2022 ברוסיה
מראה
««« 2021 2020 2019 |
2022
ברוסיה |
»»» 2023 2024 | |
כל ערכי השנים ברוסיה • אירועים בולטים בעולם ב-2022 פורטל רוסיה • לוח שנה של שנת 2022 |
2022 ברוסיה היא השנה בה הפדרציה הרוסית מציינת 32 שנים להקמתה. שנה זו הוכרזה כשנת המורשת התרבותית של עמי רוסיה.
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשיא המדינה – ולדימיר פוטין
- ראש הממשלה – מיכאיל מישוסטין
- יושב ראש הדומה – ויאצ'סלב וולודין
- יושבת ראש מועצת הפדרציה – ולנטינה מטוויינקו
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 בינואר – **פורסמה הצהרה משותפת של מנהיגי חמש המעצמות הגרעיניות, ארצות הברית, בריטניה, רוסיה, צרפת וסין, על מניעת מלחמה גרעינית והימנעות ממרוצי חימוש. המסמך הוכן ביוזמה רוסית. בהודעה נאמר כי האחריות העיקרית של מדינות הגרעין היא למנוע מלחמה בין המעצמות הגרעיניות; המדינות ימשיכו לכבד את התחייבויותיהן במסגרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ויחזקו את האמצעים המקומיים למניעת שימוש בלתי מורשה בסוגי נשק אלו. הוא גם מזכיר את הצורך למנוע מרוץ חימוש.
- מגפת הקורונה ברוסיה: המטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה הודיע כי התגלו 16,343 מקרים של נגיף קורונה מיום קודם וזהו המספר הנמוך ביותר מאז 17 ביוני 2021. במהלך היום מתו 835 בני אדם מהנגיף. יום קודם נרשם המספר המינימלי של מקרי מוות מאז ספטמבר 2021: 811 חולים.
- 4 בינואר – נטליה נפריאייבה הפכה לגולשת הסקי הרוסייה הראשונה שזוכה בטורניר טור דה סקי.
- 7 בינואר – החל מבצע ארגון האמנה לביטחון משותף בקזחסטן לדיכוי המחאות בקזחסטן ובהשתתפות חיל הצנחנים הרוסי.
- 22–28 בינואר – קאזאן אירחה את אולימפיאדת החורף של ספיישל אולימפיקס לשנת 2022.
- 28 בינואר – טקס פרסי נשר הזהב הרוסי ה-20.
- 24 בפברואר – הפלישה הרוסית לאוקראינה. כוחות שריון צי וחיל האוויר הפגיזו את מרבית ערי אוקראינה במסגרת מה שכונה "מבצע צבאי מיוחד". הופצצו ערים כמו קייב, דונצק, חרקוב ולבוב שהביאו לנפגעים רבים בנפש ולמאות אלפי פליטים. סנקציות כבדות הוטלו על רוסיה והיא הוחרמה מהשתתפות בכל טורניר ספורט ותרבות בינלאומי. חברות בינלאומיות רבות עזבו את רוסיה לרבות מקדונלד'ס, שהודיעה על סגירת כל מאות סניפיה במדינה. רוסיה הוכנסה לבידוד עולמי כאשר חברות תעופה בינלאומיות מערביות סירבו לטוס אליה וממנה או דרך שמי רוסיה. בנוסף, כתגובה לכך, אלפים יצאו להפגין נגד הלחימה.
- 18 במרץ – שיגור סויוז MS-21 עם צוות רוסי מלא, לראשונה מאז שנת 2000.
- 23 במרץ – אלכסיי נבלני נידון ל־9 שנות מאסר במושבת עונשין בגין סעיף הונאה.
- 26 באפריל – 5 הרוגים בירי בגן ילדים בעיר ושקיאמה שבמחוז אוליאנובסק.
- 27 באפריל – חגיגות 100 שנה להקמת יקוטיה.
- 12 ביוני – רשת "וקוסנו אי טוצ'קה" פותחת את שעריה כתחליף למקדונלד'ס, לאחר שרשת המזון האמריקאית הודיעה על עזיבתה את רוסיה כתגובה לפלישתה לאוקראינה.
- 23 ביולי – שיטפונות ענק בסוצ'י.
- 11 בספטמבר – נערכו הבחירות לרשויות המקומיות.
- 16 בספטמבר – רוסיה יצאה מהאמנה האירופית לזכויות אדם.
- 21 בספטמבר – לראשונה בהיסטוריה של הפדרציה הרוסית הוכרז על גיוס חלקי, זאת בעקבות הפסדים בשדה הקרב במסגרת המלחמה באוקראינה. מחאות המוניות פרצו ברחבי המדינה נגד הגיוס. קודם לכן האימפריה הרוסית הכריזה על גיוס בשנת 1914 בימי מלחמת העולם הראשונה ובברית המועצות הוכרז על גיוס כללי בשנת 1941 בתקופת מלחמת העולם השנייה.
- 26 בספטמבר – הירי בבית הספר מספר 88 באיז'בסק, אירע בבית ספר בעיר איז'בסק שבאודמורטיה. אדם חמוש הרג 17 איש והתאבד.
- 30 בספטמבר – סיפוח דרום ומזרח אוקראינה: הנשיא ולדימיר פוטין חתם על צווים המכירים ברפובליקה העממית של דונייצק, הרפובליקה העממית של לוהנסק, חרסון וזפורוז'יה כחלק מרוסיה.
- 5 באוקטובר – אנה קיקינה הקוסמונאוטית הרוסייה הראשונה מאז 2002 טסה לחלל מאדמת ארצות הברית.[1]
- 8 באוקטובר – הפיצוץ בגשר קרים: 3 הרוגים בפיצוץ משאית תופת בגשר קרים, המחבר את מחוז קרסנודאר עם חצי האי קרים. בתקשורת באוקראינה ציינו את התקרית כמבצע של שירות הביטחון האוקראיני, במסגרת המלחמה בפלישה הרוסית לאוקראינה.
- 15 באוקטובר – הירי בבסיס האימונים הצבאי בסולוטי: 11 חיילים נהרגו ועוד 15 נפצעו, כאשר 2 חיילים פתחו באש בתוך בסיס צבאי בדרום רוסיה.
- 17 באוקטובר – מטוס סוחוי Su-34 התרסק על בניין מגורים בעיר ייסק שבמחוז קרסנודאר. ארבעה נהרגו ועוד 25 נפצעו. שישה נוספים הוכרזו נעדרים.
- 19 באוקטובר – לראשונה בהיסטוריה של הפדרציה הרוסית, הכריז פוטין על מצב מלחמה בארבעה מחוזות: דונצק, לוהנסק, חרסון וזפורוז'יה. קודם לכן הוכרז בשטחים אלה בימי ברית המועצות, ב-22 ביוני 1941 בתקופת מלחמת העולם השנייה. במסגרת ההכרזה הוקמו מטות להגנה טריטוריאלית והורחבו סמכויות המושלים במחוזות בהן מוגדר מצב מלחמה.
- 9 בנובמבר – הוכרז על נסיגה מאזור חרסון.
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 בינואר – ויקטור סנייב, ספורטאי (יליד 1945)
- 7 בינואר – אנאטולי קוואשנין, איש צבא, ממתכנני מבצע פרישטינה 1999, ראש המטה הכללי הרוסי בשנים 1997–2004 ונציגו המיוחד של נשיא הפדרציה הרוסית במחוז הפדרלי הסיבירי בשנים 2004–2010 (יליד 1946)
- 27 במרץ – אלכסנדרה זאבלינה, ספורטאית סובייטית (ילידת 1937)
- 6 באפריל – ולדימיר ז'ירינובסקי, פוליטיקאי רוסי, מנהיג המפלגה הלאומנית ל.ד.פ.ר. (1990–2022)
- 7 באוגוסט – אנטולי פיליפצ'נקו, קוסמונאוט סובייטי שטס לחלל בשתי משימות במסגרת תוכנית סויוז (יליד 1928)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירון דרוקמן, לראשונה זה 20 שנה: קוסמונאוטית מרוסיה שוגרה לחלל מארצות הברית, באתר ynet, 5 באוקטובר 2022