שיחת משתמש:עמיקם1/ארכיון 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

מנחם מנדל גרליץ (נולד ב-1942) הוא חרדי, העוסק בכתיבתם של ספרים העוסקים בעולם היהודי מנקודת מבט חרדית.

גרליץ נולד לדוד גרליץ, במשפחה יוצאת פולין, ומשתייך לחסידות סטריקוב. מפורסם גם בשם העט מנחם גץ.

עבודתו[עריכת קוד מקור]

ראשית עבודתו של גרליץ הייתה בכתיבתן של סדרות ספרים שעסקו בתולדותיהם של גדולי ישראל. הסדרה הראשונה הייתה "בדרכי אבותינו" (חמישה כרכים) - תולדותיהם של תנאים ואמוראים. מאז הסדרה הוותיקה "כה עשו חכמינו" מאת יוכבד סגל, הייתה זו הסדרה היחידה שעובדה לנוער על פי מקורות התלמוד והמדרשים. ספרים מסוג זה, העוסקים בחכמי התלמוד, יש בהם רגישות רבה בעולם החרדי, ולכן צירף גרליץ לספריו הסכמות מרבנים. מאז נפרצה הדרך לסוגה זאת של ספרות חרדית לנוער, ופורסמו מאות ספרים. סדרת ההמשך ל"בדרכי רבותינו" הייתה "בעקבות רבותינו" (ארבעה חלקים) - על תולדות הבעש"ט, הגר"א החתם סופר והבן איש חי. יש בכך סמליות לרצונו של גרליץ למקם עצמו בקונצנזוס הפנים-החרדי, ולכן בחר להקיף את תולדותיהם של גדולי ארבע הקבוצות העיקריות ביהדות החרדית - חסידים, ליטאים, הונגרים ועדות המזרח.

עם זאת, עיקר פרסומו של גרליץ הוא בעבודתו העוסקת בתיאור היישוב הישן בירושלים מנקודת מבטה של היהדות החרדית. בין השאר, הוא מרחיב אודות הוויכוח האידאולוגי שבין אסכולת הרב קוק לאסכולת הרב יוסף חיים זוננפלד. במשך שנים הייתה לו פינה קבועה בתוכנית "מלווה מלכה" של קול ישראל שעסקה במנהגי ירושלים ואורחות חיי תושביה. באותו נושא פרסם סדרת ספרים בשם "ירושלים של מעלה" (חמישה חלקים), הכוללת סיפורים מחיי היישוב הישן שבירושלים, אשר תורגמה גם לאנגלית וצרפתית. ספרו "מרא דארעא דישראל" הוא ביוגרפיה על הרב זוננפלד, דרכה הוא מגולל את דברי ימיה של היהדות החרדית בארץ ישראל ובירושלים. שם הספר, "מרא דארעא דישראל", שפירושו "הרב של ארץ ישראל", משקף את עמדת העדה החרדית.

גרליץ עוסק גם בעריכת ביבליוגרפיות והקדמות לספרים תורניים. בצעירותו, בשנות השישים, כתב את ההקדמות לספרים "מתוק מדבש", "טוב ירושלים" ו"אילת אהבים" לרבי שלמה אלקבץ. בספריה הלאומית רשומות על שמו כמאה הקדמות. בשנות ה-80 ייסד את המכון הספרותי-תורני "אורייתא". במסגרת המכון יצאו בהוצאה מחודשת חידושי הרשב"א, חידושי הרב חיים הלוי סולובייצ'יק על הש"ס, חידושי הגרנ"ט השלם, וספר קצות החושן השלם עם הגהות 'פיתוחי חותם'. גרליץ צירף לספרים אלו הקדמות מפורטות. כמו כן הוציא לאור "הגדה של פסח לבית הלוי" - מתורתם של שושלת רבני בריסק לבית סולובייצ'יק. הספר עורר פולמוס בקרב נאמני בריסק ורבני משפחת סולובייצ'יק, הנחשבים שמרנים מאוד בכל הקשור להעלאת תורת בית בריסק על הכתב.[דרוש מקור] לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי, החל גרליץ בכתיבת הביוגרפיה שלו, ואף פרסם חלקים ממנה בעיתונות, אך כעבור זמן הוחלט לא להשלימה. לקראת ברכת החמה בשנת תשמ"א, הוציא לאור את הספר "ברכת החמה כהלכתה", והיה מיוזמי ומארגני המעמד הגדול ברחבת הכותל המערבי. בשנת תשס"ט, הוציא שוב לאור את הספר במהדורה מורחבת ומהודרת"[1].

השתייכותו המגזרית[עריכת קוד מקור]

במשך השנים, בחוגי "העדה החרדית" נטו להאמין שגרליץ מזוהה עם השקפותיהם, וככזה הוא נבחר לכתוב את גיליון "העדה החרדית" לרגל פטירתו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים (1979). כמו כן נבחר לכתוב את הספר "ישראל עושה חיל" על ישראל זופניק, התורם הגדול של "העדה החרדית". אולם לימים התברר כי טעו בהערכתם. גרליץ היה בין השותפים לייסוד מפלגת דגל התורה, בשנת 1988. חלק מהאסיפות והדיונים שקדמו להקמת המפלגה התנהלו במשרדי מכון "אורייתא" של גרליץ בהשתתפותו הפעילה. בעיתון "יתד נאמן" אף התפרסמו חילופי מכתבים בין גרליץ לבין הרב שך. כמו כן היה גרליץ בין כותבי המאמרים בביטאון "מחזיקי הדת" של חסידות בעלז. כיום מקובל גרליץ אצל כל החוגים ביהדות החרדית, כולל "העדה החרדית". תעיד על כך העובדה שהיה בין היוזמים לצירוף הרב ישראל יעקב פישר לבית הדין של "העדה החרדית". בניו של גרליץ הם בוגרי ישיבת פוניבז', ואת מאמריו ניתן למצוא בכל המגזרים של העיתונות החרדית.

משפחתו[עריכת קוד מקור]

גרליץ הוא חתנו של הרב יוסף שיינברגר ששימש כמזכיר העדה החרדית במשך עשרות שנים. בנו של גרליץ, משה שמעון, הוא מנאמני ביתו של הרב חיים קנייבסקי, ועוסק בפרסום כתביו. בנו האחר, משולם-זישא, מחבר ומוציא לאור את ספרי "צוהר לתיבה"[1], והשלישי, ירחמיאל שלמה, משמש ככתב במוסף התורני של עיתון "המבשר". הצעיר שבבניו, חיים, מכהן כיו"ר קופת היתומים "תפארת שבחסד", העוסקת בנישואי יתומים בדרך של כבוד.

ספריו[עריכת קוד מקור]

על ירושלים:

  • ירושלים של מעלה
  • שאלו שלום ירושלים
  • כך נפרצו החומות
  • בין ירושלים והגולה
  • לשעה ולדורות
  • מרא דארעא דישראל
  • עוד יוסף חי

ספרים אחרים


הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ 1 2 הספרייה הלאומית / המאגר המלא