קראוטרוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קראוטרוק
מקורות סגנוניים רוק ניסיוני, מוזיקה אלקטרונית, רוק פסיכדלי, אוונגרד, ג'אז, מינימליזם, פאנק (Funk)
מקורות תרבותיים גרמניה
כלים גיטרה, גיטרה בס, תופים, סינתיסייזר
פופולריות מיינסטרים שנות השישים המאוחרות ושנות השבעים המוקדמות במערב גרמניה
נגזרות EDM, אינדי, מוזיקת העידן החדש, פוסט פאנק, פוסט פרוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קראוטרוק (Krautrock) הוא ז'אנר בסוגת הרוק הניסיוני (אנ') אשר נולד בגרמניה בסוף שנות השישים. המונח נטבע בצורה הומוריסטית על ידי כתבי ומבקרי מוזיקה בעיקר מארצות הברית ואנגליה כדי לתייג את הלהקות הגרמניות שפעלו באותה תקופה ושאבו השראה ממגוון רחב של סגנונות מוזיקליים כמו פסיכדליה, מוזיקה אלקטרונית אוונגרדית, פאנק, מינימליזם, ומאפיינים כמו אלתור מעולם הג'אז ומוזיקת עולם. הלהקות אשר התרחקו מהשפעות הבלוז והרוק אנד רול שהופיעו ברוק האמריקאי והבריטי, היו שלב נוסף באבולוציה של המוזיקה האלקטרונית כשהשפיעה על סגנונות שונים בתחום (למשל אמביינט) וגם על סגנונות כמו פוסט פאנק, פוסט רוק, רוק אלטרנטיבי ומוזיקת העידן החדש.[1]

מקורות ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי קראוטרוק הודבק בהומוריסטיות ללהקות הגרמניות של התקופה בעיתון הבריטי מלודי מייקר בתחילת שנות השבעים, שם מצאו ההרכבים הניסיוניים תמיכה על ידי מאזינים שנחשפו לסגנון החדש והלא מוכר[2]. המונח מגיע מהכינוי קראוט (כרוב כבוש) אשר תיאר אנשים ותוצרים מגרמניה, והשימוש במונח זה הושפע משמו של קטע של אמון דול שהופיע באלבומם Psychedelic Underground והוא "Mama Düül und Ihre Sauerkrautband Spielt Auf". אך למרות זאת, הלהקות לא רצו שייראו בהן כחלק מאותו מחנה שאליו הודבק הכינוי.

המוזיקולוג ג'וליאן קופ בספרו Krautrocksampler, אמר כי "קראוטרוק היא תופעה בריטית סובייקטיבית", בהתייחס לעובדה כי הלהקות הללו התקבלו יותר באנגליה מאשר בביתם במערב גרמניה[3]. לדוגמה, אחת מהלהקות המרכזיות של הזרם, פאוסט (אנ'), הקליטה קטע בן 12 דקות הנושא את השם Krautrock, אך התרחקה מן המושג מאוחר יותר, כפי שהם סיפרו: "כשהאנגלים החלו לדבר על קראוטרוק, אנחנו חשבנו שהם כועסים עלינו, וכשאתה שומע על כביכול "רנסאנס הקראוטרוק", זה גורם לי לחשוב שכל מה שעשינו היה לשווא".[4]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוטרוק הוא סגנון אקלקטי שמושפע ממגוון רחב של סגנונות. המבקר סיימון ריינולדס תיאר את הסגנון כשילוב של רוק פסיכדלי, מוזיקה אלקטרונית אוונגרדית, פאנק (Funk), אלתור ג'אז ומסגנונות מוזיקת עולם[1]. אמנים רבים הושפעו מרעיונותיהם של מלחיני מוזיקה הקלאסית הניסיונית של התקופה (בעיקר מינימליזם[5] ומהמלחין קרלהיינץ שטוקהאוזן ששניים מתלמידיו, הולגר צ'וקאי וארמין שמידט הם חברי להקת הקראוטרוק קאן) ומהכיוונים הניסיוניים החדשים שאמני הג'אז הלכו בשנות השישים והשבעים (בעיקר מסגנון הג'אז החופשי מאמנים כמו אורנט קולמן ואלברט איילר). הלהקות שנטשו את מבנה שיר הרוק המסורתי בבריטניה ואנגליה, החלו לגלות את האפשרויות הטמונות בשילוב מוזיקה מכנית ואלקטרונית ברוק. להקה משפיעה הייתה הנזירים (The Monks), שהורכבה מחמישה אמריקאים שפעלו בגרמניה וניגנו מוזיקת קצב שהושפעה מן הפן המכני/אלקטרוני במוזיקה שלהם. הלהקות נטשו את השפעות הרוק אנד רול אל עבר סגנונות אחרים אשר ייחדו אותם משאר הלהקות שפעלו באמריקה ואירופה. כפי שנאמר על ידי חבר להקת פאוסט ז'אן הרווה פרון: "רצינו לשים בצד את כל מה ששמענו ברוק אנד רול. מבנה שלושה האקורדים, המילים. היה לנו את הדחף ליצור משהו שונה לחלוטין".[4]

להקות ידועות אשר מזוהות על הסגנון הן טנג'רין דרים, פאוסט, קאן, אמול דול II, אש רה טמפל, והרכבים נוספים אשר עבדו עם מפיקים ידועים בסצנה כמו דיטר דירקס וקוני פלאנק הן נוי!, קלאסטר וקרפטוורק. להקות אלו היוו תגובה לוואקום התרבותי שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה בגרמניה, וכתגובה לתרבות האנגלו-אמריקאית שהייתה פופולרית באותה תקופה, על מנת ליצור תרבות וזהות גרמנית חדשה ורדיקלית בגישתה הניסיונית אשר תפתח סגנון מוזיקלי חדש. מוזיקאים רבים מהלהקות הללו לא היה מודע (או מעוניין) ברוק, כשנחשפו להקות כמו קאן וקרפטוורק אל החדשנות של אמנים ולהקות כמו הוולווט אנדרגראונד, פינק פלויד, פרנק זאפה וג'ימי הנדריקס, הם היו מהראשונים לברך את השפעות המוזיקה הפופולרית של התקופה.

להקות קראוטרוק שילבו בין הכלים של להקת רוק סטנדרטית (גיטרה, בס, תופים, קלידים) עם השפעות אלקטרוניות, אשר יהוו השפעה של סגנונות כמו אמביינט. המקצב המנוגן היה בדרך כלל 4/4 באופן שחוזר על עצמו המכונה גם Motorik (אנ') ומזוהה עם הסגנון. קראוטרוק השפיע על ההיפ הופ שנוצר בשנות השמונים והלאה, בעיקר להקות כמו קרפטוורק וקאן שיצרו עניין בשל האלמנטים הפאנקיים ששילבו בסגנונם. דוגמה לכך היא השיר Planet Rock של אפריקה באמבטה וסולסוניק פורס אשר כלל סימפולים מתוך יצירתם של קרפטוורק, Trans Europe Express.

ההיסטוריה של התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השישים, תנועות הנגד וההיפים באמריקה ובריטניה דחפו את גבולות הרוק אל עבר יצירת סגנונות חדשים כמו פסיכדליה, רוק מתקדם, הבי מטאל ועוד ז'אנרים נוספים אשר שילבו ביקורת פוליטית במילותיהם. ב-1968, תנועת הסטודנטים הגרמנים, המוחאים הצרפתים, ותנועת הסטודנטים האיטלקיים יצרו קבוצה של מאזינים צעירים אינטלקטואליים שמחאו בנושא ים כגון כלי נשק גרעיניים, זיהום ומלחמות[6]. מוזיקת אוונגרד החלה לפנות אל כיוון המוזיקה האלקטרונית באמצע שנות החמישים. בשנות השישים בארצות הברית, נולדה המוזיקה המינימליסטית האוונגרדית, שהוציאה כגון לה מונטה יאנג, טרי ריילי וסטיב רייך. מלחינים אלו השתמשו בדרונים ולופים (בעיקר של סינתסייזרים וסרטי הקלטה) על מנת ליצור מוזיקה שהייתה במובן מסוים בעלת תחושה פסיכדלית-חללית.

התפתחויות אלו השפיעו על הקראוטרוק, אשר נוצר בפסטיבל הרוק הגרמני הראשון באסן, 1968. כמו עמיתיהם מבריטניה וארצות הברית, מוזיקאי הרוק הגרמנים ניגנו סוג של מוזיקה פסיכדלית. אך מטרתם של אלה, לא הייתה לשחזר את האווירה שנוצרה עם ההתנסות בסמים פסיכדליים. הסאונד של הלהקות הללו היה שילוב חדשני בין ג'אז לאוונגרד אלקטרוני.

באותה שנה, קם הפסטיבל מעבדת זודיאק לאמנות חופשית בברלין שנוסד על ידי האנס-יואקים רודיליוס (מלהקת קלאסטר) וקונרד שניצלר (מלהקת טנג'רין דרים), שהביא את הרוק הפסיכדלי לפופולריות במיינסטרים הגרמני. במקור קראוטרוק היה צורה של אמנות חופשית, כשבהתחלה להקות התנועה היו מחלקות את תקליטיהן בחינם בירידי אמנות שונים.

השנים הבאות ראו גל של להקות חדשניות. ב-1968, שני תלמידים לשעבר של קרלהיינץ שטוקהאוזן, ביניהם הולגר צ'וקאי, הקימו את להקת קאן (Can), אשר הוסיפו לתערובת ג'אז (בעקבות זאת, ניתן לחשוב על הקראוטרוק כמקבילה לסצנת קנטרברי שהייתה בבריטניה באותן שנים). שנה לאחר מכן, קמה להקת קלאסטר (Cluster) אשר ניגנה מוזיקה אלקטרונית על ידי קלידים עם דגש על דרונים סטטיים.

מוזיקה קוסמית (Kosmische musik)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970, הפכה להקת פופול וו(אנ') ללהקת הקראוטרוק הראשונה אשר עשתה שימוש בסינתסייזר אלקטרוני. ב-1971, החלו הלהקות טנג'רין דרים ופאוסט החלו גם הן להשתמש בסינתסייזרים אלו ולהיות חלוצות טכניקות הפקה חדשניות. בתקופה זו החלו לתאר את הסגנון הזה כמוזיקה קוסמית (Kosmische musik).

ההרכבים טנג'רין דרים, אש רה טמפל, סנד וקוסמיק ג'וקרס כולם מקושרים על ידי קלאוס שולצה. השימוש של פאוסט בסינתסייזרים ובמניפולציות של סרטי ההקלטה חזו את עליית הנויז רוק אשר ייווצר בשנות התשעים.

ב-1972, שני אלבומים הציגו שילוב בין הרוק האירופאי יחד עם פסיכדליה אלקטרונית וצליל מן המזרח: In den Gärten Pharaos של פופול וו וAum של Deuter. בנוסף, שני אלבומים כפולים שיצאו באותה תקופה גם הם עזרו להגדיר את המוזיקה הקוסמית: Cyborg של שולצה ו-Zeit של טנג'רין דרים, כשלהקה נוספת ושמה נוי! יצרה החלה לנגן מוזיקה עם קצב חוזר והדוק. באמצע העשור, קרפטוורק שהפכו לאחת הלהקות הפופולריות מגרמניה הוציאו אלבומים כמו Autobahn ו-Radioactivity שצפו את היווצרותם של סגנונות כמו סינת'פופ, ניו ווייב, אלקטרו וטכנו בשנות השמונים.

עם יציאת אלבומם של טנג'רין דרים Phaedra ב-1974, עברה הלהקה מסאונד הקראוטרוק אל עבר סאונד יותר מלודי שנוצר על ידי סקוונסר שלאחר מכן הוכר בשם אסכולת ברלין. באותה שנה, שולצה יצר אלבום קראוטרוק בשם Blackdance שלאחריו, החל גם הוא ליצור בסגנון שאליו טנג'רין דרים עברו.

מאמצע עד סוף שנות השבעים, מונחים כמו רוק אלקטרוני, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה אינסטרומנטלית חדשה ומוזיקת העידן החדש החלו להפוך יותר שכיחים מאשר מונחים כמו קראוטרוק ומוזיקה קוסמית, אף על פי שהסצנה הזו נשארה מוכרת עד היום כיוצרת המונח.

מזרח גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים המוקדמות, מוזיקאי הרוק הניסיוני שפעלו במערב גרמניה, פרצו את הגבולות והשפיעו על אמנים שפעלו במזרח המדינה. הסגנון שנוצר במזרח גרמניה נקרא אוסטרוק. בצדה השני של החומה, להקות יצרו סגנון רוק שמבחינה סגנונית מוטה להיות שמרני יותר ומושפע בעיקר ממוזיקה קלאסית ומשירים ממלחינים כמו ברטולד ברכט וקורט וייל. הלהקות הללו שרו בגרמנית, כשרוב הזמן הנושאים הושרו בפואטיות ועסקו בפילוסופיה וכללו משמעויות כפולות. להקות בסגנון זה היו Karat ו-The Puhdys. הקראוטרוק לעומת זאת, מוכר יותר כתופעה שהתרחשה במערב המדינה. ישנו ספק בנוגע להשפעות האוונגרד בצד המזרחי, עם אמנים כמו וולף בירמן אשר יש ביניהם דמיון לאמנים כמו בוב דילן מאשר לאמנים פרוגרסיביים.

השפעה על מוזיקה פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוטרוק הפך לסגנון משפיע על סגנונות רבים שבאו לאחר מכן. הרכבים שפעלו באותה תקופה כמו הוקווינד ציינו את השפעתם מלהקת נוי![7] לפי ג'וליאן קופ, אלבומם של פאוסט The Faust Tapes היה לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בבריטניה בשל מחירו הנמוך, ובכך השפיע על צעירים רבים בשנות השבעים המוקדמות שנחשפו ללהקה. הז'אנר היה גם השפעה גדולה על דייוויד בואי באלבומו Station to Station מ-1976, ולאחר מכן גם לטרילוגיית ברלין[8][9] . קראוטרוק היה גם השפעה מכרעת על להקות הפוסט פאנק שקמו לקראת סוף שנות השבעים כמו The Fall, ג'וי דיוויז'ן, Public Image Ltd., This Heat, סימפל מיינדס ובנוסף גם Galloping Corners אשר היו ממייסדי השאמאן פאנק. בשנות השמונים, להקות רבות שצמחו מן הפסיכדליה ציינו להקות קראוטרוק כשהפעה מכרעת על הצליל שלהן. חברי להקת הנקודות הוורודות האגדיות ציינו כי הם מושפעים בעיקר מקאן, פאוסט ונוי!

בשנות התשעים המאוחרות והאלפיים המוקדמות, עם עליית הפופולריות של המוזיקה האלקטרונית ועם דור חדש שגילה את המוזיקה גרמנית, הפך קראוטרוק לסגנון מוזיקלי בזכות עצמו, ולהשפעה מכרעת על אמנים שונים מסגנונות כמו אמביינט ומוזיקת דאנס אקספרימנטלית. השפעת הז'אנר גדלה עם הקמת המועדון ה-Kosmik ב-1996 בלונדון, שתמך בלהקות שפעלו במחתרת, בנוסף להופעות של אמנים מהדור המקורי של הקראוטרוק, ובנוסף גם תוכנית רדיו שמשודרת בתחנה עצמאית בלונדון מ-2002.

אמנים כמו Stereolab, קוקטו טווינס, My Bloody Valentine, ג'ון פרושיאנטה, סוניק יות', דה מארס וולטה, Deerhunter, קווינס אוף דה סטון אייג', בק ורבים נוספים ציינו להקות קראוטרוק כשהפעות הגדולות שלהם. להקה מפורסמת הידועה כמושפעת מקראוטרוק היא רדיוהד. דוגמאות לכך הן שירם "These Are My Twisted Words", והקאבר שביצעו לThief של קאן. רדיוהד מציינים את קאן, פאוסט ונוי! כהשפעות גדולות עליהם. עוד הרכב, המכונות הסודיות ציין את השפעתו מלהקת הרמוניה ובנוסף ניגן גם עם אחד מחבריה מיכאל רותנר. סטיבן ווילסון הביע את הערכתו והשפעתו מהקראוטרוק, ואפשר לשמוע זאת בצליל המוקדם של להקתו פורקיופיין טרי. להקת ווילקו גם הם ציינו את השפעתם מהסגנון הניכרת באלבומים כמו Yankee Hotel Foxtrot ו-A Ghost Is Born. אפילו אואזיס התנסו בקראוטרוק בשירם The Shock of the Lightning בשנת 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קראוטרוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Reynolds, Simon (יולי 1996). "Krautrock". Melody Maker. 
  2. ^ 'Krautrock - Cosmic Rock and its Legacy' by David Stubbs, Erik Davis, Michel Faber and various contributing authors. Published 2009 by Black Dog Publishing Limited, London ISBN 978-1-906155-66-7
  3. ^ Cope, Julian (1995). Krautrocksampler: One Head's Guide to the Great Kosmische Musik - 1968 Onwards. Yatesbury: Head Heritage. עמ' 64. ISBN 0-9526719-1-3. 
  4. ^ 4.0 4.1 Stubbs, David (ינואר 2007). "Invisible Jukebox: Faust". The Wire (275). עמ' 18. 
  5. ^ Sandford, Jon (2013). Encyclopedia of Contemporary German Culture. Routledge Press. עמ' 353. 
  6. ^ Buckley 2003, p. 566.
  7. ^ Starfarer. "Hawkwind Quotations". 
  8. ^ Buckley (2000): pp. 275–277.
  9. ^ Pegg (2004): pp. 205–206.