הרכב קאמרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תזמורת כלי קשת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"פסאלטריה", רביעיית נשים צ'כית למוזיקת ימי הביניים 20050722

הרכב קאמרי הוא קבוצה קטנה של נגנים/זמרים (לרוב שלושה עד שמונה). קיימים הרכבים רבים בשילובים שונים ומגוונים, אך עם זאת, נשתרשו כמה הרכבים הנחשבים "מקובלים" כמו רביעיית מיתרים, או שלישיית פסנתר. קטעים מתוך יצירה קולית ארוכה (אופרה, אורטוריה וכיוצא בזה) הכתובים למספר זמרים נקראים "קטעי אנסמבל". יצירה בהרכב יוצא דופן היא שירי עם של בריו, לסופרן, חליל, קלרנית, נבל, צ'לו וכלי הקשה.

דואט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל פישר קיישטראנד, "מוזיקה ביתית"

במונח "דואט" או "דוּאוֹ" (בעברית, על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: "דּוּאִית" - מן המילה "דּוּ", אך מאוד לא מקובל להשתמש במילה זו) משתמשים בכמה מובנים:

  1. קטע באופרה/אורטוריה/קנטטה לשני זמרים (למשל: "o soave fanciulla" מתוך "לה בוהם" מאת פוצ'יני).
  2. גוף מבצע של לידר המורכב משני אנשים, כאשר הקול מלווה בדרך כלל על ידי פסנתר.
  3. יצירה אינסטרומנטלית הכתובה לשני מבצעים. דואט הכתוב על פי מבנה הסונאטה (צורת סונאטה כפרק ראשון, נושא ווריאציות וכיוצא בזה) נקרא לרוב סונאטה ולא "דואט". מרבית הסונאטות לשני מבצעים כוללות פסנתר. הצורות הנפוצות ביותר הן סונאטה לשני פסנתרים (או פסנתר בארבע ידיים), סונאטה לכינור ולפסנתר, וסונאטה לצ'לו ולפסנתר וסונאטה לכלי נשיפה מעץ (כגון חליל, קלרנית או אבוב. פאול הינדמית כתב סונאטות למרבית הקומבינציות האפשריות (בכללן קומבינציות לא שגרתיות, כגון סונאטה לטובה ולפסנתר).

שלישייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ערב קיץ", קטע מתמונה של היינריך פוגלר

שלישייה או "טריו"/"טרצט" - הרכב מוזיקלי של שלושה נגנים או יצירה שנכתבה להרכב מבצע שכזה. שני סוגי השלישיות הנפוצים: שלישיית המיתרים (כינור, ויולה וצ'לו) ושלישיית הפסנתר (פסנתר, כינור וצ'לו). יצירות ידועות לשלישיית מיתרים נכתבו על ידי מוצרט, בטהובן, שוברט, שנברג, וברן ושניטקה. שלישיות פסנתר מפורסמות נכתבו על ידי היידן, מוצרט, בטהובן, שוברט, מנדלסון, שופן, שומאן, סמטנה, ברהמס, סן-סנס, צ'ייקובסקי, דבוז'אק, רחמנינוב, ראוול ושוסטקוביץ'. עם זאת, נכתבו גם שלישיות להרכבים שונים מאלה: שלישיית הקלרנית המסורתית - קלרנית, צ'לו ופסנתר (דוגמאות ידועות לאלה: שלישיות הקלרנית של בטהובן ושל ברהמס), שלישיות קלרנית בהרכב מעט שונה נכתבו על ידי מוצרט (קלרנית, ויולה, פסנתר, ("שלישיית קגלשטאט") ועל ידי חאצ'טוריאן (קלרנית, כינור, פסנתר). שלישיית קרן ידועה (קרן, כינור, פסנתר) נכתבה על ידי ברהמס. שלישייה לחליל, צ'לו ופסנתר נכתבה על ידי ובר. דבוז'אק חיבר טרצט להרכב של שני כינורות וויולה, פולנק כתב שלישייה לפסנתר, אבוב ובסון, ודביסי חיבר סונאטה להרכב של חליל, ויולה ונבל. בתקופת הבארוק הייתה מקובלת צורת הטריו סונאטה, לשני כלים וקונטינואו. תפקיד הקונטינואו היה כתוב בדרך כלל לשני כלים, כך שלמעשה היה מדובר בארבעה כלים. באך כתב טריו סונאטות על פי כל הכללים לעוגב בלבד, שניגן את כל התפקידים גם יחד. יצירות אלה מעובדות כיום לביצוע בארבעה כלים. בין המלחינים שכתבו בצורה זו נודעים גם טלמן, ויוואלדי, קורלי והנדל, בין השאר.

במונח "שלישייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשלושה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה. (למשל: "soave sia il vento" מתוך כך עושות כולן מאת מוצרט).

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – שלישיית ג'אז

רביעייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רביעיית מיתרים

רביעייה או "קווארטט" - הרכב מוזיקלי של ארבעה נגנים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. רביעיית המיתרים (רביעיית כלי-קשת) נחשבת להרכב הקלאסי ביותר. היא מורכבת משני כינורות, ויולה וצ'לו. הרכב זה של שני כינורות, ויולה וצ'לו נחשב מאוזן מבחינת הפרישׂה ההרמונית של הקולות, אם כי הטסיטורה הממוצעת בהרכב שכזה מעט גבוהה יותר מאשר בפרישׂה מקובלת מקהלתית (כוראלית) של סופרן-אלט-טנור-באס ("SATB").

כתיבה לרביעיות מיתרים מקובלת מאז התקופה הקלאסית במוזיקה (1720-1800 בקירוב). רביעיות מיתרים ידועות וחשובות נכתבו בין היתר על ידי היידן, מוצרט, בטהובן, שוברט, שומאן, ברהמס, מנדלסון, סמטנה, דבוז'אק, צ'ייקובסקי, בורודין, דביסי, שנברג, ראוול, בארטוק, שימנובסקי, וברן, ברג, פרוקופייב, הינדמית, שוסטקוביץ', בריטן, דיטייה ושניטקה.

רביעיית הפסנתר (פסנתר, כינור, ויולה וצ'לו) - רביעיות פסנתר ידועות נכתבו על ידי מוצרט, מנדלסון, שומאן, ברהמס, סן-סנס, דבוז'אק, פורה וקופלנד. מלבד רביעיות להרכבים אלו, נכתבו גם רביעיות להרכבים שונים, כגון רביעיית כלי נשיפה מעץ (חליל, אבוב, קלרנית, בסון), רביעיית כלי נשיפה ממתכת (חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה), ואף הרכבים ספציפיים לצורך יצירה מסוימת, כדוגמת ה"רביעייה לאחרית הימים" מאת אוליביה מסייאן, הכתובה להרכב של כינור, צ'לו, קלרנית ופסנתר.

בתקופה הקלאסית היה מקובל לכתוב רביעיות לאחד מכלי הנשיפה מעץ ולמיתרים (כינור, ויולה וצ'לו). דוגמאות מוכרות הן רביעיות חליל של מוצרט והרביעיות לכלי קשת ולאבוב.

במונח "רביעייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לארבעה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה (למשל: "Bella figlia dell'amore" מתוך "ריגולטו" מאת ורדי).

חמישייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disambig RTL.svg המונח "חמישיות" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנית טלוויזיה, ראו חמישיות (תוכנית טלוויזיה).
קארל שוונינגר הבן, "הקונצרט"

חמישייה או "קווינטט" - הרכב מבצע של חמישה מבצעים או יצירה מוזיקלית הכתובה להרכב שכזה.

