שחר (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שחר הוא שמו של אל השחרזריחה) במיתולוגיה הכנענית. שחר היה אחיו התאום של שלם - אל השקיעה, ושניהם נולדו כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין אישה בת-תמותה. סיפורם מוזכר בשירה האוגריתית ב"שיר האלים הנעימים והיפים".

במקרא ישנם מספר תיאורים מואנשים של השחר, בלא ה"א הידיעה כאילו היה שם פרטי: "אעירה שחר"‏[1], "כנפי שחר"‏[2], "כעפעפי שחר"‏[3]. ייתכן שההאנשה המטפורית היא שריד לתפיסה קדומה יותר של שחר כאלוהות.‏[4]

ייתכן ששחר נזכר בתנ"ך בספר ישעיה:‏[5] "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ - חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם".
ישעיהו מלגלג על מלך בבל, אשר ראה עצמו כצאצאו של שחר. השם "הילל בן שחר" תורגם בתרגום השבעים כ"הספרוס" (ἑωσφόρος) ובוולגטה כ"לוציפר", ובהמשך קיבל בנצרות את משמעות האנטיכריסט.

רש"י מפרש פסוק זה:‏[6] "הילל בן שחר - כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משמים; נגדעת לארץ - אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכור".

ביהדות השם הילל בן שחר אינו כינוי לשטן כמו בנצרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר תהילים, פרק נ"ז, פסוק ט'
  2. ^ ספר תהילים, פרק קל"ט, פסוק ט'
  3. ^ ספר איוב, פרק מ"א, פסוק י'
  4. ^ John W. McKay, "Helel and the Dawn-Goddess: A Re-examination of the Myth in Isaiah XIV 12-15", Vetus Testamentum 20 (1970), pp. 456-460. מקקיי סבור ששחר נודעה כאלוהות נקבית באזור יהודה.
  5. ^ ספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק י"ב
  6. ^ רש"י על ישעיהו יד יב


אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדון
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל