שחר (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחר
אל הזריחה
תרבות כנענית
אב אל
אחים שלם
צאצאים הילל בן שחר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחראוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה. שניהם נולדו כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין "אתֿרת ורחמי", כלומר האלה אשרה והאלה ענת או שם כפול של האלה אשרה. סיפורם מוזכר בשירה האוגריתית ב"שיר האלים הנעימים והיפים".[1]

שמו מופיע כרכיב תיאופורי בכתבי אוגרית בשם 𐎛𐎍𐎌𐎈𐎗 (אִלשחר),[2] וכן בשמות התאופוריים הפיניקיים 𐤔𐤇𐤓𐤁𐤏𐤋 (שחרבעל)[3] ו-𐤏𐤁𐤃𐤔𐤇𐤓 (עבדשחר).[4]

במקרא ישנם מספר תיאורים מואנשים של השחר, בלא ה"א הידיעה כאילו היה שם פרטי: "אעירה שחר"[5], "כנפי שחר"[6], "כעפעפי שחר"[7]. ייתכן שההאנשה המטפורית היא שריד לתפיסה קדומה יותר של שחר כאלוהות.[8]

ייתכן ששחר נזכר בתנ"ך בספר ישעיה:[9] ”אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ - חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם”. ישעיהו מלגלג על מלך בבל, אשר ראה עצמו כצאצאו של שחר. השם "הילל בן שחר" תורגם בתרגום השבעים כ"הספרוס" (ἑωσφόρος) ובוולגטה כ"לוציפר", ובהמשך קיבל בנצרות את משמעות האנטיכריסט.

ביהדות השם הילל בן שחר אינו כינוי לשטן כמו בנצרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 414
  2. ^ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 518
  3. ^ CIS I 287
  4. ^ RÉS 326
  5. ^ ספר תהילים, פרק נ"ז, פסוק ט'
  6. ^ ספר תהילים, פרק קל"ט, פסוק ט'
  7. ^ ספר איוב, פרק מ"א, פסוק י'
  8. ^ John W. McKay, "Helel and the Dawn-Goddess: A Re-examination of the Myth in Isaiah XIV 12-15", Vetus Testamentum 20 (1970), pp. 456-460. מקקיי סבור ששחר נודעה כאלוהות נקבית באזור יהודה.
  9. ^ ספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק י"ב