Everywhere at the End of Time

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Everywhere at the End of Time
אלבום אולפן מאת הקרטייקר
יצא לאור 22 בספטמבר 2016 (שלב א')
6 באפריל 2017 (שלב ב')
28 בספטמבר 2017 (שלב ג')
5 באפריל 2018 (שלב ד')
20 בספטמבר 2018 (שלב ה')
14 במרץ 2019 (שלב ו')
מקום הקלטה Calyx Mastering, ברלין, גרמניה
סוגה אמביינט, אוונגרדית, אמביינט אפל, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה ניסיונית
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 390:31
חברת תקליטים History Always Favours the Winners
הפקה ליילנד קירבי
כרונולוגיית אלבומים של הקרטייקר
Patience (After Sebald)
(2012)
Everywhere at the End of Time
(2016)
Everywhere, an Empty Bliss
(2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Everywhere at the End of Timeעברית: בכל מקום בסופו של זמן) הוא אלבום בן שישה אלבומים של הקרטייקר (The Caretaker), כינויו של המוזיקאי האלקטרוני האנגלי ליילנד קירבי. ששת אלבומי האולפן, שיצאו בין השנים של 2016 ו-2019, משתמשים בלופים מסומפלים של מוזיקת חדרי נשפים כדי לתאר את התקדמות מחלת האלצהיימר. בהשראת ההצלחה של An Empty Bliss Beyond This World מ-2011, קירבי הפיק את Everywhere at the End of Time כעבודתו הגדולה האחרונה תחת הכינוי. האלבומים הופקו בקרקוב ויצאו בהפרש של שישה חודשים כדי "לתת תחושה של זמן חולף", עם עטיפות אלבומים מופשטות של חברו איוון סיל. הסדרה זכתה להשוואות ליצירותיהם של המלחין ויליאם באזינסקי והמוזיקאי האלקטרוני בוריאל, ואילו השלבים המאוחרים יותר הושפעו מהמלחין האוונגרדיסט ג'ון קייג'.

הסדרה כוללת שש שעות של מוזיקה, המתארת מגוון של רגשות ומאופיינת ברעש לכל אורכה. אף על פי ששלושת השלבים הראשונים דומים ל-An Empty Bliss Beyond This World, שלושת השלבים האחרונים שונים מיצירות האמביינט המוקדמות יותר של קירבי. האלבומים משקפים את ההפרעה והמוות של החולה, את תחושותיו ואת תופעת הצלילות הסופנית. כדי לקדם את הסדרה, יצר האמן החזותי האנונימי, Weirdcore, קליפים לשני השלבים הראשונים. בהתחלה, מתוך חשש שמא הסדרה תיראה יומרנית, קירבי חשב לא ליצור את Everywhere at the End of Time כלל, ובילה יותר זמן בהפקתה מכל אחד מאלבומיו הקודמים.

ככל שכל שלב יצא, הסדרה קיבלה יותר ויותר ביקורות חיוביות מהמבקרים, אורכה ותפיסתה המונעת מדמנציה גרמו למבקרים רבים לחוש רגשות לגבי המהדורה המלאה. Everywhere at the End of Time נחשב ליצירת מופת של קירבי, הוא היה אחד מאלבומי המוזיקה המהוללים ביותר של שנות ה-2010. מטפלים בחולי דמנציה גם שיבחו את האלבומים על הגברת האמפתיה לחולים בקרב מאזינים צעירים, אם כי כמה חובשים הרגישו שהסדרה ליניארית מדי. היא הפכה לתופעת אינטרנט בתחילת שנות ה-2020. היא הופיעה בסרטוני טיקטוק כאתגר האזנה, והפכה למוד שנוי במחלוקת למשחק הווידאו Friday Night Funkin', והופיעה בממים אינטרנטיים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל בולי, אמן ביג בנד שסומפל ב-Everywhere at the End of Time

בשנת 1999 אימץ המוזיקאי האלקטרוני האנגלי ליילנד קירבי את הכינוי הקרטייקר, שעבודתו דגמה תקליטי ביג בנד. קירבי הושפע מהסרט "הניצוץ" של הבמאי סטנלי קובריק, כפי שנשמע ביציאתו של אלבום הבכורה של הכינוי, "Selected Memories from the Haunted Ballroom", מ-1999.[1] אלבומיו הראשונים כללו את סגנון האמביינט שבלט באלבומיו האחרונים.[2] הפרויקט בחן לראשונה באובדן זיכרון באלבום "Theoretically Pure Anterograde Amnesia", מ-2005, אלבום בן שלוש שעות המתאר את המחלה באותה השם. ב-2008, האלבום "Persistent Repetition of Phrases" גרם לכינוי לזכות לתשומת לב ביקורתית ולבסיס מעריצים גדול יותר.[1]

בשנת 2011 הוציא קירבי את האלבום "An Empty Bliss Beyond This World", וזכה לשבחים על חקירתו על מחלת האלצהיימר.[1] למרות שקירבי לא רצה להפיק מוזיקה נוספת בתור הקרטייקר, הוא הרגיש צורך להמשיך את הפרויקט בעקבות ההצלחה של An Empty Bliss Beyond This World. הוא חשב אז שהמושג היחיד שנותר לחקור הוא התפתחות הדמנציה, שהוא חזה שתתפרש בהדרגה באמצעות סדרה של שישה אלבומים.[1] זו הייתה הוצאתו האחרונה תחת כינוי זה. קירבי אמר, "אני פשוט לא יכול לראות לאן אני יכול לקחת את זה אחרי זה". Everywhere at the End of Time מייצג את ה"מוות" הסימבולי של הכינוי הקרטייקר עצמו,[1] עם רצועות רבות מאלבומיו הקודמים של השם שנדגמו בו.[3]

מוזיקה ושלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כדי להיות מסוגל לזכור את המוזיקה הזאת כתרבות חיה בזמן אמת, אתה צריך להיות עכשיו בשנות התשעים שלך. מה שקירבי מציג כאן יכול להישמע כשברי הזיכרון הקלושים והדהויים של מנגינות אהובות מפעם, בעודן מתנופפות במוחות מתנוונים".[4]

- סיימון ריינולדס

האלבומים, שקירבי כינה אותם כחוקרים את "ההתקדמות והטוטאליות" של דמנציה, מציגים כותרות שירים פואטיים ותיאורים לכל שלב,[5][6] המייצגים אדם עם דמנציה ואת רגשותיו.[7][8][9] רעיונות של הידרדרות, מלנכוליה, בלבול ומופשטות נוכחים לאורך כל הדרך, ולדברי הסופרת אלכסנדרה וייס, עבודתו של קירבי "מעלה שאלות משמעותיות לגבי עמדות המערב כלפי המוות".[10][11] Tiny Mix Tapes הציעו שכשירת הברבור של הכינוי, Everywhere at the End of Time "מאיים בכל רגע לפנות את מקומו לשום דבר".[12] האלבומים מציגים קונספט אוונגרדיסטי, ניסיוני,[13][14][15] כאשר מגזין המוזיקה Fact מציין "קשר רודף" בין הסגנון של האלבום לבין הנושאים של וייפורווייב.[16] הסופרת שרה נוב שיבחה את היעדר ההילה הפיזית של האלבום, בעוד מאט מיטשל מבנדקמפ דיילי כתב שהסדרה מסתיימת ב"קתרזיס שמימי".[17][18]

חקירת הדעיכה של הסדרה גררה השוואות לאלבום "The Disintegration Loops" של המוזיקאי ויליאם באזינסקי,[2][19] אשר, בניגוד לעבודתו של קירבי, מתמקדת בדעיכה פיזית של קלטת בצירוף מקרים עם פיגועי 11 בספטמבר, ולא בדעיכה הנגרמת על ידי תוכנה המייצגת מחלה נוירולוגית.[10][20][21] אף על פי שהוא חיובי לגבי יצירותיו של באזינסקי, קירבי אמר כי יצירותיו "אינן רק לולאות שנשברות. הן עוסקות על למה הם נשברים, ואיך".[2] הצלילים של Everywhere at the End of Time הושוו גם לסגנון של המוזיקאי האלקטרוני בוריאל.[10] הסופר מאט קולקהון כתב עבור The Quietus כי שני האמנים "מדגישים את 'הזמן השבור של המאה ה-21'".[22] בזמן שסקרו את השלב הראשון, הכותבים אדריאן מארק לור ואנדריאה סאבאג' שיבחו את השיא עבור נהני באזינסקי, 'Stars of the Lid' ובריאן אינו.[23] דגימות מסוימות חוזרות ללא הרף לאורך כל הדרך, בפרט, השיר "Heartaches" משנת 1931 שבוצע על ידי אל בולי, והופכות מושפלות יותר עם כל אלבום.[10] בשש הדקות האחרונות ניתן לשמוע שיר מתוך "Selected Memories from the Haunted Ballroom".[3]

