שלמה טולידאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה טולידאנו
הרב שלמה טולידאנו
הרב שלמה טולידאנו
לידה 1942 (בן 79 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו סדרת ספרי דיבור ומחשבה, דברי שלום ואמת, סדרת התנ"ך הבהיר, תולדות ימי התורה, וספרים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב פרופ' שלמה טולידאנו (נולד ב-1942) הוא רב ישראלי, מתמטיקאי, חוקר יהדות ומרצה. לשעבר ראש החוג לתושב"ע במכללת ליפשיץ בירושלים. מחבר ספרים בתחום מחשבת ישראל, ההלכה, פרשנות המקרא, ספרות חז"ל והראשונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של הרב חביב טולידאנו.[1]

בשנת 1965 סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת פריז (סורבון), ועבודתו עסקה ב"משוואה דיפרנציאלית עם פיגור", בהדרכת פרופסור ליונס. בשנת 1992 הוסמך לרבנות על ידי הרב מרדכי אליהו. ב-1996 סיים תואר שני בתלמוד, באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבודתו עסקה ב"שו"ת הרא"ש בכתבי-יד ובדפוסים", בהדרכתו של פרופסור ישראל תא שמע. בשנת 2002 סיים תואר שלישי בתלמוד באותה אוניברסיטה, בנושא: "רבי בצלאל אשכנזי – האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו", בהדרכתו של פרופסור תא שמע. בין השנים 19722002 שימש כחוקר באוניברסיטה העברית, בתפקיד יועץ ראשי למדעי החברה במתודולוגיה סטטיסטית ובתוכנה סטטיסטית. החל מ-2002 שימש כראש החוג לתושב"ע במכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ בירושלים.

חיבר את ספרי "דברי שלום ואמת" ארבעה כרכים לחיזוק פסקי ומנהגי יהדות מרוקו נגד הערעור שיצא עליהם בארץ הקודש. הספר בנוי על פי סדרת הספרים ילקוט יוסף היות שהמערערים מתבססים בדרך כלל על חיבוריו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהלכותיו סוכמו בספרים "ילקוט יוסף" על ידי בנו הרב יצחק יוסף שליט"א.

הרב יצחק יוסף התייחס לספר דברי שלום ואמת בספרו עין יצחק - כללי פסיקה וז"ל: "והנה בספר דברי שלום ואמת מתוך רצונו לקיים את כל מנהגי מרוקו, ציטט דברים משם רבי חיים פלאג'י, אשר לא כתבם הרב ז"ל כלל, והמציא דברים מליבו.. וכוונתינו למה שכתב במאמר ב' (עמוד 151) להעיר על מה שנתבאר בילקוט יוסף מועדים (עמוד קפו' סעיף ט') שיש לבטל את המנהג של האומרים בסימנא טבא קודם קריאת פרשת בראשית בשמיני עצרת, מחשש הפסק, ועל זה העתיק מספר מועד לכל חי (סימן כה' אות כה') שכתב: "חתן מתחיל לא יאמר בסימנא טבא אחר ברכת התורה דהוא הפסק, אלא אם ירצה יאמר תחילה בסימנא טבא ואחר כך יברך, ויותר סימן טוב הוא שלא יאמר כלל, להיות נעוץ סופה בתחילתה בלי הפסק בין שני חתנים" עכ"ל. וכאן מחבר הספר דברי שלום ואמת הוסיף כמה שורות מדיליה, וכתב אותם בשמו של מהר"ח פלאג"י, "אבל מכיוון שאין בה ג' תיבות כשיעור שאלת תלמיד לרב, וגם הוא לשון תפילה שהם מתפללים לה' שתהיה התחלה בסימן טוב, לכך הקילו". והוא פלא היאך העתיק מדברי מהר"ח פלאג'י דברים שלא הובאו שם כלל. וממילא אין שום מקום להערתו בזה."


כתשובה לזה כתב הרב שלמה טולידאנו בחלק ב' מאמר א' וז"ל: '"ראינו שהמחבר מתייחס לכרך א' של ספרנו "דברי שלום ואמת" בעמ' טז. אנחנו מודים לכבוד תורתו על שגילה בספרנו (עמ' 151) את הציטוט הלא מדויק ממהר"ח פלאג'י. הציטוט נלקח למעשה מספר "כתר שם טוב" (ח"ז, עמ' רכג' - רכד') לר' שם טוב גאגין, וההוספה על דברי מהר"ח פלאג'י היא משל ר' שם טוב גאגין ולא משלנו. ...בסופו של דבר שמחנו על כי המחבר לא ראה לנכון להעיר על יותר משתי נקודות בספרנו, ואולי שתיקה כהודאה."

במהלך אירוע חנוכת הספרייה הספרדית בראשות רבי מאיר אביטבול נפגש הראשון לציון הרב יצחק יוסף עם הרב שלמה טולידאנו, הגר"י יוסף התייחס לנוכחות הרב טולידאנו ואמר: "יושב פה איתנו ידידינו הרב שלמה טולידאנו, שהוא הוציא ספר 'דברי שלום ואמת', הספר הזה כולו נודע לחלוק על ה'ילקוט יוסף' ולהביא את מנהגי 'מרוקו'. "אני רוצה לומר לו, כבוד הרב, זו דרכה של תורה, זה דבר חשוב מאוד. אדרבה, 'יגדיל תורה ויאדיר', אנחנו מחפשים בסך הכל 'אמיתה של תורה', אין לנו נגיעות, כולם לומדים, כולם ברורים. התורה את כולנו מאחדת".[2]

הרב טולידאנו משמש, החל משנת תשנ"ו, כרב בית הכנסת "שמש ומגן" ברמות אלון.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר דניאל, התורה במושגי הדור, התנ"ך הבהיר, מכון טולידאנו, ספריית חוה, ירושלים תשע"ט
  • ספר עזרא ונחמיה, התורה במושגי הדור, התנ"ך הבהיר, מכון טולידאנו, ספריית חוה תשע"ט

מחשבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיבור ומחשבה, סיכום ופירוש ומחשבות על ספר "חובות הלבבות" לרבינו בחיי אבן פקודה, הספרייה הספרדית, ירושלים תשס"ד.
  • דיבור ומחשבה, סיכום ופירוש ומחשבות על ספר "הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, עם פירוש "חויית הקודש", הספרייה הספרדית, ירושלים תשס"ח.
  • דיבור ומחשבה, ב"כ, סיכום ספר "מורה נבוכים" עם פירוש "מביך משכילים", הספרייה הספרדית, ירושלים תשס"ו.
  • דיבור ומחשבה, ב"כ, סיכום ספר "מורה נבוכים" עם פירוש "מביך משכילים", מהדורה ב', מכון טולידאנו, ספרית בית-אל תשע"ח.
  • דיבור ומחשבה, ב"כ, סיכום ופירוש "ספר העיקרים" לרבי יוסף אלבו, עם פירוש "טיפול שורש", הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ג.
  • דיבור ומחשבה, סיכום ופירוש על ספר " באר הגולה" למהר"ל מפראג, עם פירוש "גולה עמוקות", כולל מבואות על שיטת מחשבתו של המהר"ל, הספרייה הספרדית, ירושלים תש"ע.
  • דיבור ומחשבה, ב' כרכים, סיכום ופירוש לספר " דרך חיים" למהר"ל מפראג, עם פירוש "באר חיים", כולל מבואות נוספים על שיטת מחשבתו של המהר"ל, הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"א.
  • דיבור ומחשבה, ב' כרכים, סיכום ופירוש על ספר "נצח ישראל" למהר"ל מפראג, עם פירוש "בימינך נצח", כולל מבוא לספר, מבוא על תורת ההכרח של המהר"ל, ספרית בית-אל תשע"ו.
  • דיבור ומחשבה, ב' כרכים, סיכום ופירוש על ספר " תפארת ישראל" למהר"ל מפראג, עם פירוש "תורת אמת", כולל מבוא, סיכום הספר, ונספח שמכיל מבואות לספרי המחשבה הגדולים של היהדות, מכון טולידאנו, ספרית חוה תשע"ט.
  • דיבור ומחשבה, ב' כרכים, סיכום ופירוש על ספר "גבורות ה'" למהר"ל מפראג, עם פירוש "גבר עלי חסדו", מכון טולידאנו, ספרית חוה תש"פ.
  • דיבור ומחשבה, ג' כרכים, סיכום ופירוש על ספר "אורות הקודש" לרב אברהם יצחק הכהן קוק, על חלק א' של אורות הקודש, עם פירוש "חויית הקודש", כולל 6 מבואות, סיכום הספר, ונספחים על מושגים מדעיים, מדענים, פילוסופיות ופילוסופים, ספרית בית-אל, תשע"ד-תשע"ז.
  • דיבור ומחשבה: סיכום ופירוש ומחשבות על ספר "אורות הקודש" לרב אברהם יצחק הכהן קוק, ג' כרכים, על המאמר הראשון והמאמר השני בחלק ב' של אורות הקודש, עם פירוש "חויית הקודש", ספרית חוה, תשע"ט.
  • הגדה של פסח למהר"ל מפראג על פי ספר "גבורות ה'", תשע"ו

ספרות חז"ל וספרות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יסוד התורה שבעל פה, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשנ"ב.
  • תולדות ימי התורה אינן מקריות, חלק א', הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ו.
  • תולדות ימי התורה אינן מקריות, חלק ב', גלגוליה של התורה שבעל-פה, פיזור מרכזי התורה אחרי הגאונים ודרכי הפרשנות השונות של התלמוד, הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ו.
  • תולדות ימי התורה, חלק ג', מגורשי ספרד, מסירות נפשם וגדולתם בתורה, הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ו.
  • פרק אלו מציאות, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשנ"ז
  • פרק המפקיד, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשנ"ח
  • פרק תפילת השחר, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשנ"ט
  • מסכת הוריות, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשנ"ט
  • פרק ערבי פסחים, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תש"ס
  • מסכת מכות, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשס"א
  • מסכת ערכין, ניסוח מחדש, פירוש וחידושים, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשס"ב

הלכה ומנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי שלום ואמת : חיזוק כמה פסקי הלכות ברוח הפסיקה של חכמי צפון אפריקה ממרוקו ועד לוב, נגד הערעור שיצא עליהם בארץ הקודש, ארבעה חלקים, הספרייה הספרדית, ירושלים תשס"ב-תשע"ד.

פרסומים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבודת מסטר: "שו"ת הרא"ש בכתבי-יד ובדפוסים", בהדרכתו של פרופ. תא-שמע ז"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ו/1996.
  • עבודת דוקטור: רבי בצלאל אשכנזי, האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו, עבודת דוקטור (בהנחיית פרופ. ישראל תא-שמע), האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ב.
  • מים בשבועות, תיאור פולקלור משחקי המים בשבועות במכנס שבמרוקו, ירחון העדה המערבית, תשל"ה.
  • את והב בסופה, מאמר תגובה לפסקו של הרב עובדיה יוסף על מסירת שטחי א"י ולביקורת שמתח עליו הרב אליהו זיני, מכון תורני ברקאי, ירושלים תשנ"ג.
  • כמה תשובות חדשות של הרא"ש, קובץ על יד יב (תשנ"ד), עמ' 161–169.
  • האם הוויתור על שטחי א"י הוא נושא הלכתי, האומה, חורף 1994.
  • דין מרומה, האומה, קיץ 1994.
  • ברכת ההלל בראשי חדשים ושינויי מנהגים, תחומין יט (תשנ"ט), עמ' 364–374.
  • ש. טולידאנו, הסדר של מורה נבוכים, מים מדליו, שנתון המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ, ירושלים תשס"ח.
  • רוחו של היישוב הישן במדינת ישראל, בתוך "ישועות יעקב", אסופת מאמרים לכבודו של ד"ר יעקב הדני, עמ' 191–207, ירושלים תש"ע.
  • תורת הרצף אצל המהר"ל, בתוך "הגות", מחקרים בהגות החינוך היהודי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ, ירושלים 2014.
  • לימוד תורה שבעל-פה בקדושה ולימוד תורה שבעל-פה כלימוד מדעי: הצגת הבעיות ודרכי ההתמודדות עמן, מים מדליו, שנתון המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ, ירושלים תשס"ד.
  • דרכו של הרמב"ם לטפל בסוגיות סותרות לעומת דרכם של בעלי התוספות, מים מדליו, שנתון המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ, ירושלים תשס"ו.
  • דרכי לימודו של רבי בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת', בתוך תרביץ, רבעון למדעי היהדות, שנה עח, חוברת ד, עמ' 479–520.
  • על סידור "אהבת הקדמונים" כמנהג התושבים בפאס, לתולדות קהילת פאס, הספרייה הספרדית, ירושלים תשס"ו.
  • מנהג ארץ ישראל בתחום ההלכה החל מן המאה הט"ז, אמינותו, סמכותו, יציבותו; לתולדות התרבות התורנית בא"י מן המאה הט"ז ועד ימינו, ולקידום החינוך היהודי. במסגרת מכון "מופת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו שפורסמו ברשת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]