משה לייב מסאסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משה לייב מסאסוב
לידה 1745
ברודי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בינואר 1807 (בגיל 62 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבקה ורבי יעקב, מתנגד לחסידות מתושבי ברודי. למד אצל רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג במשך 13 שנים.[1] כן למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק. ישב בעיר אפטא ובהמשך עבר לעיר סאסוב (Sasów) בגליציה שהפכה למרכז חסידי חשוב. לפעולותיו של רמ"ל באפטא ולאחר מכן בסאסוב הייתה השפעה רבה על התפשטות תנועת החסידות בפולין ובעיקר בגליציה.[2] עם תלמידיו הידועים נמנו: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש") ורבי אברהם דוד מבוטשאטש.

רבי משה ליב נפטר בד' בשבט תקס"ז (1807) ונטמן בבית הקברות בסאסוב. אביו שנפטר ארבע שנים אחריו נטמן לצדו. חסידים רבים מערי הסביבה נהגו לעלות ולהתפלל על קברו מדי שנה ביום פטירתו. על מציבתו נחרט: פה נטמן ג'[3] ד' שבט תקס"ז לפ"ק, הרב, הגדול החריף ובקי, בוצינא קדישא ופרישא, קדוש יאמר לו, משים לילות כימים בעבודת השם ובתורתו ועשיית מצותיו, המפורסם, מורינו הרב משה יהודה ליב זצללה"ה. בן הרב הגדול המפורסם מורינו הרב יעקב נר"ו מבראד תנצב"ה.

לקוטים מתורתו נדפסו בקונטרסים "לקוטי רמ"ל" ו"תורת הרמ"ל" ובשלושה כרכים שהוציא לאור אחד מצאצאיו, הרב נחמיה שפירא, בשנת תרפ"א בשם "חדושי הרמ"ל". חיבור זה כולל את חידושיו וביאוריו של רבי משה לייב לכמה ממסכתות הש"ס לצד מאמריו על התורה, הנהגותיו ודברים שנאמרו בשמו והובאו בספרים שונים.

רבי משה ליב מסאסוב ידוע במיוחד בשל אהבת כל יהודי שקיננה בו. מסופר[4] שהשיא זוג עניים על חשבונו. כששמע את התזמורת אמר: "מי יתן וביום פקודתי (מותי) ילוו אותי מנגנים אלה לקברי". עברו שנים, ותזמורת זו הוזמנה לחתונה כלשהי. בדרך החלו הסוסים לדהור לכיוון אחר מבלי יכולת לעוצרם, עד שהגיעו ללוויה, שהתבררה כלווייתו של הרבי מסאסוב. נזכרו המנגנים בדברי הרבי באותה חתונה לפני שנים, וניגנו את אותו ניגון. הסיפור הובא בספרו של עגנון "הכנסת כלה" ובהצגה "איש חסיד היה".

עגנון מביא נס נוסף בסיפור "בלבב ימים": "אף בדור שלפנינו נעשו נסים על המים, כמעשה הגאון הקדוש רבי שמעלקי מניקלשפורג ותלמידו הקדוש רבי משה ליב מסאסוב, שעברו בעריבה את הטונ"א בשעת הסכנה".

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כל אדם שאין לו בכל יום שעה אחת שלו, אינו אדם[5]".
  • "כמה קל לו לאיש עני לבטוח בשם, כי במי זולתו יוכל לבטוח? וכמה קשה לאיש עשיר לבטוח בשם, שהרי כל נכסיו קוראים אליו: בטח בנו![5]".
  • "הדרך בזה העולם הוא כמו חודה של סכין, מצד זה שאול ומצד זה שאול, ודרך החיים באמצע[5]".
  • "מי שאינו יכול למצוץ את המוגלה מתוך חבורה של ילד מישראל החולה במחלת הדבר, עדיין לא הגיע למחצית המדרגה של אהבת ישראל[5][6]".
  • "אהבת ישראל למדתי מגוי אחד. פעם עברתי לייד מסבאה וראיתי שני גויים מחבקים ומנשקים זה את זה, שאל האחד את חבירו האומנם אוהב אתה אותי באמת? השיב לו חבירו, ודאי באמת ובתמים, אמר הראשון איך תאמר שאתה אוהב אותי באמת אם אינך יודע מה חסר לי! באותה שעה למדתי שאין אדם מישראל אוהב את חבירו באמת אלא אם כן הוא יודע מה שחסר לו".[7]

צאצאיו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

ניגון סאסוב:

סיפורים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תורת הרמ"ל השלם, ליקוטים, מה.
  2. ^ יצחק אלפסי, ‏החסידות - סקירה כללית: החסידות בגליציה, באתר "דעת"
  3. ^ כנראה יום ג' בשבוע
  4. ^ תורת הרמ"ל השלם, ליקוטים, מו.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 "אור הגנוז", סיפורי חסידים, מרטין בובר
  6. ^ בנוסח אחר מובא הסבר המבוסס על ואהבת לרעך כמוך: "כמוך" כתוב בתורה, ותינוק יתום מצווה לאהבו יותר מגופו – וכי ראית מימיך אדם מואס בבשרו, אפילו פרחה בו הצרעת?
  7. ^ תורת הרמ"ל השלם, ליקוטים, מ"ח
  8. ^ רבי יקותיאל (שמואל) שמלקא בן רבי משה יהודה ליב מסאסוב, באתר לזכר העיירה יגולניצה.


תקופת חייו של הרב משה לייב מסאסוב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן