שיחת תבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2
צריך להסביר בתנית זו עד כמה הפרשת מצי עיקול לצורך עיקול חוץ גופני היא דבר נדיר בחולייתנים או בבעלי חיים בכלל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:52, 30 באוקטובר 2009 (IST)
מֵמֵס, לא ממיס[עריכת קוד מקור]
תוקנה שגיאת הטיית השורש מ־ס־ס. יש להגות "מֵמֵס" ולא "ממיס" (נטייה של שרשי ע"ו), כפי שאומרים "מקל את הכאב" ולא "מקיל". בנטיות הרבים: מְמִסָּה; יָמֵס, תָּמֵסּוּ; הָמֵס! הָמֵסִּי!.
אולי אפשר להרחיב שידבר על מספר נחשים שלא רק מכישים - הצפע לא היחיד. אריה ה. - שיחה 00:25, 12 ביוני 2010 (IDT)
- נחמד, אבל זקוק להרחבה. עמיחי • שיחה 00:16, 2 בינואר 2011 (IST)
- 48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)
הוסר. עמיחי • שיחה 21:25, 18 בינואר 2011 (IST)
מילים בעברית קשורות לאלים עתיקים[עריכת קוד מקור]
ישנן לא מעט מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, שמקורן בשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית והמסופוטמית. כך לדוגמא, "שפש", או "שמש", הוא שמה של אלת השמש הכנענית, ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית והפיניקית ו"שחר" הוא שמו של אל הזריחה. "ים" הוא שמו של אל הים, הנהרות ומקוואות המים, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגון" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית והאל הראשי של הפלשתים. אל המזל הכנעני קרוי "גד", ו"אֵל" היה שמו של ראש האלים בפנתאון הכנעני ומהאלים החשובים של העיר אוגרית.
- כמובן שצריך לשפר ניסוח ואולי לקצץ קצת, אבל מה דעתכם על העיקרון? מלא קישורים מעניינים למושגי יסוד, מפתיע ולא צפוי (לדעתי). יוסאריאן • שיחה 17:17, 9 בנובמבר 2010 (IST)
- אגב, אפשר אולי להכניס גם את כושר וחסיס, אל המיומנויות והטכנולוגיה, ואולי גם את רשף, שלא הבנתי אם היה אל האש, אבל משמעות שמו "ניצוץ". אבל אולי לא צריך. יוסאריאן • שיחה 13:27, 10 בנובמבר 2010 (IST)
- הועלה לדיון מחודש. מתניה • שיחה 02:31, 28 בדצמבר 2010 (IST)
- העיקרון מעניין אבל לא כתוב בצורה מאוד מעניינת, למשל "ירח הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית" לא מרשים, ציטוט אם יש היה עושה יותר טוב את העבודה. Setreset • שיחה 12:30, 28 בדצמבר 2010 (IST)
- מה פירוש ציטוט? ניסחתי מחדש, בצורה קצת פחות רפטטיבית, תוך שינויי סדר וניסוח והוספתי גרשיים מסביב לשמות. איך זה לדעתך? יש לך הצעה לניסוח אחר? יוסאריאן • שיחה 09:44, 2 בינואר 2011 (IST)
- העיקרון מעניין אבל לא כתוב בצורה מאוד מעניינת, למשל "ירח הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית" לא מרשים, ציטוט אם יש היה עושה יותר טוב את העבודה. Setreset • שיחה 12:30, 28 בדצמבר 2010 (IST)
- אני מבקש להזכיר ששמות החודשים, במה שמכונה "הלוח העברי", הם למעשה שמות של אלים כנענים ובבלים. בברכה. ליש - שיחה 19:49, 2 בינואר 2011 (IST)
- לאריה, זה לא מדויק - רובם לא שמות של אלים אלא מלים אכדיות (אני אומר את זה לא מידיעה אלא מקריאת הערכים )ואם כבר, שמות הימים בשפות אירופאיות שונות מקורם בשמות אלים רומאיים או נורדיים. איתן - שיחה - 20:17, 2 בינואר 2011 (IST)
- אולי זה ל"הידעת?" אחר, לדעתי זה יחסית ידוע וקצת פחות מעניין (שמות חודשים לעומת מילים שמשמשות רבות ביומ-יום). המ בנוגע לקטע שהצעתי אני פה? יוסאריאן • שיחה 11:48, 11 בינואר 2011 (IST)
- לאריה, זה לא מדויק - רובם לא שמות של אלים אלא מלים אכדיות (אני אומר את זה לא מידיעה אלא מקריאת הערכים )ואם כבר, שמות הימים בשפות אירופאיות שונות מקורם בשמות אלים רומאיים או נורדיים. איתן - שיחה - 20:17, 2 בינואר 2011 (IST)
- אני מבקש להזכיר ששמות החודשים, במה שמכונה "הלוח העברי", הם למעשה שמות של אלים כנענים ובבלים. בברכה. ליש - שיחה 19:49, 2 בינואר 2011 (IST)
- 48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)
- מאז ההערה האחרונה על הניסוח שיפרתי אותו, ולא קיבלתי הערות נוספות. היש בעיה בניסוח? האם המידע לכשעצמו לא מעניין או מפתיע? אני מחכה להערות, עדיף בונות.
- אריה הזכיר שגם שמות החודשים קשורים לתרבות הבבלית והכנענית, אבל לא כתב מה דעתו בנוגע לקטע הנוכחי.
- לדעתי האישית יש פה עניין ויש הפתעה - אני עצמי די הופתעתי לגלות את כל העובדות הללו לפני שנים\חודשים ספורים. אין יותר מדי הערות או תגובות לקטע, לצערי, וחבל, כי אני חושב שמדובר בקטע טוב, כאמור, והוא גם מקשר להרבה מאוד ערכים מעניינים, שזו מלכתחילה מטרת המיזם. יוסאריאן • שיחה 07:43, 18 בינואר 2011 (IST)
הקטע נראה טוב ומעניין. נגעתי קצת בניסוח הקיים והוספתי את דבר שימורם של שמות האלים הקדומים בשמות מקומות בארץ ישראל, שאף היא עובדה מפתיעה. Noon - שיחה 10:33, 18 בינואר 2011 (IST)
- תודה. לדעתי שמות מקומות (יש לא מעט) יכול להוות נושא לקטע אחר ולא חיוני כאן. בכל מקרה העברתי לחלק המתאים של הקטע, ומבחינתי זה מקובל גם כך. יוסאריאן • שיחה 10:41, 18 בינואר 2011 (IST)
- אנחנו לא רוצים שזה יהיה מייגע מדי. אולי כדאי להוריד כ-2 דוגמאות (וגם את מה שבסוגרים). עמיחי • שיחה 11:35, 18 בינואר 2011 (IST)
- גם לדעתי זו הרחבה, אמנם מעניינת, אבל אפשר גם בלעדיה, אני מעביר לכאן:
- לדעתי כל מה שנשאר מתאר מילים די מרכזיות בשפה כיום ולכן מעניין. אולי אפשר להוריד את "גד" שהוא פחות חשוב, אבל בכל השאר מדובר בפירוט שמוסיף לקטע. יוסאריאן • שיחה 11:50, 18 בינואר 2011 (IST)
- אנחנו לא רוצים שזה יהיה מייגע מדי. אולי כדאי להוריד כ-2 דוגמאות (וגם את מה שבסוגרים). עמיחי • שיחה 11:35, 18 בינואר 2011 (IST)
התקבל. עמיחי • שיחה 21:00, 20 בינואר 2011 (IST)
- חסרה תמונה. עמיחי • שיחה 21:06, 20 בינואר 2011 (IST)
- אולי אחת התמונות של שמש מוויקישיתוף [1] ניצן צבי כהן - שיחה 21:40, 20 בינואר 2011 (IST)
- הוספתי תמונה וקיצצתי מעט. הערות אחרונות? עמיחי • שיחה 00:18, 27 בינואר 2011 (IST)
- אולי אחת התמונות של שמש מוויקישיתוף [1] ניצן צבי כהן - שיחה 21:40, 20 בינואר 2011 (IST)
ניתן להוסיף את אל הפריון המצרי מין (אל). יוסאריאן • שיחה 10:01, 20 בפברואר 2012 (IST)
כיווניות[עריכת קוד מקור]
מנין הקביעה שהשמש נקראת על שם אל השמש, הירח על שם אל הירח, ולא להפך? הכיוון הכללי בלשון הוא שמלים עוברות מן המוחשי אל המופשט, כלומר שקודם כל מלה מתארת עצם ממשי ואחר כך הופכת להיות שם מופשט או שם פרטי. השמש, הירח והים היו קיימים מאז ומעולם, והרבה יותר סביר להניח שהאדם ראשית נתן להם שמות, ורק אחר כך השתמש בשמות האלה כדי לתת כינויים לאלילים השונים. אשמח לדעת מה על מה מתבסס הקטע המובא כאן. הַמַּגִּיהַּ הַקָּטָן • שיחה 13:07, 4 באוגוסט 2013 (IDT)
- מצטרף למגיה. הטקסט בניסוחו הנוכחי מוטעה ומטעה. nevuer • שיחה 17:04, 4 באוגוסט 2013 (IDT)
- שיניתי מעט את הניסוח, שהיה כאמור שגוי בבירור. יש עוד מה לשפר. nevuer • שיחה 22:52, 5 באוגוסט 2013 (IDT)