השירים מתעוותים יותר עם כל שלב, ומשקפים את הזיכרון של המטופל ואת ההידרדרות שלו.[24] סגנון הג'אז של שלושת השלבים הראשונים מזכיר את An Empty Bliss Beyond This World, תוך שימוש בלולאות מתקליטי ויניל וגליל פונוגרף. בשלב השלישי, השירים קצרים יותר, חלקם נמשכים דקה אחת בלבד, ובדרך כלל נמנעים מדעיכה.[10][15] שלבי הפוסט-מודעות משקפים את רצונו של קירבי "לחקור בלבול מוחלט, שבו הכל מתחיל להתפרק".[14] שני השלבים הלפני אחרונים מציגים כאוס במוזיקה שלהם, המייצג את תפיסת המציאות המשתנה של המטופל.[25] השלב האחרון מורכב ממוזיקת דרון, המתארים את ריקנות המוח של האדם החולה.[19] ב-15 הדקות האחרונות שלו הוא כולל עוגב, מקהלה ודקת דומייה, המתארת את המוות.[19][26] שלבים ד' עד ו' מודגשים לעיתים קרובות כמוקד הרעיון והקומפוזיציה של האלבום. מיילס בואו מפיצ'פורק כתב על הניגוד של השלבים המאוחרים יותר ליצירות האמביינט האחרות של קירבי כ"פיתוח הסאונד שלה בדרכים חדשות ולעיתים קרובות מפחידות",[27] בעוד שקירבי תיאר את הסדרה כ"יותר על שלושת השלבים האחרונים מאשר על שלושת הראשונים".[2] ב-Handbook of the Anthropology of Sound, הוצאת בלומסברי, מתארים את השלבים המאוחרים יותר כ"קטע מבלבל של זיכרונות מעורפלים הרוחצים בערפל מהדהד", ומקשרים אותם לאמוסיה ולהשפעותיה על הזיכרון המוזיקלי.[28]

שלבים א'-ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Everywhere at the End of Time – שלבים א'–ג'
מארז תקליטורים מאת הקרטייקר
יצא לאור

22 בספטמבר 2016 (שלב א')
6 באפריל 2017 (שלב ב')

28 בספטמבר 2017 (שלב ג')
סוגה ביג בנד, ג'אז
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך

41:18 (שלב א')
41:48 (שלב ב')

45:29 (שלב ג')
כרונולוגיית אלבומים של הקרטייקר
Patience (After Sebald)
(2012)
Everywhere at the End of Time
(2016–2017)
Take Care. It's a Desert Out There...
(2017)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלב א' מתואר כסימנים ראשוניים להידרדרות הזיכרון. בהוצאת הוויניל שלו, הוא כולל את הכיתוב "Memories That Last a Lifetime".[29] בדומה ל-An Empty Bliss Beyond This World,[30] שלב א' כולל את קטעי הפתיחה של שירים משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, שעברו לולאה ארוכה ושונו עם שינויי גובה, הדהוד, צלילים עיליים ופצפוצי תקליט.[31] האלבום כולל מגוון של רגשות, המודגמים על ידי הרעיונות ששמות הרצועות שלו מעוררים,[10][32] שמות כמו "Into each other's eyes" ("זה בעיני זה") עשויים להתפרש כזיכרון רומנטי, בעוד שכותרות מאיימות יותר, כגון "We Don't Have Many Days" ("אין לנו הרבה ימים"), מצביעות על הכרת המטופל בתמותה שלו.[33][34] למרות היותו אלבום אופטימי של הקרטייקר,[35] חלק מיצירות הביג-בנד העליזות שלו מעוותות יותר מאחרות, עם מבקר אחד שמוצא את זה מעט מלנכולי.[30][36][37] מיקלה פאלוצו מהוצאת המוזיקה האיטלקית Ondarock השווה את סגנון האלבום לעיניים עצומות לרווחה של סטנלי קובריק משנת 1999, וליצירותיו של הבמאי וודי אלן, וציין את "האלגנטיות" של סרטו של קובריק ואת ההתלהבות הדרמטית של יצירתו של אלן.[38]

שלב ב' מתואר כ"מודעות עצמית, שמשהו לא בסדר וסירוב לקבל את זה".[5] קירבי גם ציין כי אדם בשלב זה "כנראה מנסה לזכור יותר ממה שהוא היה זוכר בדרך כלל".[1] בניגוד לצליל השמח של השלב הראשון, קירבי תיאר את השלב השני ככולל "הבדל עצום בין מצבי הרוח",[1] כאשר השיר "A Losing Battle Is Raging" מייצג מעבר בין השניים.[33] האלבום מתאפיין בנימה רגשית יותר בהשוואה לשלב א', עם דגימות יותר מלנכוליות, מושפלות ודרוניות.[10][39][40] האלבום כולל סופים פתאומיים יותר, הבוחנים אווירה רודפת.[40] שמות הרצועות, כמו "Surrendering to Despair" ("כניעה לייאוש"), מייצגים את המודעות של המטופל להפרעה שלו ולצער הנלווה אליו, בעוד ש-"The Way Ahead Feels Lonely" ("הדרך קדימה מרגישה בודדה") לקוחה ישירות מספר על דמנציה מאת סאלי מגנוסון.[41] השירים מתנגנים לפרקים ארוכים יותר וכוללים פחות לולאות, אך איכותם ירודה יותר,[10] ומסמלים את ההבנה של המטופל את הזיכרון הלקוי שלו ואת תחושות ההכחשה הנובעות מכך.[42]

שלב ג' מתואר כמציג "כמה מהזיכרונות הקוהרנטיים האחרונים לפני שהבלבול מתגלגל במלואו והערפילים האפורים נוצרים ונמוגים".[5] קירבי הסביר כי השלב כולל את הרגעים האחרונים שבהם המטופל יודע על הדמנציה שלו.[2] דגימות מיצירות אחרות, כמו אלה של An Empty Bliss Beyond This World, חוזרות עם צליל דמוי מתחת למים, המתאר את הייאוש הגובר של המטופל ואת מאבקו לשמור על זיכרונותיו. בעוד ששלבים אחרים הציגו פייד-אאוטים נפוצים בשירים, חלק מהשירים של שלב ג' מסתיימים בפתאומיות. רבים מהם ארוכים וממושכים, או חתוכים לפני שהם באמת מתחילים. השמות שלהם הופכים למופשטים יותר, ומשלבים שמות של שירים מהשלבים הקודמים ו-An Empty Bliss Beyond This World כדי ליצור ביטויים כמו "Sublime Beyond Loss" ו-"Internal Bewildered World".[34] הרצועות האחרונות של האלבום מציגות את המלודיות האחרונות המזוהות, אם כי חלקן כמעט מאבדות את איכויותיהן המלודיות.[34] בתיאורו של קירבי, שלב ג' מייצג את "המודעות לפני שלבי הפוסט-מודעות".[5]

שיר הפתיחה של האלבום, "It's Just a Burning Memory", דוגם מהשיר "Heartaches", אחת הדגימות העיקריות שמתדרדרות בהדרגה לאורך הסדרה.[10] בשלב א', זוהי גרסת הכיסוי של אל בולי, שהוא אחד המוזיקאים המסומפלים ביותר בכינוי הקרטייקר.[2] הרצועה השלישית של שלב ב', "What Does It Matter How My Heart Breaks", מחזירה את "Heartaches" בטון רדום,[10] תוך שימוש בגרסת הכיסוי של סגר אליס לשיר. הגרסה הספציפית הזו, בניגוד למקבילתה בשלב א', נשמעה מדוכדכת לקירבי.[1] ברצועה השנייה של שלב ג', "And Heart Breaks", ניתן למצוא את הגרסה הקוהרנטית האחרונה של "Heartaches", שם היבטי הקרן שלה הופכים דומים יותר לרעש לבן.[10] שירים אלה המדגימים את "Heartaches" לוקחים את שמם ממילות המדגם, המקיפות נושאים של זיכרון; בולי שר: "אני לא מאמין שזה רק זיכרון בוער / כאבי לב, כאבי לב / מה זה משנה איך הלב שלי נשבר?".[43]

שלבים ד'-ו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Everywhere at the End of Time – שלבים ד'–ו'
מארז תקליטורים מאת הקרטייקר
יצא לאור

5 באפריל 2018 (שלב ד')
20 בספטמבר 2018 (שלב ה')

14 במרץ 2019 (שלב ו')
סוגה מקהלה, מוזיקת דרון, מוזיקת רעש, סאונד קולאז', מוזיקה סוריאליסטית
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך

87:19 (שלב ד')
88:19 (שלב ה')

85:56 (שלב ו')
כרונולוגיית אלבומים של הקרטייקר
Take Care. It's a Desert Out There...
(2017)
Everywhere at the End of Time
(2018–2019)
Everywhere, an Empty Bliss
(2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלב ד' מתואר כנקודה שבה "היכולת להיזכר בזיכרונות בודדים מפנה את מקומה לבלבולים ואימה".[5] הוא מציג עיוות כבד, הדהוד, ודומה יותר לרעש, בניגוד לשלושת האלבומים הראשונים שהתאפיינו באותו סגנון כמו An Empty Bliss Beyond This World.[10][27] לציון תחילת שלבי ה"פוסט-מודעות",[44][45] ארבעת יצירותיו תופסות אורכי צד תקליט שלמים.[46] הרצועות G1, H1 ו-J1 נקראים "Post Awareness Confusions" ("בלבולים לאחר מודעות"), בעוד ש-I1 נקרא "Temporary Bliss State" ("מצב אושר זמני").[27] קטע ספציפי אחד של H1, הידוע בשם "Hell Sirens" ("סירנות הגיהנום"), מציג דגימת סירנה, שהייזלווד הרגיש שהיא "אחד הרגעים המחרידים ביותר בסדרה".[10] עם זאת, "Temporary Bliss State" הוא שיר רגוע יותר מ-"Post Awareness Confusions", עם צלילים אווריריים יותר.[27] ההיבט הסוריאליסטי והלא קוהרנטי של המלודיות הושווה על ידי בואו לאלבום 94 Diskont של Oval, שכן הם "לוכדים את הצלילים האפלים והפגועים ביותר במהלך חיי הפרויקט".[25][27]

שלב ה' מתואר כבעל "הסתבכויות קיצוניות יותר, חזרות וקרעים אשר יכולים לפנות את מקומם לרגעים רגועים יותר".[5] האלבום מרחיב את השפעת הרעש שלו ויש לו קווי דמיון ליצירותיהם של מרזבו וג'ון וייז,[10] בטון חודר האוזן והאלים יותר,[47] מלודיות קוהרנטיות מאבדות משמעות ומוחלפות בדגימות חופפות. הייזלווד פירש זאת כ"פקק תנועה בצורת אודיו", והשווה אותו לנוירונים שמתמלאים בחלבון עמילואיד בטא.[10] בעיני פאליסי, אין בה כל תחושת נוחות, בניגוד לסימנים הראשונים של שלב א', שלב ה' מציג אי סדר מוחלט.[48] האלום משתמש ברוב הקולות של הסדרה, כולל לחישות ומילים באנגלית מוכרות. לקראת סוף שיר הפתיחה, אדם מכריז, "בחירה זו תהיה סולו מנדולינה של מר ג'יימס פיצג'רלד".[10][47][49] בדומה לשלב ד', שמות הרצועות של שלב ה' הם קליניים, תוך שימוש בהתייחסויות נוירולוגיות כגון פלאק, הסתבכויות, סינפסות והשערת הרטרוגנזה. הייזלווד החשיב כותרות כמו "Sudden Time Regression Into Isolation" ("רגרסיה פתאומית של הזמן לבידוד") כמתעדות את "חוסר האנושיות" של דמנציה.[10]

שלב ו', לדברי קירבי, "הוא ללא תיאור".[5] אסתר ג'ו מ-UWIRE כינתה אותו כהשלב הפרשני ביותר בסדרה, ואמרה כי "רובם יתארו אותו כצלילי החלל".[50] בעוד שבשלב ה' היו קטעי כלי נגינה וקולות, שלב ו' כולל קומפוזיציות ריקות וטבועות המורכבות משריקה ופצפוצים, שהייזלווד פירשה כמתארת את אדישותו של המטופל.[10][51][52] הוא מורכב בדרך כלל מקולאז'ים קוליים שבהם המוזיקה נשמעת אך מרוחקת.[26][53] שמות הרצועות של השלב כוללים משפטים פחות קליניים ויותר רגשיים, כגון "A Confusion So Thick You Forget Forgetting" ("בלבול כל כך כבד שאתה שוכח לשכוח") ו-"A Brutal Bliss Beyond This Empty Defeat" ("אושר אכזרי מעבר לתבוסה הריקה הזו").[10] הוא הרחוק ביותר מהצליל של An Empty Bliss Beyond This World ומתאר חרדה חזקה.[19][54] לאחר יציאתו של שלב ו', קירבי הגיב על סרטון היוטיוב של המהדורה המלאה: "תודה על התמיכה לאורך השנים. שהאולם האירועים יישאר נצחי. C'est fini".[5]

הרצועה האחרונה, "Place in the World Fades Away", כוללת רחפני אורגן שהושוו לפסקול הסרט "בין כוכבים" מ-2014.[55] שיאו של Everywhere at the End of Time, שש דקות לפני סיום האלבום, כולל מקהלה שנשמעת שמקורה בתקליט פגום.[19] הסדרה מסתיימת בדקת דומייה המייצגת את מותו של החולה. למרות שהרגע עורר פרשנויות שונות מצד פרשנים, התיאוריה המקובלת ביותר על ידי מבקרים וחובשים היא שהוא מייצג צלילות סופנית, התופעה של חולים החווים בהירות קצרה לפני המוות.[10][56] פאליסי ראה בכך תנועה של נפש החולה לעולם הבא.[51] הקטע דוגם ביצוע של האריה של באך "Lasst Mich Ihn Nur Noch Einmal Küssen" מתוך הפסיון של לוקס הקדוש, רי"ב 246. אריה זו שומשה גם בשיר "Friends Past Reunited" מתוך A Stairway To The Stars, אחד האלבומים הראשונים של הקרטייקר,[3] עובדה שפורשה על ידי הכותב פול סימפסון מ-Allmusic ככינוי ב"רגע של סגירת מעגל".[47]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירבי הפיק את "Everywhere at the End of Time" בדירתו בקרקוב באמצעות מחשב "שתוכנן במיוחד להפקת מוזיקה". הוא עשה יותר שירים לשלב הראשון בלבד מאשר בכל ההיסטוריה של הכינוי. האלבומים הופקו שנה לפני יציאתם. הפיתוח של שלב ג' החל בספטמבר של 2016 ושלב ו' החל במאי של 2018.[1][57] קירבי הצהיר כי בשלושת השלבים הראשונים יש "הבדלים עדינים אך מכריעים", המציגים את אותו סגנון כללי "בהתבסס על מצב הרוח והמודעות שאדם עם המצב ירגיש".[58] קירבי רצה שתהליך המאסטרינג, שנעשה על ידי אנדראס "לופו" לוביץ',[59] יהיה "נשמע ועקבי לאורך כל הדרך". לדבריו, אסטרטגיית ההלחנה היא להשתמש בגרסאות כיסוי שונות לשירים מסומפלים כדי לקשר מסרים רגשיים ספציפיים לכל אחד מהם. במקום לקנות תקליטים פיזיים כפי שעשה עם An Empty Bliss Beyond This World, קירבי מצא את רוב הסמפלים באינטרנט, והצהיר כי "אפשר למצוא עשר גרסאות של שיר אחד עכשיו". הוא ציין כי שלב א' מכיל בלולאות קטעים קצרים של שירים, בעוד ששלב ב' מאפשר לדגימות להתנגן במלואן. קירבי תיאר את שלב ג' כדומה ביותר ל-An Empty Bliss Beyond This World, ואמר כי ניתן להאזין לשלבים א'-ג' בדשדוש ועדיין להישאר מגובשים.[1] בין יציאת השלב השלישי לשלב הרביעי, קירבי הכריז שהוא "עובר דירה ואולפן".[60]

קירבי התמקד יותר בשלושת השלבים האחרונים,[1][2][61] שבהם הוא רצה ליצור את מה שהוא כינה "כאוס שניתן להאזין אליו". קירבי הוסיף כי בזמן הפקת שלב ד', הוא הבין ששלושת השלבים האחרונים "צריכים להיעשות מנקודת מבט של פוסט-מודעות". כשהסביר את השם, קירבי כינה אותם "פוסט-מודעות" מכיוון שהם נמצאים כאשר המטופל אינו מודע להפרעה.[58] הוא דיווח כי הרגיש לחץ בזמן שעבד על שלושת השלבים האחרונים, ואמר: "הייתי מסיים שלב אחד, מפיק את המאסטר, וכל זה תוך כדי התחלת שלב נוסף". בהלחנת שלבי ד'-ה', קירבי טען שיש לו יותר מ-200 שעות של מוזיקה והוא "ליקט אותה בהתבסס על מצב הרוח".[61] לנדון בייטס מ-The Believer's השווה את שלב ד' ל-"Radio Music" מ-1956 של המלחין ג'ון קייג', וקירבי השיב לו שסגנון המוזיקה האליאטורית של קייג', מוזיקה עם אלמנטים אקראיים, היווה השראה לשלבים המאוחרים יותר.[58] הוא אמר כי שלב ה' הוא "שינוי מובהק" משלב ד', וכתב כי "זה לא מיידי אבל זה סימפטום מכריע".[1] לדברי קירבי, הפקת השלב הסופי הייתה הקשה ביותר, בשל ציפיות הציבור.[58]

עטיפות האלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אתה לא יכול לסמוך על זיכרונות בכלל, נכון? כי הכל תקלות ושטויות במובן מסוים".[62]

- איוון סיל

עטיפות האלבומים של Everywhere at the End of Time הם ציורי שמן מופשטים של חברו הוותיק של קירבי, איוון סיל.[63][64] הם מינימליסטיים, כל אחד מהם מציג אובייקט אחד של מיקוד וללא טקסט, והופכים פחות מזוהים עם כל שלב.[36][65] Tiny Mix Tapes כללו את Beaten Frowns After, עטיפת האלבום של שלב א', ברשימות עטיפות האלבומים הטובות ביותר של 2016 ושל שנות ה-2010.[66][67] חלקם השוו את הנושאים האמנותיים של קירבי וסיל. כמו קירבי, סיל מדגיש את הזיכרון כחלק מרכזי באמנות, ואומר, "אמנות תמיד עובדת מהזיכרון".[63] כשציין את החפיפה הזו, קירבי אמר ששני החזיונות "מתנגשים בצורה נהדרת".[58]

שלושת העטיפות הראשונות של האלבומים נקראות Beaten Frowns After מ-2016, Pittor Pickgown in Khatheinstersper מ-2015 ו-Hag מ-2014 בהתאמה.[68][69] Beaten Frowns After מציג מגילה אפורה על אופק ריק, עם קפלי עיתונים הדומים לקמטי מוח,[36] שכותבת ה-Teen Ink סידני ליהי השוותה למודעות של המטופל להתקדמות המחלה.[65] Pittor Pickgown in Khatheinstersper מציג ארבעה פרחים נבולים באגרטל סלע רקוב מופשט.[40][65][70] Hag מציג צמח אצה מעוות עד הקצה, שסם גולדנר מ-Tiny Mix Tapes תיאר כ"אגרטל שנשפך החוצה לאדוות של אי-סדר".[65][70]

העטיפות לשלושת השלבים האחרונים נקראים בהתאמה Giltsholder מ-2017, Eptitranxisticemestionscers Desending מ-2017, Necrotomigaud מ-2018.[69] Giltsholder היא יצירת האמנות היחידה המציגה דמות אנושית, בצורת פרוטומה כחול-ירוק עם תווי פנים בלתי מזוהים. לדברי גולדנר, הדמות נראית מחייכת כשמביטים בה מרחוק, ואילו ליהי פירשה אותה כמייצגת את חוסר היכולת של המטופל לזהות אדם.[70][65] Eptitranxisticemestionscers Desend נחשב לכריכה המופשטת ביותר, ומתאר מסה מופשטת, שלטענת הכותבים היא אישה או גרם מדרגות דמוי שיש. הייזלווד פירש אותו כמייצג את מוחו של המטופל, למרות שבעבר היא הציגה חוויות, כיום לא ניתן לזהות אותה.[10][65] Necrotomigaud מציג לוח אמנות עם ריבוע של סרט כחול מחובר באופן רופף, המשקף את הריקנות הרגשית של שלב ו'.[26][65]

ציוריו של סיל והמוזיקה של הקרטייקר הוצגו בתערוכת האמנות הצרפתית Everywhere, an Empty Bliss של חברת FRAC Auvergne בשנת 2019, שהציגה מסמכים על עבודתם של הצמד וחשפה את שמות עטיפות האלבומים.[68][69][71] בעבר, ציוריו של סיל הוצגו גם ליד אחת מהופעותיו של קירבי בתערוכה Cukuwruums בשנת 2019.[63] ב-2018, כשנשאל מדוע אריזות יצירותיו לא הציגו תיאורים כלשהם, אמר קירבי כי ציוריו של סיל הם המוקד העיקרי בכל שלב. הוא הצהיר כי הערות תוספות יסיחו את הדעת מהאמנות של סיל, וכי הוא שמר אותם בצורה דיגיטלית עבור מאזינים ש"מחפשים קצת יותר לעומק".[57]

הפצה וקידום מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירבי חשב בתחילה לא להפיק את Everywhere at the End of Time כלל. במשך חודשים לפני יציאת השלב הראשון, הוא הזכיר את הרעיון לחברים ובני משפחה, והסביר שהוא "רצה להיות בטוח שזה לא ייתפס כרעיון גבוה ויומרני".[1] האלבומים יצאו במשך שלוש שנים: השלב הראשון ב-2016,[72][73][74] השניים הבאים ב-2017,[75][76][77] השניים הלפני אחרונים ב-2018,[78][79][80] והאחרון ב-2019.[81][82][83] לדברי קירבי, העיכובים נעשו כדי "לתת תחושה של זמן חולף" למאזינים.[1] למרות שהוא הביע דאגה מדמנציה כבעיה חברתית, קירבי אמר שההפרעה אינה משפיעה עליו "ברמה האישית", וציין כיצד היא הפכה ל"קסם יותר מפחד".[2][58][61] הוא גם הצהיר כי החוויה של כל חולה דמנציה היא ייחודית, וכי תיאורו היה "ייחודי רק להקרטייקר".[61] המוזיקה של קירבי לא היייתה זמינה בספוטיפיי בשל הביקורת שלו עליה, ומה שהוא כינה "דעיכה מתמדת של המוזיקה על ידי עסקים גדולים ושירותי סטרימינג".[84] עם זאת, ב-11 בדצמבר 2023, קירבי העלה את כל השלבים של Everywhere at the End of Time לשירותי הסטרימינג, תוך שהוא מביע חוסר שביעות רצון מכך ש"אנשים מנסים ללא סוף לייצר רווחים ולנצל את היצירה על ידי העלאה חוזרת ונשנית".[85]

הערת שחרור של שלב ו'

"כשהתחלנו לעבוד על הסדרה הזאת היה קשה לחזות איך המוזיקה תתפרק. דמנציה היא נושא רגשי עבור רבים ותמיד נושא שהתייחסתי אליו בכבוד מרבי.

השלבים כולם היו השתקפויות אמנותיות של סימפטומים ספציפיים אשר יכולים להיות משותפים עם התקדמות והתפתחות של צורות שונות של אלצהיימר.

תודה תמיד על תמיכתך בסדרת היצירות הזו הזכורה על ידי הקרטייקר".[15]

- ליילנד קירבי

כאשר השלב הראשון יצא ב-22 בספטמבר 2016, קירבי הכריז על הרעיון של הסדרה,[86] "לאבחן" את הכינוי הקרטייקר עם דמנציה באמצעות אלבומים החושפים "התקדמות, אובדן והתפוררות" כשהם נופלים "לעבר התהום של אובדן זיכרון מוחלט".[87][88] הצהרה זו הטעתה אחדים להאמין שקירבי עצמו אובחן עם דמנציה מוקדמת, יחד עם ג'ורדן דארוויל מ-The Fader ומרווין לין מ-Tiny Mix Tapes. שני הפרסומים עדכנו את הפוסטים שלהם כאשר קירבי הבהיר כי אין לו דמנציה, אלא רק לפרסונה של הקרטייקר.[88][89][90] הוא הוציא את שלב ג' ואת We, So Tired of All the Darkness in Our Lives באותו יום, האחרון תחת שמו האמיתי.[60] עם יציאתו של שלב ה', ההודעה לעיתונות של קירבי השוותה את התקדמות הסדרה לתהליך הברקזיט שהיה אז בעיצומו.[91] האלבום האחרון של הקרטייקר, שיצא לצד שלב ו', היה Everywhere, an Empty Bliss, אלבום אוסף של חומרים גנוזים מ-Everywhere at the End of Time.[92][93][94]

האמן החזותי האנונימי, Weirdcore, יצר קליפים לשני השלבים הראשונים, שניהם הועלו לערוץ היוטיוב של קירבי, vvmtest.[95][96] הם שוחררו בספטמבר של 2016 ו-2017, וכוללים אפקטים כגון מתיחת זמן והשהיה. Weirdcore היה ידוע ביצירת ויזואליות עבור מוזיקאי האמביינט אפקס טווין.[97] קירבי אמר כי הוויזואליה חשובה למוזיקה שלו וכינה אותה "לא מהעולם הזה".[58] ב-2020, קירבי ו-Weirdcore שיתפו פעולה שוב בסרטון היוטיוב "[−0º]", שנבחר לאחת היצירות האודיו-ויזואליות הטובות ביותר של השנה על ידי מגזין Fact.[98][99] נכון ל-13 בנובמבר 2023, אין קליפים רשמיים ב-vvmtest לארבעת השלבים האחרונים.[100]

הברביקן של קרקוב, שם הופיע קירבי ב-2017

בדצמבר 2017 הופיע קירבי בברביקן בקרקוב במסגרת פסטיבל Unsound בפולין. המופע היה המופע הראשון שלו מאז 2011, והציג את האמנות של סיל ואת הוויזואליה של Weirdcore.[101][102][103] ההקליפים יוצגו לאורך המופעים הבאים של הקרטייקר. במרץ 2018, קירבי הופיע בפסטיבל Présences électronique בפריז,[104] שם ניגן גרסה לשיר "Ce Soir" משנת 1944 של הזמר טינו רוסי.[57] הוא השתתף במופע "סולידריות" של Unsound במאי 2019, גם הוא התרחש בקרקוב.[105] באפריל 2020 הוא היה אמור להופיע בהופעה חיה בפסטיבל [רי]סטינג ריוויר, שהיה אמור להתקיים בהאג שבהולנד. עם זאת, המופע בוטל בשל מגפת הקורונה.[106][107] קירבי הופיע מאוחר יותר בדונאו-פסטיבל בקרמס ובפרימוורה סאונד בברצלונה ב-7 במאי וב-4 ביוני 2022 בהתאמה.[108][109] למרות שבעבר הביע היסוס להופיע, קירבי אמר שכל מופע יהיה כעת "קרב כדי להבין את הבלבול". הוא הוסיף כי Weirdcore יביא את ציוריו של סיל "לחיים", וכי האמנות החזותית תחקור את הרעיון לגרום לקהל "להרגיש חולה".[61]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic (שלבים א'–ג')[34]

(שלבים ד'–ו')[47]

Ondarock 9/10 (שלב א')[38]

8/10 (שלב ו')[53]

פיצ'פורק 7.3/10 (שלב א')[31]

7.9/10 (שלב ד')[27]

Resident Advisor 4.3/5 (שלב ו')[26]
Tiny Mix Tapes 4/5 (שלב א')[36]

3.5/5 (שלב ב')[40]
4.5/5 (שלב ד')[70]
3.5/5 (שלב ה')[48]
4.5/5 (שלב ו')[51]

Everywhere at the End of Time זכה לתגובות חיוביות יותר ככל שהתקדם,[1][19] כאשר סופר אחד טען שהרחבתו של קירבי בנושאים של An Empty Bliss Beyond This World נבעה מכך שהקונספט שלו "נטען מעבר ליכולות של תקליט אמביינט בן 40 ומשהו דקות".[14] במרץ 2021, האלבום הגיע לשיאו כאלבום הנמכר ביותר ב-Boomkat,[110] הפלטפורמה שקירבי משתמש בה להפצות הפיזיות שלו.[5] בבנדקמפ, Everywhere at the End of Time נשאר אלבום האמביינט האפל הנמכר ביותר בכל הזמנים.[111] בתגובה ל"תרבות התגובה המיידית של היום", אמר קירבי, "החלקים האלה עברו לולאה מסיבה ספציפית... שתתבהר בהמשך הדרך".[1]

שלושת השלבים הראשונים של הסדרה ספגו ביקורת על תיאורם של דמנציה. כותב פיצ'פורק בריאן האו הביע חשש שהשלב הראשון עשוי להיות מבט רומנטי, אם לא נצלני, על מחלת הנפש. הוא מצא את תיאורו של קירבי לא מדויק, האו "ראה את סבתא שלו נכנעת לזה במשך עשור לפני שהיא מתה, וזה היה מעט מאוד כמו 'חלום בהקיץ יפה'. למעשה, לא היה בזה שום דבר אסתטי".[31] פט בין מ-Tiny Mix Tapes החשיב את שלב א' כ"האזנה המענגת ביותר מהקרטייקר",[36] למרות שפאליסי התייחס לשלב ב' כאל "ריקבון או יופי", "אבחון או ריפוי".[40] הייזלווד תיאר את שלב ג' כברירת המחדל של קירבי כ"שק הטריקים" של קירבי, אך טען כי "ללא שלבים אלה והנוחות שלהם, המעבר לשלב ד' לא היה בעל ההשפעה המוחצת שהוא עושה".[10]

התיאור של שלושת השלבים האחרונים של דמנציה תואר בדרך כלל כטוב יותר. מיילס בו, כתב פיצ'פורק, תיאר את שלב ד' כהימנעות מ"סיכון של רומנטיזציה חיוורת",[27] וגולדנר הרגיש שהשיא "שבר את הלולאה", אם כי הוא הוסיף כי הרצועה "Temporary Bliss State" איננה "דמנציה אמיתית".[70] פאליסי, שכתב על גולדנר, החשיב לולאה כזו בשלב ה' כ"מתפרקת (בלי סוף) מהכננים ונערמת עד להיווצרות צורות חדשות". הוא תיאר את צלילי האלבום כ"החנק המדהים של ההיעדרות", וטען, "אם הדבר נעלם, למה אני עדיין מרגיש את זה?".[48] המאפיינים של שלב ו' נעו בין "ירידה נפשית המוצגת בהילוך איטי עד ייסורים" ל"משהו חוץ-אווירתי שכאביו הם מהקוסמוס".[26][51] פרשנים הרבו לתאר את שלב ו' בשבחים נוספים, אחד מהם כינה אותה כ"יצירה שומטת לסתות של אמנות קולית" עם "כוח ייחודי".[26][112]

המבקרים הגיבו גם על התחושות הפרשניות, "מעוררות מחשבה" שעוררה הסדרה כולה.[21][113] דייב גורני מ-Tiny Mix Tapes כינה את האוסף "מטריד",[114] ואילו הייזלווד אמרה שהמוזיקה שלו "נדבקת אליך, המלודיות שלה רודפות ומדביקות".[10] לוקה ווקוס, בסקירתו לבלוג HeadStuff, טען כי "מכונת האמפתיה" של הסדרה "מאופיינת לא במילים", וכוחה "טמון בכך שקירבי חיתן את תקליט הויניל עם המצבים העכשוויים ביותר של ריקול ומניפולציה דיגיטלית".[3] לאחר שכתב על כמה מהיצירות הקודמות של קירבי, סיימון ריינולדס אמר כי הקרטייקר "יכול היה לשנות את שמו ל-Caregiver כי בפרויקט הזה הוא דומה לאחות קולית בהוספיס לחולים סופניים". לדעתו, שמותיו של קירבי לשירים "קורעי לב ולעיתים קרובות מתארים את המוזיקה בצורה יעילה יותר ממה שהמבקר היה יכול אי פעם".

שבחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Everywhere at the End of Time הופיע הכי הרבה ברשימות סוף השנה של The Quietus ו-Tiny Mix Tapes. האחרון סקר כל אלבום, למעט שלב ג', והעניק לשלב הראשון, הרביעי והשישי את פרס "EUREKA!", שניתן לאלבומים "הבוחנים את גבולות הרעש והמוזיקה" ו"ראויים לשיקול זהיר".[36][51][70] Resident Advisor כלל את שלב ו' ברשימת האלבומים הטובים ביותר של 2019.[115] מריה פרוודנצבה בחרה ב-"We Don't Have Many Days" כאחד השירים הטובים ביותר של 2016,[116] ו-שלב ה' נכלל מאוחר יותר ברשימת המוזיקה הטובה ביותר של ספטמבר 2018.[117] שלב ו' נבחר ל-"Lead Review" של השבוע באתר ולאלבום המוזיקה "Miscellaneous" הטוב ביותר לשנת 2019.[19][118]

שבחים ל-Everywhere at the End of Time
אלבום שנה מקור רשימה דירוג
שלב א' 2016 The Quietus סוף שנה 16[119]
Tiny Mix Tapes 35[120]
שלב ב' 2017 The Quietus סוף סמסטר 88[121]
שלב ג' סוף שנה 39[122]
שלב ד' 2018 Tiny Mix Tapes 26[123]
The Quietus סוף סמסטר 37[124]
שלב ה' סוף שנה 45[125]
שלב ו' 2019 סוף סמסטר 59[126]
Obscure Sound סוף שנה 19[6]
Ondarock 38[127]
Il Giornale della Musica 12[128]
שלבים שלבים א'–ו' A Closer Listen סוף עשור 4[129]
Tiny Mix Tapes 41[114]
Ondarock 42[130]
Spex 133[131]
שלבים שלבים ד'–ו' The Wire סוף שנה 35[132]

השפעה ופופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Everywhere at the End of Time נחשב לאחד האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-2010,[114][133] הוא גם נחשב על ידי מספר מבקרים ומוזיקאים כיצירת המופת של קירבי.[134][135][136] מבקר אחד ציין את שני השלבים הלפני אחרונים, הכאוטיים ביותר, כגורמים למאזינים להרהר בתחושת הדמנציה.[25] גם הקונספטואליזציה של Everywhere at the End of Time זכתה לשבחים: תיאור הדמנציה תואר על ידי The Vinyl Factory כ"מרגש להפליא" ועל ידי קורי סימור ממגזין ווג כ"משנה חיים".[8][137] ג'סי דאן רובינלי, כותבת Tiny Mix Tapes, אמרה כי הסיום "הנדוש" של שלב ו' נותן "את השחרור שהקונספט שלו אולי ירצה לסרב לו, אבל המוחות הנרקבים והחולים שלנו רוצים".[138] בהשראת הקרטייקר,[139] אלבום המעריצים Memories Overlooked יצא בשנת 2017 על ידי מוזיקאי וייפורווייב שקרוביהם המבוגרים סבלו מדמנציה.[16][140][141] דארן מקגארווי, כותב הדיילי רקורד, טען שהוא חש "נדהם מתחושה עמוקה של הכרת תודה" לאחר שסיים את Everywhere at the End of Time, והצהיר כי זהו "כוחה של יצירת אמנות ראויה",[142] והסופר קול קווין כינה את Everywhere at the End of Time כהאלבום הגדול ביותר בכל הזמנים.[33]

עטיפת האלבום Memories Overlooked ב-2017
טקסט מהתמונה הממוזערת של סרטון יוטיוב על Everywhere at the End of Time
בשנת 2017, מוזיקאים שונים של וייפורווייב הוציאו את אלבום האוסף בן שבע השעות Memories Overlooked כמחווה לכינוי הקרטייקר.[141]
בשנת 2020, משתמשי אינטרנט הפכו את הסדרה לפופולרית בשל ההשתקפות ה"שוברת" שלה של דמנציה, כאשר חלקם הפיקו תוכן קריפי ותוכן הקשור לממים בנוגע אליה.[14]

בינואר 2020, משתמש היוטיוב Solar Sands העלה את הסרטון "Can You Name One Object In This Photo?", הבוחן את היבטי עבודתו של סיל ב-Everywhere at the End of Time.[21] הסרטון זכה ליותר מארבעה מיליון צפיות נכון ל-13 בנובמבר 2023.[143] מאוחר יותר באוקטובר, משתמשים בפלטפורמת המדיה החברתית, טיקטוק, יצרו אתגר של האזנה לסדרה כולה בבת אחת, בשל אורכה הארוך והנושאים הקיומיים שלה.[144][145][146] קירבי ידע על התופעה מגידול אקספוננציאלי בצפיות בהעלאת הסדרה ליוטיוב (מעל 32 מיליון נכון ל-13 בנובמבר 2023).[5] רק 12% מהם הגיעו מהאלגוריתם של הפלטפורמה, בעוד חיפושים ישירים היוו יותר מ-50%.[133][147] בסרטון שכמה כותבים שיערו כגורם לפופולריות של Everywhere at the End of Time, היוטיובר A Bucket of Jake כינה את הסדרה כ"האלבום האפל ביותר ששמעתי אי פעם".[14][148][149] בעקבות הפופולריות שלה, הסדרה הופיעה לעיתים קרובות בהמלצות האמביינט של בנדקמפ.[150]

חלק ממשתמשי טיקטוק שיתפו סיפורי קריפיפסטה בדיוניים על הסדרה עם טענות שהיא מרפאת חולים או לחלופין, שהיא מציגה סימפטומים של דמנציה אצל אנשים.[13][151] הטענות ואתגר ההקשבה עוררו תגובת נגד שלילית מצד אחרים, שחשו כי הדבר פוגע במטופלים.[13][14][148] קירבי, לעומת זאת, לא הרגיש כך, אלא ראה את הסדרה כנותנת לבני נוער "הבנה לגבי הסימפטומים שאדם עם דמנציה עלול להתמודד איתם".[133][147] לאזלו רוגוף מ-The Vinyl Factory מצא שתופעת הטיקטוק משכה "קהל לא סביר" של בני נוער למוזיקה של קירבי,[144] ומאוחר יותר כונה Everywhere at the End of Time על ידי וויליאם גרוג'ר מטיקטוק כתגלית נישה ו"להיט בלתי צפוי".[152] הסדרה ראתה שימוש מתמשך כמם אינטרנט לאורך שנות ה-2020 המוקדמות, במקביל לתקופת מגפת הקורונה ובעיות בריאות הנפש שלה בקרב בני נוער.[13][14]

בשנת 2021, Everywhere at the End of Time זכה לתשומת לב בקרב קהילת המודינג של משחק הקצב Friday Night Funkin' עם המוד Everywhere at the End of Funk, שתואר על ידי רן רומרו מקבוצת הספורט האלקטרוני Gamurs כ"אחת החוויות הייחודיות ביותר של כל מוד של FNF".[153] הסדרה זכתה לפופולריות גם בשל הקשר שלה ל-The Backrooms, סיפור מצמרר על חלל משרדי ריק ואינסופי, שלדברי הסופרת סילביה טרוויסון נבע מתיאורים דומים של מצבי רוח אבסורדיים.[154]

תגובה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך קבוצות מחקר נוירולוגיות, Everywhere at the End of Time נתפס כהשפעה חיובית בדרך כלל. חוקר מאוניברסיטת איווה מצא שהסדרה מציגה את "המציאות המצמררת" של מחלת האלצהיימר, ומדגישה את ההתקדמות ההדרגתית של רוגע לבלבול.[155] בריאן בראון, נשיא החינוך לטיפול בדמנציה, אמר כי תיאורו של קירבי למחלת האלצהיימר הוא "דבר מבורך מאוד" למטפלים בחולי דמנציה. הוא שיבח את תשומת הלב החדשה של הסדרה, שכן "היא מייצרת את האמפתיה הדרושה".[13]

בראון סיכם:

המלחין של המוזיקה הזאת באמת עלה על משהו במונחים של היכולת, דרך המדיום של המוזיקה, להוביל דור צעיר למסע דרך הצלילים של מה שהמוח עובר, דרך תהליך מטורף.

חיובי חלקית על עבודתו של קירבי, הנוירופסיכולוג הצרפתי הרווה פלאטל שיבח את הגישה של Everywhere at the End of Time ואת הנאמנות הכללית לתהליך של דמנציה. עם זאת, פלאטל גם ביקר את הסדרה על כך שהיא נותנת את הרושם של זיכרון כמערכת ליניארית, והסביר כי הזיכרון המוזיקלי הוא האחרון להתפוגג.[156]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותאם מבנדקמפ.[15] סה"כ אורכים והערות שאומצו מהעלאות היוטיוב של קירבי לשלבים א'–ג',[95][96][157] שלבים ד'–ו',[49][158][159] והמהדורה המלאה.[5]

שלב א'
מס' שם משך
1. A1 – It's just a burning memory 3:32
2. A2 – We don't have many days 3:30
3. A3 – Late afternoon drifting 3:35
4. A4 – Childishly fresh eyes 2:58
5. A5 – Slightly bewildered 2:01
6. A6 – Things that are beautiful and transient 4:34
7. B1 – All that follows is true 3:31
8. B2 – An autumnal equinox 2:46
9. B3 – Quiet internal rebellions 3:30
10. B4 – The loves of my entire life 4:04
11. B5 – Into each others eyes 4:36
12. B6 – My heart will stop in joy 2:41
משך כולל:
41:18
שלב ב'
מס' שם משך
13. C1 – A losing battle is raging 4:37
14. C2 – Misplaced in time 4:42
15. C3 – What does it matter how my heart breaks 2:37
16. C4 – Glimpses of hope in trying times 4:43
17. C5 – Surrendering to despair 5:03
18. D1 – I still feel as though I am me 4:07
19. D2 – Quiet dusk coming early 3:36
20. D3 – Last moments of pure recall 3:52
21. D4 – Denial unravelling 4:16
22. D5 – The way ahead feels lonely 4:15
משך כולל:
41:48
שלב ג'
מס' שם משך
23. E1 – Back there Benjamin 4:14
24. E2 – And heart breaks 4:05
25. E3 – Hidden sea buried deep 1:20
26. E4 – Libet's all joyful camaraderie 3:12
27. E5 – To the minimal great hidden 1:41
28. E6 – Sublime beyond loss 2:10
29. E7 – Bewildered in other eyes 1:51
30. E8 – Long term dusk glimpses 3:33
31. F1 – Gradations of arms length 1:31
32. F2 – Drifting time misplaced 4:15
33. F3 – Internal bewildered World 3:29
34. F4 – Burning despair does ache 2:37
35. F5 – Aching cavern without lucidity 1:19
36. F6 – An empty bliss beyond this World 3:36
37. F7 – Libet delay 3:57
38. F8 – Mournful cameraderie 2:39
משך כולל:
45:29
שלב ד'
מס' שם משך
39. G1 – Post Awareness Cconfusions 22:09
40. H1 – Post Awareness Confusions 21:53
41. I1 – Temporary Bliss State 21:01
42. J1 – Post Awareness Confusions 22:16
משך כולל:
87:19
שלב ה'
מס' שם משך
43. K1 – Advanced plaque entanglements 22:35
44. L1 – Advanced plaque entanglements 22:48
45. M1 – Synapse retrogenesis 20:48
46. N1 – Sudden time regression into isolation 22:08
משך כולל:
88:19
שלב ו'
מס' שם משך
47. O1 – A confusion so thick you forget forgetting 21:52
48. P1 – A brutal bliss beyond this empty defeat 21:36
49. Q1 – Long decline is over 21:09
50. R1 – Place in the World fades away 21:19
משך כולל:
85:56

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרדיטים נלקחו מיוטיוב.[5]

  • ליילנד קירבי - מפיק
  • איוון סיל - עטיפות אלבום
  • אנדריאס לוביץ' - מאסטרינג

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 Interview | Out Of Time: Leyland James Kirby And The Death Of A Caretaker, The Quietus (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Leyland Kirby on The Caretaker’s New Project: Six Albums Exploring Dementia, Bandcamp Daily, ‏2016-10-17 (ארכיון)
  3. ^ 1 2 3 4 Remembering | The Caretaker & Everywhere at the End Of Time, HeadStuff, ‏2021-06-22 (ארכיון)
  4. ^ סיימון ריינולדס, Daring to decay, two hauntological guides call time on their longrunning projects, The Wire, ‏יוני 2019 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 The Caretaker – Everywhere At The End Of Time – Stages 1–6 (Complete), vvmtest, ‏2019-03-14 (ארכיון)
  6. ^ 1 2 Mike Mineo, Best Albums of 2019: #20 to #11, Obscure Sound, ‏2019-12-17 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  7. ^ Big Ups: Sondre Lerche, Bandcamp Daily, ‏2017-05-26 (ארכיון)
  8. ^ 1 2 V. F. Team, The 10 best new vinyl releases this week, The Vinyl Factory, ‏2019-03-18 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  9. ^ 2017: Superficial Temporal, Tiny Mix Tapes, ‏2017-12-08 (באנגלית) (ארכיון)
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 Rediscover: The Caretaker: Everywhere at the End of Time, Spectrum Culture, ‏2021-01-19 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  11. ^ Alexandra Weiss, (Not) Looking Back, Looking Forward: Post - and Future Memory in Everywhere at the End of Time, Journal of Literature and Trauma Studies 8, 2019, עמ' 101–114 doi: 10.1353/jlt.2019.0009
  12. ^ 2016: A Musicology Of Exhaustion, Tiny Mix Tapes, ‏2016-11-13 (באנגלית) (ארכיון)
  13. ^ 1 2 3 4 5 Why Are TikTok Teens Listening to an Album About Dementia?, הניו יורק טיימס, ‏2020-10-23 (ארכיון)
  14. ^ 1 2 3 4 5 6 7 What Happens When TikTok Looks To The Avant-Garde For A Challenge?, NPR, ‏2020-10-22 (ארכיון)
  15. ^ 1 2 3 4 Everywhere at the end of time, בנדקמפ, ‏2016-09-22 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 The 20 Best Bandcamp releases of 2017, Fact Magazine, ‏2017-12-06 (ב־) (ארכיון)
  17. ^ Sarah Nove, "Everywhere at the End of Time:" Art transcending aura., UWIRE Text, 2021-02-09, עמ' 1–1
  18. ^ I Feel As If I Might Be Vanishing: The Caretaker's An empty bliss beyond this World, Bandcamp Daily, ‏2021-10-11 (ארכיון)
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The Quietus | Features | Album Of The Week | The Echoes Of Anxiety: The Caretaker's Final Chapter, The Quietus, ‏2019-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ "The Caretaker – Everywhere At The End Of Time – Stage 3, Entropy, ‏2017-10-22
  21. ^ 1 2 3 Beyond representation: Music, language, and mental life, Simon Fraser University
  22. ^ The Quietus | Features | Tome On The Range | Music Has The Right To Children: Reframing Mark Fisher's Hauntology, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, The Caretaker, Memory Loss and the End of Time The Suburbs': A Majestic Drive Down Memory Lane, UWIRE Text, 2016-10-25, עמ' 1–1
  24. ^ Big Ups: Ceremony Pick Their Favorite Bands on Bandcamp, Bandcamp Daily, ‏2017-05-03
  25. ^ 1 2 3 XLR8R Staff, XLR8R's Best of 2018: Releases, XLR8R, ‏2018-12-19 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ 1 2 3 4 5 6 RA Reviews: The Caretaker - Everywhere At The End Of Time (Stage 6) on History Always Favours The Winners (Album), Resident Advisor, ‏2019-04-13
  27. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Condé Nast, The Caretaker: Everywhere at the End of Time - Stage 4, Pitchfork (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ Holger Schulze, The Bloomsbury Handbook of the Anthropology of Sound, Bloomsbury Publishing USA, 2020-12-10, ISBN 978-1-5013-3541-9. (באנגלית)
  29. ^ The Caretaker - Everywhere at the End of Time, Stage 1, Echoes And Dust, ‏2016-10-12 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  30. ^ 1 2 The Caretaker: Everywhere at the End of Time, Spectrum Culture, ‏2017-01-24 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  31. ^ 1 2 3 Condé Nast, The Caretaker: Everywhere at the End of Time, פיצ'פורק, ‏2023-10-07 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  32. ^ Miles Bowe, The Best Of Bandcamp: Odwalla88 is the best new band of the year, Fact Magazine, ‏2016-10-04 (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ 1 2 3 Cole Quinn, We found the greatest: Everywhere at the End of Time., UWIRE Text, 2021-04-29, עמ' 1–1
  34. ^ 1 2 3 4 The Caretaker - Everywhere at the End of Time: Stages 1-3 Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-11-21
  35. ^ The Quietus | Features | The Best New Music You Missed In September, Chosen By The Quietus, The Quietus, ‏2016-10-07 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  36. ^ 1 2 3 4 5 6 Music Review: The Caretaker - Everywhere at the end of time, Tiny Mix Tapes, ‏2016-11-07 (באנגלית) (ארכיון)
  37. ^ Alejandro Muriel Restrepo, Mateo Alejandro Duque Suárez, Inmerso: EP conceptual inspirado en la despolarización atentiva, 2022
  38. ^ 1 2 The Caretaker - Everywhere At The End Of Time :: Le Recensioni di OndaRock, OndaRock, ‏2016-10-07 (באיטלקית)
  39. ^ The Caretaker releases Stage 2 of his six-part series on dementia, Everywhere at the end of time, Tiny Mix Tapes, ‏2017-04-07 (באנגלית) (ארכיון)
  40. ^ 1 2 3 4 5 Music Review: The Caretaker - Everywhere at the end of time - Stage 2, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  41. ^ Where memories go : why dementia changes everything | WorldCat.org, search.worldcat.org (באנגלית)
  42. ^ The Caretaker releases Stage 2 of album series, Everywhere At The End Of Time · News ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  43. ^ Now Hear This: New music from Jenny Hval, Xenia Rubinos, Emma Ruth Rundle and more, PhillyVoice, ‏2016-09-26 (ב־)
  44. ^ 2018: Second Quarter Favorites, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  45. ^ Miles Bowe, The Caretaker releases Mark Fisher tribute and Everywhere at the end of time: Stage Four, Fact Magazine, ‏2018-04-06 (באנגלית אמריקאית)
  46. ^ The Caretaker releases Stage 4 of album series, Everywhere At The End Of Time · News ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  47. ^ 1 2 3 4 The Caretaker - Everywhere at the End of Time: Stages 4-6 Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-11-21
  48. ^ 1 2 3 Music Review: The Caretaker - Everywhere at the end of time - Stage 5, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  49. ^ 1 2 The Caretaker - Everywhere At The End Of Time - Stage 5 (FULL ALBUM), נבדק ב-2023-11-21
  50. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Casual Cadenza: 'Everywhere at the End of Time'., UWIRE Text, 2021-02-22, עמ' 1–1
  51. ^ 1 2 3 4 5 Music Review: The Caretaker - Everywhere at the end of time - Stage 6, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  52. ^ Heffernan, Virginia. "On Microphones, Music, and Our Long Year of Screen Time". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2023-11-21.
  53. ^ 1 2 The Caretaker - Everywhere At The End Of Time - Stage 6 :: Le Recensioni di OndaRock, OndaRock (באיטלקית) (ארכיון)
  54. ^ Composing in and out of the (Post-)Club, Queen's University Belfast, ‏יוני 2021
  55. ^ Parker Dunn, 'Everywhere at the End of Time' Depicts the Horrors of Dementia Through Sound., UWIRE Text, 2020-09-26, עמ' 1–1
  56. ^ Terminal lucidity: mysteries at the end of life, Centre for Interdisciplinary Social Research, ‏2021-09-23
  57. ^ 1 2 3 The Caretaker_PRESENCES électronique 2018, נבדק ב-2023-11-22
  58. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The Process: The Caretaker, The Believer (באנגלית אמריקאית)
  59. ^ Andreas [LUPO Lubich], www.loop-o.com
  60. ^ 1 2 Adrian Mark Lore, Where are they now? Where aren't they yet? Catching up with Leyland Kirby, UWIRE Text, 2017-11-17, עמ' 1–1
  61. ^ 1 2 3 4 5 Leyland James Kirby On The Caretaker, Alzheimer’s Disease And His Show At Unsound Festival, Telekom Electronic Beats, ‏2019-10-07 (באנגלית אמריקאית)
  62. ^ The Noise In-Between: An Interview With Ivan Seal, The Quietus, ‏2018-03-10 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  63. ^ 1 2 3 Andy Battaglia, In Abandoned 14th-Century Building in Poland, a Painting Show Where the Art Aims to Disappear, ARTnews.com, ‏2019-11-14 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  64. ^ Oliver Andersson, Malin Johansen, Hur kan demens illustreras bättre inom film? : En studie om att visualisera det icke-visuella, 2021
  65. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Everywhere at The End of Time | Teen Ink, www.teenink.com, ‏2021-05-08 (באנגלית) (ארכיון)
  66. ^ 2010s: Favorite 50 Cover Art of the Decade, Tiny Mix Tapes, ‏2019-12-05 (באנגלית) (ארכיון)
  67. ^ 2016: Favorite Cover Art, Tiny Mix Tapes, ‏2016-12-08 (באנגלית) (ארכיון)
  68. ^ 1 2 IVAN SEAL / THE CARETAKER – everywhere, an empty bliss (DOSSIER PÉDAGOGIQUE), FRAC Auvergne (ארכיון)
  69. ^ 1 2 3 Ivan Seal / The Caretaker – everywhere, an empty bliss (DOSSIER DE PRESSE), FRAC Auvergne (ארכיון)
  70. ^ 1 2 3 4 5 6 The Caretaker – Everywhere at the end of time – Stage 4 | Music Review, Tiny Mix Tapes, ‏2018-04-30 (באנגלית) (ארכיון)
  71. ^ IVAN SEAL / THE CARETAKER – Everywhere, an empty bliss | FRAC Auvergne (ב־)
  72. ^ Miles Bowe, The Caretaker to explore memory loss with six LP series over three years, Fact Magazine, ‏2016-09-22 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  73. ^ The Quietus | News | The Caretaker's New Album Is Out Now, The Quietus, ‏2017-05-06 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  74. ^ Kyle Carney, The Caretaker announces new album series inspired by dementia, Treble, ‏2016-09-22 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  75. ^ Miles Bowe, Leyland James Kirby releases two new albums, Fact Magazine, ‏2017-09-28 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  76. ^ The Caretaker releases Stage 3 of his six-album series on dementia, reveals 3xCD collector set, Tiny Mix Tapes, ‏2017-09-28 (באנגלית) (ארכיון)
  77. ^ Miles Bowe, The Caretaker releases second installment of his six-part final album, Fact Magazine, ‏2017-04-06 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  78. ^ The Caretaker releases Stage 5 of his six-album series on dementia, Everywhere at the end of time, Tiny Mix Tapes, ‏2018-09-20 (באנגלית) (ארכיון)
  79. ^ The Quietus | News | Phase Four Of The Caretaker's Everywhere At The End Of Time, The Quietus, ‏2018-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  80. ^ The Caretaker releases Stage 4 of his six-album series on dementia, Everywhere at the end of time, Tiny Mix Tapes, ‏2018-04-05 (באנגלית)
  81. ^ Erik Otis, The Caretaker Drops Final Release, 'Everywhere At The End Of Time, Stage 6', XLR8R, ‏2019-03-19 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  82. ^ The Caretaker announces final release, Everywhere At The End Of Time Stage 6 · News ⟋ RA, Resident Advisor, ‏2019-03-14 (באנגלית)
  83. ^ The Caretaker releases final stage in his six-album series on dementia, Everywhere at the end of time, Tiny Mix Tapes, ‏2019-03-14 (באנגלית) (ארכיון)
  84. ^ The Quietus | News | The Caretaker Releases Two New Albums, The Quietus, ‏2017-09-28 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  85. ^ https://twitter.com/LeylandKirby/status/1734178945761792105?s=20, X (טוויטר לשעבר)
  86. ^ The Caretaker returns with new album, Everywhere At The End Of Time · News ⟋ RA, Resident Advisor, ‏2016-09-22 (באנגלית) (ארכיון)
  87. ^ Rosa Ramírez Pérez, Antes de que se desvanezca: Encuentros y aproximaciones alternativas a la memoria en la práctica artística contemporánea, 2021-06-30
  88. ^ 1 2 Condé Nast, James Leyland Kirby Gives “The Caretaker” Alias Dementia, Releases First of Final 6 Albums, Pitchfork, ‏2016-09-22 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  89. ^ This Musician Is Recreating Dementia’s Progression Over Three Years With Six Albums, The FADER (באנגלית)
  90. ^ The Caretaker diagnosed with dementia, to release six works recreating its progression over the next three years, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  91. ^ The Quietus | News | Phase Five Of The Caretaker's Everywhere At The End Of Time, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  92. ^ The Quietus | News | The Caretaker Releases Project's Final Stage, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  93. ^ Final release for The Caretaker project after 20 years - The Wire, The Wire Magazine - Adventures In Modern Music (באנגלית)
  94. ^ Henry Bruce-Jones, The Caretaker bids farewell with Everywhere At The End Of Time: Stage 6, Fact Magazine, ‏2019-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  95. ^ 1 2 The Caretaker - Everywhere at the end of time - Stage 1 (WEIRDCORE.TV), נבדק ב-2023-11-23
  96. ^ 1 2 The Caretaker - Everywhere at the end of time - Stage 2 (WEIRDCORE.TV), נבדק ב-2023-11-23
  97. ^ The Quietus | Features | Art | Visual Overload: WEIRDCORE Discusses His Craft and Collaborators, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  98. ^ Henry Bruce-Jones, Weirdcore trips through a chilly floral landscape in [ - 0º ], Fact Magazine, ‏2020-06-15 (באנגלית אמריקאית)
  99. ^ Fact, Fact 2020: Audiovisual, Fact Magazine, ‏2020-12-24 (באנגלית אמריקאית)
  100. ^ vvmtest - YouTube, www.youtube.com
  101. ^ The Quietus | News | WATCH: New The Caretaker Teaser, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  102. ^ The Quietus | News | Unsound Partner With The Barbican, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  103. ^ The Quietus | News | Live Report: Unsound Dislocation at The Barbican, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  104. ^ The Caretaker to play live at Présences Électronique 2018 · News ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  105. ^ Unsound announces first acts for 2019 edition · News ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  106. ^ Rewire Festival confirms first acts for tenth anniversary in 2020 · News ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  107. ^ The Quietus | News | Rewire Confirms First Acts For 2020, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  108. ^ Donaufestival, www.donaufestival.at (בגרמנית)
  109. ^ The Caretaker (UK), www.primaverasound.com
  110. ^ Boomkat, web.archive.org, ‏2021-03-02
  111. ^ Dark Ambient Music & Artists | Bandcamp, bandcamp.com
  112. ^ XLR8R Staff, XLR8R's Best of 2019: Releases, XLR8R, ‏2019-12-19 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  113. ^ Michael Peter Schofield, Re-animating ghosts : materiality and memory in hauntological appropriation, 2019
  114. ^ 1 2 3 2010s: Favorite 100 Music Releases of the Decade, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  115. ^ 2019's Best Albums · Feature ⟋ RA, Resident Advisor (באנגלית)
  116. ^ The Quietus | Features | The Quietus Tracks Of The Year 2016, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  117. ^ The Quietus | Features | Music Of The Month: Albums & Tracks We Loved This September, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  118. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | Quietus Reissues etc. Of The Year 2019 (In Association With Norman Records), The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  119. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | The Quietus Albums Of The Year 2016, In Association With Norman Records, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  120. ^ 2016: Favorite 50 Music Releases, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  121. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | The Best Albums Of 2017 Thus Far - And A Quietus Appeal For Help, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  122. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | Quietus Albums Of The Year 2017, In Association With Norman Records, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  123. ^ 2018: Favorite 50 Music Releases, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  124. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | Albums Of The Year So Far 2018: In Association With Norman Records, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  125. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | Quietus Albums Of The Year 2018, In Association With Norman Records, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  126. ^ The Quietus | Features | Quietus Charts | The Quietus Albums Of The Year So Far Chart 2019, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  127. ^ I migliori dischi del 2019 :: Onda Rock, OndaRock (באיטלקית)
  128. ^ I 20 migliori dischi POP del 2019, Il giornale della musica, ‏2019-12-17 (באיטלקית)
  129. ^ Best of 2019: Music Critic Top Ten Lists, Metacritic
  130. ^ I migliori dischi del Decennio 10 (2010-2019) :: Onda Rock, OndaRock (באיטלקית)
  131. ^ Die besten Alben 2010–2019: Platz 150 bis 101, Spex, ‏2019-12-09 (ארכיון)
  132. ^ The Wire 's Top 50 Releases 2019 - The Wire, The Wire Magazine - Adventures In Modern Music (באנגלית)
  133. ^ 1 2 3 The Quietus | News | 'Everywhere At The End Of Time' Becomes TikTok Challenge, The Quietus (באנגלית אמריקאית)
  134. ^ BBC Radio 3 - Unclassified, Tunnels and Clearings at the End of Time, BBC (באנגלית בריטית)
  135. ^ The Empty House: the Ghost of a Memory, the Memory of a Ghost, University of East Anglia, ‏2018 (ארכיון)
  136. ^ A Deep Dive into The Caretaker's Everywhere at the End of Time, נבדק ב-2023-11-24
  137. ^ Condé Nast, A Musical Project That’s One Part Psychological Experiment, One Part Auditory Revelation, Vogue, ‏2018-12-14 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  138. ^ 2019: First Quarter Favorites, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  139. ^ A Guide to the Diverse Cassette Scene of Santiago, Chile, Bandcamp Daily, ‏2018-03-28
  140. ^ Miles Bowe, Artists pay tribute to The Caretaker on 100-track charity compilation Memories Overlooked, Fact Magazine, ‏2017-10-05 (באנגלית אמריקאית)
  141. ^ 1 2 Nmesh curates 100-track tribute compilation to The Caretaker, proceeds to benefit The Alzheimer’s Association, Tiny Mix Tapes (באנגלית)
  142. ^ Dementia album proves power of art. - Document - Gale OneFile: News, go.gale.com
  143. ^ Can You Name One Object In This Photo?, נבדק ב-2023-11-24
  144. ^ 1 2 Lazlo Rugoff, The Caretaker is reissuing his An empty bliss beyond this world LP, The Vinyl Factory, ‏2021-05-06 (באנגלית אמריקאית)
  145. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Don't press skip: Music highlights you might have missed in October., UWIRE Text, 2020-10-30, עמ' 1–1
  146. ^ Olivier Lamm, La grande musique est-elle soluble dans TikTok ?, Libération (בצרפתית)
  147. ^ 1 2 Ars Contributors, How old, ambient Japanese music became a smash hit on YouTube, Ars Technica, ‏2020-11-26 (באנגלית אמריקאית)
  148. ^ 1 2 Audra Schroeder, Caretaker's 6-hour track about dementia has become a TikTok fave, The Daily Dot, ‏2020-10-19 (באנגלית אמריקאית)
  149. ^ Emerson Slomka, Utilize music in education for better results., UWIRE Text, 2020-11-02, עמ' 1–1
  150. ^ The Best Ambient Music on Bandcamp: October 2020, Bandcamp Daily, ‏2020-10-30
  151. ^ How An Obscure Six-Hour Ambient Record Is Terrifying A New Generation On TikTok, Junkee, ‏2020-10-17 (באנגלית אמריקאית)
  152. ^ Jem Aswad, Inside TikTok’s First Year-End Music Report, Variety, ‏2020-12-16 (באנגלית אמריקאית)
  153. ^ The best mods for Friday Night Funkin', Gamepur, ‏2021-08-09 (באנגלית אמריקאית)
  154. ^ How "backrooms" became an urban legend of the digital age, nss magazine (באנגלית)
  155. ^ Music & Memory: Music Therapy for People with Alzheimer's Disease, Iowa State University
  156. ^ Un disque pour vivre la maladie d’Alzheimer de l’intérieur, Courrier picard, ‏2021-09-19 (בצרפתית)
  157. ^ The Caretaker - Everywhere at the end of time - Stage 3 (FULL ALBUM), נבדק ב-2023-11-24
  158. ^ The Caretaker - Everywhere At The End Of Time - Stage 4 (FULL ALBUM), נבדק ב-2023-11-24
  159. ^ The Caretaker - Everywhere At The End Of Time - Stage 6 (FULL ALBUM), נבדק ב-2023-11-24