שלום עליכם (פיוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום עליכם

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּשִבְתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת. בפיוט פונים למלאכים שבאו אל הבית, מברכים אותם ומבקשים את ברכתם.

מקור הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו קבלי, כנראה מקהילות המקובלים בצפון אפריקה במאה ה-17, נפוץ בידי תנועת החסידות ומשם לכל קהילות ישראל.[1][2] הפיוט מבוסס על הכתוב בסידורים עתיקים לומר בסיום התפילה איש לרעהו שלום עליכם שלוש פעמים[3][4][5] , ועל אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קיט, ב:

תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

אגדה זו הייתה מוכרת עקב איזכורה בזמירות שבת קדומים אחדים.[6]

הביטוי מלך מלכים מופיע במקרא בספר יחזקאל כאויבו של נבוכדנצר, אשר יכריעו. מלך מלכים זה מיוחס בדרך כלל לכורש או לדריווש. הביטויים "שלום עליכם", וכן "הקדוש ברוך הוא" הם מן המשנה ואילו הביטוי "מלאכי שרת" ו"מלאכי שלום" הם ביטויים המופיעים לראשונה בספר הזוהר.

בסוף פיוט "רבון העולמים" בספר הלקט הקבלי "חמדת ימים" אשר נדפס בשנת תצ"א (סביבות 1731) לפני שהפיוט "שלום עליכם" הודפס בסידורים כלשונו, נכתב הפיוט כפי הנראה פרי עטו של הרב ישראל יעקב אלגאזי עצמו:

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלום בּואֲכֶם לְשָׁלום.
בָּרְכוּנִי לְשָׁלום וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ.
וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עולָם אָמֵן סֶלָה.

נוסחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט בנוי מארבעה בתים, שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, יש הגורסים "מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת"[3][1], ויש שאומרים את שניהם. וכן בבית השלישי יש נוהגים לומר "ברכוני לחיים טובים ולשלום". את הבית הרביעי, "בשבתכם לשלום", נוהגים לשיר רק למנהג הספרדים. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"[7]. לפי מנהג האשכנזים, נוהגים להשמיט את המילים "מלאכי רחמים" בכל בית. בקהילות רבות נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.

לחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט זכה ללחנים רבים, בהם לחן חסידי ברסלב המוכר כיום, אשר קיבל את עיקר פרסומו בהקלטה משנת 1918 של ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת בית ישראל אנשי אמת שבברוקלין, ניו יורק לאחר שהיגר מאוקראינה לארצות הברית. על פי החוקר והמתעד אברהם צבי אידלסון שבירר עם אנשי החסידות, מקורו של הלחן או ההשראה לו משיר אוקראיני קדום אך לא ידוע כיום.[8][9][10].

בקהילות מרוקו נהגו לשיר את הפיוט בלחן של השיר המוכר בלאדינו "כאשר המלך נמרוד" ("Kuando el Rey Nimrod")[11].

הפנייה למלאכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק ממזמור תהילים צ"א, כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא לה' שישלח לנו ברכה על ידי מלאכיו:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם.

ישנה מחלוקת בהלכה לגבי מספר פיוטים הכוללים פנייה למלאכים שיפעלו עבור המבקש, ביניהם גם הפיוט "שלום עליכם", מאחר שתפילה לכל כוח שאינו הקב"ה אסורה. המתירים, ובראשם החת"ם סופר, מבארים שמדובר בפנייה מליצית לקב"ה שייטיב לנו על ידי מלאכיו. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ, התנגד לאמירת פיוט זה, מפאת הפנייה למלאכים וכן נאמר בשם רבי חיים מוולוז'ין[12]. פיוטים אחרים הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "מכניסי רחמים"[13], שנאמר בסוף הסליחות לימים נוראים לפי מנהג אשכנז, וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו התגלגלי", המופיע אף הוא בסליחות לפי מנהג אשכנז.

סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 על הפיוט בספר דברי חיים של מייסד חסידות צאנז, (מהדורת תרס"ו 1906, אתר היברובוקס)
  2. ^ אוצר נגינות ישראל, כרך ח, זמירות לשבת
  3. ^ 3.0 3.1 בעניין אמירת שלום עליכם, ראו הפיוט "רבון העולמים שהשלום שלו" בספר הלקט הקבלי חמדת ימים והערות בסידור יעקב בן יעקב משה מליסא בעקבותיו. אמנם בסידור זה נמצא כבר הפיוט במלואו ודיון אודותיו (מהדורת תקע"ט 1779 אתר היברובוקס
  4. ^ פיוטים לקידוש, סידור מנהג פולין ורייסן - מהדורת אוסטרהא שנה לא ידועה (אתר היברובוקס
  5. ^ סידור ע"פ הגר"א הוצאה משנת תשכ"ח 1968. הפיוט מופיע ללא המלים "ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא", אך יש בו הערה שמלים אלו מופיעים בסידור "עבודת ישראל" של רבי ישראל מקוז'ניץ. בסידור זה מודפסים פיוטים עם הערה שהגר"א קבע שאין לאומרם. הסידור כולל הערות לגבי מקורות הפיוטים
  6. ^ לדוגמה בפיוט 'יום שבת קדש הוא' ועוד
  7. ^ משה יאיר ויינשטאק, ‏סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עט, באתר HebrewBooks
  8. ^ אוצר זמירות ישראל, כרך ח', מנהג יהודי מזרח אירופה, זמירות שבת
  9. ^ מילות השיר "שלום עליכם" והאזנה לו, באתר זמרשת
  10. ^ Neil W. Levin, Shalom aleikhem, milkenarchive
  11. ^ אתר הזמנה לפיוט
  12. ^ שאילתות - כתר ראש
  13. ^ ראו מכניסי רחמים... הכניסו רחמינו?, בתוך מארון הספרים היהודי
  14. ^ משה יאיר ויינשטאק, ‏סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עח, באתר HebrewBooks