שלום עליכם (ברכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלום עליכם היא ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם. התשובה לברכה זו היא עליכם שלום. הברכה מופנית הן לרבים והן ליחיד.

מטבע הברכה ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מופיע מספר פעמים שבעת פגישה ברכו בברכת "שלום לך"[1], אך ככל הנראה אין מדובר עדיין במחוות נימוסים גרידא אלא בהבטחת שלומו וטובתו של האדם.

ברכת "שלום עליך" או "שלום עליכם" מוזכרת לראשונה בספרות הבתר-מקראית[2], והיא משמשת שם כברכת נימוסין בעת מפגש. ייתכן שמקורו של מטבע ברכה זו בשפה הארמית שבה ישנה ברכה דומה[3]. בספרות חז"ל נעשה שימוש בברכה בלשון יחיד "שלום עליך" כשהיא מופנית ליחיד, ובלשון רבים "שלום עליכם" כשהיא מופנית לרבים.

החל מימי הביניים ישנו תיעוד של שימוש בברכת "שלום עליכם" בלשון רבים גם כשהיא מופנית לאדם יחיד, כמחווה של נימוס וכבוד.

על פי חז"ל "שלום" הוא אחד משמותיו של הקב"ה, ובעקבותיהם היו שפירשו את ברכת "שלום עליכם" כברכה ששם ה' יהיה עליכם, בדומה לברכת בעז לקוצרים "ה' עמכם" (רות, ב', ד') שנענתה גם היא בהיפוך סדר דומה: יברכך ה'.

ביהדות אשכנז הברכה הוטמעה בשפת היידיש והייתה למטבע לשון מקובל ונפוץ[4].

בעברית הישראלית איבדה ברכת "שלום עליכם" ממעמדה, ונהוג לברך ב"שלום" בלבד, ככל הנראה בעקבות מאמציהם של מחדשי השפה לאמץ את דרכה של העברית המקראית דווקא וכדי לקצר.

בשפה הערבית ובעולם המוסלמי בכלל מקובלת ברכה מקבילה: סלאם עליכום (אנ') – המברך אומר: א-סלאם עליכֻּם, והמשיב עונה: ועליכֻּם א-סלאם.

בתפילה ובפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט "שלום עליכם" הנאמר בליל שבת לפני הסעודה, עושה שימוש בברכה זו לקבלת פניהם של המלאכים, המלווים על פי המסורת את האדם בשובו מבית הכנסת.

לאחר ברכת הלבנה, המנהג בקהילות אשכנז שכל אחד ואחד מהמברכים פונה אל שלושה אנשים בברכת "שלום עליכם" ונענה בברכת "עליכם שלום". בחלק מהקהילות הספרדיות המנהג הוא לומר ברכה זו כלפי כל הקהל. למנהגים אלו ניתנו טעמים שונים, בהם טעמים ששומרים את משמעה היסודי של הברכה – לאחר שמתפללים "תיפול עליהם אימתה ופחד" על האויבים, מברכים את המתפללים שתבוא עליהם ברכת השלום ולא אימה ופחד, וטעמים שקרובים יותר לברכה של מחווה ורעות – לתת שלום זה לזה מתוך שמחה וטוב לבב, שקיבלו פני השכינה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר היידי שלום רבינוביץ' אימץ את הכינוי "שלום עליכם" כשם עט.

בשנות ה-30 וה-40 היה פופולרי ביישוב העברי הפזמון "הבאנו שלום עליכם", ועד היום הוא מוכר ומזוהה בקרב יהודי התפוצות עם הציונות ומדינת ישראל. הפזמון, הכולל חזרות של השורה הבודדת "הבאנו שלום עליכם", עושה שימוש בברכה המקובלת. יש המשערים שמקורו בפרסומת גרמנית למותג הסיגריות "סלאם עליכום" ("אנו מעשנים סלאם עליכום" באותו לחן) שבוצעה בפי להקה טורקית[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בנושא שלום עליכם בוויקימילון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה, ראו ספר שופטים, פרק י"ט, פסוק כ'
  2. ^ ברכת "שלום עליכה" מוזכרת לראשונה במגילות מדבר יהודה. "שלום עליכם" מוזכרת מספר פעמים בתלמוד הירושלמי
  3. ^ "שלמא עלייכו" תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ב, עמוד א'
  4. ^ "שלום עליכם" בהברה אשכנזית ובהתאמה לפונולגיה של היידיש נהגה במלעיל: sholem aleikhem בדיאלקט ליטאי (ובווריאציות שונות בדיאלקטים באחרים, כגון shulem alaikhem).
  5. ^ ראו על השיר באתר זמרשת