לוי בר סיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוי בר סיסי
מערת קבורה המיוחסת לרבי לוי ואביו בקיבוץ סאסא
מערת קבורה המיוחסת לרבי לוי ואביו בקיבוץ סאסא
לידה המאה ה־2
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־3
בבל, האימפריה הסאסאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות דור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים
רבותיו רבי יהודה הנשיא
תלמידיו רבי ברכיה, רבי יעקב בר אבונא, רבי חייא בר אבא, שמואל ורבי אבדימי דמן חיפה
בני דורו רבי חנינא בר חמא ואבא בר אבא אביו של שמואל
צאצאים זבדי בן לוי (השערה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוי בר סיסי (או סתם לוי[1], לוי סבא) היה מחכמי ארץ ישראל (ולימים עקר לבבל) בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא[3], שהחשיבו מאוד, וכאשר ביקשו ממנו בני העיר סימונייא שבגליל התחתון שימנה להם חכם שישמש להם דרשן, דיין, חזן, מורה משנה ועוסק בכל צורכי הציבור, נתן להם את לוי בר סיסי, ואמר להם: אדם כמוני נתתי לכם[4]. עם זאת כאשר לא מצאה חן בעיני רבי שיטת לימודו של לוי, גער בו ואמר: "כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו"[5].

לוי "בעל משלות ודומיות"[6] היה, ונהג לדמות אנשים לפי תכונתם לדברים אחרים. לפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא ביקש ממנו שימשול לו משלים שונים: "הראני פרסיים? אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד (גבורים). הראני חברין? דומין למלאכי חבלה. הראני ישמעאלים? דומין לשעירים של בית הכיסא (היו לבושים מלבושים שחורים ודומים לשדים). הראני תלמידי חכמים שבבבל? דומים למלאכי השרת (לבושים במלבושים נאים ומהודרים)".

לאחר פטירתם של יהודה הנשיא ומחליפו בראשות הישיבה, רבי אפס, התמנה רבי חנינא בר חמא לתפקיד, ולוי שנותר ללא חברותא ברמתו ירד לבבל[7], שם למד עם אבא בר אבא, אביו של שמואל, בבית הכנסת העתיק "שף ויתיב" בנהרדעא.

לאחר פטירתו בא חברו - אבא בר אבא כדי להספיד אותו, ואמר ששקולה חביבותו של לוי בר סיסי לפני הקב"ה, כמו כל האנושות כולה[8].

הרב אהרון היימן משער שלוי היה אביו של האמורא זבדי בן לוי שחי בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל[9].

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובאים כמה סיפורים מהם ניתן ללמוד על מעלתו של לוי. כך למשל פעם אחת כאשר באו גייסות (שודדים) לעירו נטל ספר תורה ועלה לראש הגג, ואמר: "ריבון העולמים, אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זה יכנסו להם, ואם לאו ילכו להם", ומיד הלכו השודדים[10]. בפעם אחרת, בתקופת בצורת, גזר לוי תענית ולא ירדו גשמים. אמר: "ריבונו של עולם, עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך", ומיד ירדו גשמים[11].

כאשר הגיע לבבל הודיעו אנשי המקום לרב על בואו וכינו אותו "גברא רבה"[12].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תלמוד ירושלמי רבי יוחנן היה תלמידו של חכם בשם רבי סיסיי, אמנם זהו איזכור יחיד לסיסיי. על אף הסבירות הגבוהה לא ידוע אם הכוונה היא לאביו של לוי.

במקורות חז"ל ישנם אזכורים למספר חכמים בני סיסי: יעקב בן סיסי, יהודה בן סיסי ואינייני בן סיסי.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורת עממית שתועדה בכתבי עולי הרגל מימי הביניים, לוי נקבר בסאסא יחד עם אביו רבי סיסיי ואחיו יוסי בר סיסי (על אף ש"יוסי בר סיסי" לא נזכר בספרות חז"ל כלל. ישעיה הורביץ[13] סובר שעולי הרגל טועים, ואולי מדובר ברבי יעקב או רבי יהודה, בני סיסי).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "לוי בן סיסי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 42-37.
  • "לוי בר סיסי", האנציקלופדיה העברית (כרך כא, עמ' 385), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט.
  • ירון זילברשטיין, לוי בן סיסי ודרך עיצובה של מנהיגות רוחנית בספרות חז"ל: בין התנבלות אישית לנבילה חברתית, דפים למחקר בספרות 19, תשע"ד, עמ' 151- 171
  • דב רטנר, משנתו של לוי בן סיסי, בתוך: דוד גינצבורג ויצחק דובער מארקאן (עורכים), זיכרון לאברהם אליהו, פטרבורג, תרס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתלמוד הבבלי הוא מכונה לרוב בשם לוי ללא תוספת, ובירושלמי הוא מכונה לרוב רבי לוי בר סיסי. בכמה מקומות מובאים אותם סיפורים בבלי ובירושלמי, כאשר בבבלי הוא מכונה לוי ובירושלמי לוי בר סיסי
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"א, עמוד א', תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'
  4. ^ בראשית רבה, פרשה פ"א, פסקה ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ו'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ', עמוד ב', וכן תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט', עמוד א'
  6. ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד א'.
  7. ^ להסבר העניין ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ט, עמוד ב'
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'
  9. ^ הרב אהרן הימן, "זבדא בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 379, באתר היברובוקס
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ח' (דפוס וילנא: דף ט"ז, עמוד א')
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ה, עמוד א' ראו גם:תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ב, עמוד ב'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד ב'
  13. ^ בספרו 'עדן ציון'