Can't Hold Us

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Can't Hold Us"
סינגל בביצוע מאקלמור וראיין לואיס בהשתתפות ריי דלטון
מתוך האלבום The Heist
יצא לאור 16 באוגוסט 2011
פורמט הורדת מוזיקה, תקליטור עריכת הנתון בוויקינתונים
הוקלט 2009–2010
סוגה מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית
בי-סייד "Make the Money"‏ (7"‎)
"Wings" (תקליטור)
אורך 4:18 (גרסת אלבום)
3:35 (גרסת רדיו אמריקאית)
חברת תקליטים מאקלמור LLC • אלקטרה
כתיבה בן האגרטי, ראיין לואיס, ריי דלטון
הפקה ראיין לואיס
כרונולוגיית סינגלים של מאקלמור וראיין לואיס
"Wings"
(2011) 		"Can't Hold Us"
(2011) 		"Same Love"
(2012)
כרונולוגיית סינגלים של ריי דלטון
"Kingdom Come"
(2010) 		"Can't Hold Us"
(2011) 		"Never Your Love"
(2012)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Can't Hold Us הוא סינגל של צמד ההיפ הופ האמריקאי מאקלמור וראיין לואיס, בהשתתפות הזמר האמריקאי ריי דלטון (אנ'). השיר יצא לאור ב-16 באוגוסט 2011, כסינגל השני מתוך אלבום הבכורה של הצמד, The Heist, על ידי חברת התקליטים העצמאית של מאקלמור ואלקטרה רקורדס.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לשבחים ביקורתיים. לואיס קורנר מ-דיגיטל ספיי העניק לשיר ארבעה כוכבים מתוך חמישה, תוך ששיבח את "ליין הפסנתר המדבק ומושר הנשמה שלו והפעימות שלו התוססות יותר מהקרנבל הטוב ביותר של ריו דה ז'ניירו".[1] ב-The Edge, לשיר הוענק דירוג של 9/10, תוך שהמגזין החמיא לדינמיות של הצמד, והראה שהוא "עוד להיט קיץ מאסיבי".[2] דייוויד ג'פריס מ-AllMusic גם העניק לו ארבעה כוכבים מתוך חמישה ושיבח את השיר.[3]

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ההצלחה הבינלאומית הגדולה של שירם "Thrift Shop", חלה התחדשות במכירות הסינגלים הקודמים שלהם ובאלבומם The Heist.

בבריטניה, השיר הגיע לראשונה למקום ה-187 במצעד הסינגלים הבריטי, ועלה למקום ה-53 בשבוע שלאחר מכן. בסופו של דבר, הגיע בשיאו למקום השלישי במצעד. באוסטרליה, השיר הפך לסינגל השלישי ברציפות של מאקלמור וראיין לואיס שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האוסטרלי. בארצות הברית, היה השיר ללהיט רדום, ובעקבות ביצוע השיר בתוכנית סאטרדיי נייט לייב, השיר הגיע למקום השביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והפך לשיר השני של הצמד בעשירייה הפותחת, לאחר "Thrift Shop". לאחר מכן, השיר הגיע למקום הראשון במצעד, ובכך הפכו השניים לצמד הראשון שהציב את שני הסינגלים הראשונים שלו בראש המצעד.[4] בנוסף, הפכו לאמן החמישי שהציב את שני הסינגלים הראשונים שלהם בראש המצעד.[4] השיר נשאר במקום הראשון במצעד במשך החמישה שבועות רצופים, ומכר 4,383,000 הורדות בארצות הברית, עם 4,260,000 שנמכרו ב-2013 בלבד, מה שהופך את השיר לשיר הנמכר ביותר לשנת 2013.[5]

וידאו קליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאקלמור הציג לראשונה את הווידאו קליפ של השיר ב-17 באפריל 2013.[6] את הקליפ ביימו ראיין לואיס, ג'ייסון קניג וג'ון ג'ון אוגוסטבו, והצילומים התרחשו במשך 17 יום, בשתי יבשות וב-16 שוטים שונים, החל מצפון מערב האוקיינוס השקט, לדרום קליפורניה, ועד לניו זילנד, היכן שצולמו סצנות עבור הסרט סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן.[7] כמה חלקים בולטים צולמו על הספינה הגבוהה "ליידי וושינגטון".

הקליפ זכה בשני פרסי הווידאו קליפים של MTV, לקליפ ההיפ-הופ הטוב ביותר ולבמאי הצילום ג'ייסון קניג, ומגו לין זכתה בפרס הצילום הטוב ביותר. הקליפ אף היה מועמד לבימוי הטוב ביותר ולעריכה הטובה ביותר. בטקס פרסי גראמי לשנת 2014 הקליפ הועמד לפרס הווידאו קליפ הטוב ביותר.

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 135
בילבורד גלובל ללא ארצות הברית 113
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 3
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 1
איסלנד הפלייליסט 16
אירופה אירופה הוט 100 2
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 8
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 3
ארצות הברית בילבורד הוט 100 1
מצעד שירי הדאנס קלאב 31
מצעד הדאנס/מיקס שואו איירפליי 5
מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ 1
מצעד 40 שירי המיינסטרים 1
מצעד השירים הקצביים 1
ברזיל טופ 100 ברזיל 10
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 3
מצעד שירי ה-R&B 1
מצעד שירי האינדי 1
גרמניה GfK – טופ 100 2
דנמרק היטליסטן 4
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 5
הונגריה Rádiós Top 40 12
ולוניה אולטראטופ 40 2
ונצואלה רקורד ריפורט 26
יוון IFPI Greece 9
ישראל מדיה פורסט ישראל 3
לבנון מצעד 20 העליונים הרשמי של לבנון 6
לוקסמבורג בילבורד 2
מקסיקו טופ 100 – מקסיקו 12
נורווגיה VG-lista 4
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 4
סלובקיה ČNS IFPI 8
ספרד PROMUSICAE 18
סקוטלנד מצעד הסינגלים הסקוטי 4
פולין ZPAV 1
פורטוגל מצעד הסינגלים הפורטוגזי 9
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 3
פלנדריה אולטראטופ 50 2
צ'כיה ČNS IFPI 4
צרפת SNEP 3
קנדה קנדה הוט 100 2
שוודיה סוורייטופליסטן 1
שווייץ המצעד השווייצרי 4

מצעדי סוף שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2013)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 7
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 9
ארצות הברית בילבורד הוט 100 5
מצעד הדאנס/מיקס שואו איירפליי 26
מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ 3
מצעד שירי הראפ 2
מצעד 40 שירי המיינסטרים 4
מצעד השירים הקצביים 2
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 13
גרמניה GfK – טופ 100 6
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 19
ולוניה אולטראטופ 40 9
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 12
ספרד PROMUSICAE 41
פלנדריה אולטראטופ 50 5
צרפת SNEP 8
קנדה קנדה הוט 100 15
רוסיה טופ-היט 145
שוודיה סוורייטופליסטן 4
שווייץ המצעד השווייצרי 9
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2014)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוקראינה טופ-היט 192
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 68
הונגריה Rádiós Top 40 48
צרפת SNEP 122
רוסיה טופ-היט 50
שוודיה סוורייטופליסטן 75
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2020)
מדינה מצעד מיקום שיא
צרפת SNEP 148
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 138[8]
בילבורד גלובל ללא ארצות הברית 102[9]

מצעדי עשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדי עשור (2010–2019)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 33
ארצות הברית בילבורד הוט 100 71
מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ 15
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 69
גרמניה GfK – טופ 100 14

מצעדי כל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדי כל הזמנים (1958–2018)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד הוט 100 404

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA) פלטינה ×7 490,000
בלגיה (BEA) פלטינה 30,000
קנדה (Music Canada) פלטינה ×4 320,000
דנמרק (IFPI Denmark) פלטינה ×2 60,000
צרפת (SNEP) יהלום 250,000
גרמניה (BVMI) זהב ×3 450,000
איטליה (FIMI) פלטינה ×5 250,000
מקסיקו (AMPROFON) פלטינה+זהב 90,000
ניו זילנד (RMNZ) פלטינה ×2 30,000
שוודיה (GLF) פלטינה ×2 80,000
שווייץ (IFPI Switzerland) פלטינה 30,000
בריטניה (BPI) פלטינה ×3 1,800,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה ×6 4,383,000

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס פרס תוצאה
2013 פרסי בחירת הנוער שיר R&B/היפ-הופ נבחר זכייה
פרסי הווידאו קליפים של MTV קליפ ההיפ-הופ הטוב ביותר זכייה
הבימוי הטוב ביותר מועמדות
העריכה הטובה ביותר מועמדות
הצילום הטוב ביותר זכייה
2014 פרסי גראמי הווידאו קליפ הטוב ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Corner, Lewis. "Macklemore & Ryan Lewis: 'Can't Hold Us' – Single review". דיגיטל ספיי. נבדק ב-9 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Mylrea, Hannah. "Macklemore & Ryan Lewis feat. Ray Dalton – 'Can't Hold Us'". The Edge. נבדק ב-9 במאי 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Jeffries, David. "Can't Hold Us". Allmusic. נבדק ב-9 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Gary Trust. "Macklemore & Ryan Lewis' 'Can't Hold Us' Makes Hot 100 History". Billboard. נבדק ב-2016-07-26.
  5. ^ Paul Grein (2 בינואר 2014). "The Top 10 Albums and Songs of 2013". Chart Watch. Yahoo. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "MACKLEMORE & RYAN LEWIS – CAN'T HOLD US FEAT. RAY DALTON". Youtube. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Macklemore & Ryan Lewis Premiere Epic 'Can't Hold Us' Video". MTV.com. נבדק ב-17 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Billboard Global 200, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Billboard Global Excl. U.S., Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)


פרס הווידאו קליפים של MTV לקליפ ההיפ-הופ הטוב ביותר
ביסטי בויז — "Intergalactic"‏ (1999) ‏•‏‏ סיסקו — "Thong Song"‏ (2000) ‏•‏‏ אאוטקאסט — "Ms. Jackson"‏ (2001) ‏•‏‏ ג'ניפר לופז (בהשתתפות ג'ה רול) — "I'm Real (Remix)"‏ (2002) ‏•‏‏ מיסי אליוט — "Work It"‏ (2003) ‏•‏‏ אאוטקאסט — "Hey Ya!"‏ (2004) ‏•‏‏ מיסי אליוט (בהשתתפות סיארה ופטמן סקופ) — "Lose Control"‏ (2005) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז — "My Humps"‏ (2006) ‏•‏‏ ליל ויין (בהשתתפות סטטיק מייג'ור) — "Lollipop"‏ (2008) ‏•‏‏ אמינם — "We Made You"‏ (2009) ‏•‏‏ אמינם — "Not Afraid"‏ (2010) ‏•‏‏ ניקי מינאז' — "Super Bass"‏ (2011) ‏•‏‏ דרייק (בהשתתפות ליל ויין) — "HYFR"‏ (2012) ‏•‏‏ מאקלמור וראיין לואיס — "Can't Hold Us"‏ (2013) ‏•‏‏ דרייק (בהשתתפות מאג'יד ג'ורדן) — "Hold On, We're Going Home"‏ (2014) ‏•‏‏ ניקי מינאז' — "Anaconda"‏ (2015) ‏•‏‏ דרייק — "Hotline Bling"‏ (2016) ‏•‏‏ קנדריק לאמאר — "Humble"‏ (2017) ‏•‏‏ ניקי מינאז' — "Chun-Li"‏ (2018) ‏•‏‏ קארדי בי — "Money"‏ (2019) ‏•‏‏ מייגן די סטליון — "Savage"‏ (2020) ‏•‏‏ טראוויס סקוט בהשתתפות יאנג ת'אג ו-M.I.A.‏ – "Franchise"‏ (2021) ‏•‏‏ ניקי מינאז' (בהשתתפות ליל בייבי) – "Do We Have a Problem?"‏ (2022) ‏•‏‏ ניקי מינאז' – "Super Freaky Girl"‏ (2023)
הקודם:
2012: "Bad Girls" – ‏M.I.A. 		פרס הווידאו קליפים של MTV לצילום הטוב ביותר
2013: "Can't Hold Us" – מאקלמור וראיין לואיס (בהשתתפות ריי דאלטון) 		הבא:
2014: "Pretty Hurts" – ביונסה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Can%27t_Hold_Us&oldid=38257175"