תל תאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל תאו
עין תאו ומבט על אזור התל

תל תאו הוא תל ארכאולוגי, גובהו הוא 77 מעל פני הים. התל הוא אתר פרהיסטורי בשוליים המערביים של עמק החולה, שמונה קילומטר מדרום לקריית שמונה, ממערב לכביש 90 בקטע הכביש ראש פינה–קריית שמונה. התל ממוקם מדרום לעין תאו[1] ושטחו כ-30 דונם. הגישה לתל היא באמצעות דרך עפר היוצאת צפונה מכביש 899 קצת אחר צומת כ"ח.

תל תאו התגלה בעת הרחבת כביש 90 על ידי הארכאולוג יוסי סטפנסקי. באתר נערכה חפירה ארכאולוגית בשנת 1986 ונחשפו בה 13 שכבות יישוב ששויכו לתקופות הבאות (מהקדום למאוחר): התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ב', התקופה הנאוליתית הקרמית, התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה 1א', תקופת הברונזה הקדומה 2.

תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל תאו, התגלה על ידי מפקח רשות העתיקות, יוסי סטפנסקי, במהלך עבודות להרחבת כביש 90 ראש פינה – קריית שמונה בשנים 1985 - 1986. חפירות ההצלה באתר נערכו במשך שבעה חודשים בניהול הארכאולוג עמנואל אייזנברג. חלק מהכביש הישן פורק ונסלל מעקף זמני מערבית לתל, על מנת לאפשר את חפירות ההצלה. שטח החפירות השתרע על פני 625 מ"ר. שטח חפירות ההצלה הורחב בעוד 500 מ' דרומה לכיוון צומת כח, בעקבות גילוי חרסים מהתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה המוקדמת.

סקירה כללית של האזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל תאו נמצא בשוליים המערביים של עמק החולה, במצר צר בין המדרונות התלולים של הרי נפתלי במערב, לביצות החולה במזרח. שלוש מאות מטרים מצפון לתל נמצא עין תאו (עין בלטה), אחד המעיינות הגדולים בעמק החולה. ייתכן וזו הייתה הסיבה העיקרית לייסוד יישוב במקום זה. שפע מקורות המים באזור, המשקעים הרבים והטמפרטורות המתונות, בצירוף יער אלונים קדום על מורדות הרי נפתלי, היוו כר גידול שופע לבעלי חיים ותנאים טובים לחקלאות.

חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת החפירה בארבעה ריבועי חפירה בגודל 5X5 מטרים כל אחד, שמוקמו בטור מכיוון דרום לכיוון צפון. בהמשך הורחב שטח החפירות לכיוון מערב. שטח החפירה בתל גדול מאוד, אך כמו באתרים רבים אחרים, הולך ומצטמצם ככול שיורדים כלפי מטה. השכבות התחתונות בתל נחפרו בשטח מצומצם. תל תאו מאופיין מצד אחד על ידי שכבות ארכיטקטוניות, שניתן בקלות יחסית להבדיל בניהן, ומצד שני השרידים התרבותיים, שנמצאו שם הם מעטים ביחס לאתרים פרה-היסטוריים אחרים.

תיאור כללי של מבנה השכבות 13-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכבות בתל תאו מחולקות ל 4 תקופות פרה-היסטוריות עיקריות:

  1. תקופת הברונזה המוקדמת – שכבות 3 - 5
  2. התקופה הכלקוליתית – שכבות 6 – 7
  3. התקופה הנאוליתית – שכבות 8 – 10
  4. התקופה הנאוליתית פרה קרמית שכבות 11 – 13.
  • שכבה 1 - פני השטח (התקופה העות'מאנית); הממצא העיקרי הוא בית אבן גדול. עם זאת, ממצאים רבים על פני הקרקע שוייכו לתקופות קדומות, עליהם מפורט בסעיף 3 שלהלן.
  • שכבה 2 - (תקופת ימי הביניים); נמצאו חלקי בניינים, קירות ושני חדרים.
  • שכבה 3 - (תקופת הברונזה הקדומה ב); אין שרידים ארכיטקטוניים, אבל נמצאו חפצים שמתארכים את השכבה.
  • שכבות 4 ו-5 - (תקופת הברונזה הקדומה א); הממצאים העיקריים בשכבות אלו הם שני קירות, קיר מבודד, ושרידים של בנין נוסף. כמו כן, נמצאו שלושה מבנים אובאליים, קבר, ולוחות אבן.
  • שכבות 6 ו-7 - (התקופה הכלקוליתית); בשכבות אלו נמצאו מספר מבנים, שני קברים, חדר שככל הנראה שימש לבישול, שרידי אח ותנור, ושלוש ממגורות גליליות קטנות.
  • שכבות 8, 9 ו-10 - (התקופה הנאוליתית); הממצאים העיקריים הם חלקי קיר, מספר קברים ויסודות של בנין, מספר ממגורות, שתי במות עגולות, ריכוז כלי צור ועצמות בעל חיים.
  • שכבות 11, 12 ו-13 - (התקופה הנאוליתית הקדם קרמית); נמצאו מספר קירות ושרידי מבנים ושכבת אפר.

ממצאי חרס ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאי החפירות באתר, מלמדים על טכנולוגיות שונות בהן השתמשו במהלך התקופות לצורך יצירת כלי חרס ועיטוריהם. באתר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב (שכבה 3) ביניהם: חרסים, קערות ללא שפה וקערות בהן השפה נכנסת פנימה. נמצאו גם חביות, סירי בישול, צנצנות אחסון, צנצנות קטנות וקנקנים.

באתר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה א (שכבות 4 ו-5), כשהנפוצים שבהם הם הכלים האפורים. נמצאו קערות עמוקות וקערות שטוחות, רובן עוטרו בתבליטים. נמצאו קערות מזווה, שלהן שוליים מופנים החוצה, וקערות עם שפה פשוקה. צלחות שנמצאו, היו בעלות שפה פשוקה אף הן, והגביעים בעלי ידית מעוקלת. הקדרות היו עם דופן שהתעקלה מעט בסופה.

נמצאו גם כדים חסרי צוואר ולהם שלושה סוגים:

  • בעלי שפה רגילה.
  • בעלי ידית אחיזה בשפה.
  • בעלי שפה עבה.

בעת החפירות נמצאו על פני השטח גם אבני טחינה, אבן משחזת, אבן שלוטשה ושברי קערות. ממצאי חרסים מהתקופה הכלקוליתית (שכבות 6 ו-7) הגיעו משני מקורות גאוגרפים: כלי החולה: קערות חמר המעוטרות בשלושה שלבים: בשלב הראשון, כשהחומר עוד רך, חרטו את העיטור.בשלב השני, כשהחומר התקשה, צבעו אותו בצבע הרצוי. בשלב השלישי, אחרי הצריפה בתנור, עברו על החריטות בגיר לבן להדגשה.

לכלים המעוצבים היו מספר דפוסים אופייניים: קוים אופקיים ישרים או גליים, מקבץ של חיתוכים אלכסוניים זהים, עיצוב מנומר ודפוסים משולשים.

המקור השני לכלי החרס באתר הם כלי הגולן: הקערות יוצרו מחומר בזלתי אדום והמשטחים בצבע אפור חום.

כמו כן, בעת החפירות נמצאו ממצאים נוספים על פני השטח מהתקופה הכלקוליתית. ביניהם: אבני שחיקה לעיבוד מזון, קערות בזלת, מעמדים לקערות ועוד. מרבית החרסים מהתקופה הנאוליתית (שכבות 8, 9 ו-10) יוצרו בעבודת יד מחומר בהיר עם אחוז קטן של חרסית כהה. צורות הכלים פשוטות: צורת V, חצי עיגול או עם צוואר דק. שפת הכלי פשוטה. עיטורי הכלים בתקופה הנאוליתית התבצעו באמצעות חריטה (כנראה בעזרת צדף).

ממצאים אנושיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נמצאו שרידי קבורה אנושיים, אשר מלמדים אותנו על מנהגי הקבורה, שהיו נהוגים בתקופות השונות. נמצאו שלדים שלמים קבורים מתקופות הברונזה הראשונה והשנייה (שכבות 3 – 5) ומהתקופה הכלקוליתית (שכבות 6 -7). נמצאו מספר קנקנים ובהם שרידי שלדי ילדים ותינוקות מהתקופה שקדמה להן, התקופה הנאוליתית (שכבות 8 – 10). מהתקופה הניאולותית הפרה-קרמית (שכבות 11 – 13) נמצאו מספר עצמות אנושיות בודדות, כך שלא ניתן להסיק על מנהגי הקבורה באותה עת.

עצמות בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקופת הברונזה הקדומה 2 ועד לתקופה הכלקוליתית נמצאו בעיקר עצמות בעלי חיים מבויתים, ביניהן עז, כבשים ובקר. לעומת זאת, רוב העצמות מהשכבות הקדומות יותר, הנאוליתית הקרמית והקדם-קרמית שייכות לחיות בר. כלומר, תזונת התושבים התבססה על צייד ולא על בעלי חיים מבויתים.

חפירת ההצלה משנת 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נערכה במקום חפירת הצלה על ידי א' אבו חמיד, מטעם רשות העתיקות, לקראת הרחבת כביש 90 על שוליו המזרחיים של התל בשולי האתר. בחפירה זו נפתחו שני ריבועים בגודל של 2×2 מ' ו-5×5 מ' ואותרו בה שלוש שכבות:

  • שכבה 1 - ממצאים מהתקופה הכלקוליתית ובעיקר מתקופת הברונזה הקדומה השנייה.
  • שכבה 2 - ללא ממצאים.
  • שכבה 3 - ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומהקדם קרמית ב'.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל תאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תל תאו באתר טבע ונופים בישראל
  2. ^ אמאני אבו חמיד, ‏תל תאו דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 18 בדצמבר 2009