  • חמישיית פסנתר - פסנתר + רביעיית מיתרים (שני כינורות, ויולה, צ'לו)
(חמישיות פסנתר מפורסמות נכתבו על ידי שומאן, דבוז'אק, ברהמס, פרנק, פורה, אלגר ושוסטקוביץ').
  • חמישיית קלרנית - קלרנית + רביעיית מיתרים.
(חמישיות קלרנית נודעות נכתבו על ידי מוצרט, ובר, ברהמס ורגר).
  • חמישיית כלי נשיפה מעץ - חליל, אבוב, קלרנית, בסון וקרן (הקרן אמנם כלי נשיפה ממתכת, אך שולבה בהרכב זה עקב הגוון החם והכהה של צלילה, גוון המתאים יותר לכלי נשיפה מעץ).
(חמישיות נודעות לכלי נשיפה מעץ נכתבו על ידי רייכה, דאנצי, נילסן ושנברג).
  • חמישיית מיתרים מורכבת, לרוב, משני כינורות, שתי ויולות וצ'לו.
(חמישיות מיתרים מפורסמות נכתבו על ידי מוצרט, בטהובן, מנדלסון, ברוקנר, ברהמס ודבוז'אק).
  • חמישיות החורגות מהמבנה המקובל - חמישיית דג השמך מאת שוברט - חמישיית פסנתר בהּ במקום רביעיית כלי הקשת המקובלת יש כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס. חמישיית מיתרים בדו מז'ור מאת שוברט - במקום שתי ויולות וצ'לו - ויולה ושני צ'לי. גם בוקריני כתב חמישיות להרכב זה.
  • חמישייה לפסנתר ולכלי נשיפה מעץ - שתי חמישיות ידועות נכתבו על ידי מוצרט ובטהובן (לפסנתר, אבוב, קלרנית, בסון וקרן).
  • חמישייה ידועה של מוצרט בהרכב מעט יוצא-דופן, לקרן, כינור, שתי ויולות וצ'לו.

במונח "חמישייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לחמישה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה (לדוגמה: "Nel volto estatico" מתוך האופרה "לכלוכית" מאת רוסיני).

שישייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישייה או "סקסטט" - הרכב קאמרי של שישה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב מבצע שכזה. דוגמה להרכב מקובל של שישיה - שישיית המיתרים (שני כינורות, שתי ויולות, שני צ'לי).

(שישיות מיתרים ידועות נכתבו על ידי ברהמס, דבוז'אק, צ'ייקובסקי ושנברג).

שישייה ידועה להרכב של פסנתר + חמישיית כלי נשיפה מעץ נכתבה על ידי פולנק.

שישייה להרכב יוצא-דופן של פסנתר, כינור ורביעיית מיתרים, נכתבה על ידי ארנסט שוסון.

במונח "שישייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשישה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה.

שביעייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביעייה או "ספטט" - הרכב קאמרי של שבעה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. שביעיות ידועות (בהרכבים שונים) נכתבו על ידי בטהובן, הומל וסן-סנס.

במונח "שביעייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשבעה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה.

שמינייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמינייה או "אוקטט" - הרכב קאמרי של שמונה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. שתי השמיניות המוכרות ביותר הן שמיניית המיתרים מאת מנדלסון, והשמינייה מאת שוברט, להרכב מעורב של כלי מיתר וכלי נשיפה.

במונח "שמינייה" משתמשים גם לתיאור קטע מוזיקלי לשמונה זמרים מתוך אופרה/אורטוריה (למשל הפוגה הסופית מתוך "פלסטף" מאת ורדי).

תשיעייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשיעייה או "נונט" היא הרכב קאמרי של תשעה מבצעים או יצירה שנכתבה להרכב שכזה. תשיעיות הן יצירות נדירות ביותר, וכיום מוכרות בעיקר תשיעייה מאת המלחין לואי שפור (להרכב מעורב), ותשיעייה מאת קופלנד (לשלושה כינורות, שלוש ויולות ושלושה צ'לי).

הרכבים מבצעים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]