי רוצה.

בברכה, עזר - שיחה 18:32, 19 בנובמבר 2009 (IST)

דבר ראשון, אני חושב שהפרטים והניסים מראים את גודלו וחשיבותו של ההמקדש, דבר שני, ראיתי שאתה יורד לפרטים לכן ירדתי גם אני, דבר שלישי- אל תקרא לי מר, אני רק בן 13 ואינני חשוב לתואר מר.

תרגיש כלפי בחופשיות ("הי המדש בדרך" או "מה נשמע המקדש בדרך?") בברכה, המקדש בדרך - שיחה 20:50, 19 בנובמבר 2009 (IST)המקדש בדרךבברכה, המקדש בדרך - שיחה 20:50, 19 בנובמבר 2009 (IST)

למר מקדש בדרך היקר!

אתה ראוי בהחלט לתואר 'מר', ואפילו ליותר מזה, לנוכח העובדה שנער בגילך כותב כל כך יפה. בכל זאת, אשמח להיות חבר שלך ולפנות אליך בסגנון ידידותי. אז להתראות!עזר - שיחה 23:59, 19 בנובמבר 2009 (IST)

תודה על המחמאות! עוד מספר הערות:

בפרק העובדים במקדש: אפשר להוסיף את {{תבנית:בגדי כהונה}}=

כמו כן צריך להסביר שלכל משמר היו בגדים משלו (לשכת פנחס המלביש). צריך לספר שהלווים שרו על הדוכן וששירתם יכלה לעורר את האדם לתשובה. כאשר מדובר על נשיאת כלי המשכן צריך לספר על גרשום קהת ומררי. כמובן צריך לספר על מעמדות הישראלים ואפשר להוסיף שלישראל היה מותר להדליק את נרות המנורה! (אך אסור היה לו להכנס לקודש ולכן או שהוא היה לוקח מקל של 20 מטר, או שהיו מפרקים את הנרות שלא היו חלק מהמקשה אחת של המנורה והביאו אותם לישראלים כמו בחנוכה:"והדליקו את הנרות בחצרות קודשי")עד כאן מחדר החדשות של גלי צה"ל בברכה, המקדש בדרך - שיחה 12:47, 20 בנובמבר 2009 (IST)המקדש בדרךבברכה, המקדש בדרך - שיחה 12:47, 20 בנובמבר 2009 (IST)

שלום לך, המקדש בדרך היקר! עוד מעט שבת, ואכתוב בקצרה: חלק מהפרטים שכתבת לדעתי מוגזמים לערך הזה, ואחשוב מה מכל דבריך ניתן לצרף.

בברכת חברים לתורה ועבודה, או בקיצור - בב"ח לת"ע (אתה חבר או היית חבר בבני עקיבא? אם לא - כנראה אתה לא מכיר את הביטוי. בכל אופן, אני משתמש בו כאן במובן של עבודת המקדש)עזר - שיחה 15:43, 20 בנובמבר 2009 (IST)

תכתובת עם בנילה

יישר כח על עבודת בית המקדש שלך. והנה כמה הערות והמלצות: א. חסר במבוא אזכור התפילה. ב. חסר תיאור הביכורים במועדי השנה. ג. לגבי השאיפות להקמת המקדש, תת פרק תפילה ופיוט - כדאי להזכיר את המדרש על כך שכל תפילתם של ישראל אינה אלא על בית המקדש, מרי, מתי יתבנא מקדשא וכו'. ד. לגבי תוכניות מעשיות - ראה ערך חידוש עבודת הקרבנות. באופן כללי הערך לא במצב טוב, אך יש שם תת פרק שערכתי שסוקר היסטורית את הנסיונות. ה. כתוב בערך שרעק"א וחת"ס הסכימו עקרונית אך העלו הסתייגויות ביחס ליוזמת הרב קלישר, ויותר נראה לומר שהחת"ס הסכים בלי הסתייגויות, ורעק"א הסתייג כל כך עד שאין משמעות להסכמה העקרונית.בנילה - שיחה 00:32, 20 בנובמבר 2009 (IST)

תודה על הערותיך, ואתקן בהתאם. לגבי דעת החתם סופר - עיין בציץ אליעזר חלק יא סימן טו. לגבי דעת רעק"א - סבורני שגם מי שהציב תנאים הלכתיים רבים וקשים לחידוש העבודה - עמדתו שונה מהותית מן העמדה העקרונית שרק נביא או משיח רשאים לבנות מקדש, או העמדה הגורסת שהמקדש ירד משמיים ועד אז אין טעם לעשות דבר. גם אם התוצאה המעשית זהה - המשמעות העקרונית חשובה מאד.עזר - שיחה 01:45, 20 בנובמבר 2009 (IST)

עוד משהו קטן להמשך עבודתך. לגבי בית המקדש של יוליאנוס יש אריכות מוגזמת בפרטים לא חשובים ובהשערות לא מבוססות (כמו עמדת בית הנשיא והחכמים, או איזכור דברי רב אחא בהקשר ההיסטורי הספציפי הזה), שאפשר לוותר עליהם. במקום זה - יש לקחת מהערך על בית המקדש של יוליאנוס חומר על תגובת היהודים (יש שם גם חומר עובדתי המבוסס על מקורות היסטוריים המספרים על פרצי שמחה).לילה טוב ושבת שלום. בנילה - שיחה 01:10, 20 בנובמבר 2009 (IST)

תודה, עוד לא הספקתי לטפל בפיסקה הזו.עזר - שיחה 01:45, 20 בנובמבר 2009 (IST)

מיקום בית המקדש

קודם כל, ישר כח וחן חן על הטיפול בערך, הוא ממצה,ערוך יפה וכתוב יפה (למרות שלדעתי קצת ארכני), רק תהייה קטנה, ע"פ ידיעותיי בנושא המקרא(שאני מודה כי אינן רבות במיוחד,לצערי) מיקום הר הבית נגזר מפרשת עקידת יצחק על הר המוריה, מדוע התעלמת מכך בערך?

ההערה במקומה, ותיקנתי זאת. למען הדיוק: על פי המקרא דוד לא בחר במקום זה בעקבות עקידת יצחק, אלא בעקבות גילוי נבואי שהיה בימיו. לפיכך הניסוח הנכון על פי השקפת המקרא הוא הפוך: מקום העקידה נגזר מן העובדה שזהו המקום שבחר ה', כפי שהדבר בא לידי ביטוי בימי דוד ושלמה. אגב, בספר מלכים לא צוינה העובדה שהר הבית הוא הר המוריה, אלא רק בדברי הימים, ללמדך שהדבר לא עמד כשיקול מרכזי. לפיכך ניסחתי את הדברים באופן שנוטה לשני הצדדים: בחירת המקום בימי דוד קשורה בעובדה שהיה זה מקום העקידה.עזר - שיחה 11:26, 24 בנובמבר 2009 (IST)

מזל טוב!

הרב עזר, מזל טוב לבר מצווה! "בארעיה תשרי שכינתא, ובאחסנתיה יתבני מקדשא, בצפרא ובפניא יהון מקרבין כהניא קרבנא, ובעידן רמשא יהון מפלגין מותר חולקהון משאר קודשיא" (תרגום אונקלוס בראשית מט,כז). --80.230.154.71 17:28, 24 בנובמבר 2009 (IST)

ברוך תהיה! מותר לדעת מי אתה? לפחות תן רמז!

ערך מומלץ

שים לב! התיקונים והשיפורים שביצעת בערך בית המקדש גרמו לכך שהוא נמצא בתהליך של הפיכה להיות ערך מומלץ. כדאי לך לעקוב אחר הערות המשתמשים כאן, ולהתייחס להערותיהם, דבר שיוביל בעזהי"ת בסופו של דבר להמלצת הערך. ברכות אריאל פ. שיחה 08:19, 26 בנובמבר 2009 (IST)

תודה על ההפניה. אעקוב ואנסה לשפר במידת הצורך והאפשרות. עזר - שיחה 09:05, 26 בנובמבר 2009 (IST)

בית המקדש בתנופה

אני מתחיל להפציץ במידע כל דבר שנראה לי מספיק חשוב, אם תרצה תחניס ואם לאו-לאו. (אגב, אני לא בבני עקיבא כי אם באריאל, ואצלנו בישוב בני עקיבא מוסרים נפשם על חילול אריאל (לא במובן החזק אבל אהבה יתרה, אין...)) והרי החדשות ועיקרן תחילה:

• בכל הציטטות צריך לשים תבנית ציטוט: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פה כותבים את הציטוט|מקור=פה כותבים את המקור}} שיוצא:

פה כותבים את הציטוט

— פה כותבים את המקור

המקדש בשבת ומועדי ישראל:

• צריך לספר על הכנסת לחם הפנים להיכל תוך כדי הזכרת השולחנות באולם ולשכת לחם הפנים.
• צריך להזכיר שהקטירו את הלבונה על מערכת הקטורת.
• צריך (לדעתי) לעשות כותרת לכל מועד בפני עצמו, וביום כיפור לעשות הפינה לערך מורחב יום כיפור בבית המקדש.
• ניתן לספר בראש השנה שפעם נשתהו העדים מלבוא, והלויים לא ידעו איזה שיר לנגן, של יום רגיל או של ראש השנה?
• כאשר מדובר על ניסוך המים צריל לספר שהוא התקיים בשעת ניסוך היין.
• חובה לספר על שתי הלחם שהוקרבו בשבועות!

בית המקדש כמקום תפילה:

• צריך לספר שכאשר הביאו את הביכורים התפללו את סדר "ארמי עובד אבי", ובעצם בכל פעם שהביאו קרבן התפללו תפילה.

הציפיה להקמת בית המקדש השלישי

במקרא

• צריל לספר שבית שני נבנה בחלקו על פי נבואת יחזקאל וחלקו על פי בית ראשון

בהלכה

• צריל להוסיף שחצי ויותר מהמצוות האמורות בתורה הן מצוות הקשורות במקדש

בתפילה ובפיוט

• צריך להזכיר את מזמור התהילים "אם אשכחך ירושלים": אחר חורבן בית ראשון גלה עם ישראל לבבל. בדרך פוגשים הבבלים את הלווים ומפצירים בהם: שמענו שאתם יודעים לנגן ולשיר 'חבל על הזמן'. שמענו שמקהלת הלויים- אין כמוה. אולי תנגנו לנו איזה משהו... "שירו לנו משיר מציון".

ועם ישראל עונה: "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר?"- איך אפשר לשיר ולנגן את השירים ששרנו בבית המקדש כאן בגלות?! הגולים תולים את הכינורות על עצי הערבה, קוצצים את בהונותיהם ואז נשבעים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי"- אנחנו מעדיפים לשכוח איך לנגן ולשיר מאשר לשכוח את ירושלים. לעמ"י בבבל יש שדות וכרמים, נחלה ושדה, אבל הם יושבים בבבל ובוכים- מתאבלים על ציון, על העושר הרוחני אשר אבד ממנו. עמ"י זוכר את קדושת ציון, מקום בית המקדש- מקום העבודה והשכינה. עושר גשמי יש גם בבל, אך זה לא ממלא את חיסרון בית המקדש...

• חובה להגיד מילה על סדר קורבנות הנאמר בכל בוקר על ידי רבים מבני ישראל. אמר אברהם לה' בברית בין הבתרים: מה ישרה אם בני יחטאו? וענה לו ה': הם יביאו לי קרבן ושאל שוב אברהם: בזמן שאין המקדש קיים? ענה לו ה':כבר תיקנתי לפניהם סדר קורבנות, ובזמן שאומרים אותו מעלה אני כאילו הקריבו לפני.
• צריך לספר על הארי ששר בשירו המפורסם "אגלן לן טעמי כביתריסר נהמי" (יגלה לי הטעמים שבשנים עשר הלחמים (של לחם הפנים))
• וגם בשיר לך דודי כתוב "מקדש מלך, עיר מלוכה..."

מצוות ומנהגים כזכר למקדש

• צריך לעשות תת כותרת לתקנות רבן יוחנן בן זכאי
• לא מוזכר אי סיוד אמה על אמה בבית.

בית המקדש השלישי - בידי שמיים, או בידי אדם?

• אפשר לספר שישנה אמונה שבכל מצווה שאנו עושים אנו בונים אבן בבית המקדש.
• אפשר לתרץ את הסתירה שמדובר בבית המקדש של מעלה ולא בבית המקדש של מטה.
• עוד אפשרות לתירוץ היא שאנו נתחיל בבניית המקדש וה' יעזור לנו להמשיך (אנו נפתח פתח כחודו של מחט ועגולות וקרונות יעברו בו...)

נסיונות מעשיים להקמת בית המקדש השלישי:

בעת העתיקה

• היתה על כך כתבה בדיוקן (עיתון מבית מקור ראשון), תנסה אולי למצוא אותה.

לאחר מלחמת ששת הימים

• הרב ישראל אריאל היה אחד מהצנחנים שהגיעו אל הר הבית, ניתן לשלב זאת בין שאר החומר.

בעקבות המקדשים

• צריך לספר על אורוות שלמה, שהיו בהר הבית, ושם שכנו הסוסים של הטמפלרים. ואף לתאר ש"טמפל" זה מקדש באנגלית.

בב"ח לתו"ע (בברכת חברים לתנועת נוער אריאל...) בברכה, המקדש בדרך - שיחה 21:09, 26 בנובמבר 2009 (IST)המקדש בדרךבברכה, המקדש בדרך - שיחה 21:09, 26 בנובמבר 2009 (IST)

תודה רבה לך, "המקדש בדרך". ירבו כמותך בישראל! הכנסתי כמה פרטים ממה שציינת, וגם שיפרתי את צורת הציטוטים הארוכים, כפי שהצעת. בב"ח לתו"ע, עזר - שיחה 01:06, 1 בדצמבר 2009 (IST)

שיחה והמשך שיחה

שלום עזר! נהוג להמשיך שיחה בדף בו היא נפתחה, בין שזה בדפי שיחת משתמש ובין שזה בדפי שיחות ערכים. לפעמים ניתן לאחר השלמת שיחה בדף שיחת משתמש, להעביר אותה במלואה לדף השיחה של הערך המתאים. כל הודעה מזיחים שמאלה באמצעות סימן נקודותיים (:) נוסף. ברכות אריאל פ. שיחה 22:09, 26 בנובמבר 2009 (IST)

תודה.עזר - שיחה 22:13, 26 בנובמבר 2009 (IST)

בשמחה. וכשיש נקודותיים אין צורך בשורת רווח. ברכות אריאל פ. שיחה 22:20, 26 בנובמבר 2009 (IST)

טיפ נוסף

ערכים שיש לך בהם עניין מיוחד (לדוגמה "בית המקדש" שאתה פעיל בו), וכן דפי שיחות שחשובים לך. לחץ בהם למעלה מצד שמאל על לשונית המעקב. בצורה זאת תוכל לצפות בשינויים שחלו בהם באמצעות "רשימת המעקב שלי". ברכות אריאל פ. שיחה 22:23, 26 בנובמבר 2009 (IST)

עוד הערות

אשתדל להיות עזר כנגדך. לגבי הבית הראשון - אתה מפריד בין הכיורים והמכונות בתיאור הים, ומשמע שאלו מתקנים נפרדים, אבל בנביא נאמר (מלכים א' ז,לח) שהכיורים הם על המכונות, כלומר המכונות הם עגלות נשיאה לכיורים. יש אולי מקום להזכיר בקצרה את ציפוי כל פנים הבית זהב, דבר הממחיש את הפאר של הבית הראשון.
לדעתי חשוב לכתוב על תופעת הבמות ועל מקדשי ירבעם בן נבט, ועל מרכזיותו של המקדש למרות זאת, לפני שמישהו יבוא ויציג את הדברים בצורה משובשת, ואז יהיה יותר קשה לתקן.
כנ"ל לגבי יחס הנביאים למקדש - נושא שרבים השתבשו בו, ולכן חשוב להציגו בצורה נכונה ומבוססת. אתה ודאי עסוק לקראת שבת הקרובה (שבת בר מצוה?) עכ"פ מזל טוב. בנילה - שיחה 01:01, 27 בנובמבר 2009 (IST)

תיקנתי את נושא הכיורים והמכונות, והוספתי את הפרט המשמעותי על ציפוי הבית בזהב. אני מקווה להוסיף קטע על יחסם של הנביאים למקדש, ולגבי מרכזיות המקדש ביחס לבמות - אני מציע שתכין אותו בעצמך.עזר - שיחה 01:04, 29 בנובמבר 2009 (IST)

קישורים פנימיים

קישור מילים מתוך הערך, לערכים אחרים באמצעות [[]]. זאת עבודת נמלים אך היא חשובה מאוד. עשיתי שתי פסקאות ראשונות כדוגמה. אשתדל לעבור על עוד פסקאות. תיקנתי בשתי הפסקאות, גם את הצורה של כתיבת הערות שוליים. ברכות אריאל פ. שיחה 11:42, 27 בנובמבר 2009 (IST)

שבוע טוב

אנא התייחס להודעה שנשלחה אליי ובעיקר לחסר בערך בית המקדש. ברכות אריאל פ. שיחה 19:11, 28 בנובמבר 2009 (IST)

עזר מבקר טוב

שלום עזר!

נהנתי לקרוא ביקורתך אל התלוננותי על מחיקת ההוספה שהוספתי אל ערך פיגול. אתה צדקת, אינני דובר עברית כשפת אם (וקשה עלי הדיון בין משפטי זו"ן) וזה גורם לאי-הבנה, אמנם -בעזר ה'- המצב הולך ומשתפר. התעניין אותי זה שאתה עוסק בתורת דיני טומאה וטהרה וענייני בית המקדש, גם מעניין אותי הדברים האלה מאד (בפרט דיני טו"ט). אולי אוכל לבקש ממעלתך -אם תוכל- לפנות אל ההוספות שערכתי לערך כהן ולעיין אם הן מתאימות למשפטי שפת-העברית המדוברת. שלום שלום לבונים --פרץ הכהן - שיחה 21:13, 30 בנובמבר 2009 (IST)

שלום לך רבי פרץ הכהן. קראתי את מה שהוספת בערך "כהן", ולצערי אין לי ספק שכל דבריך ימחקו. אפילו הכותרת "רקע להכהונה" איננה מתאימה בעברית מדוברת (צריך להיות: "רקע לכהונה"). אשמח ללבן איתך דברים בנושאי המקדש וטומאה וטהרה במסגרת "דף השיחה" שלי או שלך, אבל אני ממליץ לך להימנע בשלב זה מלכתוב ערכים, כדי למנוע ממך עגמת נפש מיותרת על השקעתך הרבה שתרד לטמיון. בברכה נאמנה, עזר - שיחה 21:25, 30 בנובמבר 2009 (IST)

הערה נוספת: כדי לעזור לויקיפדיה לא חייבים לכתוב ערכים. אתה יכול לקרוא ערכים בנושאי יהדות, ואם אתה מוצא טעות, או משהו חשוב שחסר, להיכנס לדף השיחה של הערך, ולכתוב שם הערה על מה שלדעתך צריך לתקן או להוסיף. את מה שתכתוב בדף השיחה אף אחד לא ימחוק בגלל בעיה בעברית, והעיקר שהדברים יהיו מובנים. כעבור זמן מה, מועט או מרובה, יבוא בעז"ה מישהו וישפר את הערך לפי מה שתכתוב, או גם אתה בעצמך כשתשתפר יותר בעברית. בהצלחה, עזר - שיחה 22:04, 30 בנובמבר 2009 (IST)

המון ברכה לך ולדבריך, אני חושב שבאמת אקח קצת חופש מכתיבת ערכים לזמן מה (ואשתדל לשמוע שיעורים בעברית המקובלת), אולם אינני רוצה לראות השקעתי לערך כהן יורד אלא עולה (בכלל הדף מקודם היה די גרוע). שאלתי ובקשתי ממך אחי בחכמה וחברי בנאמנות כי עזר שמך ויעזרוך מן העליון -אם תוכל לירד לעניין ולתקן הלשונות הצריכות שיפר (אני בטוח על התוכן שטוב הוא), אודה לך במחשבה ואחזיק לך בעתיד טובה.

בברכת כהן, פרץ הכהן - שיחה 03:27, 1 בדצמבר 2009 (IST)

קראתי את דבריך ואכן הם ראויים ונכוחים, ויפים למי שאמרם. בכל זאת, לצערי אינני פנוי כעת לעבודה רבה כזו. לא מדובר רק על תיקוני לשון, אלא על הרבה משפטים שלא מתאימים לערך באנציקלופדיה אלא יותר למאמר רעיוני על הכהונה. באנציקלופדיה צריך לכתוב עובדות, ולא רעיונות וסברות. גם רעיונות וסברות הם עובדות, אם מישהו כתב אותם ואתה מביא אותם בשמו. לצערי ולצערך, אפילו פסוקים מפורשים לא תמיד מתקבלים באנציקלופדיה כעובדות, כי היא נכתבת גם על ידי אנשים הכופרים בתורה וגם עבור אנשים הכופרים בתורה, ר"ל. לכן, גם דבר שכתוב בתורה בפירוש צריך להיכתב בניסוח של עובדה היסטורית, כמו: "על פי המקרא, לכהנים תפקיד מרכזי בהוראת התורה בישראל" וכו' (כביכול ח"ו איננו אומרים שכך האמת, אלא שכך ה"מקרא" חושב... וד"ל). כמו כן, הדברים שציטטת בגנותו של כהן עם הארץ צריכים להיכתב כך: "חז"ל אומרים ש...". אני מציע שתשמור עותק ממה שכתבת בדף השיחה שלך, וגם תתמצת את הרעיונות המרכזיים שהוספת בכמה משפטים קצרים ותכתוב פיסקה בדף השיחה של הערך "כהן" ובה פירוט של ארבע-חמש נקודות מרכזיות שהוספת, ולציין שיש תוספת בדף השיחה שלך. כך יוכלו הבאים אחריך להעזר בעבודתך (בכל מקרה, גם אם מה שכתבת ימחק, כפי שמסתבר, הנוסח שכתבת יישמר במדור ה"גרסאות" של הערך, אבל אם לא תהיה תזכורת לקיומה של תוספת זו - לא יגיעו אליה).

בידידות, עזר - שיחה 08:30, 1 בדצמבר 2009 (IST)

אל עמי צפון

תודה. ראיתי שסגרו. אני מטפל.Benjwain - שיחה 00:58, 1 בדצמבר 2009 (IST)

בית המקדש

שלום לכת"ר,

אשמח לדעת במה אוכל לעזור ולסייע. ידיעותיי בנושא המקדש ודאי נופלות בהרבה מהידע של כבודו, שוודאי יכול להרחיב את הערך פי ארבעה וחמישה ויותר. רק הערה קטנה, לגבי האמור בערך: "אין עדויות ארכאולוגיות חומריות ישירות מבית המקדש הראשון, אולם מעולם לא נערכה חפירה ארכאולוגית יסודית בהר הבית". ליתר דיוק, איני בטוח שחפירה ארכאולוגית תראה ממצאים של ממש מתקופת בית ראשון, שכן ההר הוא בעיקר סלע עם שכבת עפר דקה, שעליו נבנו וחזרו ונבנו וחזרו ונבנו מבנים שונים, בפרט שהכובשים והפולשים טרחו הרבה להשמיד את מה שהיה במקום. בברכה, הלל • שיחה • י"ד בכסלו ה'תש"ע • 13:04, 1 בדצמבר 2009 (IST)

להלל, שלום

תודה על המחמאות (המוגזמות). המשפט הנדון לא יצא מקולמוסי, ובשכתוב הערך השארתי אותו על כנו כי לא מצאתי בו טעות, למרות שלא הייתי כותב אותו (הוא נכתב כנראה כאמירה מרומזת שכביכול אין בטחון באמיתות המסופר בתנ"ך על בית ראשון, וזה חלק מהחיים פה בויקיפדיה). לענ"ד יש מקום לקוות שחפירה מסודרת תעלה ממצאים גם מהבית הראשון, או תוכיח שממצאים קיימים וידועים, כגון חלק מכתלי הר הבית, הינם מתקופה זו.

רצוי שתתן דעתך לא רק לדיוק התוכן הכתוב, אלא להשלמת פרטים החסרים בו, וכן ל"ויקיזציה".

בברכה, עזר - שיחה 13:12, 1 בדצמבר 2009 (IST)

תכתובת עם פרץ הכהן

שלום עזר!

פטיש חזק אתה בסבלנות ונעים לי להיות ממכירך. אכן צדקת (לצערי) והורידו התרומה דידי מהדף כהן. אמנם אקח ייעצך הטוב להודיע אודותו על דף השיחה של הערך ואעלהו על דף השיחה שלי. (דרך אגב ייצרתי שלשה דפים מאז התחלתי ועומדים הם בנתיים יציב ואמין (בלי עיה"ר): מצוות קידוש זרעו של אהרן, זרוע לחיים וקיבה, זרוע לחיים וקיבה בחוץ לארץ ותבנית אחד (כ"ד מתנות כהונה), אשר לכן אחשוב כי עקב שאני "להוט" כ"כ על הכהונה שגגתי בערך כהן בהוספות של זרם. עכשיו שאלה עבור ידיעתך הרחבה;

• האם ידוע לך פעילות-ארצית איזשהו או עכ"פ מספר אנשים שמגשימים תורת טו"ט בחיי יום-יומיהם(כלומר אע"פ שט"מ אנו, יכולים לכאורה להרוויח "שימוש" פרקטי בהלכות אלו אם יש רק רצון וחפץ)?

• (שאלה תכנית: איך חותמים בתאריך היהודי בחתימה בלי זכר הלועזי?)

פרץ הכהן - שיחה 21:24, 1 בדצמבר 2009 (IST)

שלום לך רבי פרץ. ידוע לי על אנשים שבערב פסח תשס"ט אפו מצות בטהרה. כמו כן, אני מכיר מישהו שמגדל את בתו בטהרה מאז לידתה. הם ביקשו ממני שלא לפרסם את שמם. לצערי, אינני יודע על התארגנות ציבורית כלשהי למימוש חיי הטהרה בפועל. על כל פנים, קיים בטאון בשם "מעלין בקודש" שבו מתפרסמים מאמרים בעניין המקדש ובענייני טהרות, לא רק לפלפולא בעלמא אלא מתוך גישה מעשית כיצד ליישם את הדברים בימינו (עד עתה יצאו י"ח גליונות. בעשרת הראשונים כמדומני שלא היו מאמרים בענייני טהרה).

לשאלה הטכנית (ולא תכנית) על התאריך - אינני יודע, וגם אני הייתי רוצה לדעת, ואשמח אם תצליח לברר ותודיעני.

עיינתי בערכים על זרוע לחיים וקיבה. לדעתי גם הם צפויים להימחק, ולכן אבקש את רשותך לעבור על הערך זרוע לחיים וקיבה ולתקן אותו. התיקון יהיה סגנוני בעיקרו, ופה ושם גם קצת בתוכן. השארתי הודעה בדף השיחה של ערך זה, שאני מתכוון לתקן את הניסוח שלו, ולכן אני מבקש שלא ימהרו למחוק אותו. אציין שמבחינתי זהו דבר יוצא דופן, ואל תצפה שאעשה כך גם בערכים אחרים. לגבי הערך על זרוע לחיים וקיבה בחוץ לארץ, לדעתי צריך לכלול אותו בערך על זרוע לחיים וקיבה. הטבלה שבסופו קצת מוזרה, כי בכל הטור על חיוב המצוה בארץ כתוב "מחייב", ואם הכל מודים בדבר - לשם מה טבלה? הרי הוויכוח רק על חו"ל! לדעתי כדאי לאחד את שני הערכים, וגם לקצר הרבה מהציטוטים שהבאת בערך על חו"ל.

לגבי הערך על קידוש הכהנים ברצוני להעיר, שהעתקת את הפסוקים עם שם ה' ככתבו, והדבר עלול לגרום תקלה לאלו שידפיסו אותו, שלא כולם שומרי תורה.

בידידות, עזר - שיחה 21:31, 1 בדצמבר 2009 (IST)

בהודאה על המידע של טו"ט באופן פרקטי.

בקשר לדף זל"ק בקיצור; ההבנה שלכל הדעות המתנות נוהגות בארץ כרוך בקצת פקפוק של טעות וחשבתי חשוב לציין שהדיעות שהבאתי מסכימות לחייב(ראה ההערה לדברי הפרי"מ). ..אמשיך בעת כי הולך אני לפדות בכור ישראל..פרץ הכהן - שיחה 22:19, 1 בדצמבר 2009 (IST)

כעת, לאחר שהתעשרת בעוד חמישה סלעים והוקלה במקצת מועקת הפרנסה מעליך (אגב, על פי חשבון ערך הקרקע בתורה, "זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף", חמישה סלעים היו פעם בשווי קרקע בשטח שני דונם - אלפיים מטרים מרובעים!), תוכל לשוב ולדון בנחת בהערות שכתבתי, ואני מחכה לתשובתך לגבי טיפולי בערך זלו"ק. אגב, אשמח לדעת מניין השגת את התמונות שמופיעות שם. הדבר יכול להיות לי לעזר בעבודתי. בברכה, עזר - שיחה 22:32, 1 בדצמבר 2009 (IST)

לגבי התאריך העברי - יש להיכנס לדף עזרה:חתימה ושם מבואר. בנילה - שיחה 01:14, 2 בדצמבר 2009 (IST)

הכסף זקוק וצרוף עבר אל הכהנא כדין וכשורה, ומודה אני לבורא שעשאני כהן וזיכיתי כשלוחו לפדות כרצונו -כן אקוה שאזכה לעלות לארץ בקרוב ולעסוק שם בתורה תוך אויר שמחכים.

(לא שמעתי ע"ז החשבון שסלע תוכנו עשרה שקלי כסף ואצטרך לעיין על פרטותו, נהנתי עכ"פ).

אודות דף זל"ק: שהדף יימחק קשה לי להאמין עקב עמידתו זמן מה וקבלתי המחאות (כלומר compliments) עליה (מארצי-ישראלים, אבל אחר שמיעת דעתך על גרעון לשוני מן הסתם כיוונו אל התוכן ולא הסגנון!).

עכ"פ לא אקשה ערפי וארשה לך לעשות בו כטוב בעיניך לשפר ולתקון -אבל לו שמעני ושים לב לשני עיקרים: א- להפריש בהבנך בין המתנות האמיתיות בעצמן ודיניה לחומרא של איסור (מטעם גזל לפום ריהטא דהרמב"ם והבנת הגר"א, ולפי כמה אמוראים הטעימו מטעם טבל ופיגול -ובפרט לאלו שנקטו קולת רבי אלעאי במשך טלטול בגלות ואכמ"ל) ובין שאר בשר הבהמה שהקילו עליה הדיעות במשהוא (ואל ילוז ההבדל כי כבר טעו בזה גדולים מערכנו). ב- לא לצמצם בתוכן ההערות של הטבלא כי כעת אני מוסר שיעור בזה העניין כאן בחו"ל ורבים שואלים לי לראות מקורות מתוך הפלאת העניין והשיטות (בפרט דברי הרמב"ן הראב"ד ורש"י, וד"א לפום הבנתי לע"ע; טעה הטושו"ע בהבנת שיטת רש"י כי סמך על דעתו דשבת י. ונעלם ממנו התשובה הנדפסה בפרדס).

אודות התמונות: כמדומני שציינתי מקורותיהן עליהן, אבל אשנה עקב חביבות העניין: הם מחנות הבשר כאן בארה"ב-ברוקלין (ואם בעל החנות אני לומד בקביעות של מה, אם תצטרך לעניין של תמונה לצורך קודש אנסה להשלימו עבורך).

עוד דבר אם מורשה אני מגבוה: למחוק ההוספות שטרחתי עליהן לערך כהן הוא טעות בעיני (ומתקרב אני אל לשונות חזקות יותר אבל אחסום כי מפי כהן טעון שפע ברכות ותו לא) כי בידינו להדריך הכהנים אל דרך הסלולה להם מהאל אל התורה וההוראה וזה פשוט כי מ"ע עלינו לקדש הכהנים בכל אופנים של קידוש.

שוב אאמור שהדף העכשוי של כהן הוא חלש ומצוה גדולה לתקנו (אפילו יותר מדף זל"ק) באופן שיתקבל לעין הקהל.

לחתום נהנתי לשחח איתך. ומרגיש אני כדאי להודיעך -בתור חבר, שמתקרב ברעיוני מחשבות להפסיק חשבוני לויקי בגלל ריבוי הזמן שאוכלת היא מלימודי ומנוחת נפשי.

שלום לעם שרי השלום ואקוה שאזכה לברך אותכם בקרוב מתוך אהבה עזה ונחת רוח--פרץ הכהן - שיחה 03:54, 2 בדצמבר 2009 (IST)

לרבי פרץ הכהן, שלום!

1. אבדוק אם אני יכול לעמוד בתנאיך לגבי הטיפול בערך זלו"ק, ואם לא - אמשוך את ידי מזה. 2. לא התכוונתי לומר שסלע הוא עשרה שקלים, ואדרבה, מפורש שסלע הוא שקל, אלא ש"זרע חומר שעורים" הוא 20 דונם, ועשירית ממנו הוא שני דונם. 3. תמהני כיצד כהן כמוך, המשתוקק לחידוש חיי הטהרה בישראל, יושב בטומאת ארץ העמים ולא עולה לארצנו הטהורה. 4. אני מבין ללבך על רצונך להיפרד מויקיפדיה, ואשמח לשמור על קשר בדרכים אחרות. 5. האם תוכל לצלם עבורי תמונות של האימורים (אליה ויותרת הכבד ושתי הכליות וחלביהן)? אם כן זה יהיה לזיכוי הרבים.

בברכה, עזר - שיחה 00:43, 3 בדצמבר 2009 (IST)

שלום וברכה לבונה!

אל הכן חשבונך בערכי קרקע ויפה דרשת, ואיתי האי הבנה בהבטתי לראשונה. -אני משתוקק לעלות ואין תשובה צודקת לאמיתת העניין למה אני לא מבצע העלייה -לצלם התמונות; אנסה לגשם בקשותיך (עם זאת אינני חושב שאוכל בזמן הקרוב לכן אל תחשוך להשיגם בדרכים אחרים בינתיים).

אבקש רשותך לעלות שיחתנו אל דף השיחות של זל"ק (כי משיחתנו אולי ייצא לתועלת המעיין).

אפשר להעביר את השיחות שלנו לשם, אבל רק מה שנוגע לערך הזה, ולא נושאים אחרים שדיברנו עליהם.עזר - שיחה 22:00, 3 בדצמבר 2009 (IST)

שבוע טוב עזר!

שמעתי לקולך בהעברת שיחתינו אל דף השיחה זל"ק (לא להעלות עניינים פרטיים). ואולי אם תפנה תביט עליו לראות אם שחכתי לקט פרטי שלא מתייאש בעליו ממנו ותיכנסו לרשותך.

אודות התמונות טלפנתי אל חברי בעל החנות ואין לו חלקים כאלו בחנותו כלל. אמנם ביקשתי כעת מחבירי שעובד כשוחט לצלם בקשתך השבוע (הוא שוחט ביום ד בעז"ה). אולם, שוב אל תחשוך ממאמצים אחרים להשיגם.

נהנתי בעבודת ידך לערך זל"ק -יישר כחך לטובה ולתיקון.

נהנתי גם בעבודתך בייצירת יהושע בן יהוצדק, ולסיים הנה עניקך עוד פירוש לייחוסו (בכ"ד משמרות) של יהושע הכהן הגדול(בדרך אפשר): "הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלש (נמצינו שיהושע בן יהוצדק היה לבית ידעיה ואם לאו תתקעג בנים מנא ליה?)" -עז' ב לו

אולי זה גם מתאים לעניין שמשמרת יהוריב לא עלו בימי עזרא ונקבע ידעיה לראש המשמרות -כמתאים למשמרת כהן הראש.

שלום ושבוע טוב לך ולעם --פרץ הכהן - שיחה 01:43, 6 בדצמבר 2009 (IST)

שלום לך רבי פרץ הכהן. תודה על הערתך החשובה בעניין יהושע בן יהוצדק. אמנם לא מצאתי במפרשים המקובלים ש"בית ישוע" האמור בעזרא שם הוא יהושע הכהן הגדול, ורק בפירוש "דעת מקרא" כתבו כך, ולכן הוספתי את הקטע בניסוח זהיר: "ככל הנראה".

בהמשך לזל"ק,

אתך הסליחה אם הכבדתי עבודתך לערך זל"ק אבל ראיתי מן המוכרח להעלות כמה פרטים לפרטי המצוה (נסיתי להכניסם כמיטב יכולתי בעברית המודרנית כדרוש מרוח הויקיפדים). בברכה ובהכרת טובה, --פרץ הכהן - שיחה 21:29, 8 בדצמבר 2009 (IST)

טו"ט דנידה -שמירתן של הנידות

כמה הערות בענין המובא למטה למען לא הקל במקחא דהאי צדיקא קדוש ישראל הרמב"ן ז"ל:

במקורות מאוחרים יותר מוזכר מנהג שנידות עזבו את ביתן והורחקו מן החברה לגמרי. הרמב"ן (בראשית לא,לה) מצטט מקור, שהוא מייחס אותו לתקופת התנאים ומכנה אותו 'ברייתא של מסכת נדה', לפיו "אסור לשאול בשלומה של נידה... אפילו הדיבור היוצא מפיה הוא טמא... אסור לאדם להלך אחר הנידה ולדרוס את עפרה... ואסור ליהנות ממעשה ידיה". הרמב"ן הסיק מכאן ש"היו הנידות בימי הקדמונים מרוחקות מאד... לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו.... והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם". כבר העירו חכמים על כך (ראה בדברי הרב שעוועל, מהדיר פירוש הרמב"ן בהוצאת מוסד הרב קוק) שהמקור עליו מסתמך הרמב"ן מפוקפק מאד, וכנראה מדובר בזיוף קראי. וראו דברי הרמב"ם במורה נבוכים חלק שלישי, פרק מז ושו"ת "יביע אומר" לרב עובדיה יוסף חלק ששי, יורה דעה סימן כ.</ref>.

מצאנו:

כהן גדול נכנס עמה לבית ויושב על האצטבא.-תנחומא מצרע ט

לאידך:

טוב ליזהר מטומאת משכב ומושב של נדה אף בזמן הזה..מכל נדה.-של"ה ח"א תנב

-טוב הוא להזהר אפילו בזה"ז ממשכבה ומושבה של נדה כדי שלא תשתכח תורת טהרה מישראל..זכר בעלמא..כיון שרחצה אחר ז' ימי נדתה במים שאובין אין מתרחקין ממשכבה ומושבה וכן המנהג.-פסקי רקנטי סי' תקפו

-בזה"ז שאין מתרחקים ממשכבה ומושבה ..אלא כדי שלא תשתכח תורת טהרה מישראל..כיון שטהרה מנדתה (אחר ז ימי דותה) ורחצה במים שאובין אין מתרחקין ממשכבה ומושבה ועל זה מתנהג העם בדור הזה.- תשובת הרי"ף(רבינו יצחק אלפסי)סי' רצז

-החברים נהגו בבתיהם שתהא הנדה רחוקה ופורשים ממנה (הלשון כאן משובש בכל התשובה וקשה להחליק הלישנא היינו להבין אם תירץ להחמיר בטומאתה אי לא אך קצת נראה שהחמיר).-תשובת גאוני מזרח ומערב סימן מ"ד

"בירכתי ביתך"..אם אשתך נדה תשימנה בירכתי ביתך שלא תתרגל אצלה.-רש"י ת קכח דפוס לובלין

בעיקר רצוני להעניקך עם תצלום של מקורו של הרמב"ן (וח"ו לקראו זיוף!) מתוספתא עתיקתא -פרנקפורט תש"ן- ובתוכו: "ברייתא דמסכת נדה, ספר המקצועות- שישנו אצלי באמתחתי. שלח נא לי דרך לייצור קשר (אימייל) ותראנו בעיניך ותאמר האח.

שלום עליך גבור חיל, פרץ הכהן - שיחה ג דחנוכה

שלום לך רבי פרץ הכהן. כל המקורות שהבאת לא מדברים על הרחקת הנידה מביתה, אלא על הרחקת הבעל ממשכבה ומושבה. הזכרתי את המקורות הללו בקיצור בהערה 315, בעניין דיני טו"ט הנוהגים בזה"ז, וציינתי לשו"ת יביע אומר, המביא את כל המקורות שציינת.

לגבי הרמב"ן, אשמח לקבל את המקור אבל אינני יודע איך ליצור קשר. בכל אופן, לא הבנתי איך המקור שיש לך מפריך את הטענה על זיוף. עכ"פ ברור שהרמב"ם לא הכיר את הברייתא הזו, יעויין במורה נבוכים שציינתי.עזר - שיחה 20:47, 14 בדצמבר 2009 (IST)

הנה הוא http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=35713&pgnum=1

מקורו של הרמבן הוא מדברי רבי יוחנן ורבי נחמיה..אולם לע"ע כחא דגברא לית לי למצא בספר חפצינו.

פרץ הכהן - שיחה 21:33, 14 בדצמבר 2009 (IST)

כעין "בנות ישראל הן הן החמירו על עצמן" ו "בנות ישראל שפות את רוקן" אפתח פי לעורר לשנות גירסא זו:

ולפי פירושו אין מפה שום ראיה לבידודן של הנידות (פרט מה הכוונה בידודן? ברור שלא שמים אותן כלוא ח"ו אלא כדקאמרן "הן הן.." וזו מעלה נפלאה אצל בנותינו בנות שררו"ל (וראה המקביל בז"ח אצל בנות מואב להבדיל) ). במקורות מאוחרים יותר מוזכר מנהג שנידות עזבו את ביתן והורחקו מן החברה לגמרי (נא לציין מקור). הרמב"ן (בראשית לא,לה) מצטט מקור, שהוא מייחס אותו לתקופת התנאים (ראה זח"ג עט. בענין שכ"ז מקכ"ה זיני מסאבותא..) ומכנה אותו 'ברייתא של מסכת נדה(הנה מצאתיו: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35832&hilite=5307d270-ccc2-427e-8338-600658f39f8d&st=%d7%a2%d7%a4%d7%a8%d7%94&pgnum=24 )', לפיו (שם אין סתם פיו אלא מובא שם מימרות דרבי יוחנן וגדולים כמותו זצ"ל) "אסור לשאול בשלומה של נידה... אפילו הדיבור היוצא מפיה הוא טמא... אסור לאדם להלך אחר הנידה ולדרוס את עפרה... ואסור ליהנות ממעשה ידיה"(וראה שם בהארה על פרטי מילים אלו). הרמב"ן הסיק מכאן ש"היו הנידות בימי הקדמונים מרוחקות מאד... לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו.... והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם". כבר העירו חכמים על כך (ראה בדברי הרב שעוועל, מהדיר פירוש הרמב"ן בהוצאת מוסד הרב קוק) שהמקור עליו מסתמך הרמב"ן מפוקפק מאד, וכנראה מדובר בזיוף קראי (למימרי איננו כדאי להביא אלו המילים לכהות דבר שנתאמת אצל כמה וכמה טורא רמאי כהרמב"ן הראב"ד השל"ה..).

לרדת לעומק דעת הרמב"ם ראה באגרות קודש ג שע"ד (אדמור מליובביטש) שמציין לתשובת הרמב"ם שרצו חז"ל להתרחק מהקראות. מביא גם ד' טעמים (לא יסבלו העם..ובסוף מחשש קראות), אמנם מביא ענין של "יחידי סגולה"..

המצפה לידידות ונעימות של תורה פרץ הכהן • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 19:55, 29 בדצמבר 2009 (IST)

הערות רבי פרץ הכהן על הערך טומאה וטהרה

שלום עזר!

קודם כל אני רוצה להכיר שוב את הטובה המצויינת שגילית לעינינו. כשאני חושב עליה אני עדיין משתומם ומתפלא על העבודה הנהדרת שתרמת וכמעט אין מילה בלשוני על שמחת ליבי ותענוגי על יופי החיבור והלקט שארגת.

הקדשתי היום בבוקר לעבור על המקורות והעניינים שהבאת והכלל שניכר שאנו עוסקים עם חבר נאמן במלאכתו וזריז וחריץ לבצע עניין לאמיתו של הלכה. אמנם עם זאת אין בית מדרש בלי חידוש ולקחתי על עצמי לרשום כמה הערות ותיקונים למעל יפוי הערך ולעשותו סולת נקיה ונאמר יחד בר לתבן.

אולם קודם ארצה לשתפך עם מאמר של בעל התניא אודות תורת טומאה וטהרה שמצאתי אתמול באמתחתי ולפיה אנו מבינים קצת את גודל זכותך וזכותינו שזכיני ליום הזה שכמעט והורם המסך מעל קושי ההבנה בעניין טומאה וטהרה ולא רק לק ליושבי אוהל אלא לכל הבאים לשבור בר הידע המבורר: "טו"ט הן הן גופי תושבע"פ ..מל' דאצי'..בזמן הגלות..עיקר..הלימוד..ב..טו"ט..ע"י עיון..מעלה הלכה זו מהקליפות שהיו מעלימים..בבחי' גלות.., העליונים אין בהם כח לברר ..אלא התחתונים שהם מלובשים בגוף (ראה בתניא אג"ק כ"ו לאגרת הלז הארוכה וגודל ערכה לענין טו"ט לעת"ל).

סדרתי הערותי לפי סדר הדף (כנראה שנעבר כבר שינוי במספר וסדר הערות אזי נא לחשבו כזה: הערתי עד הפיסקא "דוגמאות ליישום הכללים" עשיתים היום בשעות 3:30 עד 5 בבוקר (זמן ניו יורק שבארה"ב) ומפיסקת הנ"ל עד סוף הערך עשיתים משעות 10:30 בבוקר עד 12:15 בצהריים) והערותיה ובסופו אעיר שוב על בירורינו של לקט הרמב"ן ז"ל;

לרבי פרץ הכהן, שלום

הערותיך היו לי לעזר רב, וכתבתי בצידן את תגובתי, מה שיניתי ומה לא. חלק מהן לא הבנתי, כפי שתראה, וחלק (אלה שלא כתבתי עליהן כלום) עדיין לא הספקתי לעיין בהן. יישר כח גדול!

1. אולי כדאי להכניס דעת הספורנו שמגדיר טומאה כרדיפת אחר "חיי שעה" (וה"מתוק הבלתי מועיל", וזאת כהוספה על דיבורו שהבאת ובפרט שחוזר הוא על נקודה זו כמ"פ בפירושו)

- נא ציין מקורות מדויקים

1. הערתה 24: אולי כדאי להעיר דעת הר"מ בסוף הל' טומאת אוכלין ששמירת דיני טו"ט גורם "קדושת הנפש..ולהדמות לשכינה"

- עי"ש היטב, שלדעתו השמירה גורמת קדושה מפני שהאדם פורש משאר העם, וכמו שהבאתי מפיה"מ.

1. בהערה 28: היה כאן דברי התורת לוי יצחק (שכמדומני העליתי לערך זו לפני כמה חודשים) -שהגם שהיו בקיצור גדול- במקור של ההערה (ובשאר הערותיו על משניות טהרות) רובץ מעיין של גדלות נפלאה והשקפה על תורת טו"ט יחיד במינו שלא שזפתם עין העם לפני בא האי צדיקא (והגם שזיכיתי לעבור על כל רשימותיו עדיין חולם אני שאזכה לחזור על תורתו שובוברק חושבי עליה ליבי פשוט פותחת בריצה)

- אם תסביר יותר את דבריו אפשר יהיה להכניסם.

1. הערה נ"א: טומאה דחויה היא אך מטומאות הבלתי אפשרות להיטהר ממנה לאפוקי טומאות שבאפשר ליטהר שאיננה לא דחויה ולא הותרה(הערת ע"ז בהערה קט"ו אבל טעון קשירה)

- אינני יודע לעשות קישור מהערה להערה

1. בפיסקא של צרעת כדאי להתחיל מבית ולא אדם (וזאת גלל שבעכו"ם מתחיל הקב"ה נגעיו עם הגוף אבל בחסדו של ה' על גוזליו מתחיל מן הבית)

- כתבתי לפי סדר התורה והמשנה והרמב"ם, וגם לפי המתאים בהקשר כאן, שעניין הצרעת בא אחרי האישים המטמאים.

1. הערה קיז: נא להעיר שבעי קביעה זו מפי כהן דייקא (ולא מאבר אחר) (אולי כאן המקום להעיר שמרגיש אני שבכלל חסר בדף ייחוס כנה לשייכותם של שבט לוי בכלל והכהנים בפרט אל תורת טו"ט (ראה תנחומא פר' תצוה יג "לשבט הזה אתה עושה.." -ואולם נא לדנוני לכף זכות במילי אלה לבל יטעון כבוד עצמו ושבטו הוא דורש)

- לדעתי פרט זה צדדי. לגבי שייכות הכהנים לטהרה - הוספתי משפט בפיסקה "חובת הטהרה בחיי היום יום" ובהערה כמה מקורות לדבר.

1. קכ"א: כדאי לרדת על אתר בהבדלי אהל צרעת ומת (זמן השהייה ושיעור אבר הטהור שנכנס)

- נראה לי שהרחבה זו מתאימה לערך נפרד על צרעת.

1. סביב קכ"ב: לפרט הגילוח שכולל ממש כל שערותיו (הנראה זקנו, גבות עיניו וכדו')

- הוספתי בפיסקה טהרת מצורע

1. קכ"ד: לציין בגד בלתי צבוע דייקא

- הוספתי "בגד לבן"

1. מסביב קכ"ט: אולי כדאי לציין איסור לכהנים לצאת לחו"ל

- הוספתי

1. קמ"ד: לציין יתר דעות פרס על אתר

1. ק"נ: (אל תשכח על זה בירדתך לזל"ק בארץ :-)

- לא הבנתי כוונתך

1. מסביב קכ"ו: בגדי דג ג"כ טהורים מכלום

- לדעתי אינו נצרך לכאן, כי אינו דבר נפוץ, ויש להביאו בערך טומאת כלים, אי"ה.

1. קסב: לציין שמתכת קבוע בקרקע טהורה מכלום (הגם שנגעת בזה בהערה קפ"א -לא ביררת)

- העברתי את המשפט על כך לפתיחת דיני הכלים, וכך הדבר ברור יותר.

1. סביב הערה 58: לציין שמת אינו מטמא משכב ומושב (ספרא ד' תקפא)

- הוספתי בהערה 90, והבאתי מקור מזבים פ"ד מ"ו

1. ס"ז: קשר שחיטה לשחיטה כשרה

- לא הבנתי כוונתך

1. ס"ט: לציין שטעון טבילה ולא הערבת שמש לחוד

- תיקנתי בהערה 67

1. סביב 75: אינם מ'י'טמאים לא מד"ת ולא מד"ס

- לא הבנתי כוונתך, על מה מוסבים הדברים.

1. הערה עז תוסיף: -רבי יעקב בר אחא ר' ייסא בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המטה (אולי דרש מ"תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה" היינו שיצא בכוונה לטומאה שהיא כל ביאה לאפוקי מקרה) .-ירו' יומא לט:(ובכלל כאן לברר זמני הב"ק לפני הטבילה ואחריה)

- מכיוון שהנדון בדברי ריב"ל הוא רק על תקנת עזרא, ולא על טומאת בעל קרי, אינני חושב שצריך להביאו כאן. הרי דבריו שנויים במחלוקת בירושלמי, ובבבלי בכלל לא הובאה דעתו, והחילוקים בברכות כב בין חולה לאונסו לחולה המרגיל אינם כמותו.

1. הערה צ"ד: פרש יותר דעת הא"ע "או החתים"

- לא הבנתי למה לדעתך חשוב להביאו.

1. סביב ק"ט: הכנס ענין שמיכ"י

- הוספתי, ויישר כח על התזכורת החשובה.

1. קס"ט: ציין שכלי ט"מ טעון הזייה ג ז (הזג"ז)

- זה כבר כתוב ב"דרכי היטהרות"

1. קע"ב: כדאי לנו למצוא פרט למאכלים בימינו כאלו ולפרטם (כעת אני בקשר עם אחד ממנהלי ארגון הOK לברר על מאכלים שהרטבה איננה חלק מהכנתם לשיווק)

- אם תדע על מוצרים כאלו שנפוצים בשימוש בארץ ישראל וגם כאן אינם מורטבים - אוסיף שתיים-שלוש דוגמאות.

1. קע"ז: ציין שוב יד שחט..ע"י רצון בעלים דייקא (בחוץ אמריה תאמר -אם אמרת חזור..)

- לא הבנתי באיזה מקום לדעתך יש להוסיף

1. לא נגעת בעוקצין כלל

- נראה לי שזה עניין לערך נפרד בשם טומאת אוכלין. כעת אין לי פנאי לעסוק בו, אבל אי"ה יהיה.

1. בענין סביב קפ"ה: בענין משא דמת: ..מטמא במגע ובמשא ובאהל..מגע ואהל הרי הן בכתוב.."הנוגע במת(במ' יט יא)"..כל הבא אל האהל..(שם יט)..טומאת משא קבלה..מ.. נבלה(שהיא טומאה קלה ויש בה..טומאת משא שנא' "והנושא את נבלתם יכבס בגדיו(ו יא כח) ..כל שכן המת..ו..משאו טומאת שבעה(למה ז ולא א? ראה כאן הלימוד מספרא))

- לענ"ד אינו נצרך לערך כאן לדון על מקור הלימוד.

1. קפח-ט: דעת הר"מ שזב ה"ה ה (ואחשוב שהר"מ יותר מסתם יש אומרים)

- אם הבנתי נכון, כוונתך לדיון על מצורע, האם דינו כזב. בדעת הרמב"ם יש מה לדון, ולענ"ד שיטתו בפיה"מ שמצורע מטמא בהיסט, אבל בהלכה נראה שחילק בין היסט, שאינו מטמא, לבין עליונו של זב, שמטמא, ואכמ"ל.

1. לברר שיעור זמן ההשארה ליטמאות באהל מת ומצורע

- דין השהייה בכדא"פ לטומאת בגדיו הוזכר רק בביאה לבית המנוגע, ולא באהל המצורע (כ"כ בספר שערי דעת עמ' לג הערה 116, וכתב שלא מצא מקור לזה, אלא שלא מצינו בתורה ובחז"ל עניין כדא"פ אלא בבית המנוגע).

1. ב"חיבורין": לציין שלענין זה בגדיו נחשבו כ"כלים"

- תיקנתי

1. רו: לפרט דין חרב כחלל באתר או לכה"פ לקשרו

- אינני יודע איך לקשר הערה להערה (אי אפשר רק לכתוב את מספר ההערה, כי המספר עשוי להשתנות)

1. ריז: בעניין נאות זכוכיות יפה דרשת כי דגם בענין ישיבת צער דטהרינן (אולם לדעתי ענין ירידת הרבנים לגויים מיותר ואכז"ל)

- עניין זה של הטעם לגזירת כלי זכוכית, שהוא כביכול כדי למנוע מגויים - מכיוון שזוהי אנציקלופדיה צריך להזכיר דעה זו, וכאן יש עוד נקודה מיוחדת, כי יש מגמה קבועה באקדמיה לקשר את כל דיני התושב"כ ותושבע"פ למטרות פוליטיות וכדומה, וכאן זו דוגמא שאפשר להראות את הפירכה לדבריהם.

1. ריח: לומר שגזירת הכתבים פרקטית לגמרי.. מן הסתם אלו הדברים לא באו בשיקול

- התכוונתי לומר שאין זה סייג להלכות טומאה וטהרה, ואין פה עניין עקרוני שראוי לכתבי הקודש שיהיו טמאים ח"ו, אלא גזירה זו נועדה להשיג תוצאה של תועלת מסוימת. לא ברור לי מה בדיוק מצאת פסול בנוסח זה, ואינני יודע איך מתפרש "פרקטי" בלשונך. אצלנו המובן הוא "שימושי" וכדומה. אם יש לך הצעה אחרת - כתוב לי.

1. רכח-ט: פרט לאיזו ד' כוונתך

- התכוונתי לארבעת הסעיפים האחרונים מ"כתבי הקודש" והלאה. לא מניתי אותם כמניינם בגמ', שמפרידה בין האוכל אוכלין טמאים ושותה, או בין רחץ במים שאובים למי שנפלו עליו.

1. בדוגמאות ליישום:

א: לפרט כי הזזת החתול נחשב כדוגמת היסט שהוא מין משא

- מכיוון שלעיל כתבתי את ה"היסט" כמושג שונה מ"משא" - איני רוצה לבלבל (אך ראה הערה 179, ששני הביטויים מתחלפים בלשונותם).

ב: דקדוק: מנוס מלהחליפו א"א מהחלפתו

- סבורני שאינו נצרך

ג: כדאי להכניס אפילו נגע בכסא נטמא כמו"כ

- כאן רציתי להדגיש שישיבה על המושב מטמאת אפילו לא נגע בו.

ד: לציין; הלא פירות אינם מקבלים טומא עד הכשרתן.

- תיקנתי

1. פיסקא זמן הטבילה:

אין זכר לשמיכ"י ודין בועלה ששנוי במחלוקת

1. הערה רנג: לציין למילת "קיפל" כמין מבורר (ראה אולי תרומתי לנגע הצרעת שהעליתי קצת מן תהליך הטהרה דמצורע שהעבירו -אתה כבר יודע הסיבה לכך :-) )

- בספרא הוא דעת יחיד, ולא הובא במשנה וברמב"ם, וגם מהותו אינה ידועה לנו כיום.

1. מסביב הערה 281: א"א לציין שימי חלוט עוזיהו כ"ה שנים -זמן שמתאר עד כמה ייתכן..

1. בהערה רפו: למה להגדיל שטעו? אם שנוי במחלוקת..לכבוד הכהנים אולי תהפך (וכאן באמת כבוד אחי אדרוש! :-) )

- מרש"י פסוק יד משמע שנקט שדעה זו עיקר (ולא פירש את הפסוק אליבא דהדעה השניה. וכן גם במצודת דוד, אך לאידך גיסא ברד"ק).

1. הערה רצז: א"א להוסיף ליצנות הצדוקים ראו פרושים טובלים החמה..

- הוספתי

1. שב: דקדוק; בניגוד לכתוב בתורה "ניגוד" א"ע לכאן כי אינו "מתנגד" אלא הוספת חומרא חסר יסוד מובנת לעינינו

- שיניתי ל"דבר שאין לו כל מקור בתורה"

1. שד: כדאי לפרט הסייגים דהוסיפו

- לדעתי אין צורך. העיקר שם הוא שגזרו שריפה במקום לתלות, ואלו פרטים שנראים לי מופרזים כאן.

1. הערה שלא: אולי כדאי לציין ששטיחי העצים הנפוצים היום מפקפקים על כשרותם כי אולי הוקבעו לשכיבה או ישיבה (ענין מפץ שביארו הר"מ בארוך)

הנהו עזר. הנם הערותי ואחשוב שמוצאים הם חן בעיניך -ובטח מבין אתה שלמען פאר העניין פניתי -ואני מזומן לעזור באת אשר תפנה אלי בזה העניין- ולא למען הכבד עליך ח"ו.

לעניין הרמב"ן עייף אנכי לע"ע למדי לכן אבקש ממעלתך שאמשיך בעת.. פרץ הכהן - שיחה ד' דחנוכה

אנונימים

שלום עזר, אין טעם להזהיר אנונימים אחרי זמן כה רב. כתובות IP מתחלפות תדיר, אם מדובר היה במשהו מהשעות האחרונות אזי אזהרה הייתה במקום. טוב ששמת לב להשחתה. בנוסף, מדוע אתה משתמש בדף השיחה לכתיבת ערכים? צור לך ארגז חול. דורית 01:00, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הקרדיט על הערך טומאה וטהרה - שלך.

ראה מה שכתבתי לפי בקשת משתמש:Slav4 (שלא זמין כעת לאינטרנט) בדף השיחה של הערך. כל הכבוד. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 09:23, 15 בדצמבר 2009 (IST)

תודה. הקרדיט לא עקרוני, "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו".עזר - שיחה 11:59, 15 בדצמבר 2009 (IST)

הקרדיט חשוב ביותר ואין למונעו מבעליו. ברכות אריאל פ. שיחה 12:09, 15 בדצמבר 2009 (IST)

תמונות בית המקדש

שלום עזר, יש איזה שמונה תמונות ללא שימוש של דגם בית המקדש, לדוגמה: קובץ:Beth hamikdash DEGEM osnis photo Turgman 2.jpg, קובץ:Beth hamikdash DEGEM osnis photo Turgman 3.jpg, קובץ:1121254518037576929.jpg, קובץ:1260795131037576929.jpg. אם יש לך עניין בהן, לשימושך. אם זה מעניין אותך אני אפנה אותך גם ליתר. ‏Ori‏ • PTT‏ 20:51, 15 בדצמבר 2009 (IST)

מעניין אותי בהחלט. דא עקא, שטרם למדתי כיצד משלבים תמונה בערך. עזר - שיחה 22:22, 15 בדצמבר 2009 (IST)

עזרה:תמונות. זה דיי פשוט. הנה כל התמונות:

• קובץ:Beth hamikdash DEGEM osnis photo Turgman 2.jpg
• קובץ:Beth hamikdash DEGEM osnis photo Turgman 3.jpg
• קובץ:Beth hamikdash DEGEM osnis photo Turgman 1.jpg
• קובץ:1260795131037576929.jpg
• קובץ:1121460806037576929.jpg
• קובץ:1121247703037576929.jpg
• קובץ:1121254518037576929.jpg
• קובץ:1121292509037576929.jpg

‏Ori‏ • PTT‏ 09:49, 16 בדצמבר 2009 (IST)

בודק

עזר, קיבלת הערותי לערך טו"ט שכתבתים לעיל?פרץ הכהן • שיחה • ל' בכסלו ה'תש"ע • 18:05, 16 בדצמבר 2009 (IST)

משום מה לא ראיתי אותן עד עתה, וטוב עשית שבדקת אם הגיעו. יישר כח גדול, ואקווה להתפנות בימים הקרובים להוספות ותיקונים על פי הערותיך. בברכה נאמנה, עזר - שיחה 22:14, 19 בדצמבר 2009 (IST)

חנוכה שמח

הרב עזר מדוע אין אפשרות לשלוח לך מייל? האם לא עדכנת כתובת? ברכות אריאל פ. שיחה 17:48, 17 בדצמבר 2009 (IST)

אין לי מושג איך זה עובד, ומה עלי לעשות כדי שתוכל לשלוח לי.עזר - שיחה 22:18, 19 בדצמבר 2009 (IST)

תלחץ על לשונית העדפות בראש דף המשתמש שלך. תגלגל את העמוד שמתקבל כלפי מטה, ותעדכן נתוני דואר אלקטרוני. ברכות אריאל פ. שיחה 23:13, 19 בדצמבר 2009 (IST)

עשיתי זאת, ומשום מה כתוב שם שטרם אישרתי את כתובת הדוא"ל שלי, למרות שעשיתי זאת פעמיים.עזר - שיחה 01:10, 20 בדצמבר 2009 (IST)

שיחה:חתימת המשנה#בקשת עזרה

אודה בעד עזרתך. ברכות אריאל פ. שיחה 21:29, 19 בדצמבר 2009 (IST)

כתיבת ערכים כמו חתימת התלמוד הבבלי, שיפור ערך סנהדרין ועוד

הי עזר, לא שכחתי את הבטחתך בנושא. אריאל הרים את הכפפה עם הערך חתימת המשנה, ומה איתך? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 18:25, 21 בדצמבר 2009 (IST)

להזכירך, כתבתי באופן מסויג, שאם תצייני בדף השיחה שם נקודות בולטות שלדעתך צריך לשפר - אשקול את העניין (אני עסוק מאד, ומויקיפדיה, כידוע לך, טרם קיבלתי את משכורת חודש נובמבר...). אני חושש שהנקודות שתעלי לא יהיו ממש מתחום התמחותי. במושג "סנהדרין" יש תערובת של מעמד הלכתי ובתקופות מסוימות גם מדיני.עזר - שיחה 18:31, 21 בדצמבר 2009 (IST)

• חתימת התלמוד הבבלי - אין ערך- זו הבעיה בו
• הסנהדרין. תיקרא ותראה שתקופות שלמות לא מכוסות

איך כתבתי לך? כל אדמו"ר שיש לו קהילה של 50 אנשים יש לו ערך. אבל ערכים כה חשובים שדורשים מאמץ מחקרי וקריאת ספרים והתייחסות לא רק הילכתית אלא גם היסטורית מאד מוזנחים בויקיפדיה. ואלה ערכים חשובים הרבה הרבה יותר מערך על אדמו"ר. הם נשמתה והתפתחותה של הדת היהודית והעם היהודי. ואני מחכה שחוץ מאריאל עוד מישהו מהקהילה ירים את הכפפה. אני הרמתי ומרימה את כפפת הארכאולוגיה. Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 18:39, 21 בדצמבר 2009 (IST)

אגיד לך בצורה גלויה. את הכפפה שלי הגדרתי בדף המשתמש שלי, והיא לא כוללת כתיבה על אדמו"רים. אני לא מאמין גדול בכתיבת אנציקלופדיה על ידי "מאמץ מחקרי וקריאת ספרים" של שבוע - שבועיים - שלושה. מי שלא "מונח בסוגיה" (ביטוי ישיבתי להתמצאות עמוקה בנושא) - אולי עדיף שלא יכתוב. לכן אני ספקן לגבי יכולותיה של ויקיפדיה להמריא, עד שיתגייסו לכאן מומחים בכל התחומים.עזר - שיחה 18:50, 21 בדצמבר 2009 (IST)

קראתי מהי הכפפה שלך. חשבתי שתבין עד כמה הנושאים האלה חשובים. אבל אם אינך מתמצא כלל בנושאים אלה, והם לא מעניינים אותך אז זו באמת בעיה. הכפפה שלי ארכאלוגיה ובכל זאת אני עוסקת גם בנושאים חשובים אחרים. ראיתי איך אריאל יושב קורא לומד וכותב על חתימת המשנה. תענוג לעיניים Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 18:57, 21 בדצמבר 2009 (IST)

הנושאים האלה מעניינים אותי מאד, ואני מתמצא בהם במידה מסוימת (יש לי קובץ עם חומר שאספתי על חתימת התלמוד, לגבי מקור ה"סתמא דגמרא"), ולדעתי זה לא מספיק בשביל לכתוב ערך טוב. עניין של השקפה על איך ומה כותבים.עזר - שיחה 19:00, 21 בדצמבר 2009 (IST)

עזר, בשביל זה יש ספרים וספריות. לפני הטיול שלי בזמביה לא ידעתי אפילו שאנטילופה בשם פוקו קיימת. אז קראתי וכתבתי. כנ"ל תוכניתי לטפל בערך זמבזי. נושאים כה חשובים כמו חתימת התמלוד והסנהדרין ראויים שנקדיש להם זמן ונקרא ונלמד. אפשר גם "לצאת מחוץ לכפפה" כאשר היא כה חשובה Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 19:07, 21 בדצמבר 2009 (IST)

אני משאיר לך את זכות המילה האחרונה בויכוח הזה. מדי פעם אקרא את תוכחתך, ואולי פעם אלמד מדרכך ומדרכו של אריאל.עזר - שיחה 19:27, 21 בדצמבר 2009 (IST)

עזר היקר

ראשית יישר כוח על הערך "עבד אדום הגיתי" היפה. בלי נדר אוסיף ככל יכולתי. שנית, ממתי מספר תלמידים הוא אינדיקציה לחשיבות? (שיחה: מיכל טיקוצ'ינסקי). לגדולי ישראל מחד ולגדולי החוקרים מאידך היו מעט מאד תלמידים ושומעי לקח. לעתים פורסמו בזכות מחקריהם ולעתים בזכות מספר תלמידים מצומצם.אטימולוגעממי - שיחה 20:04, 22 בדצמבר 2009 (IST)

זה נכון, אבל כשמדובר על מישהו או מישהי שעדיין איננו יודעים האם הוא מגדולי ישראל או מגדולי החוקרים (על כל פנים אני לא יודע, ומן הערך לא הצלחתי להתרשם על עוצמת השפעתה) - למספר התלמידים יש משמעות. אני מזכיר בהקשר זה, שהמדד בויקיפדיה לחשיבות של אישים איננה גדולתם בידע ומידות וקדושה וטהרה וצדקות, אלא מידת השפעתם: השפעה חינוכית/תרבותית על ציבור רחב, או השפעה מהותית לקידומו של נושא מסוים. בברכה, עזר - שיחה 20:48, 22 בדצמבר 2009 (IST)

שלום לך. כבר עדיף למחוק את הערך והשיחה. זו תהיה ממש מבוכה אם מושא הערך או קרוביו (שאני לא מהם) יראו את השיחה. אני אישית לא מבין מה הטעם להיאבק כל כך בערך הזה, בכל מקרה לא מדובר כאן על ערך בעייתי בעצם נכוחותו אלא לכל היותר ערך מיותר (וגם זה לא ברור בכלל). דברים כמו שלך יכולים כאמור להלבין את פניהם של הנוגעים בדבר ולכן עדיף שהערך ושיחתו יימחקו (אני העילתי את הערך מלכתחילה). אטימולוגעממי - שיחה 13:04, 24 בדצמבר 2009 (IST)

למר אטימולוג עממי, שלום

התלבטתי באמת אם לכתוב זאת, בגלל השיקול שהעלית, ובעקבות דבריך - אמחק את הקטע, למרות ש"מעיקר הדין" אין מנוס לעיתים לנהל דיון ענייני על חשיבותו של ערך, וזה תלוי, בין השאר, בהתייחסות אישית למושא הערך וחשיבותו. חבל שבגלל חוסר נסיון בויקיפדיה הכנסת ערך בעייתי, ובכך יצרת תסבוכת ועלבון אפשרי. כמובן, יותר מכובד היה אילו הדיון לא היה בא לעולם. ה"מאבק" פה לא יוצא דופן. הרבה ויקיפדים, בעיקר חדשים, מנסים להכניס ערכים שחשיבותם גבולית, אם בגלל חוסר נסיון או חוסר שיקול דעת ואם בגלל אג'נדה מסוימת שהם מנסים לקדם.

אני מציע לך לכתוב בדף המשתמש שלך את הערכים שהעלית, או אלה ששיכתבת באופן משמעותי. זה יעזור לויקיפדים אחרים להכיר אותך: מה תחום התעניינותך, מה תחום התמחותך, מה היכולות שלך, וכו'. בהדרגה יתפתח אליך יחס ענייני, שיגרום גם לאנשים לשקול את הדברים מהזוית שלך. ככל שהתרשמתי, אתה מרבה לעסוק בערכים הקשורים לבית מורשה. אולי אתה לומד שם, ואולי לא. בכל מקרה - זה מטה לחשד שיש לך מגמה להבליט את המוסד הזה והאנשים המובילים בו. יתכן מאד שאתה לא מנסה באופן מגויס ומלאכותי לקדם אג'נדה כלשהי, אלא סבור באמת ובתמים, מתוך המקום שבו אתה נמצא והשקפת עולמך, שיש חשיבות רבה לדברים ולאישים שאתה רואה בסביבתך. זה לגיטימי, אבל בעייתי מבחינה "מקצועית" במבט של ויקיפדיה.

אני לא רוצה להישמע כמישהו "מוסמך ומנוסה". אני חדש כאן, ואין לי פה שום מעמד מיוחד, אבל זה מה שהספקתי להבין.

בהצלחה בהמשך, עזר - שיחה 13:21, 24 בדצמבר 2009 (IST)

תודה על הרגישות ועל הביקורת הבונה. אטימולוגעממי - שיחה 14:32, 27 בדצמבר 2009 (IST)

שלום עזר, ראה עניתי בדף שיחה זל"ק --פרץ הכהן • שיחה • ח' בטבת ה'תש"ע • 20:08, 24 בדצמבר 2009 (IST)

דף משתמש: עזר/ארגז חול2 - קורבן (יהדות)

עזר שלום, העברתי את הדף למשתמש:עזר/ארגז חול2 - קורבן (יהדות) (בלי המילה "דף"). עידו • שיחה 09:24, 25 בדצמבר 2009 (IST)

עניתי לך בדף השיחה שלי

ברכות אריאל פ. שיחה 23:01, 28 בדצמבר 2009 (IST)

סמיכה

הי עזר. אני רואה שהערך עדיין בעבודה, אבל רציתי להעיר ששם הערך צריך להיות סמיכה (קורבן) (עם האות ו'). אנא העבר אותו לשם הנכון. תודה! :-) טוסברהינדי (שיחה) 23:26, 30 בדצמבר 2009 (IST)

משתמש:עזר/ארגז חול3 - בית המקדש בארכיאולוגיה

לשוחח איתך

איך אפשר? ברכות אריאל פ. שיחה 20:39, 31 בדצמבר 2009 (IST)

הבעת תודה

על תרומתך לויקיפדיה, תרומתך בולטת במיוחד בדרך האצילית בה אתה נושא ונותן עם שאר הויקיפדים. ירבו כמותך. וכמה סימלי שהערך על בית המקדש דורש מאמצים לא שגרתיים של רעות ושלום. בנוגע להעלאה למומלצים - זו טבילת אש קשה שעובר כל כותב מבורך, סוג של מנגנון אבולוצוני הנועד לשמר מינימום של ערכים מבורכים בויקיפדיה. (אמירה היתולית כמובן..) אבל אני יכול להבטיחך שערך כגון דא יהיה למומלץ, ואם לא עכשיו אז בקרוב, שכן הוא יותר טלה אפילו מטלה. Rex - שיחה 18:26, 7 בינואר 2010 (IST)

תודה, ישראל. בטח ציפור קטנה לחשה לך שאני זקוק לעידוד... אולי לציפור הזו קוראים שליו.... בכל אופן - יפה מצידך, ובאמת מעודד. עזר - שיחה 19:20, 7 בינואר 2010 (IST)

אני לא מבצע פקודות של שליו או של אחרים, שליו כן ביקש ממני להיכנס לדיון של ההמלצות, ואידך זיל גמור. :-) (אני יכול להיות יותר קונקרטי להגיד ממה התפעלתי, אבל מה זה משנה). Rex - שיחה 20:05, 7 בינואר 2010 (IST)

מצטרף למה שכתב ישראל. קידה עמוקה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 00:20, 8 בינואר 2010 (IST)

איזו כריעה ואיזו בריכה? ברכות אריאל פ. שיחה 07:38, 8 בינואר 2010 (IST)

נחמדים פה היום, אין מה לומר. עזר - שיחה 09:19, 8 בינואר 2010 (IST)

בוקר טוב עזר. גם אני החלטתי להיות נחמדה היום . למרות כל מה שקרה עם הערך בית המקדש אני מקווה שלא תפרוש מכתיבה בויקיפדיה. אני מעריכה שהערך יקבל בסופו של דבר ערך מומלץ. אני מציעה שהערך הבא שתעסוק בו יהיה בנושא שאינו מעורר כה הרבה אמוציות ובנושא שמעט מאד מתמצאים בו או חושבים שמתמצאים בו. יהיה לך "שקט תעשייתי" ויהיה לך כיף. היו ערכים שכתבתי על האתרים ארכאולוגים במסופוטמיה כגון תרבות עובייד וכדו' . זה כיף בלתי רגיל . אשמח גם לשוחח איתך בטלפון Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 09:28, 8 בינואר 2010 (IST)

נושא המלצת הערך נמצא על חבל דק מאוד. ברכות אריאל פ. שיחה 09:30, 8 בינואר 2010 (IST)

נכון לרגע זה 11 בעד, 6 נגד. זה לא חבל דק Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 09:51, 8 בינואר 2010 (IST)

תודה, חנה. כעת אני עובד בארגז החול שלי על קורבן (יהדות), בתקווה לשרת את הקוראים, שלומדים את ספר ויקרא ו"שוברים את השיניים". לאחר שאסיים אפרוש לתקופה ממושכת, בעיקר בגלל עומס בעבודתי אבל לא רק, ואני מקווה לחזור לגיחות קצרות בסופי שבוע.

הסיפור של ההמלצה גרר ויכוחים אין סופיים על ניסוחים, כידוע לך, והעסק סחט את כוחותי. באופן שוטף מי שמבקר בערכים הם אנשים בעלי עניין גבוה בנושא, ותיקוניהם יעילים בדרך כלל. אבל כשיש הצבעה על המלצה, זה מזמין ביקורים של אנשים שהעניין והידע שלהם בערך נמוכים יותר. לפעמים דווקא הערה שלהם מאירה עיניים על ליקוי משמעותי, ולפעמים לא. מי כמוך יודע שכואב הלב לראות משהו שניסחת ונתת בו מרוחך והנה בהינף מקלדת משמעותו של משפט או פיסקה מתהפכת, לפעמים בצורה שגויה ומגוחכת בעליל. גם אלו שכותבים לעניין - לא תמיד בקיאים באמנות הניסוח, ומשבצים תוכן נכון במשפט גרוע. עדיף היה לי שהתהליך לא יתקיים כלל, ואם אהיה באזור בפעם הבאה שערך שלי יעלה להצבעת המלצה - אצביע נגד ואנסה לשכנע לבטל את ההצבעה.

לא נעים לי להיות בפוזה של "תחזיקו אותי לפני שאני עוזב". ויקיפדיה היתה לפני ותהיה אחרי. אם את מעוניינת בשיחה ידידותית והחלפת דעות על דא ועל הא - אשמח לשוחח לאחר צאת השבת, ואת הטלפון שלי תוכלי לקבל מידידנו אריאל, איש התמיכה החברתית בויקיפדיה. עזר - שיחה 09:59, 8 בינואר 2010 (IST)